אהבה בטיול השנתי – פרק ב'

17/12/2015

נשארתי נטוע במקום, לא מצליח לזוז. הרגשתי חי מבחוץ, אבל מתתי מבפנים.

"איתי, על מה בדיוק אתה מסתכל?" צעקת עלי.

"אממ… מה? כלום, כלום."

גמגמתי תוך כדי שאני מסמיק בכל הגוף ומסובב את ראשי הצידה במבוכה.

"כלום, אה? מה אתה חושב שאני מטומטם? מה יש לך, מה אתה הומו?" המשכת לצעוק עלי, משתמש במילה הזאת שוב ושוב בכזאת מהירות וברצף, דוקר אותי בטירוף בלב.

רציתי למות.

"תסתכל עלי!" דרשת בתקיפות.

הרמתי לאט את מבטי, נוכח לגלות כמה אתה לא סקסי בעליל כשאתה עצבני.

כל הרוך שהיה בך ששידר החוצה, החיוך הממיס שלך, הכל נעלם. זה אדם אחר.

אדם עם רצח בעיניים.

"אתה הומו?" לחשת בארסיות.

"לא." הצלחתי לפלוט.

בחנת אותי עוד רגע אחד בחשדנות. נוטל איתך את הבגדים ומסתובב ללכת, לא לפני שסיננת לעברי, "טוב, יאללה סע לי מהפנים."

הלכת.

נשארתי נטוע במקום, לא מצליח לזוז. הרגשתי חי מבחוץ, אבל מתתי מבפנים.

הערב ירד, המדריך אמר שאת הלילה נעשה במקום.

ישבנו כולם בחניון האתר מסביב למדורה, מחכים לבשר ולתפוחי אדמה שיהיו מוכנים.

אנשים שרו, דיברו, הריצו דאחקות.

ישבתי בצד, הרחק מכולם, הרחק ממך.

מדי פעם הרמתי את ראשי להציץ עליך. לראות מה אתה עושה.

ישבת עם כולם, התנהגת כאילו לא קרה כלום בצהריים.

בכל פעם שהרמתי את ראשי מבטינו נפגשו, נעצת בי מבט קצת כועס. בשלב מסוים פשוט הפסקתי.

הערב הסתיים, המדריך הורה לכולם לפתוח אוהלים וללכת לישון כי עוד כמה שעות קמים ונוסעים למקום אחר.

פתחתי את האוהל שלי, פרשתי שק"ש ונשכבתי בדממה.

הנעתי את ידי למטה, נוגע בעצמי, מלטף את הזין, מנסה לדמיין את הגוף העירום שלך היום בצהריים, את החיוך שלך. עצמתי את העיניים. נזכר בך מתפשט לאט, מוריד בגד אחר בגד. השמש שוטפת את גופך באור. התחלתי להתחרמן, גרגרתי בהנאה בקול כאילו אין אף אחד מסביבי.

לפתע שמעתי צעדים ממש קרובים לאוהל. השתתקתי מיד, מרגיש איך הלב שלי דופק על מאה.

הצעדים נפסקו, שחררתי אנחת רווחה חלושה…

בום! הרוכסן של האוהל נפתח בטיל, צעקתי בבהלה והדלקתי את הפנס שהיה לצידי.

הדלקתי אותו רק כדי לראות שאני מאיר את הפנים הישנוניות שלך במרחק של מטר ממני.

"מה אתה עושה?" שאלת, חצי ישן.

"כלום." עניתי מיד.

"עוד פעם כלום?" הרמת את קולך.

"שי, מה הסרט שלך? אם אני אומר לך שכלום אז כלום, תעזוב אותי בשקט." עכשיו אני הייתי עצבני.

"שתוק! מה, התחלת לתפוס תחת, הא? איך זה שאתה אומר לי כלום ולפני רגע אני שומע אותך גונח כמו בחורה, בוא תסביר לי את זה." דרשת.

"כנראה מלמלתי מתוך שינה, לא יודע… ואתה בא ומעיר אותי על שטויות, תן לי לישון."

הסתכלת עלי רגע, קמת ואמרת, "טוב, אני עף להשתין, ביי."

הלכת ואני כמובן עוקב אחריך במבטי, רואה אותך מתרחק עד שנעצרת, הגעת לאיזה שיח והשתנת.

סגרתי את האוהל, נשכבתי בחזרה ונרדמתי.

למחרת קמנו מוקדם, עדיין היה חושך בחוץ, המדריך אמר לנו להתארגן מהר כי עוד שעה האוטובוסים יוצאים.

ארגנו את כל הציוד, התפללנו זריז ויצאנו לכיוון הר תבור.

ישבתי מקדימה, אתה באמצע. מדי פעם הסתובבתי אליך בזהירות שלא תקלוט אותי. ישנת עם פה פתוח, הראש שלך הטלטל קדימה ואחורה, לא נשענת על אף אחד. ישבת לבד.

כעבור שעה וחצי הגענו, התחלנו את המסלול, העלייה הייתה קצת קשה.

הלכתי עם כולם באמצע, מדי פעם נופל ולא ממש מסתדר עם קצב ההליכה.

אתה היית מאחוריי, הולך בקצב של כולם. ראו עליך שזה היה מסלול ממש קל, דיברת ועשית צחוקים.

עד שזה קרה… נפלתי שוב והפעם נפלתי עליך.

"איתי, מה יהיה, לא תפסיק ליפול לנו היום?" צחקת.

"סליחה."

"בסדר, עזוב שטויות, תן יד."

אחזת בידי והרמת אותי, נתת לי בשובבות מכה על התחת, הסתכלת עלי וקרצת.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il