אילוף או גילוי עצמי

16/03/2011

פרק ו'

ביומיים הראשונים, הדחקתי את חויות היום ההוא כמעט לחלוטין. אולם, ככלל שהתקרב מועד שובה של דפנה, אשתי, מחו"ל – נכנסתי ללחץ, הבנתי שאין לי ברירה. החלטתי לנצל את הערב הראשון איתה, ולחשוף את המתנה שהכנתי לה. תגובתה הראשונה, כפי שיוסי אכן חזה מראש, הייתה הפתעה מהולה בגיחוך כשגילתה, מדוע היה לה כל כך נעים, ובפרט, מדוע העונג שלה נמשך כל כך הרבה זמן – הרבה מעבר למה שהתרגלה לאחר הפעמים הקודמות שלא קימנו יחסים יותר משלושה ימים. אותי, מצד שני, הרגשת החלקות והרגישות המוגברת של עורי החשוף לחיכוך בעורה ביחד עם הזקפה הקשוחה והממושכת, ממש הטריפו.
למזלי, לאחר הרתיעה הראשונה מהמראה החלק שלי, היא הסכימה שאשאר כך עוד כמה חדשים ספורים (תירצתי זאת בכך שאם יהיה לי שיער הוא ייתפס במתקן שהשפעתו המעכבת כל כך מצאה חן בעיניה ואאלץ להפסיק להשתמש בו…) מה שהיא לא ידעה, זה שבכל ערב שאני חוזר ממשמרת שיגרתית בעבודה אני לובש את הקוק רינג בחסות מגרש החניה החשוך, שעל יד הבסיס, ומסיר אותו רק בחניה שבחצר הבית שלנו. התרגלתי אליו, אל הזקפה התמידית שגרם לי ואל האסוציאציות שעורר אצלי.

לאחר כמה שבועות, כששכבנו ערב אחד במיטה, נחים אחרי שהגענו שנינו לסיפוק, סיפרה לי לתומה: "הבוס שלי, גבי, מסר לך אתמול דרישת שלום. הוא סיפר לי שבמקרה פגש אותך כשהייתי אצל הלקוח בחו"ל, וממש מצאת חן בעיניו." כמעט קפצתי ממקומי כששמעתי זאת, חונק קללה חרישית בין שיניי. קיוויתי שהיא לא הבחינה בדם שעולה לאזניי. היא הושיטה יד לתיקה שהיה מונח על השידה, הוציאה ממנו כרטיס ביקור שלו והגישה לי: "הוא אמר שתתקשר אליו, יש לו משהו שלדעתו רלוונטי עבורך."
"יש לך מושג למה הוא מתכוון?" אמרתי, משתדל להראות אדיש.
"לא, אין לי מושג. הוא אמר משהו על סרטון מקצועי שהוא חושב שיענין אותך. אמר לי לשאול אותך אם אתה מעדיף שהוא ייתן לי אותו על דיסק-און-קי או שתגיע אליו לקחת בעצמך או אולי שיעלה אותו ליוטיוב וישלח לך את הקישור." – נשימתי נעתקה.
"שישמור את זה אצלו, אני כבר אתקשר בהזדמנות." פלטתי בשארית כוחי, הפנתי את גבי, משים עצמי לנרדם.
הרגשתי כמו ארי בסוגר, וכמעט שלא הצלחתי להרדם. התלבטתי אם זה מסר ידידותי או בעצם איום מסווה, החלטתי שלמחרת אני מתקשר אליו ומבהיר לו שהערב ההוא היה חד פעמי בהחלט ומוטב ששנינו נשכח ממנו.

"דפנה אמרה לי שביקשת שאתקשר אליך… תשמע,…" פתחתי עם אדון גבי בשיחה, בטון תקיף, ונעצרתי לרגע כדי לנשום ולנסח את דברי.
"נו, איך מוצא בעיניך הצעצוע שאיתי נתן לך לניסיון? אתה רוצה לבוא להראות לי איך הוא יושב עליך?" שאל בקולו השקט אך החודרני,מנתק את חוט מחשבתי.
"כן, כלומר, לא! בדיוק רציתי להחזיר אותו, איתי אמר שזה בסדר." אמרתי.
"אתה הלכת איתו לפחות חצי שעה ולפחות חמישה ימים בשבוע בחודש שחלף?" שאל ישירות.
"לא בדיוק", עניתי בהססנות. הרגשתי שאיני מסוגל לשקר לו.
"אז, החל מיום ראשון הקרוב, אתה הולך עם זה לפחות שלושה-ארבעה ימים בשבוע, לפחות שעה בכל פעם. אם אחרי חודש כזה, עדיין תרצה להחזירו, אני אקבל אותו – מידך." אמר.
"אבל זה כואב לי." אמרתי.
"זה תמיד כואב בפעם הראשונה. אבל אם תתמיד – תלמד להתנהג איתו בנימוס ותראה שתהנה ממנו." השיב לי.
"אבל, איך אלבש אותו כשאישתי בבית?" שאלתי, מחפש פתח מילוט.
"אל תדאג. אני אסדר לך לפחות 3 או 4 ערבים פנויים בשבוע בחודש הקרוב." סתם את הגולל על התירוצים שלי.

כבדרך פלא, באותו ערב, הודיעה לי דפנה שהיא קודמה לתפקיד הפרויקטורית של המוצר שהם אמורים לשחרר גרסת בטא שלו בעוד 5 שבועות, וזה יחייב אותה להשאר המון שעות בעבודה, בעיקר בערבים, וביקשה שאנצל את החדשיים חפיפה שלי עם הרס"ן שהגיע להחליף אותי לקראת פרישתי מהצבא ואעשה מאמץ להיות יותר בבית עם הילדים.

כבר למחרת היא נשארה בעבודה. לאחר שהילדים נכנסו למיטות, עברתי למכנסי טרנינג, כשמתחתם לבשתי רק את הקוק רינג השני, המסובך, המשולב עם מותח ביצים. למרות שמתקן זה היה מזכיר לי יותר מתקן לאילוף כלבים שפעם ראיתי באיזה ספר. באופן מוזר, לבישתו גרמה לי כמעט מידית לזקפה מלווה בפנטזיות, אבל ככל שהזקפה הייתה קשוחה יותר, ננעצו הניטים שהיו בו וממש הכאיבו. תגובת הרפלקס שלי היתה להסירו מיד, אולם לצורך כך, הייתי חייב להרגיע את עצמי. ואז, פתאום הבנתי את העניין: נכנסתי למצב של מודעות תמידית לגבי הזין שלי והבנתי שתרגול מספיק ייתן לי יכולת לשלוט בו. דפנה נשארה בעבודה גם בערב הבא, ניצלתי את ההזדמנות שהיתה לי, לבשתיו שוב. שמתי לב שגלי הכאב דווקא נתנו לי הרגשה טובה, אולי משום שאני מציית כראוי להנחיות וזה בוודאי ימצאו חן בעיני גבי. סליחה, אדון גבי. אט אט הפכו גלי הכאב למהנים, ואני נתתי לזין להגיע לזקפה קצת יותר גדולה, מעלה את סף הכאב/עונג שלי.
כך, במיוחד אחרי שראיתי באינטרנט שלמתקנים מהסוג הזה יש השפעה מגדילה על האיבר ומעצימה את השליטה וההנאה ממנו – ממש חיפשתי הזדמנויות להשאר לבד – ולחרמן את עצמי ללא סוף; מה שדווקא מצא חן בעיני אשתי, כאשר חזרה הביתה סמוך לחצות, לא הבינה את חרמנותי הגואה, אך ראתה זאת כמחמאה לעצמה.
ערב אחד, היא חזרה הביתה עם מצלמה קטנה. "גבי נתן לנו את זה במתנה, ואמר שתרכיב אותה על המחשב שלנו – אנחנו נוכל לשוחח בסקייפ בחינם עם כל העולם, וגם לראות את מי שנדבר איתו, וזה גם יאפשר לי, כאשר הלחץ בעבודה קצת יירד, לצאת יותר מוקדם, ובמידת הצורך להשתתף בדיונים מהבית."
"בהזדמנות אתקין זאת." אמרתי.
"אבל בבקשה שזה יהיה מחר בבוקר, כי מחר יום שישי, לקראת הצהריים יש שיחה חשובה עם הלקוח, ואני לא רוצה לנסוע לעבודה במיוחד בשביל זה." למחרת, בציתנות, כבר התקנתי לה את המצלמה ואת תכנת הסקייפ. מה שהוכיח עצמו.
ביום ראשון בערב, דפנה, כרגיל, השאירה אותי לבד בבית, לאחר השכבת הילדים, לבשתי את הקוק רינג המסובך, וגלשתי להנאתי באתרי פורנו במחשב, יושב בפישוק רגליים, כדי להקל על הלחץ שנגרם על ידי הקוק רינג שסגר על האשכים ומתח אותם עם כל תזוזה שלי – נשמע צלצול הטלפון הנייד שלי; על הקו היה אדון גבי.
"עמית, תתחדש על המצלמה." אמר.
"תודה."
"היכן אתה נמצא?"
"בבית."
"מדוע אתה לא און ליין בסקייפ?"
"לא הייתה לי סיבה להפעילו." (לא סיפרתי לו שהסקייפ בכלל לא מעסיק אותי.)
"מעכשיו, הסקייפ אצלך פועל כל הזמן, ואם אני מתקשר אליך, אתה עונה מיד." אמר באופן שאינו משאיר מקום לויכוח.
"כן." עניתי בשפה רפה.
והוא פשוט ניתק.
למזלי, באופן כמעט אוטומטי הפעלתי מיד את הסקייפ, כי אחרי 5 דקות הופיע צלצול ממנו.
"שלום גבי." אמרתי.
"יפה. האם אתה לובש את המתקן?"
"כן" אמרתי בהקלה, מודה לאל שלא "נתפסתי" על חם מתרשל.
"תראה לי."
"ממ… מה? למה אתה מתכוון?"
"פשוט תוריד מכנסיים ותכוון את המצלמה אל המפשעה שלך."
קמתי, סגרתי את דלת החדר, כדי שהילדים לא יתעוררו.
"אני ממתין." שמעתי מכיוון המחשב.
התקרבתי למצלמה, הפשלתי את המכנסיים קצת אל מתחת לזין.
"פשוט תוריד מכנסיים לגמרי ותכוון את המצלמה אל המפשעה שלך."
הורדתי אותם לחלוטין, חושף את הזקפה שלי, מתאמץ בכל כוחי לרסנה כדי לצמצם את איתותי הכאב, לקחתי את המצלמה ביד וכיוונתי ישירות למפשעה.
"יפה. התרגלת כבר?"
"ככה ככה, זה עדיין כואב לי, בעיקר בביצים אם אני לא נזהר."
"עכשיו, תפנה את המצלמה באיטיות מסביב, כך שאוכל לראות את החדר."
עשיתי כדבריו.
"מה המיטה שאני רואה ברקע?"
"זה חדר לאורחים, בנוסף לחדר מחשב, ולכן יש כאן מיטה." עניתי.
"מחר דפנה תביא הביתה מהעבודה עכבר ומקלדת wireless, אתה תגלוש כשאתה שוכב במיטה עם רגליים מפושקות, ותראה שזה יקל עליך את הכאבים האלה."
"כדי לגלוש מהמיטה צריך להזיז את השולחן והמחשב, ואיך אסביר לדפנה את השינויים?"
"אני נותן לך שבוע לחשוב על רעיון."

הישועה הגיעה מכיוון לא צפוי: באחד הבקרים התעוררתי עם גב תפוס, ונאלצתי להשאר בבית כמעט מרותק למיטה.
"מזל שהבאתי את העכבר והמקלדת האלחוטיים, כדי שלא תצא מדעתך, אני אקרב את המחשב למיטה בחדר אורחים, ואתה פשוט תוכל לשכב עליה ולפחות תוכל לעשות דואר משם." אמרה דפנה.
"רעיון מצוין, תודה."

אחרי 15 דקות, שכבתי במיטה, לצידי כוס תה, עכבר עם פד ולוח מקשים.
"אני חייבת ללכת, ודווקא היום יש לנו ביקור של מכון התקנים ואחזור מאוחר. אל תדאג, אימי תיקח את הילדים מהמעון ותביא אותם לשם מחר."
"תודה, בהצלחה ולהית'." אמרתי.

התקשרתי ליחידה להודיע שלא אגיע, ולבקש שישלחו אליי דואר שאינו מסווג למייל הפרטי.
לאחר כשעה, צילצל הסקייפ. אדון גבי היה על הקו.
"עמית, שמעתי שנשארת בבית."
"כן, הגב תפוס לי."
"מדוע אתה לא לבוש כמו שאתה אמור להיות?" אמר בקור מקפיא 'כנראה שהוא יכול לראות את כולי הרהרתי.'
"אני בקושי זז." אמרתי.
"אם אתה לא רוצה שהתמונות שלך מהערב ההוא ישוטטו באינטרנט – זו פעם אחרונה שאתה משחרר את עצמך מההנחיות שלי."
'שיט, כבר כמעט שכחתי מהן.' הרהרתי.
"אתה סגן אלוף בצה"ל. תחשוב על אילתור. ואם אתה ממש לא מסוגל, אתה מחפש אותי ושואל רשות ממני." המשיך.
"מצד שני, אני רואה שניצלת את המצב כדי לסדר את החדר כפי שקבענו, וזה יפה."
'תודה לך דפנה,' חשבתי.
"אז אם קשה לך להתעסק עם המותחן ביצים, יש לך בדיוק רבע שעה ללבוש רק את הקוק רינג הפשוט שקנית, אבל, אתה לא מסיר אותו, לפחות עד שדפנה תחזור בערב."
"תודה." מילמלתי, מהרהר ב"תיק" שהפיל עליי.
ידעתי שהוא רציני, ואילצתי עצמי למצוא את הקוק רינג ולהלביש אותו.
אחרי 17 דקות בדיוק, צלצל הסקייפ שוב. אדון גבי היה על הקו.
לאחר שווידא שביצעתי את הוראתו, אמר: "אני שולח אליך את רותם. גם הוא שלי, אבל הרבה יותר ותיק ומיומן ממך. יש לו ידי זהב והוא ייעסה אותך ויעשה לך טוב." וניתק, בלי לקבל את הסכמתי.
צלצול טלפון מדפנה הסיח את תשומת ליבי מהלחץ בגב.
"עמיתוש, גבי שמע שאתה תפוס ושאני רוצה לחתוך הביתה, אז הוא אישר לרותם מהכספים לקפוץ אלינו הביתה לשעה ולשחרר לך את הגב. אל תדאג, רותם ממש מקצועי בזה, ביום כיף האחרון, כל העובדים עמדו בתור כדי שייעסה אותם, וחוץ מזה הוא חמוד. אני נתתי לו את המפתח של הבית, כך שאתה לא צריך לקום לפתוח לו את הדלת."
טוב שהיא לא בסקייפ ולא רואה אותי עכשיו, חשבתי, מרגיש את אזניי מאדימות. "טוב, מתי את חוזרת היום?" לא גיליתי התלהבות.
"אשתדל מוקדם, אבל בטוח לא לפני 8 בערב. אם אתה צריך משהו תבקש מרותם. ביי, אני צריכה להכנס לדיון."
"ביי." עניתי, נאנק מהכאב שגרמה לי תזוזה לא מספיק מרוסנת.

רעש מכיוון דלת הכניסה משך את תשומת ליבי. "שלום!" שמעתי קול של גבר.
"אני כאן, בחדר מימין." אמרתי.
"בוקר טוב, אני רותם." הופיע מולי בחור מדהים: מעט נמוך ממני, אך בנוי היטב, ובעל פנים יפות מאוד, נושא תיק טניס בידו השמאלית; נכנס לחדר והושיט לי יד מטופחת לשלום.
הושטתי לו את ידי, "נעים מאד, עמית."
"גבי אמר לי לטפל בך." אמר, מתקרב אליי ולוחץ בעדינות בשכמות.
"אם תוכל לשחרר לי את הגב, זה יהיה שווה הרבה." אמרתי.
"אני יכול לנסות, אם תשתף פעולה, יש סיכוי טוב שעוד שעתיים, הכאב לא יציק לך, לכל היותר עוד טיפול אחד מחר. הולך?"
"בוודאי."
"קודם כל, אתה תצטרך להוריד את הבגדים."
מעולם לא עשו לי עיסוי, אבל נראה לי הגיוני שצריך להוריד את החולצה לצורך כך.
"תעזור לי, תמשוך את החולצה."
הוא פרם את הכפתורים של החולצה שלי, והוריד אותה ממני.
"אני צריך 2-3 מגבות, רצוי גדולות." אמר.
"יש בארון בשירותי אורחים, כאן מימין." עניתי.
הוא ניגש וחזר אחרי 2 דקות, שבהן הספיק לפשוט בגדיו הרשמיים ולהשאר לבוש במכנסי שרוול לבנים דקיקים בלבד שלא השאירו הרבה מקום לדמיון, עם 2 מגבות גדולות ואחת קטנה, והוסיף "תוריד הכל, אל תתבייש." הוא הניח לצידי אחת המגבות הגדולות והוסיף: "תכרוך אותה סביב המותניים."
פשיטת הבגדים, במצבי, בשכיבה, מתחת לסדין שהתכסיתי בו, היתה משימה לא פשוטה. הוא, בינתיים, עיצב מעט את האווירה בחדר: הוציא מתיקו כמה מוטות קטורת בעלת ריח מתקתק ונעים; לקח ממני את העכבר והקיבורד, הקליד משהו במחשב. מוזיקת רקע רגועה התפשטה בחדר.
"היי." שמעתי את קולו של אדון גבי בוקע מהמחשב. ואת רותם עונה לו: "אל תדאג, אני מטפל בו. אם יש משהו דחוף, אני כאן."
הוא הוציא מהתיק כיסוי עיניים שחור,ופשוט ניגש אליי, ותוך כדי הסביר: "דפנה הזהירה אותי, שאתה לא מורגל בעיסויים, ואפילו קצת נרתע מהרעיון. זה יאפשר לך להרגע ולזרום. עדיף שתוכל להתנתק מהכול." כרך היטב סביב עיניי. שקעתי בעלטה מוחלטת.
ידיו העדינות אך ההחלטיות החלו לעסות את גבי, מאיזור השכמות, כלפי מורד הגב. כשהגיעו לחגורה, הוא המהם: "שכחת לפשוט מכנסיים."
"לא חשבתי שזה רלוונטי." אמרתי.
"העיסוי אינו נקודתי אלא הוליסטי, אתה בוודאי לא רוצה שהבגדים שלך יתלכלכו, וחוץ מזה קיבלת הנחייה ברורה." אמר, ומשך את מכנסיי במורד הרגליים, ביחד עם התחתונים.
"היי!" ניסיתי למחות.
"אל תדאג, אתה בידיים טובות." ענה. הרגשתי טיפות של חומר שומני מטפטפות על גבי. הוא החל לשפשף,מייצר חום נעים שהתפשט בגבי, וכן גל ניחוח מיוחד שהשתלט על הריח בחדר.
הוא חזר לעסות את הגב, לא שוכח אף שריר; מוסיף מדי פעם מהשמנים שלו, יורד לכיוון המתניים, מגיע לישבן, ממשיך לכיוון הירכיים והשוקיים ועד לכפות הרגליים – ובחזרה.
ההרגשה הייתה נעימה ואף ממכרת – שקעתי ב"ריחוף" נותן לעצמי להנות.
הרגשתי שהוא "רוכב" על גבי, מעסה את השכמות והצוואר. חשתי ברגליו חובקות אותי מצדדי, ואולי גם בעוד משהו מתחכך קלות ביניהן? הרשתי לעצמי לפנטז. אט אט ירד כלפי מטה עם ידי הקסם שלו. לפתע, החליקה ידו לקרבת פי הטבעת שלי. גופי הפעיל את רפלקס הכיווץ.הוא נתן לי טפיחה חזקה בישבן, ואמר – "תשחרר!"
"מה אתה עושה?" שאלתי, ניסיתי להסיר את כיסוי העיניים רק כדי לגלות שבישיבתו על גבי, הוא לוכד את שתי ידי באופן שאיני יכול להזיזן.
"עד עכשיו היה לך נעים?" שאל.
"מאוד" הודאתי על האמת.
"אז תסמוך עליי ולא תצטער." לא בדיוק הבנתי למה, אבל דבריו הרגיעו אותי, ובאמת השתדלתי להרפות את שריריי. הוא הסתובב כך שפניו פונות לכיוון כפות רגלי, והמשיך לעסות את חלק גופי התחתון. אבל מה שמשך את תשומת ליבי היתה ההרגשה של חיכוך גופו בגופי, עכשיו יכלתי להשבע שהוא עירום! במיוחד שהרגשתי את אברו נלחץ לגבי כשהוא רוכן לכיוון הישבן שלי. והוא בשלו – עיסה כל סנטימטר מהירכיים והשוקיים, וחזר לכיוון פי הטבעת. הפעם כבר הייתי רגיל לכך ולא כיווצתי את שרירי הסוגר. הוא עיסה מסביבו ולאט לאט הכניס פנימה תחילה את קצה אצבעו המשומנת ובהמשך את כולה, ההרגשה היתה מהממת – מהנה באופן מפתיע. במקביל, חשתי בזין שלי שהביע את שביעות רצונו, התקשה והחל פועם. הבלטתי את ישבני למעלה, כדי לתת לזין אפשרות להתיישר, וגם מנסה לרמוז לרותם שימשיך. לצערי, הוא דווקא הפסיק, ופשוט הפך אותי על גבי, חושף את זקפתי. "איזה יופי, אני מבין את גבי." מילמל.
'אז אדון גבי לא שמר את אירועי הערב ההוא רק לעצמו.' הרהרתי, מרגיש שאני מסמיק, אך במקביל חשתי מוחמא. הוא תפס לי את הזין והחל ללטפו בעדינות, גורם לי הנאה רבה. חששתי שאם ימשיך אני אגמור ואמרתי לו זאת.
"אל תדאג, היום מותר לך." אמר ומיד אחר כך עבר לעמוד על ארבע מעליי. חשתי שפיו חובק את הזין, ולשונו מלפפת את הכיפה. פתאום, הרגשתי שמשהו מתנדנד בדיוק מול פני. ריח של הורמונים גבריים עלה באפי, וזכרונות הערב ההוא עלו בי, מעירים תשוקות נסתרות. פתחתי פי ושלחתי לשון מבלי לחשוב יותר מדי. חשתי באיבר שלו, חלק ונעים. פתחתי את הפה וככל יכלתי, בעיניים קשורות, ניסיתי ללכוד אותו. לשמחתי הצלחתי והתחלתי למצוץ בתאווה. הוא, במקביל הפעיל כוחות יניקה על האיבר שלי, שכנראה בגלל הקוק רינג, לא הצליח להתרוקן, ורק שיגע אותי מעונג. הרגשתי, שוב את אותה ההרגשה מאז, שאני חייב לטעום את השפיך שלו ואז לגמור. נאנחתי בהנאה, מנסה ככל יכלתי לגמול לו בעונג תחת עינוגי.
לפתע הרגשתי שהוא מתחיל בסדרת פעימות ורעידות. "לגמור לך בפה?" שאל.
"אהה." המהמתי. הוא פירש זאת כאישור, שולח מטח אחרי מטח של זרע חם לפי. בלעתי הכל ואף ליקקתי, ינקתי וניקיתי בלשוני את הזין הנפלא שעדיין היה נוקשה בפי. זה "שיחרר" את המעצור שבמוחי והתחלתי לפלוט מטחי זרע, בכמויות כפי שמזמן לא עשיתי. מיד עם המטח הראשון, הוא התנתק ממני, שיחרר את האיבר שלי מפיו וכיוון אותו כך שהמטחים הבאים נחתו על בטני ואף הגיעו אל פני! אנחת עונג התמלטה מפי, שלחתי לשון ללקק כמה טיפות שנחתו על שפתיי.
הוא ירד ממני, תפס את ידי הימנית, והובילה כך שתאסוף את הזרע שנזל על בטני ואמר, "תנקה את עצמך קצת." הבנתי את הרמז וליקקתי את הנוזל מכף היד, טועם לראשונה את הזרע של עצמי.
האמת, הוא היה הרבה פחות טעים, כאילו פחות מרוכז, מהזרע שלו ומהטעם שהתעורר בזכרוני מהזרע של הגברים שינקתי מהם לפני פחות מחדשיים ובמיוחד מהזרע הראשון, של אדון גבי, שנחתם עמוק בזכרוני.
"תמשיך, גם מהפנים, ותמרח על עצמך את כל מה שלא תצליח לאסוף לפה." אמר, כשהוא מעסה לי את הפטמות הרגישות שלי, מידי פעם אפילו צובט אותן, שולח גלי הנאה למוחי.
עשיתי כדבריו. לפתע, שמעתי מכיוון המחשב, שבכלל שכחתי מקיומו, את קולו של אדון גבי: "יפה מאוד, זה יצא ממש סרט כחול, רואים שאתם נהנים."
'מה זה? הרי הייתי בטוח שרותם ניתק את השיחה עם אדון גבי לפני שהתחיל את הטיפול בי.."' בבת אחת חשתי שהזין שלי התרכך לגמרי. "מה עשית לי? מה אתם רוצים?" אמרתי בקול רועד מהיסטריה.
"אל תדאג, אומנם הכול הוקלט, אבל זה יהיה לשימוש פנימי בלבד. אתה רק צריך לשתף איתי פעולה."
"אם לא תמחק את הסרט, אני אתלונן על אונס." איימתי איום חסר שיניים.
"אבל לא נראה בסרט שאתה סובל כל כך, אף אחד לא הכריח אותך לפתוח את הפה ולהאנח בעונג."
ידעתי שהוא צודק וקיוויתי שעוד אמצע דרך להגיע להקלטה ולמחוק אותה או לשכנע אותו לעשות זאת.
"אני מוכן לעשות מה שתגיד לי, רק, בבקשה, תשמיד את הסרט."
"אמרתי לך לא לדאוג, אתה בידיים טובות. בינתיים, נראה לי גם שרותם הצליח להרגיע את כאב הגב שלך."
'בחיי שהוא צודק.' הרהרתי ואמרתי: "נכון, מחר אלך לצבא."
"לא, אתה נשאר בבית עוד יום, אתה צריך עוד טיפול, להבטיח שהכאב עבר לחלוטין. ו…אגב, שמעתי שהתחלת לחפש עבודה לאחרי הפרישה שלך. אז תרגע, אתה תעבוד בחברה שלי."
"אבל מה אני אעשה אצלך?" שאלתי.
"כל מה שאני אגיד לך. כבר נמצא לך תפקיד בחברה, כמו שמצאתי לרותם, שהתגלה בזכותי כעילוי בניתוב השקעות החברה בשוק ההון, 2-3 שעות עבודה ביום; וגם כעילוי במתן עיסוי עד סיפוק מלא ללקוחות מיוחדים שלי בשאר הזמן; ואתה רואה שהוא מרוצה." שמתי לב, שרותם לא הפסיק לרגע לעסות לי את הפטמות, מידי פעם שולח יד לכיוון הביצים והזין שלי ומלקק ונושך קלות את אחת הפטמות שלי. "בקשר לבקשות הנוספות שלי ממך – אעדכן אותך בהמשך." אמר וניתק בלי לחכות לתגובתי.
פתאום, כשרותם הסיר ממני את כיסוי העיניים, סונוורתי מהאור העז שבקע מ3 מנורות הלילה ומנורת העמוד שכנראה הביא מהחדרים הסמוכים וכיוון אליי בלי שהבחנתי בכך.
"מדוע כיוונת אליי את המנורות?" שאלתי אותו.
"החימום שלך מהחום הבוקע מהם הוא חלק מהטיפול, וגם, כך הסרט ייצא יותר ברור." אמר, נועץ בי את עיניו המדהימות.
"יש לך עיניים יפות." אמרתי.
"תודה, גם הפנים שלך ממש יפות, בעיקר השפתיים. אדון גבי יודע מה הוא עושה – נראה שאתה פשוט נולדת למצוץ זין." אמר, וסתם את פי בנשיקה. שוב הפתעתי את עצמי בתחושת הגאווה שהחליפה כמעט מייד את תחושת העלבון הראשונית מתוכן דבריו ברגע שחדרו למוחי.
הוא התנתק ממני והלך למקלחת הצמודה להתארגן. ומשם נתן לי הוראות להמשך: "תישאר עם הקוק רינג עד שאדון גבי או דפנה יודיעו לך שהיא בדרך הביתה. וכשאגיע מחר, תשכב כבר ערום לגמרי, עם הקוק רינג ועם זקפה מלאה, אבל שלא תעיז לגמור לפני שאני מגיע. ולדפנה תגיד שעדיין כואב לך הגב ולכן אתה לא יכול לזיין אותה עדיין."
הוא יצא מהמקלחת, לבוש בבגדים הרשמיים שבא איתם.
הוא עצר לידי, שולח יד למלטף לי את הפנים והחזה. פתאום צבט לי את הפטמה הימנית בכוח.
"איי!" אמרתי מרים את ידי להכות אותו, אך מיד מוריד אותה. 'אני חייב לשמור איתו על יחסים טובים, רק הוא יוכל לעזור לי להשיג את הסרט.' חשבתי.
"יופי, אנחנו מתקדמים יפה, אני אספר לגבי שאתה ילד טוב." דיבר אליי כמו שמשבחים ילד קטן.
"תגיד, איך אני יכול ליצור איתך קשר? בכל זאת, אולי יהיו לי שאלות אליך." שאלתי.
"דרך אטרף, אני נקרא שם איתן 1122." אמר.
"מה זה אטרף?" שאלתי.
"בוא אראה לך." אמר, מניח את התיק בצד, ניגש למחשב, נכנס לאתר בשם זה, החל להגדיר אותי כחבר שם, ואפילו עזר לי למצוא כינוי שלא יסגיר את זהותי. לאחר שהגדיר אותנו כ"חברים" והראה לי כיצד לפתוח איתו בצ'ט, אמר: "להתראות מחר, ואל תשכח את ההוראות." ועזב אותי לבד בבית, תוהה אם באמת אצטרך להתאפק לאחר הכמויות הלא רגילות של שפיך שפלטתי. כנראה שהמחשבה על כך עשתה לי משהו כי פתאום חשתי התעוררות מכיוון המפשעה שלי.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il