איזה טעם יש לאהבה – פרק ה' (ואחרון)

23/06/2014

למחרת ישנו עד שעה מאוחרת מאוד וקמנו רעבים נורא. אחרי שהכנו את ארוחת הצהרים יחד, אכלנו ושטפנו כלים. עשינו הכל יחד, מחלקים את עבודות הבית שווה בשווה.
בלי לדבר היה ברור שכל הקטע של עבד ואדון נגמר אצלנו. הגיע הזמן ללכת הלאה.
רק אחרי שגמרנו לשתות קפה והתכרבלנו על הספה מול סרט טיפשי התחלנו לדבר.
"יפה מצדך שלא נשארת שם בלעדי איתן." אמר ניקי.
"זה לא קטע של יפה או לא." עניתי בנוקשות. עדיין לא עיכלתי לגמרי מה שקרה לי שם, "אתה חשוב לי יותר מכל המשחקים הטיפשיים ההם. תגיד, למה השופט התכוון כשהוא אמר שזה לא התאים לך אז?"
ניקי נאנח. "זה סיפור ארוך ומשעמם." ניסה להשתמט, אבל כמובן שאני התעקשתי והוא המשיך.
"נכנסתי לקטע הזה של שליטה בגלל חבר שהייתי איתו כשהייתי ממש צעיר וניסיתי להשתלב בסצנה, אבל… אני לא בנוי לזה איתן. מכות, אלימות, דם, השפלות, זה לא עושה לי את זה. רציתי לעשות רושם על חבר שלי שהיה ממש בקטע ולא הצלחתי. כל כך אהבתי אותו שהסכמתי לכל דבר שהוא רצה. הכי גרוע זה שאחרי כל מה שעברתי איבדתי אותו דווקא בגלל הקטע של השליטה. הוא שקע בעסק יותר ויותר, כל פעם הוא היה צריך גירוי יותר חזק כדי ליהנות. למרות שאהבנו מאוד זה את זה אני כבר לא הספקתי לו יותר. הוא שיתף עוד אנשים בסשנים ובסוף, בפעם האחרונה שלנו יחד, הוא כל כך התלהב עד שהוא ממש פגע בבחור שהיה איתנו. ההוא ניסה להפסיק וצעק שדי, אבל החבר שלי היה כבר שיכור ומסטול ולא שמע אותו. למרות שהייתי שם בתפקיד העבד שלו תפסתי פיקוד ואילצתי אותו להפסיק את הסשן ולקחת את הבחור השני למיון. היה בלגן שלם, הבחור ההוא רצה להגיש תלונה על אונס למרות שהוא ידע בדיוק לאן הוא נכנס ומה הולך לקרות. כולם ריחמו עליו וכל הכעס יצא עלי."
"למה דווקא עליך? הרי אתה התנהגת כמו שצריך?" התפלאתי.
"כי האדון שלנו היה שיכור ומסטול מכדי לשלוט כמו שצריך בסשן והעבד השני היה טירון שלא הבין לאן הוא נפל. יצא שאני זה שלא היה בסדר כי הייתי פיקח ומנוסה ובכל זאת נתתי לעסק להידרדר. זה שהכל נגמר במיון נחשב בעיני חלק מהקהילה לאשמתי."
הוא נאנח ושתק זמן מה ואז המשיך. "זו הייתה טראומה רצינית. הייתי צעיר מאוד והאשמתי את עצמי והרבה זמן אחרי כך לא יכולתי לקיים יחסי מין בכלל. נשארתי בודד לגמרי, כל החברים שלי היו בתחום הבדס"מ והם החרימו אותי, ולא היה לי כוח למצוא חברים חדשים. אחרי כמה חודשים התאוששתי ואז התגייסתי ויצאתי לגמרי מהעסק הזה. רק אחר כך נודע לי שעשו לי משפט שלא בנוכחותי והשופט החליט שאני צדקתי ושסתם האשימו אותי, אבל זה כבר היה מאוחר מידי, לא רציתי יותר שום עסק עם הקטע הזה של השליטה. רק אחרי שאתה הגעת…"
"אז למה איתי כן?"
"אתה זה שהתחלת להתעניין בבדס"מ." הזכיר לי ניקי, "זו הייתה יוזמה שלך ואני נסחפתי שוב. רק רציתי להשתעשע טיפה ולעשות עליך רושם. חשבתי שהפעם אם אני אהיה השולט זה יהיה בסדר." הודה ניקי. "לא תיארתי לעצמי שתתלהב ותסחף כל כך רחוק. והאמת היא שאתך זה היה כיף כי .. כי… "
"כי מה?" הטלתי את עצמי עליו, מחבק את צווארו.
"כי אותך אני באמת אוהב ו… אתך זה זרם והיה בלי אלכוהול ובלי סמים. זה שעשינו הכל רק שנינו לבד בלי כל הבלגנים של חבורה שלמה שעומדת מסביב ומסתכלת היה לי ממש נהדר, אבל… בבקשה איתן, בוא נפסיק עם הקטע הזה עכשיו, לא אכפת לי שאין חדירות, באמת שלא. אני כל כך אוהב אותך, זה ממש לא חשוב, נכון?" הוא הביט בי, חרד ומתוח, ואני הייתי מוכן לוותר על הרבה יותר מקצת משחקי סקס משעשעים רק כדי שהוא יהיה מאושר.
"נכון." הסכמתי איתו, "זה לא חשוב. בוא נשכח מכל העסק ונמשיך בחיים שלנו."
שבוע שלם לא דברנו יותר על הקטע ההוא של המשפט. חיינו כרגיל, עובדים, מבלים, עושים סקס, ובעיקר אוהבים זה את זה, ואז, ערב בהיר אחד השופט צלצל וביקש רשות לבוא לדבר אתנו.
מובן שהסכמנו והוא הגיע מיד, ולמרות שהיה לבוש בסתם ג'ינס וחולצה לבנה ואפילו חייך קצת, הוא עדיין היה מרשים ומטיל מרות כמו שופט.
הסמכות שאפפה אותו לא נבעה מהבגדים או מהתסרוקת שלו, זה היה משהו שבא ממנו, מהאישיות שלו. רק מלהסתכל עליו ידעת שהוא נועד לחלק פקודות לאנשים.
"רק רציתי לראות שאתם בסדר." אמר בקול רציני, מעביר מבט חודר כליות ולב ממני אל ניקי ובחזרה.
"אנחנו מאה אחוז." אישרתי בהתלהבות.
"ומה עם הבעיה ההיא שהייתה לכם?" חקר השופט.
"זה עוד לא נפתר." הודיתי, מסמיק.
"החלטנו פשוט לעזוב את זה ולהמשיך בחיים שלנו כרגיל." אמר ניקי.
"אל תדאגו, אם תניחו לנושא במנוחה זה ייפתר בסופו של דבר בכוחות עצמו." הפתיע אותנו השופט, "ואני די בטוח שאחרי שתתעייפו מלאכול וניל כל הזמן גם תגוונו אותו בטעמים אחרים." הצטחק.
"כבר ניסינו לגוון וזה נגמר רע." הפטיר ניקי בזעף. "אני לא מתאים לקטע הזה, לא הייתי טוב בתור עבד, וגם בתור אדון אני כשלון."

"לא, לא נכון." מחה השופט, "אתה לא כשלון. עדיין לא מצאת עדיין את הטעם שמתאים לך. יש כל כך הרבה צירופים וסוגים, אתה צריך לגלות מה הולם אותך ואת איתן."
"אולי טעם מנגו?" התבדחתי וחייכתי אל ניקי הקודר.
"אולי?" צחק השופט ונפרד מאתנו בלחיצות יד אמיצות.
רק אחרי כמה חודשים שבהם לא התעסקנו עוד בשליטה – חוץ מקצת משחקי תחפושות בפורים שהיו עדינים ומצחיקים וכלל לא אלימים – זה פשוט קרה.
לכבוד המימונה הגשתי לניקי ארוחת ערב כשאני לבוש בסינר מצחיק עם מלמלות שקניתי מתוך דחף פתאומי כמה ימים קודם.
חוץ מהסינר, הקולר שלי ונעלי עקב לא לבשתי שום דבר על גופי. הוא נהנה מההפתעה שעשיתי לו וצחק, ואחרי שאכל משך אותי לנשיקה, מושיב אותי על ברכיו, מלטף את גופי, מלקק, נושך ומדגדג אותי בעדינות הוא כופף אותי מעל שולחן האוכל, ליקק לי טוב טוב את התחת, נהנה לשמוע אותי גונח ומתפתל מהנאה.
אחר כך החלקתי חזרה לישיבה על ברכיו, מתחכך בזין הגדול והיפה שלו ובעוד אני יושב עליו, מחדיר את הלשון שלי לפיו, הרגשתי את הזין שלו נלחץ בעדינות לתוך פתח התחת שלי.
ואז זה קרה, לרגע אחד נהדר הייתי בזרועותיו מרגיש תלוי בין שמים לארץ, ולפתע השתחררתי. משהו שהיה עד כה מכווץ בתוכי כאילו התרכך ובלי שום מאמץ, כמעט מבלי משים הנחתי לכוח המשיכה לעשות את שלו ונפתחתי אליו.
הזין הגדול והיפה שלו היה פתאום כולו בתוכי, ממלא אותי לגמרי, מציף אותי מבחוץ ומבפנים באהבה הנהדרת שלו.
במשך כמה שניות נפלאות שנמשכו לנצח ועם זאת הסתיימו מהר מידי הרגשתי שאני יוצא מתוך גופי ומרחף, נוסק מעל שנינו כמו ציפור, ואז גמרתי והייתי חייב לחזור לעצמי.
מסתבר שהשופט צדק, ברגע שמצאנו את הטעם המיוחד שהתאים לשנינו הצלחנו לגוון את הוניל שלנו באופן שהתאים לשנינו ומילא אותנו סיפוק עצום.
אני לא יודע איך קוראים לטעם המיוחד ההוא שעובד בשבילי ובשביל ניקי, אבל בשבילי הוא טעם האהבה.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il