דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
21/06/2009
מצאתי עצמי עומד באפלה כמעט מוחלטת, אור אדמדם קלוש הבליח מעל מספר דלתות – כנראה של תאי צפייה. משב אוויר קל על מותני הזכיר לי שאני עירום לגמרי. רחש נשמע בסביבה. קולות שעוררו בי אסוציאציה של התגפפות וזיונים – האם יש פה אנשים או שמדובר בצלילים הבוקעים מתאי הצפייה?
לפתע חדר להכרתי הזיהוי של הריח שעמד באוויר כריח של זרע מעורב בריח זיעה. מחשבות חרטה החלו לנקר בראשי: מה יקרה אם אחד מחיילי היחידה יראה אותי, המפקד הקשוח והמקצועי ניצב עירום, מוצג לראווה? אבל, מצד שני, קיבלתי איתותים מכיוון המפשעה, שחלק (מסוים מאוד…) ממני די מרוצה מהסיטואציה. בחסות האפלה, הרגשתי אנונימי. החלטתי להכנס לאחד התאים ולהמתין שם את חצי השעה שלי, רק כדי לגלות שעל כל דלת הורכב מנעול שדרש כרטיס אשראי, אולי כרטיס לקוח כדי לשחררו. מסתבר שאני לכוד: כדי להגיע לקופה, או אפילו לארנקי, עליי לצאת מהאיזור החשוך לחנות עירום, וכאן אני חייב להמשיך לעמוד חשוף. הרגשתי את ליבי פועם בחזקה, לא בטוח אם מציאות או חלום. כדי לבדוק הושטתי יד וליטפתי את החזה שלי, אפילו צבטתי מתחת לפטמה השמאלית (הפטמות עצמן מאוד רגישות אצלי) – אכן זה אני שם!
התחלתי להזיע, כנראה מהלחץ, וחשתי במשב אוויר נוסף, הפעם גם בישבני ובחזי – ממש נעים. אבל ההרגשה המוזרה לא להיות "ארוז" בבגדים, במקום ציבורי, עדיין הטרידה אותי. לא החלטתי אם הדבר נעים לי או מביך אותי. השתדלתי להתרכז בהאזנה לקולות: שמעתי קולות של נערה גונחת מעונג, גם קולות של בחור מתענג, מכיוון אחר שמעתי קול שהזכיר לי זיון, מלווה בקול התנשפות של גבר או שניים. החלטתי שהקולות בוקעים מתאי הצפיה. חלק מהקולות נשמעו לי ממש קרובים והנחתי שבתא סמוך מישהו מאונן.
בהדרגה, עיניי התרגלו לתאורה החלשה. התחלתי לראות צללים של גברים: חלק עומדים שעונים על הקיר וחלק משוטטים לאיטם במסדרון החשוך. כעשרה מטרים ממני עמד זוג גברים צעירים, מתמזמזים ומתנשקים, כשאחד מהם נועץ בי מבטו ללא הפסקה, ובו בזמן דוחף ידיו אל מתחת לבגדי חברו. לא רציתי להתנהג בחוסר נימוס והפניתי מבטי מהזוג. כעת נתקל מבטי בגבר מגודל שעמד קצת יותר רחוק, בדיוק במרכז המעבר, מתבונן לעברי. הוא לבש בגדים כהים מאוד אבל כשהחל להתקרב לכיווני הבחנתי שהחנות שלו פתוחה ומתוכה מזדקר זין לא קטן. על פרקי ידיו היו צמידי עור שחור רחבים מקושטים במסמרות מתכת מבריקות. ידו הימנית ליטפה את האיבר והיה נדמה לי שהיא כיוונה אותו כלפי. בידו השמאלית פתח את החנות עד הסוף ושלף גם את שק האשכים. הורדתי את עיניי, מסתכל באברי שלי, זקור מתוח ופועם. למוחי חדרה ההכרה שהם מסתכלים עליי כעל אוביקט מיני! ראיתי את רגליו חולפות בסמוך אליי ועוברות אותי. כשהרמתי אותן, האיש היה בגבו אליי, קרוב מאוד. הוא לבש בגדים מעור שחור. מכנסיו היו מתוחים על ישבן שרירי ומוצק.
'הלוואי שהיה לי כזה ישבן.' חשבתי.
לאחר כמה מטרים הוא הסתובב וחזר לעברי, מביט היישר לתוך עיניי ומחייך חיוך ממזרי. כשהגיע למרחק נגיעה, הצמיד אותי אליו בידו הימנית ובשמאלית קירב את ראשי והצמיד את פניי לפניו, לנשיקה מלאת תשוקה. ההרגשה של לשונו של גבר אחר בפי היתה מוזרה. ניסיתי להתרחק מעט אבל הוא לחץ על עורפי ושלח את לשונו המיומנת והטעימה לחקור את פי. ידו הימנית הצמידה את גופי העירום אליו, מרגיש לראשונה בחיי איבר גברי אחר בין רגליי. לאחר רגע הבנתי מה אני עושה, דחפתי אותו ממני ואמרתי:
"לא, מצטער."
הוא הניח לי, ורק אמר: "חבל, נראה לי שיכול היה להיות כיף." והוסיף כשהוא מכניס את הזין והביצים בחזרה למכנסי העור שלו: "אין דבר, אולי בהמשך."
"אין מצב." עניתי, והתחלתי ללכת, מנסה עוד דלתות, שמא אמצא אחת שנשכחה פתוחה. כשעברתי בסמוך לזוג המתמזמז, הרגשתי ליטוף בישבני. עצרתי והסתכלתי בהם, ספק תוהה, ספק כועס.
"נעים לך?" שאל הבחור שנעץ בי עיניים כל הזמן.
"ממש לא!" עניתי.
"את זה תספר למישהו אחר. תראה את הזין שלך! אתה נהנה מאוד." ענה לי. הסתכלתי על הזין שלי וראיתי טיפת פריקאם זולגת ממנו, מנצנצת באור האדום. הרגשתי את אזניי מאדימות (מזל שאי אפשר להבחין בכך בתאורה הזו) והמשכתי לחפש פינה עם קצת יותר פרטיות.
המסדרון התפצל לשניים, על הקיר היה תלוי שלט קטן 'תאי מנוחה' עם חץ ימינה. המשך המסדרון היה מוסתר על ידי וילון כבד מרצועות פלסטיק צפופות. 'זה בדיוק מה שחיפשתי, כאן אוכל לשבת בשקט ולחכות שהזמן יעבור' חשבתי. פניתי לשם, בהמשך היה פתח נוסף, סגור בווילון רצועות פלסטיק דומה במקום בדלת. ולידו עוד מספר תאים. סך הכול חמישה פתחים של חמישה תאים: שלושה תאים צמודים זה לזה בשורה אחת ושניים צמודים אליהם מהשורה השנייה. הסטתי מעט את הווילון של התא הראשון והבחנתי בזוג רגליים גבריות, מיהרתי לסגור את הווילון חזרה. התאים הבאים היו ריקים. נכנסתי לתא החמישי (האחרון). זה היה חדרון של קצת יותר ממטר רוחב על קצת יותר משני מטרים אורך, כל הרצפה היתה מזרון אחד גדול, מכוסה בסקאי. כל אגף ה"מנוחה" היה יחסית מבודד משאר המקום, אבל התאים היו מופרדים ביניהם על ידי קירות דקים, לוחות עץ צבועים שהגיעו מעט מעל משקוף הפתח. עוצמת האור היתה נמוכה והשתנתה כל הזמן. הרמתי עיניי: האור הגיע ממסך וידאו שהיה תלוי מהתקרה מעל כל קבוצת התאים. בפינת התא היה דלי קטן ומעליו מדף פינתי עם גליל נייר טואלט ומספר קונדומים לצידו. על ה"רצפה" היו מונחות שתי קוביות מרופדות שאפשר לשבת עליהן. על המסך הופיעו שלושה בחורים, שלושתם חתיכים ועירומים: האחד כורע על ארבע, על מיטה, חבר אחד עומד מאחוריו כשאברו בדיוק בגובה הישבן שלו, תוקע אותו ומוציא לאחור חלק מזין שנראה ארוך באופן מפתיע, ושוב מכניס, מחזיק בידיו בשני צידי האגן של הבחור הראשון, כשחברו הכורע דוחק בהתאמה את ישבנו לעברו. החתיך השלישי הכניס והוציא את אברו לתוך פיו של הכורע, שלושתם נעו בהרמוניה כגוף אחד. בלעתי את רוקי, מעולם קודם לא ראיתי סרטים כחולים של גייז וזה עורר את סקרנותי, ולא רק.
עכשיו ראיתי מספר פתחים עגולים בקירות התא, מאפשרים הצצה לתאים הסמוכים, שהיו כנראה ריקים. מיששתי בידי מספר הפתחים והבחנתי שלחלק מהם מורכב מעין תריס הניתן להסטה מצידי, לחלק מהצד השני ולחלק בכלל לא. 'מזל שאין פה אף אחד.' חשבתי וסגרתי את אחד הפתחים. נשכבתי על המזרון, נשען על אחת הקוביות, עוצם עיניים ומנסה להרגע. בעיניי העצומות לא ראיתי את המשך הסרט, אבל את קולות התאווה וההנאה סביבי לא יכלתי לבלום. השלמתי בדמיוני את מה שלא ראיתי, והפעם, מנקודת המבט של הבחור הכורע, מקבל לתוכו שני איברים מרשימים שכאלה. הרגשתי את הרוק המצטבר בפי, ליקקתי את שפתיי המתייבשות ושלחתי ידיי, מלטף את עצמי באיזור הפטמות ואת ירכיי, נהנה מהרגע.
"את מי אני רואה פה?" שמעתי לחרדתי קול מוכר.
קפצתי בבהלה, לא שמעתי כלל שמישהו נכנס לתא, ועכשיו ראיתי את גבי, הבוס של אשתי, יושב על הקוביה שלידי, מחזיק בידו את מכשיר הטלפון הסלולרי המשוכלל שלו ומתבונן בי בחיוך גדול על פניו.
"אני… זה לא מה שנדמה לך…" גימגמתי.
"נראה שאתה אוהב את המקום הזה." אמר גבי, כשהוא מעיף מבט אל המסך שמעלינו: בדיוק ברגע שפניו של אחד השחקנים כוסה בזרם של שפיך לבן, והוא התלקק בהנאה גלויה.
הוא נעץ מבט באיבר הזקור שלי, ושאל: "דליה יודעת שאתה פה?"
"אני, אני יכול להסביר…" גימגמתי.
"בוודאי שאתה יכול, אבל נראה לי שזה לא הכרחי. הסגן-אלוף הצעיר והחתיך, בעלה של דליה התכניתנית הכי סקסית שאני מכיר, שוכב עירום לגמרי באיזור תאי הצפייה של חנות סקס לגייז, ומאונן למראה סרט של הומואים. אתה מתווכח עם העובדות?"
"העובדות נכונות, אבל…" הרגשתי כמעט כמו אחד החיילים שהזדמן לי לשפוט בצבא.
"טוב, אז נחזור לשאלתי: האם דליה יודעת שאתה פה?"
"לא, ובבקשה גם אל תספר לה."
"לא נראה לך שיש לרעייתך הנאמנה זכות לדעת איך בעלה מבלה וממה הוא בדיוק נהנה?"
"עשה לי טובה ותשאיר את זה בינינו, אני מתחנן לפניך." אמרתי, משתדל למצוא דרך לשכנעו לא להפיץ את המידע החדש. בנוסף חששתי שהסיפור יגיע למפקדי ביחידה, מה שיגרום בוודאי לשיחרור מוקדם מהצבא, או לפחות לעצירת הקידום שלי ולמבוכה גדולה.
"אני לא בטוח שאוכל להתאפק, אחרי הכול אני נפגש איתה כמעט כל יום וצריך להסתכל לה בעיניים, ובנוסף יש לי פגישה שבועית גם עם עמיתייך מהיחידה." (אכן, ידעתי שהם עושים בקבלנות עבודת תיכנות מסווגת עבור היחידה שלי.) הרגשתי כאילו השמיים קורסים עליי, דמעות עלו בעיניי וחשתי ממש נואש. כרעתי על ברכיי לפניו, וממש התחננתי בקול רועד: "בבקשה, אני מוכן לעשות כל מה שתרצה, רק אל תדבר על זה עם אף אחד. אני מוכן לשלם לך כמה שלדעתך מגיע לך בשביל לשכוח ממה שקרה כאן."
הוא הסתכל בי ואמר: "זה לא עניין של כמה יספק אותי ויקנה את שתיקתי, אלא מה יעשה זאת." אמר, מדגיש את ה"כמה" וה"מה" בעודו מדבר.
"בבקשה תגיד לי מה לעשות, אני אעשה הכול." המשכתי להתחנן אליו.
הוא לא ענה, במקום תפס את סנטרי והרים את פניי המורכנות כלפיו, הושיט אצבע וליטף את שפתיי כשהוא נועץ בפניי את מבטו.
"האם השפתיים היפות האלה אוהבות להתנשק עם אשתך?"
"מאוד."
"האם הן אוהבות למצוץ את השדיים שלה?"
לא הייתי בטוח לאן הוא מוביל אותי, אבל עניתי. "כן."
הוא השלים סיבוב נוסף של אצבעו על שפתיי ודחף אותה לפי, ממשש את הלשון.
"האם הן אוהבות למצוץ את הכוס שלה?" המשיך לשאול, זה כבר נראה לי חדירה מוגזמת לאינטימיות שלי ולא עניתי. "תראה, אני לא משחק עכשיו. אמרתי לך ששתיקתי אינה עניין של כמה אני רוצה אלא של מה אני רוצה, ומה שאני רוצה כעת זה לדעת אם הפה הזה מנוסה במציצת כוס." הסמקתי, ידעתי שאני חייב לענות לו כדי לא להרגיזו. הנהנתי (כאילו שאם אני לא מדבר זה עדיין נשאר אינטימי.) "האם היא אוהבת ונהנית כשאתה מוצץ לה את הכוס?" הנהנתי. הוא דחף אצבעו שוב לפי, מעביר אותה סביב לשוני, הוציא ודחף שוב מספר פעמים – האסוציאציה שעלתה במוחי הייתה שהוא מזיין לי את הפה.
"אני מרגיש שלא איבדת את הלשון שלך. אז תשמע, אתה חייב לשחק את המשחק לפי החוקים שלי. והחוק הראשון הוא שאתה עונה על השאלות רק ב'כן, אדוני' או 'לא, אדוני' אלא אם אני נותן לך רשות מפורשת לפרט. ברור?" הנהנתי, מייד חטפתי סטירה מצלצלת וכואבת. "כבר שכחת איך אתה אמור לענות לי?"
"כן, אדוני."
"או-קיי, התחלה טובה. עכשיו תענה לי: האם אתה נהנה לענג את אשתך בעזרת השפתיים החושניות שלך?"
"כן, אדוני."
"כלומר שאתה נהנה להשתמש בפיך כדי לענג מינית אנשים אחרים?"
"כן, אדוני." הסמקתי שוב כשהתחלתי להבין לאן הוא מושך אותי.
והוא המשיך, לא מפסיק לרגע ללטף באצבעו את שפתיי ומידי פעם לדחוף אצבעות לפי ולרמוז בשפת הגוף את הנאתו כשמצצתי אותן.
"או-קיי, עכשיו נערוך לך מבחן אינטליגנציה: יש לנו כאן גבר אחד כורע ברך עירום מול סרט כחול של גייז, עם זקפה בין הרגליים, ועם פה מזיל ריר מרב חשק לענג. ולידו גבר נוסף, שרוצה מאוד שיענגו אותו. אתה יכול להבין מה הפה היפה הזה אמור לעשות עכשיו?"
"כן אדוני."
"האם אי פעם נכנס לפה הזה זין של גבר אמיתי?"
"לא, אדוני."
"נראה שיש לי מזל היום: גיליתי חבר חדש, עמוק בארון, צופה עירום בסרטי גייז, מיוחם כהוגן, משתוקק לענג בפיו מישהו אבל חסר ניסיון איך לשרת גברים אמיתיים. אתה מסכים איתי?"
"כן, אדוני."
"יפה, אז אתה מסכים שאתה בארון אבל מעוניין בעינוג גברים?"
"לא, אדוני."
"האם לא ענית לי כן כשתיארתי אותך בדיוק כך במשפט הקודם?"
"כן אדוני, אבל…" סטירה חזקה נוספת הפתיעה אותי.
"רק 'כן אדוני' או 'לא אדוני'! ברור?"
"כן אדוני."
"האם היו לך אי-פעם יחסים אינטימיים עם גבר?"
"לא, אדוני."
"טוב מאוד. זה בדיוק מה שגורם לי הנאה: לקחת בתול נאה שכמוך וללמדו איך לענג גברים, איך לקבל זין של גבר אמיתי ולאלפו למלא את הייעוד שלו בחיים. הכיף שלי זה לאלף אותך להשתוקק להשתמש בכישורים הטבעיים שהטבע חנן אותך בהם בכל הזדמנות לכל מי שאני ארצה. זה מה שאני רוצה. ברור לך?"
בלעתי את הרוק ואמרתי: "כן אדוני, אבל אני לא אעשה זאת." ומיד השתתקתי, חושש לקבל סטירה נוספת.
"עוד לא, אבל אתה תעשה זאת, תאמין לי. אתה לא הראשון שאני מאמן, ומעולם לא נכשלתי לגרום למאומנים שלי לעשות בדיוק מה שאני רוצה. כולם מתמרדים בהתחלה, אבל בהמשך הם מגלים שהם נהנים מכך ואפילו מתמכרים לזה. חלק מהם אפילו מתחננים שאזיין את נשותיהן. נדמה לך שאשתך לא נפגעה בסבב הקיצוצים האחרון סתם כך? לא נראה לך מוזר שכמעט 50% מהעובדים נשלחו הביתה ובמשכורת של אישתך לא נגעו? אחד הקריטריונים שלי בהחלטה היה הפוטנציאל שזיהיתי בכם, ובעיקר בך. תאמין לי: מעולם לא טעיתי בזיהוי מוקדם של מועמדים לאילוף, זה רק עניין של זמן. לטובתך, קבל זאת ושתף פעולה כבר מעכשיו. בכל מקרה אתה תעשה כל מה שאומר לך, ובסוף תלמד להנות מכך." הרגשתי אידיוט. תהיתי איך הוא מצא אותי בדיוק במצב הזה. אבל בתוכי ידעתי שהוא צודק. "האם אי פעם התנשקת עם גבר?"
"לא, אדוני. סליחה, כן, אדוני. בפעם הראשונה בחיי, לפני כמה דקות, נישק אותי אחד הגברים שהסתובבו ליד תאי הצפייה, ואני החזרתי לו נשיקה. אבל אחרי כמה שניות הפסקתי אותו והתנתקתי ממנו." אמרתי בנשימה אחת.
"איך הוא נראה?" תיחקר אותי.
"בחור עם זקן קצרצר, לבוש בגדי עור עם צמידי עור משובצים בניטים ממתכת. אדוני.”
"למה הפסקת?"
"הוא לא נראה לי, לא יתכן שאגע בגבר, ובכלל לא ידעתי מה אני אמור לעשות, אז הפסקתי, אדוני."
"אני רוצה שתיתן לי עכשיו נשיקה רטובה עם כל הלב, כמו שאתה מנשק את אשתך, תראה לי את הכרת התודה שלך על כך שאפטור אותך מבתוליך ואאפשר לך לענג אותי."
הבנתי שאין לי ברירה, הזדקפתי, התקרבתי אליו על ברכיי, מושיט ידיים ומחבק אותו. שפתינו נגעו אלו באלו, הצמדתי את פניי לפניו והתחלתי למצוץ את שפתיו, שלחתי לשוני לפיו, משחק עם הלשון שלו. פתאום הרגשתי שאני נהנה מהמגע איתו, הרגשתי שהזין שלי מזדקף שוב. הפסקתי את הנשיקה לפני שאסחף. "יפה, עכשיו תתמקם במקום שאתה אמור להיות." פקד עליי. הבנתי היטב את כוונתו ושלחתי ידיי לעבר המפשעה שלו, לפתוח את החנות ולחשוף את הזין שלו שכבר בלט לחוץ אל חזית מכנסיו. מכה על היד עצרה אותי. "החוק השני: למוצץ כמוך אסור לעולם להשתמש בידיים. השתמש בפנים, בפה ובשיניים. זה גם נותן לו הזדמנות לחוש ולהריח את המפשעה של האדון שלפניו. זה משפר את המיומנות שלו ומגדיל את הנאתו מהריחות של הגבר האמיתי שלו. הוא חייב לאהוב את הריחות האלה, ולא משנה מה!"
כרעתי נמוך יותר, מצמיד פניי למפשעתו, מחכך אותה ושואף את הריח שנדף משם. זה היה בעיקר ריח של זיעה, מעורב בריח של זרע, עם "ניחוח קל" של שתן. 'זה לא מגרה בכלל, אני רק צריך לגרום לו שיגמור ואז אפטר מהעניין.' חשבתי. חשתי באשכיו ובאיבר שהיה עדיין רך אבל עבה למדי מעבר לבד המכנסיים שלו. חיככתי את לחיי ופניי באיבריו, מידי פעם מגניב נשיקה. אט-אט הרגשתי באיבר שלו מתקשה ונלחץ אל מאחורי הבד. ניכר בו שהוא נהנה. הוא התרווח, נשען לאחור ופישק רגליו, מאפשר לי גישה נוחה יותר. לאחר דקות ספורות הורה לי לפתוח לו את החנות ולשלוף את הזין החוצה. היה ממש מסובך לפתוח גם את החגורה וגם לפרום את הכפתורים בעזרת השיניים והלשון בלבד. כאשר סוף סוף הצלחתי, הבחנתי שהוא לא לבש תחתונים (עכשיו הבנתי שבגלל זה הריח היה ברור כל-כך.)
שלפתי את הזין והאשכים החוצה. משהו היה לי מוזר במראה שלהם. לאחר כמה שניות נפל לי האסימון: הם היו מגולחים וחלקים לגמרי! 'כעת כבר אין דרך נסיגה' חשבתי, ליקקתי את הביצים שלו, אחת ואחר השנייה, נהנה ממגע העור הרך והחלק. שלא כמו נסיוני הקודם עם אישתי, תמיד שיער הערווה שלה היה נשאר בפי ופוגם בהנאתי. ראיתי שהזין שלו פועם. 'נראה שהוא נהנה מאוד, אולי זה יספק אותו.' חשבתי, מכניס לפי את שתי הביצים, משחק איתן בעזרת הלשון. הרמתי עיניי אליו. הוא התבונן בי, מחייך ואמר:
"ילד טוב, בינתיים אתה מתקדם יפה." – הבנתי שאהיה חייב ללכת עד הסוף ולהכניס את האיבר שלו לפי. נישקתי קלות את הקצה שלו וחיככתי אותו בלחיי.
"יאללה, תכניס אותו אל תוך הפה, אתה לא נערה בישנית! אבל דיר באלאק, אם אני מרגיש את השיניים שלך – אני אתלוש לך את הביצים." פערתי את פי, עוטף את האיבר שגדלו כמעט כגודל פחית בירה. ליקקתי את הראש, הנעתי ראשי למעלה, נישקתי אותו ובחזרה פנימה, בכל פעם מעט עמוק יותר. יונק אותו לתוך פי, טעם הפריקאם שהופרש ממנו היה חדש בשבילי. הנעתי ראשי שוב כלפי מעלה. הוא תפס את ראשי בידיו והצמיד בכוח בחזרה, מונע ממני להתנתק ממנו. הוא החל שולט בתנועותיי, מרפה מעט ואז שוב הודף פנימה, נועץ את עצמו עמוק יותר ויותר בתוכי. כמעט ונחנקתי. "רק תרגע ותשתף פעולה. תמיד בהתחלה זה קשה, אבל בהמשך כולכם מתמכרים לזה.” אמר כשדמעות הציפו את עיניי, חשבתי שאני נחנק. "תנשום מהאף." אמר והקל מעט את הלחץ מעורפי. 'הוא קורא אותי היטב.' חשבתי. הוא לחץ אותי שוב עד שנחנקתי, והרפה. הרים את ראשי עד שקצה הזין נגע בשפתיי, מבריק מהרוק שלי. "עכשיו בלע הרבה רוק, קח שאיפה עמוקה ותרפה את הגרון." אמר והחליק אותו עמוק. עכשיו באמת היה לי פחות קשה לקלוט אותו. "יפה מאוד, עכשיו תלקק את בסיס הזין כמה שאתה יכול." עשיתי כמצוותו, וזה בעצם עזר לו לדחוף את הזין עוד יתר עמוק. הוא נאנח בהנאה. "טוב מאוד, אל תפסיק." אמר והרפה קלות את ידיו, מאפשר לי להרים טיפה את הראש, לשאוף אוויר ולחזור פנימה.
לפתע הרגשתי במטח הראשון מגיע. באופן רפלקסיבי, נרתעתי והרמתי את הראש, אבל לא הצלחתי כי הוא קיבע את ראשי במקום. ניסיתי לבלוע את הנוזל המלוח שנפלט לתוכי, זה היה קשה. הנוזל היה צמיגי, ובכמויות גדולות שלא יאמנו. הוא גמר בגרוני מספר פעמים, מורה לי לבלוע הכול:
"אם טיפה אחת תצא החוצה – כל העולם יידע שאתה מוצץ גרוע!" איים. ליקקתי ומצצתי הכול. "זהו, הפה שלך אינו בתול יותר." אמר והוסיף: "מעכשיו הגרון שלך הוכתר רשמית בתור חור ליניקת זרע ומיכל לריקון זרע. הוא מילא את התפקיד שלו בפעם הראשונה אבל לא האחרונה." המילים שלו חדרו להכרתי תוך כדי שאני מעכל את הטעם המריר-מלוח החדש. שונה מהטעם של הזרע של עצמי, וגם סמיך יותר. הרגשתי כאילו הוא "גברי יותר" – 'אולי באמת הוא "גבר אמיתי" ולא אני.' חשבתי לעצמי. "יפה מאוד, בשביל פעם ראשונה אתה ממש בסדר!" החמיא לי. "אבל יש לי עוד הרבה מה ללמד אותך." המשיך. "נהנת?" שאל.
"לא, אדוני." עניתי.
הוא צחק ואמר: "אולי הראש שלך טוען שאתה לא נהנה, אבל הגוף טוען אחרת. תסתכל על הזין שלך, איך הוא קשה כמו מוט, פועם ורוטט. זה המצפן האמיתי שלנו הגברים. ועכשיו תענה לי: נהנת?"
"ככה-ככה, אדוני." עניתי במבוכה.
"מה לדעתך אומר המצפן שלך? נהנת?"
"כן, אדוני, המצפן מראה לי שנהנתי מאוד." עניתי.
"אז תראה לי את תודתך."
באופן רפלקסיבי התנפלתי עליו, מחבקו ומנשקו. "תודה על שגאלת אותי מבתוליי, אדוני." אמרתי.
"נדמה לי שאני יודע מה אתה מתכנן." הוא אמר. "לשכנע את אשתך להתפטר ולבקש העברה ליחידה אחרת, מרוחקת. אז רק שתדע שהטלפון הנייד שלי מצויד במצלמה משוכללת ורגישה ביותר ושצילמתי אותך בזמן שאוננת כשהגעתי וגם אחר-כך, מוצץ לי בהתלהבות. אז אם רק ארגיש שאתה מנסה להיעלם או לעשות משהו בלי רשותי – אשתך תקבל את הסרטון במייל, ואחרי כמה ימים תהפוך לכוכב של YOU-TUBE כאשר המפקדים שלך יקבלו את הקישור לשם." הייתי בשוק. הוא ממש קרא את מחשבותיי! הבטתי סביבי, לגלות שבתאים הסמוכים, שהיו בתחילה שוממים, יש "אורחים": עיניי, שכבר הסתגלו לאור הקלוש, ראו דרך הפתחים הפתוחים שבקיר אחד, קטעי גוף של זוג גברים מתמזמז בתא מימין, ואילו בתא משמאל, זיהיתי נצנוץ של מסמרות מתכת על צמיד עור. זה הגבר המוכר לי מתחילת הערב, הבזיקה הכרתי. הוא עמד נשען על הקיר בתאו, מתבונן בנו דרך פתח בקיר שהיה קודם לכן סגור מצידו השני.
אדון גבי עקב אחרי מבטי ושאל: "זה הבחור שנישק אותך ואתה דחית אותו?"
"כן, אדוני."
"אני רוצה שתתנצל בפניו. זה לא מנומס מצד נער כמוך להתנהג כך לגברים אמיתיים, במיוחד כאשר עדיין לא היית שייך לי, היית חייב לשרת אותו. אם הזין שלו לא יהיה בפה שלך תוך חמש דקות, אשתך תקבל את הסרטון עוד היום!”
"בבקשה, אדוני, אל תכריח אותי לעשות זאת."
"אינני מבין מדוע אתה מתווכח, הבהרתי לך בדיוק מה אני רוצה שתעשה. הזמן רץ ואתה כבר מבזבז את מה שהקצבתי לך. עכשיו אחרי שחווית את המציצה הראשונה שלך, אתה אמור לדעת מה לעשות. שמע, אם אתה רוצה שבנוסף לסרטון, גם אתאר באופן מילולי וציורי את חוויותיך כאן באזני אשתך, תמשיך למשוך את הזמן בוויכוחי סרק ואל תעשה כלום."
למוחי חדרה ההכרה ששוב אין לי ברירה אלא לעשות כמצוותו ולמצוץ לאדון. נעמדתי כדי ללכת לתאו, אבל אדון גבי לחץ על כתפי ולא איפשר לי להתרומם.
"לא אמרתי לך לעמוד. כל עוד האדון לא קיבל את התנצלותך המלאה – אתה על ארבע!"
זחלתי על ארבע, ככלב, לצד השני ונכנסתי בזחילה לתאו, כרעתי לפניו, נועץ מבטי בתחתוני העור שהיו מתוחים על מפשעתו. "אדוני, אני נורא מצטער על ההתנהגות שלי קודם. תרשה לי בבקשה לענג אותך כהבעת התנצלות."
"נפגעתי מאוד, לא מוכן לקבל את התנצלותך."
"בבקשה, אדוני, תן לי למצוץ לך, לא תצטער."
"לא נראה לי."
התבוננתי באדון גבי דרך אחד הפתחים בקיר, מקווה להתחשבותו. הוא הצביע על השעון והרים שלוש אצבעות. הבנתי את הרמז: נותרו לי שלוש דקות למנוע את הפיכתי לשיחת היום ביחידה ואת הרס חיי הנישואין שלי.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il