לא ראיתי את זה

לא ראיתי את זה

ז'אנרים: דרמה, נוער
נושאים: הומואים
סוג: פרוזה

תקציר

שתי דרכים, שתי אהבות, שתי משאלות ואמונה אחת.

כשהודיה משכנעת את נדב, אחיה התאום, לצאת לטיול בצפת, ונדב מסכים לצאת מהספרים ומהמסכים ולהצטרף אליה – 
היא לא יודעת שזה מה שיגרום לו להחליט בפזיזות שאינה אופיינית לו, לארוז את חפציו, לפרוש מתוכנית לימודי המחוננים ולעבור לישיבה לנערים נושרים בצפת.
הוא יודע שהוא הומו ושמשהו חייב להשתנות.
היא לא יודעת שהיא תתקרב לדניאל, השכן שהיא מכירה מילדות, ושהוא יאתגר את כל מה שהיא מאמינה בו.
הוא יודע שיש סודות שאסור לגלות.
הם לא יודעים שטיול תמים ביום קיץ יוביל למטר של שאלות שיקראו תיגר על הדבר החשוב להם ביותר – על האמונה שלהם.

במסע התבגרות חד עד כאב נדב והודיה לומדים על בשרם את טעמן של אהבות אסורות ונאלצים להתמודד עם שאלות של זהות המאתגרות את אמונתם ומעמידות אותה במבחן.


תמר היא אומנית טקסטיל וקוראת ספרים נלהבת, בעלת תואר שני בתרפיה בהבעה וביצירה. בשנים האחרונות חזרה לאהבת נעוריה, הכתיבה. "לא ראיתי את זה" הוא ספר הביכורים שלה.
תמר נשואה, אם לארבעה צעירים, אינספור חתולים וכלבה אחת.

"ניכר שנעשתה עבודת מחקר מעמיקה. גמעתי את הספר בשקיקה.
תודה רבה על הזכות לקרוא את היופי הזה." 


– משה ארגמן, מורה, יועץ זוגי, פעיל בקהילה הדתית הגאה, בארגון שִב"ל ובעמותת חברותא.

IMG_20230126_231117-scaled

קראתי, וזה מה שחשבתי:

תגובה אחת

  1. שתי דרכים, שתי אהבות, שתי משאלות ואמונה אחת.
    כשהודיה משכנעת את נדב, אחיה התאום, לצאת לטיול בצפת, ונדב מסכים לצאת מהספרים ומהמסכים ולהצטרף אליה – היא לא יודעת שזה מה שיגרום לו להחליט בפזיזות שאינה אופיינית לו, לארוז את חפציו, לפרוש מתוכנית לימודי המחוננים ולעבור לישיבה לנערים נושרים בצפת. הוא יודע שהוא הומו ושמשהו חייב להשתנות. היא לא יודעת שהיא תתקרב לדניאל, השכן שהיא מכירה מילדות, ושהוא יאתגר את כל מה שהיא מאמינה בו. הוא יודע שיש סודות שאסור לגלות. הם לא יודעים שטיול תמים ביום קיץ יוביל למטר של שאלות שיקראו תיגר על הדבר החשוב להם ביותר – על האמונה שלהם.
    אני אתחיל בזה שאני די שונא את נדב והודיה, מה שאומר שהן דמויות שכתובות מצויין, הם היו אנשים אמיתיים בעיני רוחי יכולי לראות את כל הסיטואציות שמסופרות, זה לא היה רחוק מהמציאות והרגיש לי הגיוני השתלשלות האירועים.
    רואים שבספר הזה נעשתה עבודה קשה ומחקר והעולם הדתי לא זר לתמר (הכותבת), בתור אדם שמכיר את העולם הדתי היה כיף לראות את הדברים הנכונים והחיבור, הדיבור על אמונה היה לדעתי מאוד כנה, שלפעמים הוא מאוד טוב ומעצים אבל יחד עם זה גם מאוד מגביל ומחניק.
    היה לי קושי מאוד גדול עם הדמויות והיה שלבים שהיה לי קצת קשה לקרוא כי רציתי לתת להם סטירה לא פעם, הם היו בעיתיות, מכעיסות, מרגשות ומתסכלות וזה מה שלדעתי גרם לי לרצות להמשיך לקרוא, רציתי לראות מה עוד יקרה.
    אהבתי מאוד את זה שבין כל חלק יש ברקודים לסריקה ונותנים עוד תחושת מציאות לדמויות, זה היה מאוד מגניב ומרענן.
    למען האמת אני חושב שהדמויות משנה היו מצויינות, אשקר בעצמי אם לא אגיד שגם אני התאהבתי קצת בשחר.
    אבל יחד עם זה גם הרגיש לי שהיו דמויות שהיו קצת מבלבלות עבורי, למשל תמיר, היה לו קטעים פה ושם ואני מבין את הצורך בו אבל קיוויתי לראות ממנו טיפה יותר כדי שהוא יקבל לי אופי של דמות ולא סתם מישהו למעברים, אותו דבר על ההורים של נדב והודיה ואימא של דניאל.
    היו גם כמה קצוות שנשארו לי פתוחות והייתי רוצה לראות איך זה ימשיך אבל אני מאמין שזה כבר עיניין של ספר נוסף, אני מאוד מקווה שיהיה אחד ושאני אוכל לראות עוד משחר ונדב ולמען האמת לראות גם מה נסגר עם מתן.
    לסיכום – ״אני לא ברחתי משום דבר, אני חזרתי אליך״

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ספרים דומים לספר זה

המשרד לאושר עילאי

ארונדהטי רוי

ארלינג ינסן ומסכת הדתמים

שרה ב. אלפגרן

החוחית

דונה טארט

סיפור של קסם

כריס קופלר

תוכן דומה לספר זה

squash and stretch

אורלה

ליעד הגבר

אדם אדם

דילוג לתוכן