לאחר שריצה שתי שנות מאסר עם עבודת פרך בגין הומוסקסואליות, השתחרר אוסקר ויילד מכלא רידינג כשהוא חסר כול. באמתחתו היו עשרה שילינגים ויצירה אחת ויחידה ששלטונות הכלא התירו לו לכתוב: מכתב בן שמונים עמודים שמוען ללורד אלפרד "בוזי" דאגלס, שהיה מאהבו בשנתיים שקדמו למאסרו.
"זה המסר שהועידה נשמתי לנשמותיהם של בני האדם", אמר עליה ויילד; ואכן, את היצירה, שנודעה לימים בשם "ממעמקים", ניתן לקרוא באופנים רבים: כיצירה ספרותית הבנויה כמכתב אהבה שבליבו דינמיקה פתולוגית של מערכת יחסים רומנטית; כדיון פילוסופי על טיבם של הסבל, הגאולה, האלוהות, האינדיבידואליזם והאמנות; וכיצירתו האוטוביוגרפית היחידה.
ויילד ביקש ש'ממעמקים' יראה אור רק לאחר מותו, אך תוכנו של המכתב והמאבקים המשפטיים הממושכים בשאלת הבעלות עליו איפשרו רק פרסום של גרסאות מצונזרות וחסרות שלו. רק מאה ושש־עשרה שנה לאחר כתיבתו, בשנת 2013, ראתה אור הגרסה השלמה והמדויקת של המקור, שנח עד עצם היום הזה במוזיאון הבריטי, שמונע כל גישה אליו.
יצירה מאלפת, מרגשת ונוקבת זו זוכה עתה לראשונה לתרגום מופתי ושלם לעברית מאת ליה נירגד, ומצורפים לה פתח דבר, נספח מאת מרלין הולנד, נכדו של ויילד, ואחרית דבר.
"יצירת מופת מפעימה ומרתקת, שתורגמה עתה לעברית, לראשונה בנוסח מלא, בידיה האמונות של ליה נירגד: זה בוודאי אחד התרגומים העבריים החשובים ביותר שראו אור בשנים האחרונות." (הארץ)
