אהבה בטיול השנתי – פרק א'

26/11/2015

המקום שלידי ריק, כמו תמיד…

זוהי תקופה של סיום התיכון. בין בגרות אחת לשנייה החליטו סוף סוף להוציא אותנו לטיול השנתי.

ארגנו לנו אוטובוס לשלושה ימים לטיול בצפון. הטיול יצא לנו בדיוק באמצע אוגוסט. כל התלמידים מיהרו לצאת מבית הספר ולעלות על האוטובוס הממוזג.

מיהרתי ועליתי גם אני. תפסתי את המושב מאחורי הדלת האחורית, והתיישבתי ליד החלון.

הבטתי החוצה, מחפש אותך בין כולם. והנה, אני רואה אותך עם הכיפה האפורה על הראש והתיק Outdoor החום על הגב, מתקרב לתא המטען ונעלם בין כולם, מנסה לדחוף את התיק פנימה. עברו כמה רגעים והנה עלית על האוטובוס. עומד בכניסה, תר אחרי מקום פנוי, נראה קצת אבוד, טיפה מבויש.

המקום שלידי ריק, כמו תמיד…

אני מתפלל לאלוהים תפילה חרישית בלב, שישמע אותי ויגרום לך לבוא ולשבת לידי. אני רואה שאתה ממשיך לחפש, ולרגע קט עינייך נוחתות עליי, זה מספיק.

פיך נפתח לחצי חיוך, ואני מסמן בידי על המושב הריק וקורא לך לבוא לשבת.

אתה ניגש, מפלס את דרכך בין תיקים של תלמידים, מגיע ומתיישב.

באותו רגע, אני מרגיש כאילו העולם נעצר. זה רק אני ואתה וזהו, כל השאר ממש לא חשוב.

אתה מחייך אלי שוב את החיוך ההורס שלך, ואני נמס מבפנים כמו חמאה.

"היי, תודה". אתה אומר לי, ואני בקושי נושם, אוסף את עצמי ואומר לך "היי" בחזרה.

האוטובוס מתחיל לזוז, ואנחנו מתרחקים מבית הספר.

אנחנו נוסעים כבר שעה, ואני מזהה אצלך סימנים של עייפות. וכמו בכיתה, שתמיד אהבת להניח את הראש ולהירדם בצורה הכל כך אופיינית לך.

העיניים נעצמות לך, ראשך נהיה כבד ואתה מתחיל לנקר. אתה נופל לי על הכתף אך לא חש בזה. ואני שוב מפסיק לנשום. אני מרגיש את חום הגוף שלך אופף אותי, את הריח של השמפו שחפפת איתו את הראש, את הדאודורנט ששמת היום בבוקר.

אני מסתכל עליך, ורק עכשיו אני קולט שאתה עם מכנס ברמודה. אני רוצה להושיט יד ולגעת ברגליך, אבל אני יודע שבאותו רגע שתתעורר העולם יתהפך, אז אני תופס את עצמי, ויורד מהעניין.

אנחנו נוסעים עוד שעתיים, עד שהנהג מתחיל להאט, ולוקח פנייה ימינה לתוך שביל צדדי. שלט מצד ימין של הדרך תופס את מבטי.

מפל דבורה רשום עליו. האוטובוס עוצר וכולנו יורדים, המדריך מדבר, מסביר קצת על המקום ונותן לנו שעתיים להשתכשך במים הקרירים. החבר'ה מתחילים להתפשט, חושפים גופות מרשימות. אך אני לא מסתכל עליהם, אני מחפש אותך. מחפש ומחפש, נעלמת לי.

אני מתחיל לטייל במקום, עדיין מחפש אותך.

אני מסתכל על שורת עצים, רואה שם מישהו מתפשט במהירות כשהתיק שלו לידו.

אני מתקרב עוד קצת, זה אתה.

כזה היית תמיד, הרחק מכולם, צנוע.

אני מסתכל עליך מהצד, לא יכול לגרוע את המבט.

במשיכה אחת אתה מוריד את החולצה, ואני מרגיש שעוד רגע אני מתעלף, יש לי פיק ברכיים מטורף והרגליים שלי רועדות.

יש לך גופה מושלמת, צבע העור שלך כתום, חזה מוצק, המון ריבועים משורטטים, וכמובן שאתה נקי משערות.

איבדתי את תחושת הזמן וגם את העובדה שאתה יכול לראות אותי כי אני חשוף לגמרי. אני ממשיך לבהות בך ולא שם לב שאתה מסתכל עלי בחזרה…

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il