עקומים (באנגלית: Bent) הוא מחזה משנת 1979 שכתב המחזאי היהודי-אמריקאי מרטין שרמן. המחזה עוסק ברדיפה אחר הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית, על רקע רציחתו של בכיר פלוגות הסער ארנסט רהם בשנת 1934 בליל הסכינים הארוכות.
מקס, צעיר ברלינאי נהנתן והומוסקסואל, חי את חיי הלילה של ברלין בשנות ה-20 הדקדנטיות. הוא מבלה במועדוני לילה ומופעי דראג עם אלכוהול וקוקאין. מקס מתגורר בלופט עלוב יחד עם רודי, רקדן צעיר וממושקף המאוהב בו.
בבוקר שלמחרת ליל הסכינים הארוכות, מקס מתעורר בדירתו עם הנגאובר וזיכרון מעורפל מליל אמש, ומוצא בה את וולף, קצין נאצי צעיר, עימו שכב. קצינים נאצים פורצים למקום ורוצחים את וולף, בעוד מקס ורודי נמלטים. השניים מנסים לצאת מגבולות גרמניה, אך נתפסים.
מקס נשלח למחנה הריכוז דכאו, ובדרכו הוא מגלה כי אסירים יהודים עונדים בו טלאי צהוב וכי אסירים הומוסקסואלים עונדים טלאי ורוד. משום שעונדי הטלאי הוורוד נחשבים לנחותים עוד יותר מעונדי הטלאי הצהוב, מקס מחליט להסתיר את זהותו המינית ולהתחזות ליהודי על מנת לשרוד. בתוך שגרת הדיכוי של מחנה העבודה מקס פוגש את הורסט, אסיר הומוסקסואל העונד טלאי ורוד. תחת עיניהם הפקוחות של השומרים הנאצים של המחנה, נרקמת מערכת יחסים סודית ואינטימית בין השניים.
