דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
17/07/2014
יושב באולם, ימיני צמודה לשמאלה של אשתי, מתבוננים בתזמורת שעל הבמה. כאילו מרגיש את מבטו בערפי. כלל לא שומע את הנגינה. רק ממתין שתגיע ההפסקה. בשורה האחרונה, שלוש שורות מעלינו, יושב דודה, יאיר. איש שיחה מעניין, נחמד, חובב מוסיקה ו… אותנו, ומדי פעם מעניק לנו – לבת אחיו האהובה ולבעלה – כרטיסים לאירועי תרבות כמו זה. מבחינתה – הוא שחידש לנו את עולם ההאזנה למוסיקה. ולי, גילה עולמות חדשים…
סוף סוף מחיאות כפיים. הקהל קם על רגליו. "אל תשכח להודות ליאיר על הכרטיסים." היא מזכירה לי.
לו היתה יודעת…
לחיצת ידיים וטפיחה על השכם בלובי. היד שלו גברית חמה ונעימה. אני חש את אזני מאדימות.
אנחנו מחליפים כמה מילים, הוא נותן לנו הרצאה קצרה על האיכות הגבוהה של נגינת הסולן הערב… איני מרוכז כלל בתוכן השיחה, רק מאזין לקולו הערב. הוא מבוגר ממני בקצת יותר מעשור, בזכות עיסוקו האינטנסיבי בספורט יש לו מבנה גוף אתלטי וצעיר. הוא משכיל, סקרן ובעל חוש הומור. אישתו הנאה צעירה ממנו בכחמש עשרה שנים, בערך בגילה של בת אחיו – רעייתי. הן תמיד מוצאות שפה משותפת.
סוף סוף קוטעת השמעת התזכורת הראשונה לשוב לאולם, את שטף הדיבור שלו. הנשים כדרכן של נשים, פונות בצוותא לשירותי הנשים. אנחנו כבר ניפגש באולם.
"יאיר!" מכר טופח על כתפו.
"הי, משה," עונה לו יאיר. "תכיר, זה שי, בעלה של בת אחי. אנחנו חולקים כמה הנאות." סומק פשה בפניי, "תרבותיות, בעיקר במוסיקה." הוסיף, חיוך בזווית פיו, כנראה הבחין במבוכתי.
"נעים מאוד." אנחנו לוחצים ידיים. "אני ניגש לשירותים." אני ממלמל, מגניב קריצה לכיוון יאיר וחומק. מרגיש את מבטו עוקב אחרי. ממתין בתור. ההפסקה מסתיימת ועמה מתרוקנים השירותים. אני נכנס לתא הנכים וממתין.
שומע רעשים מהתא הסמוך. מביט בשעון, הזמן קצר. סוגר את מכסה האסלה. פורם את כפתורי החולצה. כבר מרגיש עיקצוץ בפיטמה הימנית. מתי כבר יגיע? פותח שרוכי נעלי.
הלב מאיץ פעימותיו.
דלת התא נפתחת בדממה ויאיר נכנס. אני מניח אצבעי על פי, ומצביע על המחיצה ביננו לתא הסמוך, מסמן לו לדמום. הוא סוגר את הדלת אחריו, ומצמיד אותי לקיר.
'מזל שהתא טיפה יותר רחב והשכן שלנו לא יראה ארבע כפות רגלים מתחת למחיצה שלצידו' אני מהרהר. אנחנו מתחבקים בדממה. לחיי נשרטות קלות מזיפיו הקצרים. הוא מריח טוב. שפתיו מרפרפות על פני. נעצרות על שפתי. מתנשקים. איני רגיל בנשיקות, אך מולו אני מאבד כל רצון להתנגד. אני מחבק את שכמותיו. כפות ידיו מלטפות את גווי הערום. צמרמורת נעימה. יד ימינו מחליקה בין הגוף למכנס, אל מתחת לחגורתי… על הישבן. לא מפסיקים לרגע להתנשק ברעבתנות. הוא שולף את ידו רק כדי לפתוח את חגורת המכנסיים שלי ולשחרר הכפתור העליון במכנסי. אני מחייך בתוכי, יודע שעברתי את הבחינה – הוא בדק שהגעתי ללא תחתונים, כמו שביקש.
הוא מוציא מכיסו קופסת פח קטנה, מניחה על מכסה האסלה הסגור. מחזיר את ידו לאחוריי, מצמיד אותי אליו. מפסיק את הנשיקה ורוכן, מלקק את הפיטמה הימנית, הרגישה שלי, שכל כך חיכתה לו, מוצץ אותה כמו שרק הוא יודע לעשות. "אההה…" נפלטת מפי אנחת עונג לא רצונית. למזלי, קולי נבלע בצליל הורדת המים בתא הסמוך שנשמע באותה שניה.
מחבקו ביד אחת, ובשניה מלטף את ראשו, מצמידו אלי.
ימינו מלטפת את ישבני ומצמידה אותי אליו. אצבעותיה מחליקות לאורך חריץ הישבן שלי, משחרות לפתחי. אני שולח יד אל בין רגליו. מרגיש את הבד המתוח. פותח לו את הרוכסן. מגשש באצבעותי. מרגיש את אברו נוגע באצבעותי. ממש מוכרח להריחו, מנתק אותו ממני ומתכופף לעברו, מצמיד את פני לחנותו הפתוחה.
הריח המענג המוכר. פותח את פי, מנשק את קצה האיבר שממתין זקור מולי. מלקק את הטיפה המתקתקה בקצהו. הוא פותח את חגורתו ומכנסיו מחליקות עד לקרסוליים. עוטף את אברו בפי. מלקק ומוצץ בהנאה כשהוא פותח את כפתורי חולצתו. דלת התא שלצידנו נפתחת ונסגרת. עכשיו הוא פורם את רוכסן 'החנות' שלי. מכנסי מחליקות חרש לרצפה. צליל מתכתי מבשר כנראה על נפילת מטבע או מפתח מכיס המכנסיים לרצפה. אנו קופאים לרגע. צליל רחיצת ידיים נשמע מכיוון הכיורים. שנינו יודעים שאין לנו זמן. אני חולץ את נעלי, ומשתחרר מהם ומהמכנסיים. חולץ את נעליו ושולף את רגליו ממכנסיו. מפסיק לרגע את היניקה, מתרחק מעט ומתבונן ביפי גופו שנחשף – הרגליים, החזה והערווה השעירה, עם האיבר המושלם במרכזה, כל כך גברי.
מרים אותי, מצמיד אותי אליו בנשיקה. פטמתי המגורה מתחכחת בשער ובעור של חזהו, שולחת רעד של תשוקה בגופי. לשונו נדחפת לפי. אני רוצה אותו, אך נרתע מעט, איני נשקן. הוא תובעני ומתמיד. תוך כדי, מתישב על מכסה האסלה הסגור, המשמיע חריקה קלה תחתיו. מושך אותי אליו. אני מתישב עליו בפישוק רגליים. החלק התחתון, החלק, של ירכיי מרגיש את ירכיו השעירות, מחבק את גבו וערפו. אברו המזדקר נוגע קלות בישבני. נדלקתי לגמרי, כעת אני זה שמצמיד את פלג גופנו העליון, את פנינו זו לזו, מתמכר לנשיקה.
דלת השירותים נפתחת ונסגרת. סוף סוף נשארנו לבד, אבל הזמן קצר.
הוא מלטף את מתניי, כל יד מלטפת ומפסקת פלח ישבן. ידיו חסונות. מניע אותי מעלה מטה, שפתיו בשפתי, הוא יונק את פי. מחדיר את לשונו הבשרנית לפי, מלקק, החוצה ופנימה. אברו הזקור מלחך את מרכז החריץ שלי. משגע אותי. הוא שולח את יד ימינו למטה, מתעסק לשניה עם הקופסא שהניח שם קודם. אצבעו על פיתחי. כנראה שמשח אותה ואותו בקרם קריר וחלק. אצבעו מעסה את שולי הפתח ההדוק שלי, והקצה מחליק פנימה בקלות. עכשיו הוא משחרר את נשיקתנו כמעט בכוח וחוזר למצוץ את פטמותי.
הוא מכירני היטב. הרטט מהפיטמה המגורה פושט בגופי ואני מתמסר לו לחלוטין. הוא חוזר לעסות את שולי הנקב שלי, ומכניס את האצבע לתוכי. ועוד אחת. הוא מרים אותי מעט ומלביש אותי על קצה האיבר שלו. זה כואב בתחילה, אבל הוא, באמנות, מכוון אותי עליו אט אט, מציצות הפטמות, שולחות רעד בגופי, ועם כל רעידה, חודר קצת יותר עמוק. עד שאני מתוח עליו, כואב אבל נעים. עכשיו הוא שולף אותי מעט מעלה. וחזרה. אני ממש משופד עליו. הוא מרים את ראשו. אנו נועצים עיניים מזוגגות איש ברעו. "דקיק שלי." הוא לוחש לי, ומניף אותי מעט ובחזרה. אני מסייע לו עם ירכי ובכך אני משנה את הלחץ על האיבר שלו. אני מרגיש את פעימותיו בתוכי. הזין שלי מנתר ומתחכך בבטני מצד אחד ובחזה שלו מצד שני. טיפה שקופה כבר מנצנצת בקצהו. משתוקק להתפרץ.
"אתה לא גומר עכשיו." הוא אומר.
'אתה יודע שאעשה כל מה שתבקש' אני מהרהר, ומהנהן לאישור. פורש את זרועותי ומחבק את כתפיו וערפו. מצמיד את שפתי לפיו. אנחנו מתנשקים שוב. הוא מכוון אותי מעלה מטה. משחיל אותי על אברו הרטוב. הלשון שלו משגלת את פי. אני מתאמץ בכל כוחי לא לאכזבו, לא לגמור.
אני מרגיש את נשימותיו מאיצות, יונק אותו בכל כוחי, במקביל, מכווץ ומרפה את שרירי הסוגר, רוצה להרגיש אותו.
שרירי הבטן התחתונה שלו מתכווצים ומתרפים לסירוגין. הוא מפסיק את הנשיקה, וזורק את ראשו לאחור. "כןןןן תגמור, בבקשה!" אני לוחש, רוצה בכך מאד. האגן נע בתנועות קצרות ומהירות מעלה מטה… אני מרגיש את הרעד באגנו, את הפעימות הנובעות מאברו.
"אני גומררר!" הוא לוחש בקול ניחר.
חיבוק קצר. עדיין מחוברים.
"זמננו עבר מזמן." הוא שולף אותי ממנו. תוך כדי קימה איטית ממנו, אני מהדק את שרירי הסוגר בכל כוחי, שומר את זרעו בתוכי. האיבר היפה שנשלף מתוכי, עדיין מלא ומבריק, טיפה לבנבנה נותרה בקצהו. הוא מושיט אלי את ידו.
'נשיקה אחרונה?' אני מהרהר. לא, הוא מקרב את ראשי לאיבר, מבהיר את כוונתו. אני לא מאמין שאני עושה זאת, אך פי נפתח, 'טוב שהתנקתי היטב לפני שיצאנו לקונצרט' ניצנצה בי הכרת תודה ששעיתי להנחיתו. אני מלקק אותו, מנקה היטב, שואב את מעט החומר היקר שנותר בו. הוא מרים את תחתוני הסליפ שלו מהרצפה, מנגב עם צידם הפנימי את אברו ומלביש לי אותם.
"הם הפרס שלך, וגם ימנעו אי נעימויות. תתלבש, ותחזור לאשתך. תגיד לה שעזרתי לך למצוא את המפתח שאבד לך כשהתגלגל לפינת השירותים, ולכן אחרת." הרים את המפתח מהרצפה ומסר לי אותו.
אנחנו מתלבשים במהירות. אני מביט איך הוא סוגר את מכנסיו על הערווה החשופה. אברו היפהפה עדיין לא רפוי לגמרי. אצלי החרמנות רק גאתה, רוצה לבוא על סיפוקה.
הוא פותח את דלת התא לצאת, עוצר לרגע. מלטף את פני וחזי, מגע קליל בפטמה הזקורה… מושך אותי אליו לחיבוק קצרצר, מעביר יד על הבד המתוח עד תום במרכז המפשעה שלי, ואומר בחצי חיוך, "סיפוקך יגיע הלילה, כשתהיה עם אשתך."
אני מהנהן וחושב, 'אכן, אהיה איתה, אוהב, אטרוף אותה, ואחשוב עליך…"
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il