דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
02/11/2011
ניקיתי בלשוני בעדינות את הזין המתרכך שבפי, חולב את הטיפות האחרונות של הנוזל היקר. רותם ליטף את ראשי, מרחיקו בעדינות מהאגן שלו ."אני מבין שאתה מתכוון לעבור לעבוד אצלנו מיד כשתשתחרר."
"לא קיבלתי הצעת עבודה רשמית, עדיין לא החלטתי סופית." עניתי, מעלה באוב את "תכניות המגירה" המקוריות שלי ביחס למסלולי המקצועי לאחר השחרור. הוא פקח כלפיי זוג עיניים תמהות: "אתה נראה לי אדם אינטליגנטי מכדי שתעלה בכלל על דעתך לא לשתף פעולה באופן מלא עם אדון גבי."
"הוא בעצם כפה עליי את הכול." המשכתי להתמרד.
"אולי, אבל אתה לא יכול לטעון שזה לא בוצע באדיבות ובהתחשבות, גם לא נראה לי שמישהו פגע בך באיזושהיא צורה ואפילו התרשמתי שדי אהבת את זה. ברור לך שאם תאכזב אותו, הוא כבר ישלם לך על כך."
"איך? באלימות? בסמים? בהרס המשפחה שלי?"
הוא הביט בי בזלזול. "אתה כנראה עוד לא ממש מכיר אותו, וכנראה גם לא את עצמך. הוא לא צריך לעשות דברים כאלה כדי להשיג כל מה שהוא רוצה, אני עוד לא יודע איך, אבל אין ספק שהוא יכריח אותך למלא בדיוק את המשבצת שייעד לך, ואתה תעשה זאת בלהיטות." בתוכי ידעתי שהוא צודק, הטעם הנפלא שעוד מילא את פי הזכיר לי את הצהרתו/הבטחתו של אדון גבי: כל עוד תציית לי ותנהג כמו שהסברתי לך, אני אדאג למילוי כל מחסורך בזרע, וגם אשתדל שהתפקיד האמיתי שלך לא יגיע לאזניים הלא נכונות .
רותם המשיך בטון דידקטי: "טוב, בינתיים, יש לך התחייבות לטווח הקצר, כעת יום שישי לפנות בוקר. אתה הולך הביתה וחוגג עם דפנה ביומיים הקרובים. אתה חייב לספק אותה, וגם להראות לה שהיא מספקת אותך. כי אחר כך לא תוכל לקיים איתה יחסים לפחות שבוע ובכלל לא תוכל לגמור ללא אישור מהאדון. במקביל אתה גם מחליף לפחות ראש אחד של הדוש בביתך לאחד זהה למה שיש כאן. ביום חמישי הבא – אתה מתייצב כאן לאחר התנקות יסודית, בשעה שבע בערב, ערוך ומוכן ללילה ארוך ואולי קצת יותר של פעילות. בקשר לטווח הרחוק, יש לך כמה ימים לעכל את זה, או אם אתה מעדיף לחשוב על זה כך – להתלבט. אחרי שתחליט שאתה רוצה להצטרף אלינו בכל רמ"ח אבריך, שאתה נהנה לציית לאדון גבי, לסמוך עליו לחלוטין ולספק את רצונותיך הכמוסים דרכו – אתה תתקשר אליו ביום שני בעשר בבוקר דרך הסקייפ ותקבל הנחיות להמשך."
"אין צורך לחכות ארבעה ימים, אני החלטתי כבר עכשיו, איני יכול להרשות לעצמי להסחף לתוך זה. אני אנסה למצוא עבודה אחרת ולהתייחס למה שקרה כאן כאל חוויה חד פעמית."
"לא, ההחלטה שלך חייבת להיות שאתה רוצה להצטרף אלינו, אתה מוכרח להגיע אליה. דאג להגיע להחלטה הזו בשמחה ומרצונך החופשי."
כשהגעתי הביתה, הסתבר לי שהחוויה הגברית שעברתי לא פגמה בתשוקה שלי. להיפך, נראה כאילו היא "טענה" לי את המצברים. התנפלתי על דפנה בתשוקה בכל הזדמנות באותו סוף השבוע ועינגתי אותה ואת עצמי פעם ועוד פעם .היא לא העלתה על דעתה מה בדיוק עובר לי בראש באותו הזמן. בלילה הבא, התעוררתי מס' פעמים מרוב הלחץ של הזין הזקור שלי, ומפחד של קרי לילה, למרות שמס' שעות קודם לכן רוקנתי את מאגרי הזרע שלי בתוך דפנה, מעורר בכך את תשוקתה לגמירה כפולה. בלילה שאחריו, כבר בקושי נרדמתי. הסתבר לי שבגופי יש כאילו שני מאגרי תשוקה נפרדים, ולמרות הסיפוק שהגעתי אליו עם דפנה חסר לי "הדבר האמיתי". הרהרתי מה עליי לעשות. קמתי מהמיטה, משאיר את דפנה שקועה בשינה עמוקה ושלווה, הלכתי לחדר המחשב והתחלתי לגלוש. מהר מאד הגעתי לאטרף והתחלתי לשוטט ללא מטרה מוגדרת. הבחנתי ש"חברי" הוותיק "נשלט בעונג" נמצא און-ליין, ושלחתי לו "היי". מיד קפצה לי הודעת "מה שלומך?" ממנו. סיפרתי לו על החוויה המרתקת שעברתי אצל אדון גבי.
"אני רואה שהאדון שלך ממש רחמן כלפיך. האדון שלי קורא לזה "להקפיא" וכשהוא מחליט שזה העונש המתאים לי, הוא יכול להקפיא אותי לשעות ארוכות, עד שאני כמעט משתגע. אבל למה אתה ער בשתיים בלילה?"
עכשיו, סיפרתי לו שאמנם אני אמור לפי ההסכמה ביני לאדוני לבלות עוד ערב אחד כמענג הבית של הפנתר הוורוד, ואני כבר מתגעגע לחוש בטעם של זרע אמיתי, והרבה.
"אז מה הבעיה? תמתין רק עוד 3 ימים."
סיפרתי לו שהאדון דורש ממני התחייבות לטווח רחוק של עבודה במשרה מלאה עבורו בצייתנות עיוורת, כדי להמשיך לספק לי את הצורך החדש הזה שלי בעתיד. והמשמעות היא שזו מין השתעבדות ושאאלץ לוותר על כל התכניות המקצועיות הקודמות שלי. "הוא לא מכריח אותי אבל אני חושש שאם אתנתק ממנו, לא אוכל לספק לעצמי את השטף הקבוע של אברי מין גבריים שופעי זרע שאני ממש צריך."
"האלטרנטיבה שלך היא להסתובב בגנים ציבוריים, או גרוע יותר, בשירותים ציבוריים ו"לצוד" גברים שיסכימו שתמצוץ להם… אתה רואה עצמך עושה זאת?"
"לא," עניתי, "אני מפחד שמישהו יראה אותי, שהשמועה תתחיל לעשות לה כנפיים."
"אז פשוט תאלץ להסתפק באשתך."
"זה לא כל כך פשוט." כתבתי לו, "מי כמוך יודע שכבר אחרי שלושה ימי התנזרות אני מוכן לעשות כמעט הכל כדי לקבל את מנת הזרע שלי, ורצוי ישר מהמקור."
"כלומר, בינינו, אין לך בכלל התלבטות, אתה מבין שזה הסידור הטוב ביותר שתוכל למצוא. אתה צריך להיות אסיר תודה לנדיבותו שאינו כופה עליך נתק מוחלט ממשפחתך ועוד הבטיח לשלם לך שכר. האדון שלי קיבל אותי בהרבה פחות. אז פשוט לך על זה." לאחר כמה שניות שלח מסרון: "האדון קורא לי אז אני חייב להפסיק פה. שיהיה לך בהצלחה ותעדכן אותי כאן על ההמשך. זה מעניין אותי ואם יש לך שאלות – אל תהסס לפנות אליי, אני שמח תמיד לעזור."
"עמית, בוא למיטה." שמעתי את דפנה מחדר השינה.
"מיד." עניתי, מחקתי את ההיסטוריה מהמחשב ועליתי למיטה. עכשיו, אחרי שהגעתי להחלטה, הצלחתי להירדם, אבל התעוררתי שוב בבהלה כשהרגשתי את הזין שלי מחליק קדימה ומתחכך בתחתוני הבוקסר. חשתי בזרע מתקדם לארכו והצלחתי לעצור ממש ברגע האחרון, רועד כולי.
בעשר בבוקר בדיוק התקשרתי אל אדון גבי בסקייפ. מאחוריו ראיתי את רותם, מעסה את שכמותיו. "אני מסכים." אמרתי בקול נמוך, משפיל עיניי .הוא התבונן בי במבט ממושך ללא אומר. הגנבתי אליו מבט, נדמה היה לי שאני רואה חיוך קל על פניו.
"איני רוצה שיתברר לי שטעיתי, ילד. נסח את הסכמתך בלשון ברורה".
הישרתי אליו מבט ואמרתי "אני מסכים לעבוד אצלך ולעשות כל מה שתגיד לי ולא להשתגע מתשוקה לא מסופקת או מחשש שאחשף, שמשפחתי תתנכר אליי ושאוותר ללא קריירה כלל."
"זו דרך קצת בוטה לנסח זאת, תדע שאני מכין לך הסכם עבודה הוגן שבאמת לא תצטער על הסכמתך. אבל, כדי להתקבל לעבודה הזו אתה צריך לעבור בדיקות מקיפות. מחר ב8:30 בבוקר אתה מתיצב במרפאה של החברה לאחר צום של 12 שעות, פרט למים. ליום שלם של בדיקות רפואיות."
"מה להביא?"
"רק גרביים ונעליי התעמלות."
"בוקר טוב, אני מבין שאתה המועמד למשרה." הקדים את פני האח שישב מאחורי שולחן הקבלה במרפאה. הוא היה בחור נאה מאוד, לבוש במדים לבנים, אך מה שמשך את תשומת ליבי בהם הייתה העובדה שהם היו עשויים מאריג דקיק חצי שקוף, שממש איפשר להבחין דרכו בחזהו השחום והמרשים. "אתה בצום?"
"כן."
"יפה, שתה כוס מים וגש לחדרון הזה, יש בו תאי לוקרים. בתא מס' שבע יש עבורך חלוק. תפשוט את בגדיך ושים אותם בלוקר, אם אתה צריך לשירותים, יש לך שם וכדאי מאד שתשתמש בהם, וכן מקלחון צמוד. לאחר שתתנקה היטב, תלבש את החלוק ואת נעליי ההתעמלות שלך ורק אותם. תסגור היטב את הארונית – אחרת אנחנו לא אחראים לחפציך ובוא לכאן ואקח לך מעט דם לבדיקות.
אגב, תסתכל על בני שממתין כאן לבדיקה תקופתית קצרה לפניך ותראה איך לובשים את החלוק."
הסבתי ראשי לבחור שישב על הספה בצד, לוחץ בכף ידו הימנית על חתיכת פד גזה שהוצמדה לחלק הפנימי של מרפקו השמאלי. הבחור היה בעל גוף מהמם; החלוק שדובר בו היה עשוי מאותו אריג דקיק, שקוף כמעט לגמרי. אבל שלא כמו הסרבל ה"מחויט" של האח, שהתפרים, הכיסים והקפלים שלו עוד הסתירו קצת מגופו, נראה דומה קצת בגזרתו לחלוק של מאושפזים בבתי חולים, ללא כפתורים, ללא שרוולים כלל, ונשאר פתוח מאחורי הגו, תפוס רק בעזרת חתיכה סקוטש קטנה בצוואר. לא היה צריך הרבה דמיון כדי לראות את קווי המתאר של גופו של בני שרק נראו כמבעד לערפל קל, ואת איברו שאמנם היה מדולדל אבל גם כך ממש גדול ויפה. חשתי את בלוטות הרוק שלי מתחילות לעבוד. הסטתי עיניי ממנו, כדי להרגיע את אברי שהחל לאותת לי על קיומו. "אני חייב ללבוש דבר כזה"? שאלתי.
"בוודאי. אלו נוהלי המרפאה בבדיקות היזומות. כך נחסך הרבה זמן יקר של הרופא. ואין על זה ויכוח או פשרות בכלל." ענה בענייניות ובפסקנות.
נכנסתי לחדר שהצביע עליו. אכן, היה בו ארון גדול עם 12 תאי לוקרים, אך ללא ידיות וללא מנעולים. כולם סגורים פרט לתא מס' 7, שהיה מעט פתוח. פתחתי אותו, ובו היה מקופל החלוק שלי. הוצאתיו והנחתי על ספסל קטן שניצב בפינה, התפשטתי והנחתי את בגדיי מקופלים בתא וסגרתי אותו בלחיצה. לא הרגשתי צורך מיוחד להתרוקן. לא הבנתי למה, אבל הבנתי שזה "מאוד מומלץ" וממש התאמצתי להתרוקן. לא כל כך הצלחתי, אבל התקלחתי. ברגע שסגרתי את הברז פגע בי מיד משב אוויר חם ממספר כיוונים שייבש אותי .לבשתי את החלוק, הסתכלתי בראי ומיד סמקו אזניי: הרגשתי כמעט עירום. 'כך אני לא יכול לצאת, מה יקרה אם תיכנס במקרה מישהי או מישהו למרפאה? הרי אני חשוף לגמרי.' חשבתי. "לפחות אלבש תחתונים." החלטתי על פשרה עם הנהלים וניגשתי ללוקר להוציא את תחתוניי ואז התחוור לי שאיני יכול לפתוח את הלוקר. עמדתי אובד עצות, כשנשמעו דפיקות בדלת ומישהו קרא "עמית, יש בעיות מיוחדות? אנחנו צריכים להתקדם בהכנות לבדיקה, הרופא הודיע שיגיע בעוד כמה דקות, ואתה השני בתור."
"אין ברירה. על החיים ועל המוות…", אמרתי לעצמי, ויצאתי מהתא.
"אין לך בכלל במה להתבייש." אמר האח והושיב אותי מולו. הוא שאב מזרועי ארבע מבחנות דם. נתן לי פד גזה להצמיד למקום הדקירה וגם כוסית פלסטיק. "אתה יכול לשתות כוס מים או שתיים עם 2-3 תמרים, לשבירת הצום שלך. ואחר כך תלך למלא את הכוס לבדיקת שתן." כשחזרתי שאל: "אגב, התרוקנת לפני שהחלפת בגדים כמו שאמרתי לך?"
"לא, אין לי צורך, אבל התרחצתי." עניתי במורת רוח על השאלה החודרנית.
"זה לא מספיק, לפני בדיקה ראשונה אתה חייב לעשות חוקן קטן." – הושיט לי מין מיכל מגומי בגודל של פחית בירה בערך, שממנו יוצאת צינורית קשיחה.
"מה אני אמור לעשות עם זה?" שאלתי.
"בוא ואראה לך." הוא לקח שפופרת קרם ממגירתו, ניגש איתי לחדר המלתחה. פתח את השפופרת ושם על אצבעו כמות נדיבה של קרם, כשניסה לסגור השפופרת היא נפלה מידיו. "תרים בבקשה." התכופפתי כדי להרים, לא שם לב שישבני נותר חשוף מחוץ לחלוק שנפתח. הוא תפס אותי בידיו ואמר, "תישאר רגע כך." הרגשתי את המשחה הקרירה באיזור פי הטבעת ומיד אחריה את הצינורית נדחפת לשם. "מה? מה אתה עושה?" שאלתי.
"תרגע, זה חלק מהפרוצדורה." הרגשתי מוזר, כאילו אני מתמלא. דווקא די נעימה, הוא שיחרר את הצינורית מתוכי ואיפשר לי להזדקף. "תשתדל להתאפק ככל האפשר." הורה לי. "בוא לחדר ההמתנה." הוא נתן לי לחתום על מסמך ארוך וצפוף בטענה שזו בסך הכול הסכמה פורמלית לביצוע הבדיקות." ישבתי והתחלתי לקרוא את הסעיפים המשפטיים הרבים. כשהרגשת מלאות משונה הולכת ומשתלטת עליי ומפריעה לי להתרכז. תוך מס' דקות הרגשתי שאני חייב להתרוקן אבל כשניסיתי לקום הוא אמר לי: "מה בוער לך, אל תקום לפני שאתה חותם."
"אני חייב!" התחננתי.
הוא הניח יד על כתפי, "תקרא בעיון, ככל שיחלוף יותר זמן זה יותר טוב. כשתחליט שזהו – תחתום וגש לשירותים." אמר בסמכותיות. ניסיתי לקרוא שוב, ושוב, אבל לא הצלחתי להבין כלום. ניסיתי לקום והוא החזירני למקומי ביד ברזל.
"טוב, זה כנראה בסדר." מלמלתי, יותר לעצמי מאשר אליו וחתמתי בסוף המסמך.
"או קיי, אחר כך תתרחץ שוב." אמר ברכות כשהסיר ידו ממני. ממש רצתי לשירותים, שמח שאין לי צורך לפשוט מכנסיים .התרוקנתי לחלוטין. זו הייתה לי הפעם הראשונה שחשתי בריקנות הנעימה, שאחרי מקלחת נתנה לי להרגיש הרגשת ניקיון נעימה – גם בחוץ וגם בפנים. כשיצאתי מהמקלחת, נתן לי חבילת טפסים והורה לי להכנס למשרד של הרופא. "ברגע שבני ייצא ממנו."
באמת, אחרי שתי דקות הדלת של חדר הד"ר נפתחה, בני יצא ממנה, והלך הישר למלתחה. עקבתי בעיניי אחרי ישבנו המוצק וחשבתי שאם גם אני נראה כך אז זה דווקא יפה. "תורך להכנס." הפטיר כשעבר לידי. נכנסתי, וסגרתי את הדלת אחרי. לפחות כאן אין סיכוי שאנשים אחרים יראו אותי. ניגשתי לשבת בכיסא מולו, הוא נראה לי כבן 50, מטופח היטב. הוא סימן בידו שאעצור, לקח ממני את הטפסים והורה לי להסתובב בזמן שהוא מעיין בטפסים. "או קיי, תפסיק להסתובב ושב. אני רואה שעדיין לא חתמת על ההסכמה לבדיקה," ציין. "תחתום כאן." אמר בסמכותיות, מניח מולי את הדף ומראה את המקום עם העט. לאחר שחתמתי, החל בשאלות רגילות מוכרות, לגבי היסטוריה הרפואית שלי ושל משפחתי. עבר לשאלות אינטימיות לגבי הרגלי התזונה ואפילו היציאות שלי. בשלב זה הוא קם ובחן את פצע דקירת המחט בזרועי, הדביק עליו פלסטר קטן והורה לי לעמוד, לחלוץ נעליים וגרביים ולפשוט את החלוק, כי אני צריך לעבור מספר בדיקות המצריכות זאת. הוא לקח זכוכית מגדלת והסתכל על העור שלי מכף רגל ועד ראש, מתעכב על מספר נמשים ובמיוחד על כתם הלידה החביב שלי, שהתנוסס לו בדיוק על פטרית הזין שלי. כשנראה לי שסיים ושאלתי אם אני יכול להתלבש, ענה בקוצר רוח שהוא יודיע לי בדיוק מתי. במקום זה הורה לי להצמיד כף ידי למין קופסה שטוחה עם לוח זכוכית, מבתוכו עלו קרני אור אדום, אחר כך את ידי השניה ואז הניח אותו על הרצפה ואמר לי לדרוך עליו עם כל רגל בנפרד. הוא הורה לי לשבת על המיטה ולהמשיך לענות לשאלות שהפכו אט אט ליותר ויותר אישיות. הרגשתי מובך לשבת ערום ולענות לשאלות כל כך אינטימיות של אדם זר. כשסיים לבש כפפות מנתחים, העמיד אותי על המשקל ומדד את גבהי. שלף מכיסו סרט מדידה והחל למדוד אותי איבר איבר: את הראש, הצוואר, היקף קיבורת הזרוע, את היקף החזה, הבטן, האגן, הירכיים, ואפילו שק האשכים והיקף הזין וארכו. כל הזמן רושם דברים ביומנו. תוך כדי הסבר על הרניה, ביצע לי בדיקת מישוש ארוכה. השתדלתי להתעלם מההרגשה הנעימה אך המביכה כאשר צבט את פיטמותי וכאשר התעכב בבדיקת האשכים, ממשש אותם, לוחץ קלות בידיו, אפילו קצת שיעשע אותי כשהשווה את גודלם לחרוזים שהחזיק בארון, רושם כל הזמן דברים ביומנו. ביקש ממני להסתובב, החדיר ידו בין רגליי ומישש את האשכים מאחור. במקביל אפילו שאל אותי לגבי הרגליי המיניים. התדירות והאופן שבו אני מקיים יחסי מין וכו', כשראה את היסוסי הסביר שזו, לבקשת אדון גבי, בדיקה מקיפה ויסודית במיוחד; שחלק מהבדיקות יוצלבו ויבדקו גם בהמשך ושאין לי טעם להסתיר משהו או לשקר כי זה יתגלה בסוף .והאמינות שלי היא התכונה הכי חשובה שנבדקת כאן; אבל שאיני צריך לדאוג, כי רק אני והוא נראה את פרטי הבדיקות האלה וגם המנכ"ל מר גבי, אם ימצא לנכון – "פרט, כמובן, אם יתגלה שאני מעורב בפשעים חמורים," אמר בקריצה .הוא ביקש שאתכופף ותוך כדי הסבר על בדיקת פרוסטטה, מרח מעט משחה שקופה על אצבעו, ותקע אותה בפי הטבעת שלי תוך שהוא מניע אותה פנימה והחוצה. לא יכלתי לעצור את הזין שלי מלהזדקף, מה שברור לא נעלם מעיניו.
"זה בסדר, אל תתבייש. מצידי אתה יכול להיות סטרייט, גיי, אוהב ללבוש בגדי נשים, מזוכיסט, לרצות לשכב עם חיות או כל סטיה אחרת – כל עוד אינך אונס קטינות או רוצח סדרתי זה לא מפריע לי. זקפה בנסיבות האלה היא דבר מובן מאליו ונורמאלי." הוא הורה לי לשבת על הכיסא מולו, עדיין עירום כביום היוולדי, והמשיך בתחקיר. החל מגיל הילדות וירד לפרטי פרטים, ככל שהתקדם בגיל לכיון השנים האחרונות: עד כמה אני פעיל מינית, האם שכבתי עם נשים אחרות? האם אני מקפיד להשתמש באמצעי מניעה? באיזו תדירות אני מאונן? האם תמיד לבד או גם בקבוצות? האם אני מסופק בדרך כלל? כמה זמן אחרי שאני גומר אני יכול להזדיין שוב? כמה פעמים אני יכול לגמור ביום אחד?
האם שכבתי עם גברים? איך זה שלמרות שאינך קרח כלל, אין לך בכל שיער ערווה? – לא הייתה לי ברירה, וסיפרתי לו על ביקורי הראשון ב"פנתר הוורוד" , מעלים את שמו המפורש של אדון גבי בחוויה שעברתי שם. ככל שהתקדם בשאלות והעמיק יותר, כל תשובה שלי גרמה לו לעוד שאלות מביכות, ומה שהכי הביך אותי זה שחשתי שהזין שלי החל להזדקף ולפעום באורח בלתי ניתן להסתרה. קמתי, רומז על רצוני לעזוב את המקום וללכת, אבל הוא עמד על זכותו להפעיל שיקול דעת מקצועי, לגבי השלמת הבדיקות, וכי עליי עוד לעבור מספר בדיקות חשובות ושעליי לקבל את זה שבסופו של תהליך הוא יהיה אחראי לפוטנציאל שלי לגרום נזק לחברה או לשמש כמשאב אנושי. הסכמתי להמשיך. הוא עשה הפסקה עם השאלות. הורה לי לנעול את נעלי ההתעמלות שלי, קם ממקומו וחיבר אליי כל מיני אלקטרודות. אמר לי לעמוד על משטח ריצה והחל להריץ אותי, כשהוא מקליט כל מיני רישומים, מדי פעם משנה את שיפוע המישור ושולט במהירות הריצה. "אנחנו מבצעים לך בדיקות ללב – זה נקרא ארגומטריה, ובינתיים נראה שאתה בעל כושר מצוין." הרגשתי מעט ביזארי לרוץ ערום, כשהזין והביצים שלי מתנדנדים לקצב הריצה. התנשפתי כמו קטר. הוא התבונן בי בעניין, והעיר: "איזה יופי לראות בחור יפה כמוך רץ, עכשיו תתחיל להאט." הוא האט את מרוץ הסרט של המתקן והעביר אותי להליכה ואחר למנוחה. גופי הבריק מזיעה. הוא חזר לשאלותיו: האם החוויה המינית הראשונה שלי היתה עם אישתי? סיפרתי לו על החוויה שלי בזמן החופשה בין התיכון לצבא, כשבזמן ריצה על החוף, התרחקתי מהחוף המוסדר לקטע חוף שומם למדי, ונתקלתי בנודיסט חמוד שהחל לשוחח איתי, והזמין אותי להתיישב לצידו על המגבת שלו. אט אט שלח אליי ידיים, מה שהתפתח לגיפוף ולנשיקות. לאחר כמה דקות, עבר במקום גבר אחר, שכנראה מצאנו חן בעינו והצטרף אלינו. הוא נישק/ נשך לי את הפטמות, מה שכמעט העביר אותי על דעתי ואז עבר למצוץ לי את הזין. עצמתי עיני, מתענג על הרגע, ופקחתי בבהלה כשהרגשתי חיבוק של אדם נוסף שסובב אותי ביחד איתם כך שגבי היה חשוף והוא חיבק אותי מאחור, מחכך את האיבר שלו בין רגליי, מנסה לחדור לפתח הבתולי שלי. למזלי האיבר שלו היה קטן למדי, ושמן השיזוף החליק אותו כמו את ישבני, והוא הצליח לחדור אך מיד גמר בתוכי; מה שגרם לי לגמור בתוך הפה של הגבר שעטף את אברי. האלמוני שגמר בתוכי, שלף את האיבר שלו, ניגבו בישבני ונעלם. והבחור שגמרתי בפיו שם מעט מזרעי בכל אחת מידיו, אונן ביד אחת לעצמו וביד השניה לנודיסט, שעבר לנשק אותו, טועם את זרעי מפיו. התבוננתי במראה המדהים – עד ששניהם גמרו עליי. רצנו לים להישטף.
עכשיו רק שמתי לב, לאוהל בחזית המכנסיים של הרופא, שהבהיר לי שלא רק אותי ייחם הזיכרון הזה.
"וזה היה חד פעמי?"
"כמעט, אחרי יומיים, בזמן שעמדתי בים הגלי עד לקו החזה, בין הקהל הרב, חשתי מישהו נצמד אליי מאחור. זה היה הגבר האחרון שהצטרף אלינו. הוא תפס אותי במתניים כשהמים מסתירים אותו, הפשיל את מכנסון בגד הים שלי וניסה לחדור אליי. אין לי מושג מדוע שתקתי ואפילו לא ניסיתי לחמוק, אלא שמתי עצמי כלא מרגיש. הוא תפס אותי ביד ברזל ואונן לי ביד השניה דקות ספורות, עד שהוא חדר וגמר שוב באחורי, ביחד איתי. שבוע לאחר מכן בזמן ריצה לאורך החוף, ראיתי את ה"נודיסט שלי" יושב במים מול מקומו הקבוע. "בוא תכנס למים לשטוף את הזיעה, הם מאוד נעימים." הזמין אותי. "אין כמעט אנשים היום, אני מציע לך להוריד את בגד הים ולהנות כמוני ממגע המים. כאן אף אחד לא רואה." באמת לא היו אנשים בטווח די גדול, עצרתי, פשטתי את בגד הים והשחלתי אותו על צווארי ונכנסתי יותר עמוק למים בריצה. לאחר שעצרתי לידו הוא התיז עליי מים וחייך. התזתי בחזרה וכך התחלנו ב"קרב השפרצות". בשלב מסוים לא יכלתי לפקוח עיניים בגלל הצריבה של מי המלח. הוא ניצל הזדמנות והגיע אליי מאחור והטביע אותי, תוך שהוא מחבקני. ההרגשה של החיכוח עם גופו ובמיוחד עם זקפתו הממה אותי, כשיכלתי לי לנשום, לא ניסיתי בכלל להתחמק. הוא פשוט המשיך לחבק אותי מאחור ופתאום הרגשתי את הלחץ המוכר של אברו על הפתח שלי. הוא היה גדול יותר מהקודם, אבל הייתי מחורמן וממש שיפדתי עצמי עליו. לאחר מס' דקות של עונג הוא ביקש רשות לגמור בתוכי. עצם השאלה העבירה אותי את הסף והתחלתי לרטוט ולהשפריץ זרע לתוך המים, ממלמל "כן…לא, בבקשה, אני מפחד." הוא שלף אותי ממנו תוך כדי השפרצה. חיכיתי להזדמנות שהחוף היה פנוי, יצאתי מהמים וחזרתי בריצה לחפצים שלי בחוף הרשמי.
זו הייתה חוויה חזקה מאוד, אבל זמן קצר אחרי זה הכרתי את דפנה וכבר לא התפתתי להתגפף עם אף אחד אחר."
"סיפרת על זה למישהו?"
"לא, אתה הראשון שאני מספר לו את זה."
הוא נראה מרוצה: "תודה, בחור צעיר על גילוי הלב, אמנם במילא הדם שלך יישלח לבדיקות איידס אבל עכשיו אני רוצה לעשות לך בדיקה חוזרת, מעט יותר מקיפה. תשכב עם הבטן על השולחן הזה." אמר והניח כרית קטנה על שולחן נירוסטה צר, לא גבוה. שהיה צמוד בצידו לקיר. "פשק מעט את הרגליים כך שהבטן תוצמד לשולחן." כיוון אותי. התכופפתי, לפי הנחיתו, לתנוחה לא כל כך נוחה. מבליט את ישבני ומשתדל לצמצם מגע עם הנירוסטה הקרה. הוא פישק את רגליי עוד, שלף סרטי סקוטש מהמגירה שלו והצמיד את הקרסולים שלי לרגלי השולחן. "כך יהיה לך יותר נוח לא לזוז בזמן הבדיקה." הצמיד את ידיי לרגלי השולחן מצידו השני, מה שגרם לי להתכופף לגמרי ,כשראשי מורכן מעבר לשולחן. ראיתי את קצה הזין שלי שהתנדנד מתחת לשולחן. הוא כיוון מנורת עמוד, כך שתאיר בדיוק את אחוריי. עכשיו, התנוחה אמנם היתה נוחה למדי, אך היה משהו מאד מביך בכך שידעתי שפי הטבעת שלי חשוף ופעור למול עיניו. הוא קרב אליו מכשיר אולטרה-סאונד, נטל שוב את המשחה השקופה והפעם שם כמות נדיבה על אצבעותיו. אחר התיז נוזל קריר על פי הטבעת שלי "זה חומר מאלחש שירגיע לך את התחושות לכמה דקות." הוא החל ללטף וללוש את ישבני, מביע הערכה לכדוריות ולמוצקות שלו, ועבר לעסות קלות את איזור פי הטבעת שלי לפחות למשך 5-4 דקות, אז החדיר אצבע אחת, כמו קודם, אלא שעכשיו, הצטרפה אליה לאחר סיבוב אצבע שניה. הוא "שיחק" עם אצבעותיו בתוכי, ממשש ומעסה, גורם לי לפלוט אנקת הנאה. בטעות הוא פירש אותה כקריאת בהלה, וכדי להרגיעני, הציב מראה קטנה שאוכל לראות את אחורי. עכשיו חזר והחדיר את שתי האצבעות לתוכי ואז הוסיף אצבע שלישית. זה כבר גרם לי לכאב קל. ניסיתי לזוז, אבל רגליי היו מרותקות למקומן והוא סטר לישבני בידו השניה ונזף בי. הוא המשיך להניע את ידו קדימה ואחורה, מכאיב לי, אך הכאב הלך והתעמעם. מצד שני הצפייה בעיסוק וההרגשה גרמו לי לזקפה אדירה. עצמתי עיניים, מתרגל לתחושה.
לפתע התחדש הכאב, פקחתי עיניי – הוא דחף את האצבע הרביעית. עכשיו כמעט כל כף היד שלו היתה בתוכי. נשכתי שפתיי, הוא עיסה ועיסה בסבלנות מרובה כשמבטו מרוכז בישבני. אט אט הפך הכאב להרגשה נעימה. הוא כנראה הכיר את האנטומיה שלי היטב. הוא איתר את הנקודות הרגישות שלי, גורם לי לעוויתות לא רצוניות ולזקפה חזקה, מבלי לגעת בו בכלל. הזין שלי ממש שפע נוזל זרע, שנטף ממנו לרצפה. הדוקטור שלף את ידו מתוכי, משאיר אותי מרגיש פעור לאחר הטיפול שלו. הוא לקח צלוחית והניחה על הרצפה, כך שתקלוט את הנוזל המטפטף .בזריזות שלף ממכשיר האולטרה סאונד מין מוט, שנראה פחות או יותר כמו זין ארוך מפלסטיק שהיה מחובר בחוט למחשב, הוא הלביש קונדום על המוט ודחף אותו לאט לתוכי. דחף כמה סנטימטרים פנימה והוציא, ושוב, דחף עוד יותר עמוק פנימה. כשהוא מסתכל לסירוגין במסך המכשיר ובאחוריי. לפתע החל המוט לרטוט בתוכי, משגר למוחי גלי עונג בלתי מוכרים. התחלתי לנוע כנגדו מעלה-מטה עם האגן כאילו שאני מנסה לזיין ובעצם משפד עצמי על המכשיר שהחזיק ביד.
"טוב מאוד, אני צריך גם דגימת זרע שלך." אמר כשהוא משחרר את יד ימין שלי ונותן לי להחזיק כוסית של דגימות זרע.
"אבל אסור לי…" מלמלתי.
"זו הוראה רפואית." אמר.
"בבקשה תפסיק, אני בקושי מתאפק."
"למה אתה מחכה?"
"לקבל אישור… מאדון גבי".
מבלי להפסיק לרגע את הנעת הזין המלאכותי בתוכי, הוציא בידו השמאלית את המכשיר הסלולרי מכיס חולצתו, חייג והאזין. "היי, מישהו כאן רוצה לדבר איתך." אמר למכשיר והושיט לי אותו.
הנחתי את הכוסית על הרצפה ולקחתי את המכשיר ביד רועדת: "אדוני, אתה מרשה לי לגמור? בבקשה." אמרתי בקול ניחר.
"אני עסוק עכשיו. תעשה כל מה שהדוקטור אומר לך."
"תודה, אדוני." אמרתי למכשיר שכבר נותק, הושטתי לרופא אותו ולקחתי את הכוסית וניסיתי לכוונה למול קצה הזין שלי.
החיכוך בנקודות הנכונות באיזור פי הטבעת שלי לא פסק לרגע, מגע קל בביצים שלי ובשורש הזין, גרם לו לירות מטח שפגע בעיני הימנית, גורם לי לעצום את שתי העיניים לרגע, גם המטח השני פגע ישר בפני. רק חלק קטן מהמטח השלישי הצלחתי לתפוס בכוסית הפלסטיק. הזרע הדביק לי את עפעפי עיני הימנית, והחל לזלוג על פניי, אל השיער. הוא לקח את הכוסית, קרב אותה אל פניי וגרף באצבעו מהנוזל שמילא את שקע עין ימין אליה. סוף סוף פסק הרטט. הוא שלף מתוכי את הזין המלאכותי, השליך לפח את הקונדום שעטה אותו, והוריד את הכפפות מידיו. אסף באצבעותיו עוד מהנוזל שמילא את פניי, ודחף אותן לפי. "נו, איך הטעם?" שאל.
"בסדר, אבל לא כמו של הגברים שמצצתי ב"פנתר הוורוד"." התוודתי, תוך כדי ליקוק אצבעותיו.
"קח, תתנקה." הושיט לי מגבונים לחים. התנקתי בזמן ששיחרר את רגליי וידי, מסייע לי להזדקף. "יש לך גוף יפה מאוד, ממש משאת נפש של גברים רבים; ולפחות לפי הבדיקות בינתיים, אתה בריא לחלוטין – תשובות סופיות יגיעו מהמעבדה תוך שבועיים, אבל על פניו נראה שאתה באמת הולך להיות מצרך מבוקש מאוד." סתם ולא פירש.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il