אבא ובן – פרק ז'

02/11/2017

לידה מחדש

פתאום הגיע דצמבר. החורף התחיל להגיע לארצנו הקטנה אבל יותר חשוב זה שאבא ואני חוגגים שנה יחד. שנה שבה אני השתניתי מקצה אל קצה. מבחור בוגר שרוצה להיות ילד לאבא ודי בטוח שלעולם זה לא יקרה, די בטוח שחיי הנישואין הם חיים שבחרתי נכונה אחרי הכל ושאני אצטרך להסתפק במפגשים איזוטריים מדי פעם עם כאלה שרוצים אולי להיות אבות אבל בעצם הם רק רוצים זיון מזדמן – הפכתי ילד אמיתי לאבא אמיתי שהחיבוק שלו הפך להיות סם בשבילי ואני נרקומן במצב הקשה ביותר.

הריח שלו הופך אותי בשניה לילד שלו בצורה שלא האמנתי שאי פעם אגיע אליה. איך שאני מתקרב והריח שלו ממלא לי את הנחיריים, אני מרגיש איך כל שאני יודע ומכיר על עצמי פשוט נעלם ושאני כלום וכאפס מולו.

אני כולי שייך לו, מחשבותיי, רצונותיי, גופי, מילותיי – אני לא קיים בלעדיו.

אני ילד אמיתי. אחרי הכל – הוא הביא אותי לעולם. הוליד אותי מחדש, כמי שאני היום ואני חושב שזה כל הסוד ביחסים כאלו כשהם אמיתיים. זאת לא רק אהבה של בני זוג, כי היא אכן קיימת. זאת אהבה חזקה הרבה יותר, כי אני רואה בו גם בן זוגי וגם אבא שלי. אני רוצה ממנו גם את היציאות למסעדות ולסרטים ולשכב על ברכיו על הספה ולראות טלוויזיה וללכת איתו לקניות בסופר וסתם לטייל במרכז העיר, אבל אני גם רואה את עצמי מטפל בו בעתיד ממש כמו ילד באביו – אני אוהב אותו כמו שלא אהבתי מימיי, הוא תופס את כל האהבה שקיימת בי ואני כל בוקר מרגיש שאפילו עוד קצת אהבה צמחה בי אליו.

בהתחלה פחדתי; אולי אני הופך להיות מכור אליו וזאת אולי לא אהבה, אבל אז הבנתי שפשוט אף פעם לא הכרתי אהבה כזאת, חזקה כל כך, אמיתית כל כך. לאשתי הייתי אומר פעם שהייתי עושה הכל בשבילה אבל בפנים ידעתי שזה לא באמת נכון, הרגשתי שזה מה שצריך להגיד, שזה מה שאומרים כשקרובים; אבל בשביל אבא – אני לגמרי אעשה הכל. אם יבקש, אם ידרוש וגם אם לא יגיד מילה.

קשה לאנשים אחרים אולי להבין את זה, במיוחד כשאמרתי קודם שהוא הוליד אותי, והוא גם מזיין אותי. אבל ככה זה, כאלה הם יחסי אבא ובן פטישיסטיים, הם תמיד נורא אמיתיים, יחסים כאלה, כי הם חזקים יותר, הם מבוססים יותר, הם מבוססי החלטה ובחירה. אני בחרתי לפשוט את כל כולי מעצמי אליו והוא בחר להוליד אותי מחדש – איך אפשר שלא לרצות לתת את כל חיי בשבילו? לא הייתם עושים הכל בשביל אבא שלכם? במיוחד אם אתם אלו שבחרתם בו?

לכבוד ציון יום השנה שלנו קניתי לאבא מתנה שלא רכשתי כזאת מימי, תכשיט יהלום. לאבא יש חור באוזן ורציתי להיות איתו כל יום, מכוון שאבא לא יכול שאני אהיה איתו כל יום, רציתי להביא לו משהו שכולם יכולים לראות אבל שיסמל שאני תמיד שם איתו, אז עגיל היה רעיון נחמד. בחרתי בעצמי את היהלום ועיצבתי בעצמי את התושבת שלו. כשנתתי לו את המתנה הרגשתי שוב כתמיד את ההרגשה שאני כל כך אוהב; ההרגשה המשולבת המדהימה בין אהבה אמיתי של בן אל אביו ואת ההרגשה של לתת מתנה לבן זוג שלך, לאהבה שלך… אין לי עוד מילים לתאר את זה.

בחודשים האחרונים אבא מקדיש לי יותר זמן, מבין שאני צריך את זה, צריך יותר ממנו לקשה לי לראות אותו רק ליום או יומיים בשבועיים ומשתדל מאוד לפגוש אותי לפחות פעם בשבוע, לפעמים לארוחת צהריים ולפעמים ליותר. אני כל כך אוהב לפגוש אותו גם לארוחות הצהריים האלה על אף שנורא קשה לי, כי אסור לגעת, שלא יראו – אז זה יכול לחרפן אותי, אבל העיקר להיות לידו.

ואז הגיע הסופ"ש שבו סוף סוף אנחנו נוכל יחדיו לחגוג את השנה שלנו. אבא הודיע לי מראש שבגלל שהייתי קצת נודניק (הייתי יותר מקצת נודניק) ושהיו פעמים שממש הגזמתי עם ההתבכיינויות ליחס ממנו הוא יחזור לחינוך קשה. הרבה זמן הוא לא נתן לי מכות בטוסיק, חשב כנראה שאני כבר ילד קצת יותר גדול ולא צריך חינוך נוקשה כל כך, אבל כנראה שעיצבנתי אותו קצת יותר מדי והוא הודיע לי להתכוננן לזה.

כשהגעתי אליו, כהרגלי נפלתי עליו בחיבוק ולא יכולתי לעזוב, בשלב מסויים הוא ניסה כבר להזיז אותי, ואני רק חיבקתי חזק יותר והוא נתן לי להמשיך והחזיר לי חיבוק חם ואוהב. אני חושב שכאן ריככתי אותו קצת. ישבנו ודיברנו ודיברנו, אחרי הכל בני זוג מטפחים זוגיות, מספרים אחד לשני על כל מה שהיה ומספרים הכל, אפילו שאנחנו מדברים הרבה כל יום, אבל כשנפגשים מצליחים להסביר יותר טוב והכל.

בעוד אנחנו מדברים, אבא התיישב לידי ושם את היד שלו על המפשעה שלי וראה שעומד לי מאוד, מה אני אעשה? אני לא יכול לעמוד מולו ושלא יעמוד לי. הוא אבא שלי, הוא יפה כל כך, הוא מדהים, הוא חזק, הוא שלי ואני שלו.

"תתפשט." הוא אמר לי וקם ויצא מהסלון.

אמרתי "מה?" אבל מיד התפשטתי, מהר כל כך, קצת חששתי שהוא הולך לפרק לי את הטוסיק במכות כמו שאיים שיעשה. הוא חזר עם קופסת ההפתעות שלו – פלאגים, דילדואים, קונדומים, גומיות לזין ושאר הפתעות.

"רגליים למעלה." הוא מצווה, ואני כנוע אליו, לא מעז להסס בתגובותיי, נשכב על גבי, שעון על כרית ומרים את רגליי, מכופפות אל החזה שלי, חושף את החור שלי, שבעצם שייך לו ויודע שהוא יעשה כל שהוא רוצה בו, אני רק צריך להיות שם, הוא עושה הכל לטובתי ולמעני ואני יודע שגם אם יכאב, זה הולך להיות לי כל כך טוב. אבא משמן את האצבע ומכניס, לא חושב יותר מדי ולא נזהר, בום והאצבע בפנים ומיד עוד אחת, אבא פותח אותי מהר, הוא אוהב שאני נפתח מהר, הוא לא מחכה לשטויות שלי, שאתרגל וארגע יותר מדי, הוא מעדיף שאתרגל תוך כדי תנועה. אבא אוהב שאני ילד חזק, שיודע לקבל כל מה שהוא נותן כמו שהוא רוצה לתת, ולא שאהיה ילד פחדן שצריך להתרגל לכל דבר שנכנס לי לחור. ילד טוב מקבל מה שאבא שם שם.

אבא הוציא את האצבעות ולקח פלאג בגודל בינוני, שימן אותו ובקצב לא איטי ולא מהיר התחיל להכניס אותו, ואז זה נכנס לגמרי. כשהפלאג בפנים אבא משמן לי את הזין ומתחיל לשפשף לי, ובידו השנייה הוא מכה על הפלאג פנימה, כך שיכה עוד ועוד בפרוסטטה שלי. "כן ילד! כן ילד, תראה לאבא שאתה אוהב את זה."

ואני צועק, "כן אבא שלי, כן אבא, אני אוהב את זה, אההה, אההה, עוד אבא, עוד אבא!" והוא ממשיך ובא עם פיו אל פי, והתחלנו להתנשק עמוקות, לשונות משתלבות והוא משפשף עוד ועוד ועוד. הוא עוצר הכל, מוציא את הפלאג בשליפה מהירה ואני מרגיש כאילו רוקנו אותי, רוצה שאבא ימלא אותי שוב.

אבא לוקח את הפלאג הגדול. הפלאג הגדול הוא פלאג שמפחיד אותי. הצלחתי רק פעם אחת להכניס אותו, כשהייתי לבד. וזה לקח זמן וזה כאב, כשהוא היה בפנים זה היה נעים והרגשה מלאה והרגשה שאהבתי שאני שייך למי ששם את זה, אפילו ששמתי זאת לעצמי, אבל מרוב שהוא רחב זה מרגיש שכשזה בתוכך, אתה שייך למישהו… לא בטוח איך להסביר איך זה מרגיש לי.

אבא מתחיל להכניס את את הפלאג, ואני מתמלא אימה, רוצה מצד אחד שאבא סוף סוף יכניס את זה ויהיה גאה בי, אבל הגוף שלי מפחד וקצת עוצר את זה. "זה כואב מדי?" אבא שואל וממשיך להכניס עוד קצת.

"איי, איי, כן אבא, זה כואב."

אבא מכניס עוד קצת ואומר, "כואב נסבל או כואב להוציא?" ונותן עוד דחיפה קלה.

"אבא בבקשה, בבקשה תוציא." עניתי. מודה שקצת רציתי שהוא לא יקשיב לי ויחליט שהפעם זה נכנס אפילו אם אבכה. אבל אבא אוהב אותי כרגע וכנראה לא רוצה להכאיב לי מידי, גם לא כחינוך, ומוציא את הפלאג. הוא לוקח אבל את הדילדו הארוך שלו, ארוך מאוד. משמן אותו ובלי הכנה, ובלי זהירות, דוחף אותו פנימה, עד הסוף.

"אההההה, אההההה, אבא! אבא!" ייללתי.

"כן ילד! כן ילדדד…" אבא אומר ומתחיל לזיין לי את הצורה עם הדילדו כשהוא משפשף לי את הזין ומנשק אותי.

"אההה, אבא, אבא, אבא, אבא, עוד אבא, עוד אבא." והוא מזיין לי את החור עם הדילדו בטירוף, חזק מאוד ועמוק מאוד, זה הרגיש לפעמים שזה עוד רגע יוצא לי מהגרון. אבא ממשיך לנשק אותי ולזיין חזק כל כך ואני החלפתי אותו בשיפשוף הזין שלי. ואז אבא התיישב קרוב לחור שלי והחל לזיין חזק בטירוף ואני משפשף.

"אהההההה, אבאאאאאא,אבבבבבבבבא!" והתחלתי להשפריץ, ואבא עצר את הזיון, והחל לדחוף דחיפות חזקות נורא, אחדות, כל דחיפה שולחת שפריץ יותר רחוק שנופל יותר רחוק על החזה שלי, כמעט על פניי.

"יופי ילד! כןןןןן!" אבא אומר בחיוך מרוצה ושולף לאט החוצה את הדילדו.

הוא קם והולך להביא מגבונים, ואני נשאר ככה, בלי לזוז, מרגיש מרוקן מכל כיוון, כולי רועד מעונג. אוהב אותו כל כך רק הוא יודע איך לעשות אותי ככה, איך להפוך אותי מילד שלו ברגיל לילד כל כך מאושר שאם הייתי מת באותו הרגע הכל היה בסדר.

הוא חוזר ומנקה אותי. "אתה מאונן מדי! קשה לך לגמור כשאני מאונן לך ילד, נעבוד על זה!"

"כן אבא." אני עונה ומרגיש איך הוא אוהב אותי, באמת באמת כמו ילד שלו.

קמתי והלכתי לשירותים, מה לעשות, דילדו כל כך ארוך ודחיפות כל כך עמוקות דרשו הליכה להתרוקנות. אני כבר סיימתי אבל עדיין יושב על האסלה.

בדיוק בא לקום ואבא מתקרב אלי ואנחנו מדברים. "אבא, אחר כך, מאוחר יותר, תתן לי לעשות משהו שאני ממש מתגעגע אליו?"

"מה תרצה ילד?"

"אני מתגעגע לזין שלך בפה שלי, אבא."

"אממממ…" אבא עושה בקול מתעניין, "בוא על ארבע." הוא אומר ומוציא את הזין שלו מהמכנסיים. עומד בכל הדרו. גדול, ארוך, יפה כל כך. אני מסתכל לאבא בעיניים והוא מסמל לי לזוז כבר! אני מיד יורד מהאסלה ועל ארבע מתקרב אליו ואבא מניח את היד על ראשי כשהוא מכניס את הזין שלו לפה שלי. דוחף את הכל פנימה ומחזיק לי את הראש עד צליל חניקה ממני ומשחרר ואז אני נכנס לקצב ואבא גם, מזיין לי את הפה.

אבא גונח חזק, מרוצה ממני ומזיין לי את הפה. "בא לי לזיין אותך." והוא מושך לי בכתף לקום. "בוא לספה." הוא הולך אחרי בקצב מהיר, לוקח קונדום מקופסת ההפתעות. "תפתח ותלביש לי." הוא אומר לי ומגיש לי את הקונדום. אני מיד פותח ומלביש בזהירות וביראת כבוד על הזין של אבא. "על ארבע על הספה." ואבא בא מאחורי ואני מרגיש את הכיפה של הזין שלו נכנסת ואני אוטומטית חוזר להיות מלא באבא, מרוגש ושמח שהוא מזיין אותי עכשיו בשביל עצמו, לא בשבילי, לא בשביל שאני אגמור גם, הפעם הוא מזיין אותי רק בשביל עצמו!

הוא נכנס לקצב, "כן ילד, כן ילד." הוא גונח.

"אבא, כן אבא. תזיין אותי חזק אבא! תגמור בתוכי אבא היום, בבקשה אבא. תזיין אותי חזק אבא." אני אומר לו, מרגיש אותו חודר כמו שהוא רוצה, מזיין אותי כמו שרק הוא יודע!

"אני גומר ילד! אני גומר בפנים ילד." והוא מתחיל לגנוח מאוד ואני מחייך כל כך! שמח שאבא אוהב לזיין אותי כל כך. אבא יוצא ממני ומראה לי את הקונדום מלא בזרע שלו, בזרע שיצא ממנו כשהוא היה בתוכי. דיברתי כבר על אושר, נכון? הרגע שבו אבא מזיין אותי בשביל העונג של עצמו, זה רגע מכונן! עוד משבצת התמלאה. אני אוהב אותך אבא! אתה כל עולמי ותודה ענקית שאתה שלי! הלוואי, הלוואי הלוואי, ובפעם הבאה, כבר לא יהיה קונדום, שאבא יגמור באמת בתוכי, יסמן אותי סופית כשלו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il