ספר שיריו השביעי של המשורר והבלשן רמי סערי (יליד פתח תקווה, 1963), טבעות השנים, הוא נדבך נוסף ביצירת אחד המשוררים העבריים המרתקים והחידתיים ביותר היוצרים שירה בעברית.
סערי מחלק את חייו בין הארץ לבין יוון, ספרד, פורטוגל, אלבניה, פינלנד וארגנטינה. פועלו כמתרגם וכעורך מעשיר את הקוראים הישראלים בשפע ספרים ומעניק לשירתו היבטים מסקרנים, פנים נוספות ועומק רגשי.
ב"טבעות השנים" פורש המשורר בפני קוראיו קשת רחבה של עניינים שונים מאוד אלה מאלה, אך כולם קרובים ללבו. בולטת בשירי הקובץ שיבת המשורר אל אהבה הומוסקסואלית ישנה וכאובה, שכמעט שמה קץ לחיי יוצרה וליוותה את כתיבתו ואת תרגומיו למן ספר שיריו השלישי, "מסלול הכאב הנועז" ואילך. עניין מרכזי בספר הוא מפגשו של המשורר עם העולם האקדמי, שנתפש אמנם בחלקו כמעניין ומועיל, אולם בעיקרו זהו מפגש עקר ומעקר בסביבה מחניקה, שקשרי העבודה ויחסי האנוש בה מבוססים על ניצול, קטנוניות וצרות עין היוצרים תסכול, נטישת המחקר ובריחת מוחות. כבר באחדים מספריו הקודמים דנה שירתו של סערי במצב החברה ובמעמד מנוצליה. מבחינה זו "טבעות השנים" אינו חריג, שכן השירים כאן עוסקים בנשים מוכות, מורים ששכרם נשחק ועבודתם אינה מוערכת, היעלמות מדינת הרווחה, או היאלמות מצפון האדם לנוכח עוולות המתרחשות סביב. שירי "טבעות השנים" מתבוננים גם בקשר שבין אדם לטבע המהרהיב והנכחד, ביחסיו הסבוכים עם עולם החי, ובהתמודדות עם אופי הזמן העובר ולא שב.
ספרו הקודם : השוגון החמישי
אַתֶּם צוֹדְקִים, מִן הַסְּתָם, אוֹהֲבֵי חַיַּי, / מוֹקִירֵי זִכְרִי: גַּבִּי לָאֲקָדֶמְיָה, / פָּנַי לַמַּצָּב, וּמַצַּב רוּחִי פֹּה וָשָׁם,/ אַךְ בְּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לָאָדָם לֹא חָל / שׁוּם שִׁנּוּי מַמָּשִׁי: עוֹדֶנִּי אוֹהֵב / אֲנָשִׁים וּכְלָבִים, יְלָדִים, חֲתוּלִים, / זְקֵנוֹת וּזְקֵנִים, אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַמַּרְעִיפָה / אֶת שִׁמְשָׁהּ וְאֶת רֵיחַ הָרֵיחַ שֶׁל הָעוֹלָם.//
