ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות – פרק ד'

06/08/2009

לאס וגאס

"תודה רבה, העונג היה כולו שלנו." אמרו לו בחיוך מספר אנשי צוות, כאשר צעד ראשו עדיין מסוחרר מהטיסה, מלווה בדייל שליווה אותו למטוס, לטרמינל בלאס וגאס והגישו לו את ידיהם ללחיצה. מייקל חש במבטים שנראו לו קצת מוזרים וחודרים, אבל הוא הניח שזה נדמה לו כהמשך לחלום שהתעורר לחיים במוחו. הוא ניסה לדמיין אלו פנים ניתנות לשיוך לאיזה אקט ותחושה שחווה, אילו הייתה אכן חוויה אמיתית. המחשבה על זה חירמנה אותו – הוא הרי עדיין לא בא על סיפוקו. הוא חש שהוא מסמיק ולכן השתדל להדחיק את המחשבות הללו.
ביציאתם מהשרוול לטרמינל, אמר לו הדייל: "בוא בבקשה קודם לרגע לשירותים פה, אנחנו צריכים לסדר את הופעתך." הוא משך אותו לדלת צדדית של שירותי עובדים. זה היה תא נקי, מאובזר וגדול יחסית אבל מיועד רק לאדם אחד. הוא נעל אחריו את הדלת, "כדי שלא יכנסו בטעות", אמר.
מייקל הביט בראי, הוא עדיין היה עייף מהטיסה וזה ניכר בפניו: הן היו מכוסות בזיפים צעירים ושיער ראשו באמת נראה סתור וזקוק לסידור ('יפה מצידו שהסב את תשומת ליבי, כנראה בגלל זה אנשי הצוות במטוס נעצו בי מבטים' חשב). הדייל סגר את מכסה האסלה, הושיב עליו את מייקל, הוציא מברשת שיער מתיקו, סירק בעדינות את מייקל ביד אחת, כשהוא משתמש בידו השנייה לייצב את ראשו, תוך כדי ליטוף הראש והכתפיים. כאשר השיער כבר הניח את דעתו, הניח את המברשת בתיק, הוציא קצף גילוח וסכין גילוח והניח אותם על המשטח לצד הכיור.
"אתה ממש זקוק לגילוח. תפשוט את החולצה כדי שלא תירטב." הורה למייקל. מייקל פשט את החולצה והגישה ליד המושטת שליטפה את ידו באקראי. הוא לא היה בטוח אבל נדמה היה לו שהבחין בהתרגשותו. הדייל שם בכף ידו ג'ל גילוח, מרח על פניו של מייקל תוך כדי עיסוי נעים. לאחר מכן גילח אותו בעדינות ולבסוף ניגב את הפנים במטלית לחה. הוא התבונן בפניו בסיפוק ואמר לו: "עכשיו אתה נראה מושלם". עכשיו והוציא מתיקו שקית ובה זוג תחתונים בגוון אדום עז, דומה מאד לזה שמייקל ראה עליו. "אני גם רוצה לתת לך מתנה." אמר, מושיט לו את השקית.
"תודה…" מלמל מייקל.
"אני רוצה לבדוק אם זה בגודל מתאים." אמר וליטף קלות את הפטמות של מייקל. הוא כרע ברך לפניו וחלץ את נעליו. "אני רואה שאתה ממש ביישן." אמר כשראה את הרתיעה של מייקל מנסיונו להפשיט אותו ממכנסיו. "אז בוא נתחלף. אני אשב במקומך ואעצום עיניים עד שתחליף את התחתונים וכשתסיים תן לי סימן ורק אז אפקח אותן, כך לא אראה אותך עירום." הצעה זו נראתה הוגנת למדי בעיני מייקל והוא קם, פשט את מכנסיו והוציא את התחתונים החדשים מהשקית. מעולם לא ראה כזו גזרה משונה: מלפנים היה משולש קטן מבד מעט עבה יותר, אולם, דוקא מאחור – היה פתח, כמעין "חנות" בדיוק מול חריץ הישבן. הם היו עשויים מבד לייקרה ובכלל, נראו לו קטנים מדי. הוא ניסה ללבוש אותם ולהפתעתו הצליח להשתחל. הוא התבונן במראה: במבט ראשון, מהצד, הם נראו כמו תחתוני בוקסר צמודים, מלפנים הם הבליטו את ה"חבילה" שלו, אם כי נראה שהם קצת "מטשטשים" את הפרטים הקטנים ומאחור הן נמתחו עליו כמו עור שני ולא השאירו מקום לדמיון, והכי משונה היתה ההרגשה בישבן: התחתונים נצמדו לפלחי הישבן וכאשר התכופף הם ממש פישקו אותו.
'אני נראה ממש חמוד וסקסי!' חשב בסיפוק.
"אתה יכול לפקוח עיניים." אמר בקול, "התחתונים כאילו נתפרו עליך. אתה ממש יפה, אני מבין את מר בלק." אמר הדייל כשהוא שולח יד וממשש את ישבנו של מייקל. משום מה, היתה ההרגשה של מייקל כאילו חש כבר בידיים אלו. הדייל הלביש לו את החולצה והגיש לו את מכנסיו. להפתעתו של מייקל, הוא לקח את תחתוני החוטיני המשומשים שלו, רחרח אותם והכניסם לתיקו.
"רגע, מר בלק ביקש שאלבש אותם לפני שיצאנו מאכסניית הנוער." אמר מייקל.
"כמו שאני מכיר אותו, הוא כבר בדק את זה." מייקל הרגיש שאזניו מאדימות… "ועכשיו תהיה לך הזדמנות להפתיע אותו, תראה שזה ימצא חן בעיניו." המשיך הדייל, חיבקו וסתם את פיו בנשיקה. מייקל נענה ללשון החודרנית ברצון. הדייל אחז בפרק היד עם הצמיד, מישש אותו ואמר: "אני מקווה שעוד נתראה." סידור שיער אחרון והם יצאו למסדרון ההומה. "בבקשה, אדונך בלק אמור לחכות לך בקצה המסדרון מצד שמאל." אמר, שילח אותו לכיוון המתאים ונעלם.

מייקל חש פתאום בודד, הוא הסתכל על הצמיד שנסך בו ביטחון. הוא חיפש את חברו ואת מר בלק וחש הקלה כשמצאם עומדים בפינת האולם, כמעט נוגעים. הוא התקרב אליהם בהליכה מהירה, לחץ את ידו של מר בלק וכאשר הושיט ידו ללחיצה לג’ון, משכו זה לחיבוק חם.
"בוא נצא, החפצים שלך כבר ברכב שלי." אמר מר בלק. בחוץ כבר היה חשוך. "אתה בוודאי רעב, הטיסה שלכם התעכבה בתחנת הביניים ולא אכלת כל היום. אנחנו ניסע למסעדה קרובה. יש עוד הרבה תוכניות להיום." הוא התקשר למסעדה והזמין: "שלושה אנשים במקום הרגיל שלי." רק אז שם מייקל לב שהשעה כבר שש בערב.
ג’ון ישב לצידו ומייקל מאחור. לאחר נסיעה של מספר דקות הם עצרו ונכנסו למסעדה בצד הדרך. הם הושבו באחד התאים הצדדיים המופרדים על ידי מחיצות מעוצבות משאר המסעדה. הוא ישב לצד ג’ון על ספה כשעל כסא, בצידו השני ישב מר בלק. מר בלק שאל את ג’ון לרצונו והוא אמר שהוא נותן לו להחליט עבורו. מייקל שם לב שמבלי לשאול אותו, הוא קרא למלצרית והזמין עבורם: יין, סלט ופירות-ים. מייקל, שהיה מזועזע מהרעיון, תהה ואמר שמעולם לא אכל זאת, אבל מר בלק אמר:
"אם לא תעשה מה שאני אומר לך, לא תדע מה זה טוב. ועדיף לטעום דברים חדשים כשרעבים." בזמן ההמתנה לאוכל, החליקה ידו השמאלית מתחת למפת השולחן, על ירכו של מייקל. לאחר שהגישו להם את היין, הוא השיק עימם כוסיות ואמר למייקל ולג’ון: "לחייכם ולמען המשך שיתוף פעולה פורה בינינו!" לאחר מכן אמר, כשהוא נועץ את עיניו החודרות במייקל: "קיבלתי חוות דעת מצוינות עלייך מהטיסה." מייקל חש שהוא מסמיק. והוא הוסיף: "גם מטייס המשנה וגם מאחד הנוסעים שהיו במטוס. הוא חבר ותיק במועדון סמטת הסחלב, שמעתי התפעלות מהמראה ומההתנהגות שלך." ידו המשיכה לזחול לאורך ירכו. הוא הרכין מבטו למטה מבויש, נזכר בחלומות המטורפים אך המענגים שהיו לו במהלך הטיסה, שמח שהם לא יכולים לדעת אותם. הוא החל לחוש בחום המתפשט ממפשעתו במקביל לליטופיו של מר בלק. "בזכות ההתרשמות הזו שלהם, החלטתי שאתם תהיו מועמדים לקידום מהיר לעבודה במועדון ולא רק במסעדה."
"יפה מאוד." אמר ג’ון למייקל, והוסיף: "בדרך-כלל, רק לאחר שנה לפחות הם מעבירים את העובדים המצטיינים מהמסעדה למועדון, וזה כבר ממש כיף."
"העובדים שלנו מבוטחים בזמן העבודה בביטוח רפואי כללי, מבחינתך, אחד היתרונות כעובד המועדון היא ביטוח רפואי מקיף ומורחב על חשבונינו." והוא הוסיף: "אבל, כדי לעבוד במועדון, אתם חייבים לעבור בדיקה רפואית מקיפה על ידי רופא. חלק מהבדיקות הן בדיקות מעבדה שמגיעות רק אחרי שבועיים. לכן החלטתי שתעברו את הבדיקות כבר היום!"
"עכשיו?" שאל מייקל בפליאה.
"כן, הרופא שאנחנו עובדים איתו הוא חבר מועדון ועושה זאת ברצון. לג’ון כבר היה העונג לעבור אצלו בדיקה היום אחרי הצהריים, בקליניקה הפרטית שלו. אני עסוק מאוד ולכן הוא ילווה אותך לשם." ג’ון הנהן בראשו וחייך. משום מה היה נדמה למייקל שג’ון פסק לרגע לנשום ושפניו הסמיקו.
"תודה רבה." אמר מייקל.
"כמובן שעד לקבלת האישור, אתם תעבדו במסעדה." והוא הנמיך קולו והמשיך: "כמו כן, במסמכים שעליהם חתמתם, יש סעיף שמגביל אתכם מלקיים יחסי מין ללא אישור שלנו בתקופת ההסכם. והאישור מותנה בתוצאות הבדיקה."
"אני לא מבין." אמר מייקל.
"כדי לא לבזבז את הפוטנציאל שלנו, אנחנו לא רשאים לגמור סתם כך, אלא לפי קבלת אישור מחברי מועדון בלבד. ובנוסף, כרגע, בגלל חשש ממחלות, אסור לנו לקיים יחסים מלאים, כלומר, חדירה ללא כיסוי." הסביר לו ג’ון, שכנראה כבר שמע זאת.
"אמנם ייקח לנו עוד כמה ימים לסדר לך אישור עבודה במסעדה, אבל אם הרופא יתן לך אישור ראשוני, אז כבר הלילה תוכל לעשות 'משימה מיוחדת' ביחד עם ג’ון, שאני בטוח שתהנה ממנה." אמר מר בלק. והוסיף: "כאשר הרופא ישחרר אותך, ג’ון יתקשר אליי מהקליניקה ואדריך אתכם לגבי המשך הערב."

בינתיים הגישו להם את האוכל. מייקל היה רעב אך אכל רק מעט מהסלט ולא נגע בפירות הים. מר בלק סימן לג’ון והוא החל להאכיל את מייקל כמו שמאכילים ילד קטן: חותך חתיכות קטנות ומגיש לו לפה, כאשר הוא לא מסיר עיניו ממנו, ומחכך את רגלו ברגלו מתחת לשולחן. מייקל חש מבוכה והחל לאכול. להפתעתו זה היה טעים – אבל המרקם היה משונה. לאט לאט התרגל לטעם ורצה לאכול, אך ככל שהראה רצון לאכול, ג’ון היה "משגע" אותו עם החלקה של הנתחים על שפתיו של מייקל, לפני שהוא נותן לו להכניס לפה. יותר ממה שהיה נבוך, התעוררה סקרנותו לגבי ה"משימה המיוחדת" ומצד שני החיכוך בירכיו מתחת לשולחן שלא פסק לרגע עשה את שלו והוא החל לחשוב איך יוכל להגיע לסיפוק כמה שיותר מהר. אחרי שסיים לאכול, קם מר בלק ואמר להם:
"מיד תגיע מונית ותיקח אתכם לקליניקה. ליתר בטחון, זו הכתובת וזה מספר הטלפון שלי." הוא נתן לג’ון פתק והוסיף: "קחו לכם איזה קינוח שתרצו, אני כבר אשלם."
"רגע, איך הרופא יזהה אותנו ואיך נשלם לו?" שאל מייקל שנזכר שאין עמו שום תיק ארנק וכסף.
"אל תדאג, הצמיד שעל ידך הנו הסימן המזהה עבורו. את כל מה שהוא לא ידע ממנו ומהבדיקות שיעשה לך, אתה תגיד לו. פשוט תעשה בדיוק מה שיגיד לך ותודיעו לי כשהבדיקה תיגמר." ענה מר בלק ויצא.
"אתה תראה שאפילו תהנה מהבדיקה." הרגיע אותו ג’ון. "לרופא יש ידיים נהדרות, אפילו את הדקירה של בדיקת הדם בקושי הרגשתי." אמר והראה לו כתם אדום קטנטן בזרועו.
הקליניקה שכנה בבנין מפואר. "ד"ר זימן, מומחה למחלות עור ומין" היה כתוב על השלט בכניסה. הדלתות האוטומטיות נפתחו לקראתם. הם ניגשו לפקידת הקבלה וג’ון הציג את מייקל:
"שלום, נבדקתי כאן היום בצהריים ועכשיו הבאתי את חברי להיבדק."
"איני יודעת אם זה אפשרי היום," אמרה הפקידה. "כבר מאוחר ויש עוד שני פציינטים בהמתנה, אבל אבדוק שוב."
"תגידי לו שאנו ממועדון הסחלב ושאני הבחור שהיה היום בצהריים אצלו." אמר ג’ון. הפקידה הרימה טלפון וסיפרה לרופא על הלקוחות הממתינים. כנראה שביקש לוודא כי היא ביקשה ממייקל להראות לה את הצמיד. היא הקריאה לו את המספר החקוק על הצמיד של מייקל, הוא אמר לה משהו והיא ניתקה.
"הד"ר אישר שיבצע את הבדיקה." אמרה. רגע אחרי כבר ניגשה אליו הסייעת של הרופא.
"שלום, את מי משניכם אני אמורה להכין לבדיקה?" שאלה.
"אותי." אמר מייקל.
"בוא אחריי, בבקשה." הם צעדו בעקבותיה, חוצים את חדר ההמתנה. "זמנו של הרופא יקר מאוד." הסבירה הסייעת, "לכן, כל הנבדקים מתפשטים לקראת הבדיקה ונכנסים אליו מוכנים."
היא נטלה כוס מפלסטיק ואמרה למייקל להיכנס לחדר שירותים ולמלא שם שתן, ואחר להיכנס לחדר הרחצה, להתפשט ולהישטף. "אני כבר אביא לך חלוק ואבדוק אם אתה מוכן." הוסיפה.
לאחר שמילא את הכוס בשתן נכנס מייקל למקלחת. בחדר המתין לו ג’ון, שעזר לו להתפשט, תוך כדי ליטופים בכל גופו. הוא הביע התפעלותו מהתחתונים החדשים של מייקל ותוך כדי כך הותיר אותו לבוש בהם בלבד! לפתע נפתחה הדלת והסייעת נכנסה מחזיקה זוג חלוקים בידה. באופן רפלקסיבי כיסה מייקל על ערוותו.
"תזיז לו את היד." אמרה לג’ון בתקיפות. ג’ון הזיז לו בעדינות את היד. "לקראת הבדיקה הראשונה אתה חייב להתנקות לגמרי. היכנס למקלחת." אמרה לו הסייעת, שהוסיפה לכיוון ג’ון: "הנה הג'ל והסכין, וכאן יש לך קרם להרגעת העור. אתה חיב לגלח אותו לגמרי! יש לכם עשרים דקות עד שתורו יגיע." ויצאה.

מייקל פשט תחתונים, ונכנס למקלחת. בתוך שניות הוריד ג’ון את בגדיו והצטרף אליו, כשהוא מסבן אותו היטב בכל הגוף, תוך התמקדות בחריץ התחת ובערווה, ומזרים עליו זרמי מים נעימים לעיסוי. ידו של ג’ון סיבנה ועיסתה את ערוותו, העיסוי היה נעים מאוד וחימם אותו. לאחר כמה שניות הוא שטף את האזור, מרח עליו ג'ל גילוח ועיסה היטב. ההרגשה היתה משונה. הוא לקח את סכין הגילוח והחל להסיר את השיער, כשהוא מחזיק ביד השניה את מייקל בישבנו כדי לשמור על יציבותו, ואינו מפסיק להחמיא למייקל על כל ס"מ מרובע נוסף הנחשף לעיניו. לאחר הגילוח ג’ון שטף את המקום. הם התלבשו, ג’ון בבגדיו ומייקל בתחתוניו החדשים ובחלוק. ויצאו לחדר ההמתנה. מייקל שם לב שכל האנשים היוצאים מחדר הבדיקות במצב רוח טוב. כאשר הגיע תורו הוא נכנס אליו. הרופא היה מרשים מאוד: הוא היה צעיר וחסון ובעל עיניים כחולות מדהימות, לבש חולצה ומכנסיים מבד לבן כמעט שקוף ומתחתיו לבש רק זוג תחתונים דקים כהים שהבליטו את מפשעתו. לידו ישב רופא צעיר נוסף, בחור שחום, לבוש בגדים דומים, למעט העובדה שלבש תחתונים בהירים שקופים למחצה, כך שאפשר היה לראות דרכם את הזין הכהה שלו, אם כי במטושטש. הרופא סקר אותו וסימן לו לשבת על הכסא מולו. הוא הוציא מהמגירה זכוכית מגדלת, ניגש לארון, הוציא ציוד רפואי וניגש אליו למדוד לחץ דם. אחר, הוציא כפפות גומי דקות לבש אותן, הוציא מזרק ורצועת עור והכין אותו לבדיקת דם. תוך כדי שהוא שואל אותו כל מיני פרטים רפואיים כלליים, ורושם לעצמו את תשובותיו. 'כנראה שהרופא הנוסף הנו מתמחה, כיוון שהד"ר מסביר לו כל הזמן' חשב מייקל. לאחר שראה שמייקל מתבונן במזרק בחשש, אמר לרופא הצעיר שיש לו פתרון: הוא הוציא ממגירתו כיסוי עיניים בדיוק כמו זה שנתנו לו במטוס והניח על עיניו. "זה ירגיע אותך וכך לא תפריע לבדיקה." אמר.

הוא המשיך בשאלותיו כשמדי פעם הוא ממשש את ידו וזרועותיו, ומחדיר ידיים אל מתחת לחלוק שלו. אט אט עבר לשאלות בנושאים אינטימיים (כגון מספר פרטנרים בעברו, אילו תנוחות הוא אוהב וכו') השאלות והמישוש חזרו והציתו את הרטיבות שבין רגליו. הוא שכח על קיומו של המתמחה. לפתע שמע:
"זהו, לקחתי לך דם!" הוא היה בהלם, שכן, לא חש כלל בדקירה! עכשיו אמר לו: "עמוד!" הוא נעמד וניסה להוריד את כיסוי העיניים. לפתע, חטף מכה חזקה על היד ומיד אחריה סטירה. הוא נבהל ונרתע לאחור. "עד סוף הבדיקה תעשה בדיוק מה שאני אומר לך!" אמר הד"ר בתקיפות. מייקל נבהל והוריד את היד. הוא שמע תזוזה. הרופא אמר משהו לא ברור ואז חש בידים המפשיטות אותו מהחלוק.
"איזה יופי!" שמע את קולו של המתמחה, תוך כדי ליטוף על מפשעתו חש בזיקפה המתעוררת והושיט את ידיו להסתירה. הוא הרגיש את נשימתו של הרופא קרוב אליו שמישש אותו, סנטימטר אחרי סנטימטר בכל גופו, ממשש ומעסה. במיוחד התעכב על הפטמות. "אני בודק שאין לו שום בעיות עור כגון שומות או פטרות. בינתיים הוא מושלם" אמר. ידי הרופא המיומנות גרמו לו להנאה שגרמה לזין להתקשות. הוא תפס את ידיו, הרים וכנראה בדק את בתי השחי שלו. הוא ניסה לומר משהו, אבל משהו, כנראה כדור גומי גדול נדחף לפיו והוצמד לראשו בעזרת סרט או גומיה מאחורי העורף, מנע ממנו להוציא הגה.
"תתכופף!" שמע את הרופא. הוא רכן קדימה. "תראה את התחתונים של השובב הזה, הן ממש מזמינים" הוא חש שוב בישבנו החשוף והושיט ידו להסתיר – מישהו אזק את ידיו מאחורי הגב ! יד ליטפה את פלחי הישבן שלו המכוסים בבד הדקיק ואז נתחבה לתוך התחתונים ומשכה אותם כלפי מטה. כף יד חפנה וליטפה בעדינות את קצה הזין שלו. "כמה שהוא רטוב, כמה שגופו רוצה לגמור." אמר הד"ר, ספק לעצמו ספק אליו או למישהו אחר. קצה של אצבע משומנת ואחר פרק נוסף נתחבו בעדינות לישבנו. ההרגשה החדשה היתה נעימה ומייחמת. הוא חש שהוא חייב להתפרק ודחף לקראתו את האגן. האצבעות חמקו ממנו והמשיכו למשש את אשכיו, ירכיו וישבנו. ואז, חזרו למשש את איזור פי הטבעת ולחדור פנימה. אצבע ואחר אצבע נוספת. אצבעות אחרות תפסו את האשכים והזין ומיששו אותם. הוא הרגיש שאם הפינוק יפסיק הוא פשוט יתפוצץ. "אתה רואה? אם אני ממשיך לגעת פה, הוא גומר." שמע את הרופא. ואז חמקו הידיים ממנו. ושוב הוא חש בליטוף בישבנו. הוא חיכה בכליון עיניים שיחזור לגעת בו, ואכן אצבעותיו נשלחו אליו, ממששות את סביבת פי הטבעת חוזרות-חודרות לתוכו. ואז חש יד נוספת ממששת אות ונוגעת בזין ובאשכים. אבל זה לא היה בנקודות המדויקות והוא לא הוצת. "תסתכל עליי" שמע את הרופא. ושוב ידיו המיומנות נגעו מיששו את מפשעתו ואצבעות חדרו לישבנו… ותוך שלוש שניות חש בגלי העונג שהמתין להם זמן כה רב מציפים אותו.
'עכשיו הוא ישחרר אותי…' חשב מייקל.
"עכשיו תיקח זמן…" שמע שוב את הרופא. הוא הרגיש את אצבעות הקסם שלו ממששות את תוכו הם נגעו בנקודה מסוימת, שהוא אפילו לא ידע על קיומה וגרמו להצתה חוזרת של החרמנות. הוא החל לכווץ את שרירי התחת שלו, ושוב – ידיים נגעו בו ומיששו את האשכים. זה היה נעים אבל הוא לא הצליח לגמור שוב. כנראה שהד"ר הראה למתמחה היכן לגעת כי הוא הרגיש לפחות שתי ידיים ימניות שונות נוגעות, ממששות, ומלטפות אותו, מפשקות אותו וממששות את פתחיו. ושוב – חש ברעדות ובגלי העונג המוכרים לו. יד תפסה את הזין שלו וכיוונה אותו, כנראה לתוך מיכל. "את זה נשלח לבדיקה, ועכשיו, אתה," שמע את הרופא. מישהו הסיר את הכדור שחסם את פיו, הוא חש באצבעות מלטפות את שפתיו ונדחפות לפיו. "תלקק!" שמע. במקביל, חש באצבעות מגששות בתוכו, קרוב ל'נקודה ההיא', למזלו (או שלא) הן מצאו אותה! האצבעות בפיו התחלפו במשהו גדול יותר וקשה פחות. הוא פער פיו לקלוט את הזין הקשוי שמקצהו יצאו טיפות נוזל מלוח. ואז החל ללקק ולמצוץ את מיציו תוך כדי שהוא מתקשה ומתחיל לפעום. הוא קיוה ששוב יגעו בזין המתחנן שלו ושישחררו אותו ממטענים נוספים שחש בלחצם. במקום זה, חש באיבר זקור ענק נוסף נדחף ומתחכך בכף ידו. הוא ניסה, ככל יכולתו בידה האזוקה, לאחוז בו ולחכך אותו. הוא רצה אותו בתוכו! וניסה לרמוז זאת. "כל עוד אין תשובה, שלא תעז" שמע את הד"ר. ואז חש בפעימות המוכרות, שני הכלים חמקו ממנו ולאחר כמה שניות הרגיש שגופו מתכסה במטחי נוזל חמים.
"אתה רואה?" אמר הרופא למתמחה, כשהוא מתעלם מנוכחותו לחלוטין, "במקרה כזה אני כותב: 'בבדיקה ראשונית, הנבדק נראה כבריא על פי כל הפרמטרים. יש לו יצר מיני בריא, הוא יכול להגיע לסיפוק מיני לפחות פעמיים ברציפות. הנתון האחרון נבדק ומדווח על פי בקשה מפורשת של הלקוח שמשלם בעבור הבדיקה."' הוא שוחרר מקשירתו. "קח, תוריד את כיסוי העיניים ונקה את עצמך." שמע את הד"ר. הוא הושיט יד בחשש, הוריד את כיסוי העיניים, וניגש לספה כדי לקחת את המגבת שהיתה מונחת עליה. "מייקל, תתקרב אליי, בבקשה." קרא לו אליו. מייקל ניגש אליו והוא ביקש ממנו להתכופף. "אני רוצה לבדוק עוד משהו." הוא לבש שוב כפפה על ידו והחל ללטף את ישבנו ואחר הורה לו לפשק רגליים והחדיר אצבעותיו לפתחו האחורי. מייקל חש שוב בגל של תשוקה המציף אותו, והחל להבליט את האגן שלו ולהאנק בהנאה. "אתה רואה, בטיפול נכון, הוא מפריש לחות ומתנהג ממש כמו כוס מאחור." אמר הד"ר בחיוך, משך והחליק את היד החוצה.
"בבקשה…" אמר מייקל, "אני רוצה לגמור!"
"אתה יכול לגמור לבד, אבל תדאג שהזרע שלך ייכנס לכלי הזה." אמר והגיש לו צנצנת פלסטיק קטנה. למרות שהתבייש, הרגיש שהוא פשוט חייב לגמור. הוא הושיט ידו ומרח את שאריות השפיך שכיסו את חזהו על אצבעותיו והושיט אותן לעבר הזין שלו. הסיכוך הצמיגי של מגע האצבעות בזין כמעט והביאו לסיפוק, לחיצה קטנה של הפיטמה השמאלית שלו בין אצבעות הרופא סיפקה את הדחיפה הקטנה למטח עז של זרע לבן שהותז ממנו. הישר לצנצנת שבידו השנייה. הוא התנשף והביט ברופא בהכרת תודה.
"ניתן לשנות את הפעמיים לשלוש." אמר הד"ר למתמחה.
"הכול תקין אצלך ורק צריך לקבל אישור סופי מהמעבדה. מבחינתי, אתה משוחרר. תתלבש ותודיע למר בלק שיבוא לאסוף אותך ואת חברך, כבר מאוחר." פנה למייקל שלבש את החלוק. ופנה לעבר הדלת.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il