רמבו שלח את שיריו למשורר פול ורלן בפריז. הלה התלהב בעיקר משירו "הספינה השיכורה", שהיה יצירת המופת של רמבו. ורלן הזמין את רמבו לפריז בספטמבר 1871, כאשר רמבו היה בן 17. הוא הציג אותו בפני ויקטור הוגו ובפני משוררים אחרים, ואלה גמרו את ההלל על שירתו.
רמבו התגורר תקופה קצרה בביתו של ורלן בפריז. מכאן התפתחה ביניהם מערכת יחסים הומוסקסואלית. ורלן התאהב מהר מאוד ברמבו, העלם המתבגר. הם בילו את זמנם בחיי בוהמה, חיי רחוב ובתי קפה, שתו משקאות משכרים וחשיש (בתקופתם חשיש נמכר בצורה נוזלית). בשנת 1872 עזב ורלן את אשתו ואת בנו, נסע עם רמבו ללונדון, ואחר כך לבריסל. ביולי 1873, בתחנת הרכבת של בריסל, ורלן שהיה שתוי ירה ברמבו ופצע אותו בפרק כף ידו. רמבו, שחשש לחייו, הזמין את המשטרה. ורלן נעצר ונידון לשתי שנות מאסר. רמבו חזר לעיר הולדתו, וסיים את ספרו "עונה בגיהנום", שבו תיאר את חייו עם ורלן.
רמבו וורלן נפגשו בפעם האחרונה בגרמניה בשנת 1875. אך רמבו נטש את השירה והחליט להתעשר כדי להיות יום אחד סופר ומשורר בלתי תלוי. הוא יצא לחיי נדודים באירופה. בשנת 1876 התגייס לצבא ההולנדי כדי לנסוע לאינדונזיה. אחר כך ערק מן הצבא, וחזר לפריז. הוא נסע לאי קפריסין, ובשנת 1880 התיישב בעיר עדן בדרום חצי האי ערב (כיום בתימן). בשנת 1884 הפך לסוחר בכלי נשק בעיר הרר שבחבש, כיום אתיופיה.
רמבו סבל מדלקת בברכו הימנית, שמאוחר יותר אובחנה כסרטן. בשנת 1891 הוא חזר לעיר מרסיי שבדרום צרפת, ונכנס לבית חולים, שם כרתו את רגלו הימנית. רמבו נפטר במרסיי באותה שנה מרעלת דם.
בשנת 1886 פרסם ורלן את קובץ שיריו של רמבו. השפעתו של רמבו חדרה לספרות, למוזיקה ולאמנות המודרניות. (ויקיפדיה)
