בִּפְנים

11/02/2016

הוא יודע שאסור ככה ויודע שחומי יודע ומקוה שהוא יעצור אותו ומקוה שהוא ייתן לו ורוצה כל כך שלא אכפת לו.

הג'ירף לא לקח את המספר שלו, אבל הוא ויאיר עדיין יושבים מדי פעם באדום ככה שהיו לו די הזדמנויות והותר לקבוע איתו שוב, או לפחות לנסות, אבל הוא לא ניסה. כנראה התבייש. ופעם אחת יאיר שאל כאילו לתומו איך הולך להם. איך הולך לנו מה, ומי זה אנחנו, הג'ירף ניסה להיתמם. אתה וחומי (זה הברמן, שקוראים אותו נחום אבל כולם קוראים לו חומי. תסכימו איתי שנחום זה לא שם לברמן), יאיר אמר. והג'ירף חשד לאן זה הולך אבל רצה להיות בטוח ושאל, אוקיי, ומה אמור ללכת לנו. ויאיר, לא נבוך לשם שינוי, אמר, הסקס. היה מעולה, הג'ירף אמר, אבל אתה בטח לא רוצה שאני אפרט. מה פתאום אתה שואל?

ויאיר אמר שבעצם הוא צריך להכיר לו תודה. כי אחרי שהוא הלך להופעה של הפסיכופט והשאיר אותו לבד על הבר חומי נעשה מאוד מאוד מ-א-ו-ד חברותי – כלומר, יותר מהרגיל – וניסה לברר מה טיב היחסים בינו לבין הג'ירף ומה זה אומר שהוא הושאר לבד על הבר והאם אולי הוא זקוק לניחומים הערב. לא במילים האלה כמובן אבל זו היתה הגישה הכללית. ויאיר, שכבר רגיל לאי הבנות מהסוג הזה – הוא יוצא עם הג'ירף לא מאתמול – העמיד את הברמן על טעותו ואמר שאין ביניהם כלום והוא לא זקוק לניחומים וגם אם כן הוא ימצא אותם בזרועות אחרות אבל הג'ירף, לעומת זאת, הג'ירף זה סיפור אחר. וחומי, כמדומה, נדלק. אז סיפרתי לו עליך ועל חנן (סוטה, הג'ירף מפליט) וכמה אתה בחור חכם ומוכשר ומוצלח באופן כללי ובקיצור סללתי לך את הדרך למיטתו של הצעיר. אז אני מקוה שנהנתם, ואם כן, שתדע שזה בזכותי.

הג'ירף, שבעצם לא ממש מופתע, תהה בקול איך זה שהברמן פנה ככה לגמרי מיוזמתו ליאיר ואף פעם לא ניסה אותו. אתה מקנא, יאיר אומר. אז אולי כדאי שתהיה קצת יותר ידידותי לאנשים סביבך, ככה שהם ירגישו שהם יכולים לדבר איתך, הוא ממשיך, קצת נוזף. אבל הייתי מאוד ידידותי, הג'ירף אומר, למרות שהוא יודע למה יאיר מתכוון. ובאמת הוא עונה לו שלתקוע עיניים לא נקרא להיות ידידותי, ובאופן כללי הוא עשה רושם די עוין או לפחות אדיש, וגם חומי כנראה קצת ביישן, אז לא פלא שלא קרה ביניהם כלום. בקיצור, יאיר אומר, אם היית מתייחס לברמן שלך בתור בנאדם, לא בתור הסקס הנפלא שלא תשיג לעולם, כבר מזמן היית משיג אותו. הג'ירף מעמיד את יאיר על טעותו: הוא התייחס לברמן כמו לבנאדם, וזאת בדיוק הבעיה. הוא עוין או לפחות אדיש ביחס לרוב בני האדם, גם כשזה מיותר ואפילו מזיק. מה לעשות.

חוצמזה, הג'ירף אמר, לא השגתי אותו (את הברמן) וכנראה גם לא אשיג. הוא לא אוהב בנים. רק אוהב לקבל בתחת מדי פעם (במילים שלו). אז נכון שהיה זיון משובח אבל הוא לא בונה על קשר ארוך טווח, וסליחה על החרוז. אין לי בעיה עם חרוזים, יאיר אמר, ואחרי הכל אתם יכולים להיות יזיזים, לא? הג'ירף כל כך מופתע לשמוע את יאיר מדבר ככה על נושאים כאלה שהוא חייב לברר אם הוא לא אמר מה שאמר רק בשביל החרוז. אבל לא. יאיר רציני. עד כמה שבחור מסוגו יכול להיות רציני, כמובן, אבל בכל זאת. הוא אומר שהג'ירף מסתובב כמו מישהו שכובד העולם כולו מונח על כתפיו, שיש לו פרצוף מבואס תמידית, שיש כל כך הרבה אנשים שהיו יכולים לעשות לו, טוב, נעים יותר, לכל הפחות, רק שהוא לא רואה אותם, על מה אתה מדבר, הג'ירף מתרגז קצת, ויאיר שואל שאלה רטורית, אם הוא לא שם לב לאנשים שנועצים בו עינים בכל מקום. לא, ברור שהוא לא שם לב. כדאי שיתחיל לשים לב לאנשים סביבו, אולי יצא לו מזה משהו. ואחרי הכל סקס משובח זה לא מעט.

כן, הג'ירף מסכים, סקס משובח זה אפילו די הרבה, אבל יש כל  כך מעט ממנו. הם נפגשו, טוב, הזדיינו פעם אחת וזהו, והוא לא יודע איך לגשת לעניין, כלומר, לברר אם הוא רוצה שוב. חשבת לשאול אותו, יאיר אומר. והג'ירף אומר שאין לו מושג אין לנסח שאלה כזאת. הוא קיוה שזה יבוא מאליו. או שהוא יפנה אליו, ודרך אגב, אם הוא לא פנה זה אומר משהו, לא? כן, יאיר אומר ביאוש, שהוא דפקט כמוך. הברמנית המתלמדת הצעירה המלאה-רצון-טוב שואלת את הג'ירף אם הוא רוצה עוד כוס, ועד שהוא מספיק להתלבט הברמן חוזר מהשירותים ולוקח את העניינים לידים ואומר גינס, נכון. כאילו שצריך לשאול. ושולח את המתלמדת לטפל בחבורה הצרפתית בקצה הרחוק, כאילו הוא ויאיר סיכמו משהו מראש. והוא מוזג שני שליש ומניח את הכוס להירגע ואומר, מה העניין, אתה נראה מבואס. יותר מהרגיל, אתה מתכוון, הג'ירף אומר. הוא מסתכל על יאיר ומצפה לעזרה, אבל הוא תוקע בו מבט של קדימה, תסתדר לבד. והוא מסתכל על הברמן שמביט בו ולא מבין. ובסוף הוא אומר, טוב, היית רוצה להיפגש שוב פעם. והברמן מוריד עינים, נבוך, ואומר, לא יודע. ואתה. והוא מסתכל על יאיר, ועליו, והג'ירף מסתכל עליו, ועל יאיר, ויאיר אומר מה הם רוצים ממנו ושיפסיקו לעשות כזה עניין ושילכו רגע לשירותים ויגמרו עם זה כבר, גם ככה אין אף אחד על הבר.

הברמן נראה כאילו הוא חושב על זה ברצינות, אבל הג'ירף אומר שסקס בשירותים זה לא לגילו. אם הוא רוצה אפשר להפגש אצלו בבית, או אצלו, אחרי המשמרת, ולעשות את זה כמו בני אדם. נכון, חומי אומר, אפשר. אבל זה לא סותר. ושם את הכוס לפני הג'ירף, שלא ממש יודע מה להגיד ומתרכז בשתייה. הם עוברים לדיונים גסטרונומיים, האם לאכול ואם כן מה, ועד שמחליטים על משהו קטן מתברר שהג'ירף כילה חצי כוס (את החצי הריק, כמובן). אז הוא מתנצל וקם לשירותים ועושה שם מה שעושה.

וכשהוא יוצא חומי שם, כאילו מחכה לתורו, אבל בהשקפה אחת הוא רואה אותו ומכוון אותו בעדינות בחזרה לתא וסוגר עליהם. והג'ירף כל כך מרוגש ונבהל ונחפז שהוא תופס אותו ומנשק אותו ישר על הפה, ולרגע חומי נותן לו ולעצמו. אבל אז הוא נזכר וניסוט והג'ירף מלחך לו את הצואר והוא תופס לו במכנסים ומהדק לו את הזין שכבר עומד קשה. הג'ירף מסתבך עם הרוכסן ומתעצבן ומתבהל כי עכשיו זה בטח יתרופף ויפול, גם הוא לא מזיין טוב כשהוא שתוי, אבל חומי כבר שלשל מכנסים והרים חולצה והוא תופס את הברווזון שלו ביד חמה ורטובה והג'ירף מצידו מרטיב אותו (את חומי) מאחורה ומגשש ומוצא ותוקע אצבע לשם ועומד לו שוב. הוא יודע שאסור ככה ויודע שחומי יודע ומקוה שהוא יעצור אותו ומקוה שהוא ייתן לו ורוצה כל כך שלא אכפת לו. הוא נצמד אליו, מחליק עליו, יותר נמוך, יותר עמוק, הוא מוצא אותו והוא מרגיש אותו מבפנים, את הרוך והחום והנועם. חומי תופס אותו, עוצר אותו. הוא יודע שהוא צודק אבל נעים לו מדי והוא מנסה בכל זאת, וחומי נותן לו אבל נושך נשיפה והג'ירף מבין ונזהר ומחכה ומנסה שוב, פנימה, לאט, הזין שלו זקור מאוד עכשיו והוא משחיל אותו מלמטה וחומי משתחל מלמעלה והם נצמדים ונהדקים והוא עמוק בתוכו עכשיו, וטוב לו ונעים לו והוא טוחן בתוכו ולא אכפת לו בכלל ששניהם לבושים והם מזדיינים בעמידה במכנסים משולשלים, תנוחה די מגוחכת אם תשאלו אותי. הג'ירף לא אומר לו שהוא קרוב, לפי הנשימות והנשיפות הוא מנחש שגם חומי כבר כמעט שם, ובלי לשאול כלום הוא שופך בתוכו ויוצא. גמרת, חומי אומר בשקט, לא ממש מאשים, אבל הג'ירף אומר בקול קטן, מתנצל, אה, כן. הוא לא אומר כלום, לא מתרגז ולא נבהל ולא נוזף, אבל מתדכדך. הג'ירף אומר, הייתי צריך לשאול, למרות שהוא יודע שעכשיו זה כבר לא יעזור. וחומי עדיין לא אומר כלום, מתיישב על האסלה ונועץ בו מבט ומשפשף והג'ירף נשען על הקיר לידו והוא עוצם עינים וגומר. ואחרי איזה זמן, כשהוא שוב נושם רגיל פחות או יותר, חומי אומר, חכה כאן רגע. אני אצא לפניך.

הג'ירף באמת חיכה רגע ויצא אחריו, למרות שזה היה מיותר, לא היה כמעט אף אחד במקום ויאיר ממילא ידע בדיוק מה הם עשו שם (לפחות בקוים כלליים). אבל הם לא דיברו שוב על העניין באותו ערב ובסוף יצא שהם שוב הלכו בלי לקבוע פגישה או לפחות להחליף טלפונים. ויאיר אפילו לא ניסה להזכיר לו, או שאולי הוא ראה שזה לא לעניין.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il