חוּליה ברטוליני בת השבעים ושבע עורכת חשבון נפש. ממיטת חוֹליה היא מפתיעה את ארבעת ילדיה ומחליטה לא לעבור את הטיפולים שהיו יכולים להאט את קצב התקדמות המחלה הממארת שלקתה בה, בידיעה שהמוות ממתין לה כך או כך.
במקום זאת חוליה מעבירה את הזמן שנותר לה בבחינה של חייה. היא מישירה מבט שהוא לעתים קר, ולעתים מלא רגש, ובוחנת את הסיפור של משפחתה, משפחה של מהגרים מאיטליה. היא נזכרת בילדותה, בבית שבו האב היה הסמכות הבלעדית והאם כנועה ומושפלת, כמקובל בצ'ילה השמרנית של שנות השלושים.
היא מהרהרת בשנים שבהן הקימה משפחה ובודקת תחת עדשת מיקרוסקופ חסר רחמים את הקשר שלה עם ילדיה שלה, שעדיין עסוקים במאבקי העבר. היא מודה בטעויות הרבות שעשתה כאם, ונזכרת אכולת חרטה כיצד ראתה בהומוסקסואליות של בנה ובמרדנות של בתה את האסונות הגדולים של חייה.
באומץ לב חושפת חוּליה את העובדה שלעתים הקריבה את אושרם של ילדיה למען נוחותה וכדי לא להתעמת עם בעלה, עם חברותיה ועם הסביבה. ספר מרגש ומעורר מחשבה זה הוא הרומן הראשון של פבלו סימונטי, מהסופרים הצעירים הבולטים בצ'ילה. זהו סיפור על אהבה, על משברים במשפחה ועל מחילה.
אמנו שבשמים זכה לשבחי הביקורת והקהל. הוא ראה אור ב-15 מהדורות בדרום אמריקה, כיכב במשך 44 שבועות ברשימות רבי-המכר בצ'ילה ונבחר לרומן הטוב ביותר בצ'ילה לשנת 2004.
