רָמִי מַעֲלֶה אוֹתוֹ בְּאוֹב
הוּא גִּ'ינִי בְּבַקְבּוּק
כַּמָּה יָפֶה כַּמָּה נַעֲרִי
פִּסְגַּת הַשְּׁאִיפוֹת שֶׁל רָמִי
הַר הָאֶוֶרֶסְט שֶׁל רָמִי
הוּא כָּבַשׁ אוֹתוֹ
הוּא אֶצְלוֹ בַּכִּיס
כַּמָּה פִּלֵּל לוֹ רָמִי
כַּמָּה הִתְאַוָּה אֵלָיו רָמִי
בַּחֲלוֹמוֹת הֲכִי וְרוּדִים
לֹא הֶעֱלָה עַל דַּעְתּוֹ
לֹא הֶעֱלָה שֶׁבְּחַכָּתוֹ
יִתְפֹּס דָּג זָהָב
וְכַמָּה מִשְׁאָלוֹת
יֵשׁ לְרָמִי
כַּמָּה מִשְׁאָלוֹת
(חלום ורוד)
ספרו הראשון של טל שמור (2018) עוסק בחוויה מכוננת: גדילה בצל אם חולת נפש. בספר הנוכחי דמותה עדיין חיה, אך במקביל נוצרת בו דמות חדשה: רמי. דרך הפרסונה העונה לשם "רמי", גיי תל־אביבי מבוסס בעשור החמישי לחייו, ניתן לדבר על חוויות של בדידות וניכור בקהילה הגאה ובמרחב העירוני, אך גם ובעיקר: לשחרר את הפה והשפה לכיוונים מפתיעים. רמי נברא בשירים כטיפוס מכמיר לב, עלוב ומקסים באותה מידה, שמנסה להשתייך, להיות קוּל, להיראות בסטייל ולאמץ גינונים וסגנון דיבור הולם. למרות כל מאמציו, רמי נתקל פעם אחר פעם בשבירות של הפטה־מורגנה שיצר. כל שיר מבטא רגע דרמטי של נסיקה, אך בעודה בוערת היא כבר צונחת על רצפת המציאות וכבית בדממה, כמו זיקוק. ההכרה נפתחת כמו מניפה: היא מכילה את רמי, את הגיי הנשוי, את האב ואת הבן.האישי והפוליטי מתמזגים לאחד. הפריפריאליות של העצמי ותחושת נידחותו משתלבים במפת הגיאוגרפיה האורבנית בצומת שבין זהות, עיר ושוליים. למרות התיאטרליות של הדמות מדובר בספר אישי, שמחברו נמצא שוב ושוב בעמדה אמיצה של חשיפה קיצונית.
ד״ר אפרת מישורי
טל שמור (1980) הוא משורר ודוקטור לאנתרופולוגיה.
ספר העיון שלו - תקווה ומלנכוליה בשולי העיר – אתניות מרחב ומגדר בשכונת התקווה בתל אביב - ראה אור לאחרונה (אוניברסיטת חיפה ופרדס, 2020).
רמי כוכב עליון הוא ספר שיריו השני.
קדם לו ספר הביכורים - אם לא אומר זאת בקול (פרדס, 2018). נולד בחדרה, מתגורר ויוצר בתל אביב.
נשוי לרונן ואב לרותם וניצן.
ילד
רָצָה לָצֵאת לָרְחוֹב
לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם אֲדֻמִּים
אָמְרוּ
כְּבָר מְאֻחָר
מְאֻחָר
הִתְעַקֵּשׁ
רָקַע בְּרַגְלָיו
אָמְרוּ
כְּבָר מְאֻחָר
מְאֻחָר
סַע מָחָר
יָרַד בַּמַּדְרֵגוֹת
אָחַז בְּאוֹפַנַּיִם אֲדֻמִּים
כְּשֶׁהִגִּיעַ לְקַרְקַע יַצִּיבָה
נָסַע הָלוֹךְ וָשׁוֹב
הָלוֹךְ וָשׁוֹב
עִם עַצְמוֹ
מְאֻחָר
מְאֻחָר
מִי יוֹדֵעַ
מָה מָחָר