ג'ו ובת'י קאופמן נולדו בדטרויט בשנות החמישים של המאה הקודמת, אל תוך עולם שמצפה מהן למלא תפקיד ברור וקבוע. אבל כבר בילדותן ניכרים הבדלים בין האחיות. ג'ו היא ה"טום בוי" – תולעת ספרים, נערה מורדת שאין לה שום רצון לחיות על פי המוסכמות ובוודאי לא להתחתן עם גבר, ובת'י היא הילדה הטובה, היפה והנשית, שחולמת על חיי משפחה רגילים.
אולם ג'ו ובת'י עתידות לגלות שהחיים יכולים להיות מפתיעים. טרגדיות וטלטלות אישיות הופכות את עולמן ודוחפות אותן לבחור בחירות לא צפויות. וכך ג'ו מוצאת את עצמה אישה נשואה ואימא לילדות קטנות, מנהלת חיי משפחה מנומנמים בפרברים, ואילו בת'י נודדת ממקום למקום ושוקעת עמוק בתרבות ילדי הפרחים וההיפּים. האם בעולם שהולך ומשתנה במהירות – וודסטוק, מלחמת וייטנאם, המאבקים לשוויון זכויות ושחרור האישה – הן ייאלצו לוותר על חלומותיהן לתמיד, או אולי תהפוכות החיים יביאו לפתחן גם חלומות חדשים?
בספרה האישי והשאפתני ביותר עוקבת ג'ניפר ויינר אחרי שבעה עשורים בחייהן של שתי האחיות, ומאבקיהן למצוא את מקומן ולהישאר נאמנות לעצמן על רקע השינויים הדרמטיים שמתחוללים סביבן.
ג'ניפר ויינר היא מחברת רבי־המכר 'בנעליה', 'ואז הגעת', 'כמעט מושלם' ועוד, שיצאו לאור בעברית בהוצאת מודן. "סיפור רב־דורי מבריק." פיפל מגזין
תגובה אחת
עד עמוד 50 הקריאה זחלה לי, ואז העלילה כבר סחפה אותי.
הספר מספר על מסען של שתי אחיות במשך השנים 1960 ועד 2015. כל אחת עם האתגרים שלה וחוויות החיים שעברה שמובילות אותה לבחירות שלה. ספר שכתוב על תקופת המאבק של השחורים בארצות הברית, מאבקי סטונוול של הקהילה הגאה, ובכלל מהפכה בתפקיד האישה בבית. הספר מדבר על בחירות בחיים, אימהות, נשיות, קריירה, זוגיות. בעיקר מנקודת מבט נשית.
כמה נקודות על הספר הזה:
בראש ובראשונה, הספר הזה קשה ואותי אישית טלטל. אזהרות תוכן על פגיעה מינית ואונס (אין תיאורים גרפיים, יש הרבה תיאורים של השפעות האירועים והעלילה ממשיכה לחזור אליהן).
זה היה ספר מאוד משמעותי לקריאה. לקרוא על בחורה לסבית בתקופה שבה אסור אפילו להגיד את המילה הזו, מציף המון. על הקשיים, המאבקים, הדרך שהקהילה עברה, ואיזו זכות לחיות בתקופת זמן כזו. כל פעם שהפסקתי לקרוא אמרתי לבת הזוג שלי איזה מזל שאנחנו חיות היום.
יש המון דמויות וכולן מקבלות עומק משמעותי. לא הרגשתי שיש דמות שחשבתי לעצמי "מעניין מה איתה". אצל כולן הכל נסגר בסוף, ובכולן יש עומק והיבטים שקל להזדהות איתם. כל אחת שתקרא את הספר תוכל להזדהות עם דמות אחת לפחות.
הסיפור מעולה, העלילה באמת מושכת. אבל, זה ספר מאוד ארוך (514 עמודים), ומלא בתיאורים.
לסיכום, אני שמחה שקראתי אותו וחושבת שזה ספר חשוב לקריאה.