דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
12/09/2013
זה היה יום שישי, השעה אחת עשרה ורבע בבוקר. בדרך כלל אני משלימה שעות שינה שחסרות לי, עד שתיים, שלוש בצהריים, לא יוצאת מהבית אפילו. אבל את ביקשת, כל כך רצית וגם אני התגעגעתי באופן שהפתיע אותי. אז קבענו שאבוא אלייך בסוף השבוע ונראה מה יקרה.
קמתי בעשר בבוקר, התארגנתי וחיכיתי לאבא שלי שיואיל בטובו להתארגן. כן, אני יודעת שזה הזוי, אבל בנסיעות מחוץ לעיר אני מעדיפה רק איתו. נכנסנו לאוטו שלו, וולבו ישן גדול וטוב. אני מרגישה בטוחה על ההגה הזה. בניגוד אלייך, אני נשענת אחורה בשלווה. יד אחת על שלוש, השנייה על שתיים עשרה. ברדיו הושמעה רשת ב, קול ישראל. אבא לידי הקריא לי כותרות מהעיתונים, דיברנו על פוליטיקה. מדי פעם הוא מוודא שאני לא מתעייפת. בכל זאת אני לא נוהגת למרחקים בדרך כלל.
את גרה בגבעתיים ואני ליד בירת הנגב בדרום. כולם מכירים אותי ויודעים שאני שונאת נסיעות ארוכות, במיוחד לתל אביב. וזה לא משנה שעכשיו יש גם את הדירה של אחותי בגבעתיים שאפשר לישון בה, אני עדיין מעדיפה את המיטה שלי בלבד! אז מה קרה שאני נוסעת פתאום לגבעתיים ביום שישי? מה השתנה? אף אחד לא שואל למרות שמופתעים. עלינו על כביש שש, כל כך כייף. כביש חלק מהיר נוח איכותי. אבא על תקן GPS הנחה אותי איפה לעלות מתי לפנות. הנוף השתנה לו והנה עברה לה שעה וחצי בערך ואנחנו יורדים לכיוון גבעתיים. הנחתי את אבא איך לשלוף את הפלאפון שלי ולמצוא את המספר שלך כדי שתנחי אותנו איך להגיע לדירה שלך. מצאנו, אבא מתחיל לחפש חניה, מצא והנחה אותי איך להכניס את הרכב הענק שלנו. אחרי שיישרתי את הוולבו כל כך יפה, אפילו יותר יפה מאימא שלי ואחותי. כיביתי את המנוע והגשתי לאבא את המפתחות. הוא החליט ללוות אותי עד לדלת הדירה שלך. נכנסנו לבניין ועלינו במעלית שתי קומות. הגענו לדירה מספר שמונה, הדירה שלך! זה הרגע בו שלחתי את אבא לנפשו. הוא ייפגש עם מכריו, ילך לדירה של אחותי, זה לא עניין אותי באמת. מה שעניין אותי באותו רגע זו את!
נקשתי בעדינות על הדלת ואת פתחת לי בחיוך רחב. נכנסו לדירה ושאלתי אותך איפה השותפה שלך? במבט ממזרי ענית לי שנסעה לסוף שבוע להורים. חייכתי במבוכה משולבת עם שמחה, כשהרגשתי לפתע את השפתיים שלך על שלי. לא חיכית יותר מדי. רצית שמשהו משמעותי יקרה בינינו. אז שלחתי יד אחורה ונעלתי את הדירה. חיבקתי אותך אלי, אולי אני זו שצמודה לקיר אבל אני קובעת מה יהיה כאן גברת! התחלתי ללטף אותך בעדינות. אצבעותיי עברו בשיערך למטה אל העורף הרגשתי אותך רועדת. ידי השנייה עברה על גבך ייצבה אותך. הלשון שלך ניסתה לחקור אותי יותר עברה דרך השפתיים נגעה בשיני עד שנגעה בלשוני והתהדקה עליה. ואז בלי לשלוט בעצמנו נשמעו קולות נשימה. הרגשתי אותך מטפסת עלי ולפני ששתינו ניפול דחפתי אותך לכיוון החדר הפרטי שלך. לא מוותרת על החיבוק בינינו והנשיקה הרכה. נעלתי מאחורי את הדלת ליתר בטחון והתיישבתי על המיטה שלך מושיבה אותך עלי. את שלחת את ידייך למעלה מאפשרת לי להסיר ממך את החולצה, וחשפת לעיני את גופך החלק. חזייה לבנה חיבקה חזה ענוג.
שפתי ירדו עד שהגעתי אליו ומשכתי את החזיה מטה עם שיני. את הופתעת, חייכת והתענגת. תפשת את פני לנשיקה קצרה נוספת לפני שאת מורידה אותי לטעום ממך. איך שהתחלתי ללקק אותך התחלת לרעוד ותפשת אותי חזק, מצמידה אותי אלייך, מאפשרת לי לנגוס בך בעדינות. קפצתי לרגע קל לכתפייך, אבל ירדתי במהירות חזרה אל בטנך והגעתי אל הקעקוע שכל כך רצית לעשות, לא ברור לי למה? כי יש לך צלקת? אז מה? זה דווקא סקסי בעייני. לי יש כמה צלקות, כמו זו שבמצח בגלל שנפלתי על הספרייה שלי בילדותי ופתחתי את הראש. נישקתי לצלקת בעדינות, ליטפתי. זהו, עברתי את סף הסבלנות שלך. קמת ממני כדי להשיל מעצמך את שאר הבגדים, ובטירוף של הרגע משכת ממני גם את כל בגדי. דרשת מגע מסיבי ועכשיו! הלבשת עלי את הסטרפאון וזרקת אותנו חזרה למיטתך. היית צריכה ורצית אותי מחוברת אלייך. היית שלי, הפכנו לגוף אחד, נשמה אחת, בלי אף אחד אחר ברקע, רק את ואני.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il