ארבע אחרי הצהרים

11/01/2016

וכשהוא התרומם לרגע להוריד את החולצה הוא ראה שהבחור בוכה. אתה בסדר, הוא נדאג. אני בסדר גמור, הבחור דמע בשקט, לא האמנתי שאפגוש מישהו כמוך.

היה זמן שהג'ירף יצא עם בחור דרום אמריקאי אחד, ברזילאי אם אני לא טועה. כמעט חודש הם יצאו יחד, או בעצם נכנסים, כלומר, לדירה שאז הג'ירף גר שם. בדרך כלל היו רואים איזה סרט בסלון ואחר כך הולכים לחדר של הג'ירף להזדיין. לדרום אמריקאי היה זין גדול ועבה שהג'ירף אהב מאוד אבל בשום פנים לא היה יכול לקבל למרות שהם ניסו כמה פעמים, אז בדרך כלל הוא היה משכיב את הברזילאי על הגב ונכנס לתוכו ככה, מלמעלה. אחר כך הם באמת היו יוצאים והג'ירף היה מלווה את הברזילאי לדירה שלו, איפשהו בנחלאות, בדרך כלל הלכו את עמק המצלבה וגן סאקר והיו נפרדים בחיבוק ליד מנהרת האריות והג'ירף היה חוזר הביתה לבד. הוא גר אז עם שותפים והייתה לו מיטת יחיד ארוכה אמנם, אבל צרה, שמאוד לא נוח לישון בה בשניים. מניסיון.

ככה זה הלך כמעט חודש והג'ירף שם לב שגם נוח לו, כמו שאמרתי, וגם מעיק עליו. למשל, מעייף אותו לדבר באנגלית כל הזמן. והם כמעט אף פעם לא יוצאים יחד. ותמיד זה הוא שמתקשר לברזילאי. אז ערב אחד כשהם שכבו הג'ירף אמר שנראה לו שזה לא כל כך הולך ושבעצם הם נפגשים רק בשביל סקס ואולי יותר טוב שהם ייפרדו. אז הם נפרדו. באותו שבוע גם התברר לג'ירף שהוא צריך למצוא דירה חדשה, אז בכלל היה שמח.

לא היו לג'ירף דרישות גבוהות והיה לו תקציב סביר אז די מהר הוא מצא דירה, אמנם חדר קטן אבל המיטה נכנסה שם בלי בעיות והיה מקום גם לספרים, והשותפים שלו היו חיוביים מאוד ורוב הזמן היו במקומות אחרים. כך שהיה לג'ירף הרבה חלל פנוי למלא, רק שעדיין הוא לא ידע איך לעשות את זה. היו שיטוטים, היו דיבורים, היו פגישות פה ושם אבל שום דבר שראוי להיזכר או שכדאי לדבר עליו. היה גם הגרמני המוזר ההוא, שבעצם לא היה גרמני, וקריאה ביוונית ובירה ופאי רועים, וזה היה סיפור נחמד מאוד שאולי יהיו לו פעם השלכות מרחיקות לכת, אבל זה סיפור אחר. רוב הזמן הג'ירף היה לבד, עם זיונים עצובים ועלובים (בדרך כלל) פה ושם להדגיש את המצב.

ערב אחד, אחרי כמה שבועות של זיונים במרווחים קבועים ואוירה שפופה, פנה אליו איזה בחור עם תמונות פרטיות והיה מעניין. לג'ירף, כאמור, לא היו דרישות גבוהות אבל הוא נהנה מהפטפוט ולא היה אכפת לו שהתמונה האחת שלו הייתה קטנה ועמומה ולא מחמיאה. הבחור אסף אותו והם נסעו לדירה שלו ודיברו על מי יודע מה, מוזיקה קלאסית או החורף שלא מגיע או נורמות השיחה הבלתי נסבלות של אטרף, אולי אפילו על בעיות מרכזיות של חקר התלמוד בעידן הפוסטמודרני, וכשעלו במדרגות הבחור היה חייב לבקש שידברו בשקט כי השכנים שלו מבוגרים והם בטח כבר ישנים, וכשהם נכנסו לדירה הוא כבר לא היה צריך לבקש כלום כי הם היו עסוקים בדברים אחרים. הם התחברו והתחבקו והתנשקו והתלקקו והג'ירף עשה את התרגיל הקבוע שלו והרים את הבחור מהרגלים תוך כדי חיבוק והלך איתו ככה לחדר השינה והפיל אותו על המיטה ונפל עליו על המיטה. וכשהוא התרומם לרגע להוריד את החולצה הוא ראה שהבחור בוכה. אתה בסדר, הוא נדאג. אני בסדר גמור, הבחור דמע בשקט, לא האמנתי שאפגוש מישהו כמוך. הג'ירף ליקק אותו מכל כיוון בלשון הג'ירפות הגדולה והחמה שלו, הזין שלו עמד חזק, הוא הרים את הרגלים של הבחור אבל הוא אמר, אני רוצה אבל אני לא יכול ככה, בדרך כלל אני לא מקבל. תשכב על הגב.

הג'ירף שכב על הגב והבחור התיישב עליו, הרטיב אותו ואת עצמו וניסה לרכוב עליו, אבל היה לו קשה. הג'ירף ליטף את הרגלים שלו ואמר שלא יכאיב לעצמו, הם לא חייבים. זה בסדר, אמר הבחור, אבל כאב לו והוא לא הצליח. הג'ירף דחף והוציא אותו בעדינות והתיישב מולו והם נצמדו שוב, והבחור ביקש סליחה ורץ לשירותים. הג'ירף חיכה. קם לראות את החדר. להריח את הדירה. היה שם ריח טוב של תבלינים שהוא לא הכיר, שורש כורכום ולימון פרסי. הבחור חזר, יש לך דירה נחמדה, הג'ירף אמר, אבל הבחור עוד היה עסוק בהתנצלויות, תפסיק להתנצל, הג'ירף אמר ושוב חיבוק ושוב נשיקה ושוב להרים מהרגלים ולהשעין על הקיר ולהצמיד את הזין הזקור לישבן המפוסק, תנוחה חביבה על סרטי פורנו אבל מאוד לא נוחה, ולמרות זאת הג'ירף מצליח להשחיל אותו, רק לרגע ורק את הקצה אבל הוא מצליח, הוא מרגיש את זה והבחור מרגיש את זה ואומר, כן. והג'ירף מניח אותו כמה שאפשר בעדינות על המיטה ונצמד אליו, כמו קודם, אבל הפעם הם בלי בגדים והזין של הג'ירף במקום והבחור מוכן ורוצה והם ביחד, גוף בתוך גוף בתוך חוֹם. הג'ירף בפנים והוא לא רוצה לזוז. הבחור שוב דומע אבל לא מכאב. הג'ירף דש מבפנים, מחבק אותו חיבוק מלא, מתחת לגב, עוד מעט הוא יתרוקן אבל ברגע הזה הוא מלא כל כך.

אחר כך הג'ירף ניקה את עצמו, התנצל שלא שם קונדום, בדרך כלל הוא נזהר. הבחור אמר שהוא סומך עליו ושהוא לא צריך לדאוג, הדברים הרגילים, ושאל אם הוא יישאר לישון. אם אתה מציע, הג'ירף אמר, אני אשמח.

קמו מאוחר, ארגנו ארוחת בוקר קטנה ממה שהיה בבית, והג'ירף גילה את חדוות הצנונית בלימון. דיברו על מלחינים רומנטיים וחשיבות לימודי היוונית הקלאסית והטמטום המערכתי המדהים של הרכבת הקלה. וכשהג'ירף אמר שהוא חייב לחזור הביתה הבחור לא שאל למה, אבל הם לא לקחו את הרכב והלכו ביחד דרך בית הכרם שהייתה שקטה ומוארת. אז הג'ירף שם לב שכבר ארבע אחר הצהרים ושבעצם הוא לא רוצה לחזור הביתה, אבל כבר היה מאוחר מדי.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il