ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – פרק ב'

22/04/2009

יום המחרת עבר מהר. לקראת ערב הזכיר ג'והן למייקל לבוא למקלחת ולהתארגן. בזמן שהם התפשטו הוציא ג'והן קצף גילוח ושאל את מייקל אם הוא מתכוון לגלח כאשר הוא נועץ עיניים בערווה שלו. מייקל, שהיה מזועזע מהרעיון דחה אותו על הסף, אבל ג'והן אמר: "האירוע היום הינו של אנשים מאוד חשובים ועשירים. אני מכיר חלק מהם ואני לא רוצה להיתפס לא חלק, נקי וריחני לחלוטין. אם אתה לא רוצה אתה לא מוכרח להתגלח (מישל שמח על זה שבניגוד לשיער ראשו הכהה, שיער בית השחי והערווה שלו היה בהיר). אבל אולי אתה מסכים לעזור לי ולגלח אותי למטה?" הדיבור הישיר של ג'והן מצא חן בעיני מייקל והוא אמר: "בוודאי, אך תצטרך להגיד לי בדיוק מה לעשות כי אף פעם לא עשיתי זאת."
ג'והן ניגש לדלת המקלחת המשותפת וסגר אותה היטב. הוא נתן למייקל מיכל של ג'ל גילוח והורה לו לשים על כף ידו ולמרוח על הערווה שלו עד שזה יקציף. מייקל עשה כדבריו. הוא כרע על ברכיו לפני ג'והן והחל לעסות את איזור הערווה של ג'והן, כשזה מעודד ומכוון אותו. מייקל היה נבוך: זו הפעם הראשונה שהוא נוגע לגבר אחר באיזור הערווה אבל נראה היה שג'והן ממש נהנה מהמגע. הוא החליט לנצל את ההזדמנות, לספק את סקרנותו ולחוש אם המבנה האנטומי של ג'והן דומה לשלו. הוא החל למשש את הזין ואת כל האיזור שבינו לבין פי הטבעת. ג'והן, שלח ידו וליטף את ראשו ואוזניו, כשהוא גונח בהנאה. להפתעתו, הוא עצמו גם נהנה מאד מהמגע. פתאום, כאשר מישש את פי הטבעת של ג'והן, חש מייקל כאילו הוא מהדק את רגליו על פרק היד שלו והשריר של פי הטבעת מתכווץ על שני הפרקים של אצבעו שנמצאה שם, בסדרת התכוצויות כשבמקביל ג'והן הצמיד את הפנים של מייקל אל ביטנו, ליטף את פניו, דחף אצבעות לפיו ואמר: "כן, כן, אל תפסיק!" וגמר בהטחת מטעני זרע עליו.
"עכשיו," אמר לו ג'והן, "העור והשיער מוכנים, קח את הסכין וגלח אותי בזהירות."
מייקל עשה כפי שהונחה, כשהוא חושף את העור הנקי והחשוף של ערוות חברו, מסתייע בידו השניה למתוח את העור של האשכים כך שלא יחתכו. הוא שטף את המקום והסתכל, המראה של הביצים והזיין החשוף דוקא מצא חן בעיניו. הוא החל להסתגל לרעיון שאולי פעם…
"לפחות תסתבן עם הסבון המקציף הזה, הריח שלו מחזיק מעמד שעות רבות," אמר לו ג'והן, כשהוא מגיש לו בקבוקון עם סבון נוזלי ריחני. הוא נטל מעט ממנו והחלה לסבן את החזה. ג'והן לקח בידו מעט מהנוזל הריחני, שאל את מייקל: "אפשר?" ומבלי להמתין לתשובה החל מסבן למייקל את איזור המפשעה, כשהוא מעסה ומקציף את שער הערווה.
"כן, תמשיך, זה מאד נעים לי," אמר מייקל. פתאום החל להרגיש מיוחם כמו שלא הרגיש מאז שנפרד מחברתו בישראל. לרגע היו לו ייסורי מצפון אבל מיד הוא הרגיע את עצמו, שמכיון שהוא לא נמצא עם אשה – זו בעצם לא "בגידה" והוא לא צריך להפסיק. מסתבר שג'והן ידע בדיוק היכן לגעת ואיך לענג כי תוך דקותיים חש את ה"התפרצות" המוכרת הולמת ברקותיו ובמקביל מתקדמת לאורך צינור הזין שלו, מלווה בסדרת התכוצויות מענגות של שרירי הישבן.
"יופי," אמר לו ג'והן, "בוא נישטף ונצא כדי שנגיע בזמן"
הם הגיעו למסעדה. הפעם מייקל כבר ניגש ישירות ללוקר שלו, התלבש והתארגן מבלי להמתין להנחיות מפורטות מג'והן. ג'והן ענד לצווארו את קולר המתכת מאמש. "איך אני יכול לשחרר את זה?" שאל את ג'והן. "אתה לא יכול ולא צריך לשחרר אותו לבד. במידת הצורך, ראית אתמול, אני אשחרר אותך." "מוזר, הקולר ממש משרה לי הרגשת ביטחון עצמי," חשב מייקל, וחדל מלחשוב על הנושא.
הוא ניגש לשולחן הראשון שלו לערב, הציג עצמו לפני הזוג שישב לידו, לקח הזמנה למשקה וניגש להביאו אליהם. לפתע הרגיש כאילו מישהו מסתכל עליו. הוא הסתכל מסביב, הבחור שאתמול היה הלקוח הראשון שלו ושל ג´והן ושבסוף הערב השאיר לו 20$ טיפ, ישב באותו השולחן מאמש וחייך אליו. פרט לו, הוא לא ראה פרצוף מוכר. הלקוח סימן לו בידו לגשת אליו. לאחר שהגיש את המשקה לזוג הוא ניגש אליו. משום מה, הרגיש הערב כאילו הוא מפשיט אותו במבטיו.
"מייקל," פנה אליו. "אני שמח שאתה פה גם הערב. בבקשה תביא לי כוס בירה, וגם לעצמך."
"ברצון אביא לך בירה, אבל אני לא אשתה," אמר מייקל.
"אבל אתמול ראיתי ששתית עם השולחן של נבחרת הפוטבול," שאל, נעלב.
"כן, כי לא ידעתי שאסור לנו לשתות בזמן העבודה עם לקוחות."
"טוב, אז תביא רק לי, אבל אני מזמין אותך להישאר ולשתות איתי אחרי המשמרת…"
"אני לא יודע, אני עם חבר פה," ענה מייקל.
"אני יודע, אתה עם ג'והן," הפגין הלקוח את ידיעותיו. "גם הוא מוזמן להצטרף. יכול להיות שיש לי משהו מעניין עבור שניכם. אגב, אני מר בלק."
מייקל הביא לו את המשקה ועבר לשולחן אחר. שם ישבו 3 לקוחות: שני בני זוג (אחד הזוגות הורכב משני בחורים כבני גילו) חבוקים ועוד בחור, לבוש בגדים שחורים הדוקים לגופו. הבחור החל לשוחח איתו, נועץ מבטים במפשעתו, שאל פרטים ופרטי פרטים על התפריט, כאשר הזוגות שלידו מתמזמזים ללא הפסקה. 'כנראה שהאורגזמה שחווה לאחר חודשיים וחצי שיחררה אצלי משהו', חשב, כי מראה הזוגות המתגפפים, בנוסף לההרגשה של העינים הננעצות במפשעתו גרמו לו להתייחם. הוא חש ברטיבות המתפשטת מתוך קצה הזין שלו וברצון להתחכך עם משהו שם… למעשה הוא בכלל לא שמע את שאלותיו אלא רק ראה את הבליטה במכנסיו.
הוא חש שהוא מסמיק עד שרשי אוזניו (הוא חשש שישימו לב לרטיבות דרך הבד הדקיק). ורצה "לצנן" עצמו. "אני אביא לכם בירה ובינתיים תתיעצו בינכם מה להזמין," אמר וניגש לבר. למזלו, נתקל בדרכו בג'והן וביקש וקיבל (בחיוך) ממנו תחתונים נקיים להחלפה. בדרכו חזרה אליהם הבחין שוב במבטו המחייך של מר בלק. הוא הניח על השולחן את כוסות הבירה שלהם וחש ליטוף בישבנו. 'כנראה הבחור שישב לצד הזוג בטעות נגע בי,' חשב ואמר לו, "סליחה." "זה בסדר," אמר הבחור והעביר שוב את גב כף ידו על ישבנו. אני מצטער, פשוט לא ראיתי כזה ישבן מושלם המון זמן.
'במקום להיעלב אני מרגיש מוחמא,' חשב מייקל כשחש שוב את הזיקפה במפשעתו.
כך המשיך לשרת את לקוחות המסעדה, שכנראה חשו במיניות שהוא משדר, מכיוון שהיום היו הרבה יותר רמיזות מיניות והתחכחויות "מקריות" איתו… מסתבר, שהאירוע היום היה מסיבת פרידה מרווקות של חבר של מר בלק. לאחר הגשת המנה העיקרית, ניגש מייקל סמוך למר בלק ושאל אותו לגבי קינוח, הוא ביקש ממנו שיתקרב יותר כי המוזיקה מפריעה לו לשמוע אותו. מייקל התקרב למרחק של כחצי מטר ממנו. זה הושיט ידו ולפת את ישבנו, מושך אותו למרחק סנטימטרים ספורים ממנו. הוא הרגיש שהוא מרחרח אותו ושמח שג'והן קירצף אותו בסבון הריחני. ברגע זה, קם אחד האורחים והכריז על "תחרות החולצה הרטובה" שתתקיים בהמשך הערב, ואף הכריז על פרס של 100$ לזוכה. מייקל בחן את הסביבה: פרט ל-4 אורחות, כל שאר הלקוחות היו גברים. הכרוז ניסה לעודד את הנשים להשתתף, אבל הן התביישו. "התחרות פתוחה לבני שני המינים," הכריז הכרוז. רק אחת מהלקוחות, הבחורה משולחן השלישיה שמייקל שירת, נעתרה לחזוריו ולדחיפותיו של חברה וקמה ממקומה. הכרוז קרא למנהל המסעדה ושוחח איתו במשך כמה שניות ואז הכריז: "התחרות פתוחה גם לעובדי המקום." מייקל חשה שמשום מה מופנים המבטים אליו. הוא חש בנשימתו של מר בלק ובידו המלטפת את ירכו. הוא לחש לו משהו שלא הצליח לשמוע. הוא רכן אליו עד למרחק נגיעה וראה איך מבטו של מר בלק ננעץ באגנו. "אני ממליץ לך להשתתף בתחרות," אמר. "אם תזכה ב-100$ אני אכפיל לך את הפרס!" הוא הרים ראשו וראה את ג'והן מהנהן אליו בראש. "אל תפחד, בסך הכל ירטיבו לך את החולצה וימחאו לך כפיים. אין לך במה להתבייש," והחליק ידו בין ירכיו.
הוא חש שהוא מתייחם שוב, עד כדי זליגה של נוזלים מהאיבר, שאותם, ידע, התחתונים הקטנים והדקיקים לא יוכלו לעצור. 'אולי עדיף שירטיבו אותי ואז איש לא יבחין ברטיבות שנובעת לי מהזין,' חשב. 'מה כבר יכול לקרות?' והניח למר בלק לדחוף אותו לכיוון הבמה המוארת.
מיד אחריו צעד / נדחף גם ג'והן לבמה לקול מחיאות הכפיים של האורחים. כדי לשמור על שיוויון, האורחת נשלחה להחליף חולצתה לחולצת טריקו של העובדים. ובינתיים הניחו שני עובדים של המקום בריכה גדולה רדודה על הבמה. הכרוז הורה למתחרים להיכנס ולעמוד בתוכה וללחוץ ידיים. הכלל פשוט: אחד אחד הם אמורים לעמוד, שני עובדים ירטיבו אותם ועל ידי מדידת עוצמת רעש תגובת הקהל ייקבע מי המנצח. כדי שהמתמודדים לא יפריעו אחד לשני וגם כדי שלא יוכלו להתכונן בצורה לא הוגנת, התבקשו המתחרים האחרים, לעמוד מאחורי עמדת התאורן בזמן שהשלישי/ת מופיע, כאשר עניהם קשורות. עד להשמעת שמם ואז לעלות לבמה.
עיניהם של השלושה נקשרו. ראשונה עלתה האורחת לבמה. לצלילי מוזיקה קיצבית. לפתע הכריז הכרוז: "עכשיו!" נשמע כעין רעש של מים נשפכים ונשמעה צרחה קצרה. ואז רעש מחיאות כפיים ושריקות. "7.6" אמר הכרוז. עכשיו הוא קרא בשמו של ג'והן. הוא הולך לבמה יד ביד על ידי אחד העובדים. ושוב, "עכשיו!" ורעש של מטח מיים וצרחה קצרה. ואז מחיאות כפיים ושריקות. מייקל שרצה לעזור לחברו החל למחוא כפיים בכוח ובהתלהבות. לפתע, לא היה בטוח, אבל היה נדמה לו שמישהו מלטף אותו בפטמות, בחזה ובמפשעה הלחה שלו. "7.9" שמע את הכרוז. ואז דחפה אותו היד בישבנו לכיוון הבמה כאשר הכרוז קורא: "מייקל." הוא עלה לבמה, לאיטו, ממתין למים שירטיבו אותו. "עכשיו!" שמע, ולפתע ניתזו עליו משני כיוונים דליים של נוזל קר כקרח. "איי!!" צרח בבהלה. ואז חש בריח של בירה מציף אותו, וחש בפטמותיו המזדקרות מהקור נלחצות אל הגופיה המתכווצת מהרטיבות, המחשבה על הגופיה והמכנסיים שהופכים שקופים כמעט לגמרי מהרטיבות ושמסתרי גופו נחשפים לעיני הקהל השורק ייחמה אותו, והוא שמח שעכשיו, סוף סוף, מכנסיו הרטובות מסתירות הנוזלים שידע, מופרשים מאיברו. רעש מחיאות הכפיים והשריקות החריש אזניים. "8.8" שמע את הכרוז. הוא הרים ידיו לאות ניצחון וניסה להוריד את כיסוי העיניים אבל ידיים רבות תפסו אותו והרימוהו באויר ל"סיבוב ניצחון", לא הניחו לו להוריד את הכיסוי מהעיניים. הוא הרגיש מאד סקסי כאשר הבחין שחלק מהאורחים ניצלו ההזדמנות ללטף את חזהו, ירכיו, ישבנו ואגנו, שפכו עליו עוד בירה (הוא שם לב לדיגדוג הנעים) ואף מזגו לפיו.
בסופו של סיבוב, הוא הורד, לא לפני שמישהו דחף לו שטר של 100$ לחלק האחורי של התחתונים – בין הרצועה לחריץ, הוריד את כיסוי העיניים והודה לקהל. לאחר שעיניו קצת נרגעו מהסינוור מהאור, ראה את מר בלק מתבונן בו בהנאה. הוא סימן לו בידו להתקרב אליו. הוא קרב אליו ואמר שהוא חייב ללכת להתרחץ מהבירה. הוא הביט בעניו ואמר לו שהמראה שלו רטוב לגמרי מבירה עם עיניים קשורות היה אחד המראות הכי יפים שהוא ראה מימיו. ואז הזכיר לו שהבטיח לו לשתות איתו בירה בסוף המשמרת שלו. מייקל הרגיש מאד מוחמא ומיוחם.
בסוף הערב, הוא עבר לידו ואמר לו שהוא רק מחליף בגדים ובא אליו לשולחן. מר בלק נתן לו פתק ואמר לו שהוא מבקש שיישאר בבגדי עבודה שלו, שייקח את חברו ג'והן ואת בגדיהם בשקית ושהם יגיעו לשתות איתו בירה בחדרו שבמלון שהוא רשם בפתק. מייקל חשש לקבל את ההזמנה, ואז אמר לו: "תראה, הבטחתי לך שאתן לך עוד 100$, אבל הכסף שלי נמצא בחדר במלון ומחר בבוקר אני טס ללאס וגאס. כלומר: כדי שאוכל לעמוד בהבטחתי, אתה צריך לבוא אלי לחדר ולקבל את הכסף. בכל מקרה, אתה תהיה עם ג'והן ואין לך מה לדאוג.
"או-קיי, אבל תדע שזה ייקח לפחות שלושת רבעי שעה עד שנסיים לסדר פה את המקום ונצא מכאן," אמר מישל.
"בסדר, אני אחכה בחדרי," אמר מר בלק. קם, התחכך ב"טעות" איתו ויצא מהמסעדה.
אחרי שסיימו לנקות ולסדר את המסעדה, חמקו שני הבנים עם בגדי העבודה ההדוקים שלהם ("מזל שבמקרה הלילה אין לנו משמרת מחליפה ולכן יש לי את המפתח לשחרר את הקולר שלי" אמר ג'והן כששיחרר את הקולר שלו ושל מייקל והניחם בלוקר שלו) והחלו ללכת לכיוון המלון של מר בלק, כאשר מעט העוברים ושבים שהיו ברחוב בשעה זו נועצים בהם מבטים. הם הגיעו ללובי המלון שלו ועלו לחדרו.
חדרו לא היה נעול, הם נכנסו אליו. החדר היה בעצם סוויטה גדולה. הוא שכב על הספה, מול הטלוויזיה הפתוחה, לבוש תחתוני בוקסר דקים וצפה בטלויזיה, מחזיק בקבוק בירה בידו. על השולחן לידו עמדו מספר בקבוקי בירה. "תלו בבקשה את השלט 'נא לא להפריע' על הדלת מבחוץ, קחו לכם בירה ושבו לידי," אמר כשהוא זז מעט הצידה לפנות מעט מקום.
מייקל התישב לידו כשג'והן מצידו השני, על קצה המיטה. שניהם אוחזים בקבוק בירה בידם. מייקל הסתכל במסך הטלוויזיה וראה שהוא צופה בסרט פורנוגרפי.
"לשניכם יש גוף מושלם ואתם מאד נחמדים," פתח ואמר כשהוא מעביר ידו על ירכו של מייקל." אני גם רואה שאתם חברים טובים." עכשיו העביר ידו לירכו של ג'והן. מייקל לגם מהבקבוק כשהוא בוהה בסרט הכחול שעל מסך הטלויזיה, תוהה איך בכלל אי פעם ניתן להכיל את האיבר הענק שנעלם בתוך פיה של השחקנית בסרט. הוא הרגיש ביד של ג'והן על ירכו השניה. ההרגשה עוררה מחדש את תשוקתו והוא שכח לרגע את מר בלק והתמסר לחברו. "באתי לשלושה ימים לניו יורק לרגל עסקים, ואתם הדבר הכי טוב שקרה לי כאן." שמע אותו אומר והרגיש שוב את ידו מלטפת אותו במעלה הירך. הוא החל להתנשף. לרגע רצה לקום אבל, ג'והן מצד אחד ומר בלק מהצד השני פשוט פינקו אותו כל כך שמיד שינה דעתו. לרגע הזיז ידו ונתקל בתחתוניו של מר בלק, מתוחות על זיקפה מרשימה. הוא מיהר להסיט את היד הצידה אבל לא יכול היה להפסיק לחשוב על הזין הענק והיפהפה שראה בטלויזיה ודימיין שזה מה שמסתתר מעבר לבד הדק והמתוח שלידו. המחשבה הזו גרמה לו שוב להפריש רטיבות מבין הרגליים. מר בלק לקח מידו את הבקבוק הריק, הניחו בצד ושם אותה על איברו. זו היתה הרגשה מוזרה. מעולם לא נגע בצורה כה אינטימית במישהו זר כל כך. אבל הוא היה מאד מושך בעיניו, והליטופים של ג'והן ושלו, ביחד עם הסרט שריצד מולם בטלויזיה גרמו לו להתייחם. הוא החל להעביר הלשון על שפתיו החושניות, תוהה איך תהיה ההרגשה של האיבר בשפתיו. פתאום, התנפל עליו ג'והן בנשיקה ארוכה. במקביל, הוא הרגיש יד נכנסת אל מתחת לתחתוניו וממששת את איברו הרטוב. "תראה כמה הוא מיוחם," שמע אותו. היד יצאה ושתי אצבעות רטובות ממיציו נידחפו לתוך פיו והפריעו לנשיקה. הוא מצץ אותן והתלהב מהטעם החדש. הוא העביר ידו על הזין של מר בלק והחליקה אותה אל מתחת לתחתוניו. ידו אחזה באיברו הגדול והוא החל להניעו קדימה ואחורה – גורם לה לאונן לו! ההרגשה היתה נעימה ומייחמת. יד נוספת, מהכיוון השני, חפנה את אשכיו ויד נוספת ליטפה את איברו. הוא עצם את העיניים והחל לדחוף את האגן קדימה בדיוק באותו הקצב שהוא זיין לו את כף היד וגם דחף את אצבעותיו לפיו, תוך שהוא מכסה פניו בנשיקות רטובות. פתאום הרגיש את אברו פועם בכף ידו ופולט נוזל סמיך ונעים. ריח חריף של זרע התפשט בחדר וגם גופו שלו החל בסידרת ההתכוצויות הנעימות המוכרת כל כך…
"מזמן לא נהנתי כל כך, אבל זה לא מכובד, אמנם שלי ואני גמרנו את החברות ערב נסיעתי לארה"ב, אבל מה היא תגיד אם תשמע על מעלליי?" התייסר לרגע, אבל מיד הרגיע עצמו: "כל עוד הוא לא חדר אלי עם הזיין, העסק בשליטה ו…אני לא זונה."
"אני מנהל מועדון ומסעדה בלאס וגאס ואנו מחפשים אנשים כמוכם. אני מציע לכם לבוא ללאס וגאס ולעבוד אצלנו." שמע אותו אומר.
"מה זאת אומרת? איך נגיע לשם, באילו תנאים? שאלו הבנים במקהלה.
"כמובן שתגיעו לשם בטיסה על חשבון המסעדה. תצטרכו לעבוד שם בעבודה דומה למה שאתם עושים כאן. אתם תרויחו לפחות 1500$ לחודש ותוכלו לחסוך את כל הכסף כי תקבלו מקום לינה אצלנו וכן כלכלה מלאה." "אתם רק תצטרכו לחתום לנו על התחיבות לשנת עבודה כמינימום. זה יבטיח לנו כיסוי הוצאות ההטסה שלכם לשם וההכשרה שלכם אצלנו."
אבל אין לי אישור עבודה בארצות הברית," אמר מייקל בצער בקול נמוך.
"אני יודע, בעצם שמעתי שגם הויזה שלך תפקע בעוד שבועיים. אבל אם תתחיב לנו אני מבטיח לך שנצליח לסדר לך הארכה של הויזה, אישור עבודה ואולי אפילו גרין-כארד. רק שתדע שההתעסקות עם האישורים שלך ממש מסובכת, ודורשת סכומי כסף לא קטנים. לכן אתה תצטרך לחתום לתקופת עבודה של שנה וחצי. אז מה אתם אומרים?."
מייקל וג'והן שמעו אותו מדבר ברקע אבל היו עסוקים בהתגפפות מול הטלוויזיה. מה שמייקל הבין הוא שאם יקבל את ההצעה יוכל לחסוך 1500$ בחודש ועוד יקבל גרין-כארד.
"אגב, מי שממשיך אצלנו מעל שנה והוא בסדר, מקבל בונוס של 500$ לחודש ה – 13 ואילך.
מייקל עשה חשבון פשוט, שבתום שנה וחצי של עבודה לא קשה, אפילו מענגת לפעמים, הוא יחסוך 30,000$ – מה שיאפשר לו להמשיך לטייל תקופה ארוכה או ללכת ללמוד ארכיטקטורה באוניברסיטה כפי שחלם מאז התיכון. "בסדר, אני מסכים," אמר. "גם אני," הוסיף ג'והן.
מר בלק קם מהמיטה, תחתוניו עדיין רטובות מזרע, ניגש אל תיקו, הוציא 2 חבילות דפים והגיש למייקל וג'והן לחתימה. הם הסתכלו בדפים המלאים באותיות קטנות ואחר אחד בשני. "צריך להזדרז, כי אנו אמורים לטוס בטיסת הבוקר." אמר והגיש להם שתי עטים. הם חתמו בסוף המסמך ובעוד מספר מקומות שאמר להם. הוא אסף את המסמכים בחזרה לתיקו, הוציא שטר של מאה דולר ועוד שטר של עשרה, נתן למייקל אותם ואמר להם: קחו מונית לאכסניה שלכם, תארזו את הדברים ותתכוננו. אתם יכולים לישון שעתיים שלוש אבל אני אבוא לאסוף אתכם לשדה התעופה בעוד 5 שעות. הוא הרים טלפון לפקיד הקבלה והורה לו להזמין עבורם מונית ולחייב אותו. לאחר שניתק, הוסיף בקול סמכותי: תהיו מוכנים, תחליפו בגדים אבל תשארו עם תחתוני החוטיני האלה.
מייקל וג'והן יצאו לדרכם נרגשים מהעתיד המעניין הצפוי להם.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il