בובה על חוטים – פרק ה'

16/01/2011

למרות שהחלונות היו סגורים במרפסת, בכל זאת הרגשתי את הקור חודר לי דרך העור. חיבקתי את עצמי ונשמתי עמוק. אלי ישב על גבו אליי, על מה שנראה כמו כיסא שיזוף.
אני לא מאמין שאני באמת עושה את זה, חשבתי לעצמי והתקדמתי צעד לפנים. הנוף העצום של המדבר ניצב לפניי, נראה אינסופי. כל כך הרבה כוכבים.
"התקלחת."
נעצרתי במקום. "איך ידעת שזה אני?"
"הצעדים שלך נשמעו מהוססים, והבנתי שאתה יחף. בוא הנה."
התקרבתי אליו. הוא ישב עם ספר בחיקו.
"הבנתי שמגיע לך מזל טוב."
ליחכתי את שפתיי. לא ידעתי איך לענות לזה.
הוא זז מעט הצידה. "שב."
הכיסא היה גדול. התיישבתי ליד המותניים של אלי. הוא הניח את הספר על הרצפה ואת היד שלו הניח על הירך שלי. האצבעות שלו החלו מיד לטייל בעדינות על העור.
"איך היה?"
הוא דיבר בשקט. המבט המטורף לא נראה בינתיים על פניו, אבל כבר הספקתי ללמוד באיזה מהירות הוא יכול להתהפך.
"היה כואב."
"אבל נהנית מזה."
"לא."
"גמרת?"
היססתי. "כן."
"אז כן היה טוב."
משכתי בכתפיי.
הוא התחיל לגעת מעט בביצים שלי.
"למה אתה פה?"
"מה?"
"למה באת לכאן? לא יותר הגיוני בשבילך להתחמק ממני?"
"טוב, המקום הזה לא בדיוק הגיוני."
הוא זקר גבה. "באמת? הכול דווקא נראה לי מאוד הגיוני. לכל אחד יש את המקום שלו. הכול מסודר ומובן. מה לא הגיוני בזה?"
לחטוף אנשים כדי להפוך אותם לזונות, חשבתי, זה לא הגיוני. "לא יודע" אמרתי.
הוא ליטף את הבטן שלי. "חבל שלא הייתי שם. דיברתי קצת עם תום אחר כך, הוא אמר שאתה אחד הזיונים הטובים. הוא גם אמר משהו על הפנים שלך, כמה יפה אתה נראה כשאין לך שליטה על הגוף."
לא עניתי. נאנחתי והסתכלתי על המדבר. היד של אלי עלתה עוד קצת, נעצרה בחזה שלי וצבטה את אחת הפטמות. "אני כל כך אוהב את השדיים שלך, וגם את השיער פה…" הוא ליטף את בית השחי שלי, העביר את אצבעותיו העבות דרך השיער שם. "העור שלך כל כך נעים ורך אחרי מקלחת. תן לי להריח אותך."
התקרבתי אליו, לא בטוח איזה חלק הוא רוצה להריח.
"תרים את הידיים." הוא רחרח את בתי השחי שלי, את החזה, הצוואר והמפשעה. "הכול נקי." הוא ליטף את פניי והסתכל בעיניי. "תוריד לי את המכנסיים, אודי."
אתה הבאת את זה על עצמך, הזכרתי לעצמי. אל תשתפן עכשיו. אתה צריך לגרום לכך שהבחור הזה לא ירצה להתעלל בך בכל הזדמנות.
פתחתי את החגורה שלו באצבעות שרעדו מעט. הורדתי את המכנסיים שלו במורד הרגליים והוא לא ניסה לעזור לי. לאחר מכן בלעתי רוק והורדתי את התחתונים שלו. הזין שלו עמד, אבל בכל זאת לא היה מרשים במימדים שלו. מחשבה מהירה חלפה בראשי – אם אלי היה פותח אותי ראשון, לא היה כואב לי אפילו חצי מאיך שכאב עם יוסי.
"אתה הולך להתנהג כמו ילד גדול, או שאני צריך להסביר לך בדיוק מה לעשות?"
לא הייתי צריך את ההסברים שלו. הקול שלו עיצבן אותי עוד יותר מהמילים שיצאו לו מהפה. עצמתי את עיניי וסגרתי את שפתיי מסביב לכיפה שלו. טעם מלוח ודוחה של שפיך הופיע מיד על קצה הלשון שלי. התעלמתי עד כמה שיכולתי והתחלתי לרדת לו. הוא נאנח והניח את ידיו על ראשי, מאלץ אותי לקחת אותו עמוק יותר. נשמתי דרך האף וניסיתי לא להילחץ, כי ברגע שנלחצתי לא נשמתי כמו שצריך.
אלי החל להיאנח כמעט מיד. הרגשתי את הגוף שלו רועד על הכיסא הגדול. התעלמתי ממה שמלמל ומהגניחות שלו, והתרכזתי בלרדת לו מבלי לנעוץ בטעות את השיניים בזין שלו. לא רציתי שיהנה, אבל ידעתי שככל שאעשה עבודה טובה יותר הוא יגמור מהר יותר וכנראה ימאס לו ממני.
אבל לפני שהספיק לגמור הוא הפסיק אותי ואמר לי, "שב עליו."
"מה?"
הוא סטר לי. הניצוץ המשוגע הופיע שוב בעיניו. "שמעת אותי בפעם הראשונה. קום ותתמקם מעליי. תוריד את עצמך על הזין שלי. אתה פתוח, לא?"
"א – אלעד שם לי משחה מקודם, אני עדיין – "
סטירה נוספת. הפנים שלי החלו לשרוף. כמה שרציתי להחזיר לו אגרוף.
"לא מעניינים אותי התירוצים שלך. שב עליו!"
לעזאזל. לבוא לפה היה טעות. התרוממתי והתמקמתי מעל אלי. רגליי היו על הרצפה, משני צדי הכיסא.
"תקשיב… ממש שורף לי שם. ירד לי גם דם מקודם. אם נחכה למחר אני – "
הוא תפס את הביצים שלי בידו ולחץ. צעקתי ואגרפתי את ידיי. "אני אתן לך הזדמנות אחרונה לעשות את זה כמו שצריך. אחרונה."
"אח, בסדר. עזוב."
הוא שיחרר אותי וליחך את שפתיו.
לא נגעתי בביצים שלי, למרות שהן פמפמו מכאב. ירדתי מעט למטה, עד שהרגשתי את הכיפה הרטובה עדיין מהרוק שלי נוגעת בפי הטבעת.
"כן," סינן אלי, "תכניס אותו פנימה."
לא ידעתי אם אני עדיין רטוב שם, או אם השרירים כבר הספיקו לחזור למה שהיו. בכלל לא ידעתי אם אני מוכן שגם הוא יתחיל לזיין אותי מעכשיו. אבל היה צריך להיות לי ברור עוד לפני שיצאתי למרפסת הזו שתום כנראה דיבר עם אלי, והיה צריך להיות לי גם ברור שאלי לא יוותר על הזדמנות לזיין אותי. הייתי תמים במקום שתמימות היא אסון, ועל התמימות הזו עמדתי לשלם.
התיישבתי על הזין של אלי והרגשתי אותו חודר דרך השרירים ההדוקים של החור. הכאב היה חד, פחות בגלל החדירה עצמה, ויותר בכלל השפשוף של הזין עם עור שגם ככה היה רגיש ומגורה. חרקתי את שיניי בכוח ועם עיניים עצומות המשכתי לרדת למטה.
"אל תפסיק, אודי. יש עוד מה לקחת. קדימה, עד הסוף."
את הסנטימטרים האחרונים הכנסתי פנימה כשאני לא נושם. השריפה בתוכי הלכה והחמירה, והכאב שחשתי לאחר שהם סיימו לזיין אותי ארבע פעמים ברצף חזר. לאחר שאלי היה בפנים לגמרי נשפתי אוויר. הייתי מודע לכך שכל שרירי גופי רועדים ושבתי השחי שלי נרטבו מזיעה. המחשבה על זה שאאלץ בכל רגע להתרומם שוב ולחזור על אותו התהליך כמעט גרמה לי לברוח משם, ושתזדיין הנקמה של אלי.
הוא הניח לפתע את ידיו על מותניי. "זה טוב לך שהוא בפנים? כיף לך להרגיש אותו בכוס שלך?"
ליחכתי את שפתיי. "כן."
"מה? לא שמעתי?"
"אמרתי שכן. אני… אני אוהב להרגיש אותו בפנים. בתוכי." מילים הן סתם מילים.
"אתה בטוח? כי נראה שאתה סתם יושב עליו. לא כדאי שתתחיל לזוז קצת?"
לעזאזל. הצלחתי להתרומם, והפעם הכאב היה חמור יותר מהחדירה עצמה. צווחה הסתננה מבין שפתיי, ואלי הכניס לי אגרוף בבטן ואמר שאני מצייץ כמו בחורה. "או שתתנהג כמו גבר או שאנחנו הולכים לביקור בחדר הכאב. מתגעגע למחטים?"
אלוהים, המחטים האלה.
בפעם הרביעית שהכנסתי אותו פנימה הכאב שכח מעט. תחושת השריפה עדיין הייתה מורגשת, אבל התחלתי להתרגל אליה, לקבל את העובדה שהיא מהווה חלק מהעניין.
אלי נשען אחורנית עם ידיו מאחורי ראשו. הוא הביט בי בזמן שנעתי על הזין שלו, חיוך מרוצה על שפתיו הצרות.
"תשמיע קולות, אודי. לא אכפת לי אם שורף לך. תשמיע קולות כאילו שבעוד רגע אתה גומר כמו חיה."
יותר נשחט כמו חיה, חשבתי, אבל בכל זאת הצלחתי לזייף אנחות הנאה. פניי התלהטו במהירות וזה הרגיש כל כך מגוחך, כל כך לא בסדר, לעמוד מעל זין של בחור ולשפד את עצמי עליו.
"אתה לא עומד לבכות עכשיו, נכון?"
"לא."
"כי זה נראה ככה. תפסיק לחשוב ותתחיל לזוז מהר יותר. ותיאנח חזק יותר!"
בשלב מסוים השריפה שחשתי התערבבה עם הנאה שכל כך לא רציתי להרגיש. השקעתי את כל האנרגיה שלי במחשבה על דברים אחרים, דברים שלא כללו את מה שעשיתי באותם הרגעים במקום המקולל הזה. הזמן עבר איכשהו, ופתאום אלי התחיל להיאנח בעוצמה. הוא אחז במותניים שלי וגמר בתוכי. לשמוע אותו גומר הזכיר לי כלב מיוחם. הוא נשען אחורנית לאחר שגמר ובזמן שהתנשף אמר, "קום ממני ועוף מפה. סיימתי איתך בינתיים."
הלכתי משם מבלי להסתכל לאחור, בזמן שהשפיך החם של אלי זלג במורד ירכיי.
*
חזרתי לחדר בעצמי, וזו הייתה הפעם הראשונה שהסתובבתי ללא השגחה בבית. ידעתי שבכל רגע אלי יכול לחזור ולתפוס אותי מסתובב, לכן הלכתי במהירות ובדקתי כל חלון ודלת שמצאתי. רוב הדלתות היו נעולות, ואלה שהיו פתוחות היו בעיקר של חדרים ריקים. לא מצאתי שום חלון שיכול להיפתח או דרך אחרת שבאמצעותה אצליח לצאת החוצה מהמקום הזה. חזרתי בסוף לחדר ונשכבתי על המיטה. השמיכה שאלעד הביא לי הרגישה נעימה. הרחתי אותה מעט ונראה היה שיש לה מעט מהריח של אלעד. עד לאותו הרגע לא שמתי לב שיש לו ריח משלו. לא באמת הבנתי למה אני מריח פתאום שמיכות וחושב על משהו כמו הריח של אלעד. אולי אני משתגע. לא – הגיוני שאני משתגע. כל בנאדם שפוי היה כבר מזמן מתאבד במצב הזה.
לא הספקתי להירדם לפני שהדלת נפתחה. הפניתי את מבטי הצידה וראיתי את תום נכנס פנימה. הוא סגר מאחוריו את הדלת והתקרב. החשכה הייתה כמעט מוחלטת, אבל בכל זאת הנחתי שהוא ראה שאני ער, לכן לא ניסיתי להעמיד פני ישן.
"היי, אודי." הוא נשמע קליל, רגוע.
"היי."
"הערתי אותך?"
"לא."
הוא נעצר לידי. שכבתי על הגב, השמיכה מכסה אותי עד החזה.
"מאיפה השמיכה?"
היססתי. "מאלעד."
"אה."
"הוא לא רצה שאני אתקרר."
"נחמד מצדו. אכלת משהו?"
"כן."
"יפה. בטעות שכחנו מזה מקודם. אל תתבייש להגיד לנו כשאתה רעב או צמא. אף אחד לא רוצה שתרעב כאן."
זה לא נראה ככה, חשבתי.
"עדיין כואב שם למטה?"
"עכשיו כן."
"למה עכשיו?"
"אלי."
"אה טוב, יש לו קטן, לא?"
"זה עדיין כאב."
הוא הרכין את ראשו ונישק אותי בלחי. "מסכן שלי."
רציתי שישאר ככה, שפוי. רציתי קצת שפיות. שאלתי, " איך היה בצפון?"
"קצר ולעניין. אכלנו טוב וחזרנו. המשפחה שלי בסדר עם זה שאני בא עם יוסי, אבל רואים שהם לא הכי מרוצים מהסידור הזה."
"אתם הרבה זמן ביחד?"
"כן, הרבה זמן. היית מצפה שהם יתרגלו בינתיים."
"הם יודעים על מה שאתה עושה?"
"מה שאני עושה?"
"על המקום הזה."
"נראה לך? הם חושבים שאני מתעסק בייעוץ עסקי."
"למה שלא תספר להם? זה לא כאילו שיש לך במה להתבייש." חבל דק, אודי. תיזהר.
הוא חייך וליטף את פניי. "אני לא מספר להם כי זה לא עניינם, וזה רק עלול לסבך אותם בצרות. אני לא משוגע, אודי, אני מודע לכך שמה שקורה פה זה לא בסדר. אני לא אתחיל להסביר לך את הצד שלי בכל העניין, או אנסה לשכנע אותך שאני בעצם אדם טוב. בכל מה שנוגע אליך, לא, אני לא אדם טוב."
"מה יקרה עכשיו?"
"מה?"
"זיינתם אותי. עשיתי את מה שאתם רוצים. מה הלאה?"
הוא צחק. "מה נראה לך, שקצת זין בתחת וגמרנו? יש לך עוד דרך ארוכה. כל אחד יכול לקבל זין, ידידי, זה לא אומר כלום. יש לפנינו עוד מסלול ארוך. אבל אל תחשוב על זה בינתיים, תזרום עם זה."
"לזרום עם זה? חשבתי שאמרת שאתה לא משוגע."
הוא כחכח בגרונו. "הנה היא, החוצפה הזו שלך. באמת תהיתי מתי היא תצוץ שוב. בוא, אתה תישן איתי ועם יוסי הלילה."
נהדר. נעמדתי ולפני שהספקתי להתקדם צעד אחד תום הניח את ידו על החזה שלי. "רד על ארבע. אולי זה יזכיר לך את המקום שלך פה."
תזדיין, חשבתי. ירדתי על ארבע והלכתי ככה אחרי תום מחוץ לחדר. התקדמנו במסדרון ואני התעלמתי מהקור בברכיי ובכפות הידיים. לא שמתי לב לאן אנחנו הולכים, אבל הלכנו לא מעט. בשלב מסוים תום פתח את אחת הדלתות ואמר לי להיכנס פנימה. נכנסתי ומיד נשטפתי בחום נעים. החדר היה גדול, עם מיטה עצומה בקצה. מעין וילונות בצבע שמנת הסתירו את רוב המיטה.
שמעתי את יוסי אומר, "הבאת אותו?"
"כן," אמר תום. הוא טפח על הישבן שלי. "לך אל יוסי."
הלכתי על ארבע עד שהגעתי אל המיטה. יוסי שכב עם ידיו מאחורי ראשו. השמיכה כיסתה אותו עד המותניים, אבל היה לי ברור שהוא ערום. כל הגוף שלו היה שרירים. ספרתי לפחות שש קוביות בבטן. הוא ראה אותי מסתכל וחייך. "בקרוב אצלך, אחי. בוא הנה."
נשמתי עמוק וטיפסתי על המיטה. היא לא הייתה גבוהה, אבל רכה מאוד. לא ידעתי אם לשכב או לשבת. יוסי אחז בידיי ומשך אותי קרוב אליו, עד שנשכבתי על גבי לידו, וזרועו הייתה מתחת לראשי. הוא שלח לפתע את ידו והרים שקית של במבה שהייתה לידו. "תאכל קצת." הוא הכניס במבה אחת לתוך הפה שלי, ואז עוד אחת. זה הרגיש דפוק שמישהו אחר מאכיל אותי כמו תינוק, אבל הייתי מספיק רעב בשביל להתעלם מזה.
תום נעמד ליד קצה המיטה והתחיל להתפשט. "בדקת מה עם הבורסה?" הוא שאל.
"כן," אמר יוסי והכניס לי עוד במבה לפה, "רוב המניות שלך ירדו."
"חרא. משהו רציני?"
"לא. כרגיל."
תום נאנח וסיים לפשוט את חולצתו. הוא הניח אותה בצד והחל לפשוט את מכנסיו. "אודי, שיחקת פעם עם הבורסה?"
"פעם אחת."
"מה קרה?"
"משבר עולמי."
תום צחק וסיים להתפשט. "כן, זה באמת היה מבאס."
יוסי לחש לי, "תראה איזה גוף יש לתום. לא בא לך ללקק את כולו?"
תום חייך וגירד את העורף. "עזוב, ליד אודי אני מרגיש מכוער."
"היי, בלי שטויות, כן?"
תום גלגל את עיניו.
יוסי צחק והכניס לי עוד במבה לפה בזמן שתום נכנס למיטה ונשכב מהצד השני שלי. העור שלו הרגיש קר לעומת זה של יוסי. הם היו צמודים אליי, כמו צל.
האור בחדר היה עמום, אבל מספיק בשביל שאוכל לראות מה קורה סביבי.
תום הזיז מעט שיער מפניי. "חושב שהוא צריך תספורת?"
"לא," אמר יוסי וליטף את הבטן שלי. "נשאיר אותו ככה."
"איך זה לישון עם אבא ואמא, אודי?"
יוסי צחק. "אל תעשה לו עוד יותר תסביכים." הוא הכניס את היד בין הרגליים שלי. פיסקתי את רגליי מבלי שהם ביקשו ממני, כי להיות ככה ביניהם היה יכול להסתבך מהר מאוד.
חרקתי שיניים כשיוסי התחיל לגעת בחור שלי. האזור עדיין כאב והרגיש מגורה. תום אמר, "גם אלי ביקר בפנים."
"אה. מרגישים שהוא קיבל שם פעילות לאחרונה. אז לא לרכב עליו עכשיו?"
"לא," אמר תום ונישק את הצוואר שלי, מעל הקולר. "תן לחור שלו לנוח קצת. אודי, מוכן להראות לנו קצת כישורים?"
"איזה כישורים?"
תום קירב את פניו אל פניי וחייך. "השמועה ברחוב הייתה שאתה מאהב מעולה, טוב עם הידיים. מוכן להדגים עכשיו על יוסי מה אתה שווה?"
לא היה לי מושג איך הם שמעו שמועות עליי מהרחוב. "איך?"
תום נאנח. "איך? במקרה נפלו לך הביצים פתאום? הנה הוא פה, ערום וחרמן. תעמיד פנים שהוא אישה חרמנית שממש בא לך לספק אותה. לא, יותר מזה, תעמיד פנים שהוא לקוח ששילם הרבה מאוד כסף בשביל קצת זמן איתך, ואתה יודע שלאכזב אותו זה מאוד מסוכן בשבילך. הנה." הוא הסתובב ופתח מגירה ליד המיטה. "נשתמש בזה בתור תמריץ להצלחה."
המקל החשמלי. אותו המקל שלפני כמה שעות גרם לי לרצות לתלוש לעצמי את העור. תום אחז במקל מעליי ואמר, "אתה תגרום לי להשתמש בו?"
"לא," אמרתי.
"ילד טוב. קדימה, תתחיל."
יוסי זז מעט הצידה ונשכב עם ידיו מאחורי ראשו. תום גם זז והתיישב, מסתכל עליי, המקל מונח לידו.
לא ידעתי מה לעשות עכשיו, אבל ידעתי שלא לעשות כלום זו לא אופציה. הסתובבתי לכיוון יוסי ובלעתי רוק. הוא שכב עם עיניו עצומות, מחכה שאתנהג איתו כמו אל אישה או לקוח. באותם הרגעים רציתי להתנהג אליו כמו אל חרק ולמחוץ אותו תחת הרגל שלי. נשפתי אוויר ונגעתי בפניו. ליטפתי את הלחי שלו עם כריות האצבעות והנעתי את ידי בתנועות איטיות. לא רציתי לנשק אותו, להרגיש את העור שלו על שפתיי. אבל אם הוא באמת היה אישה במיטה שלי, ללא ספק הייתי משתמש בפה שלי.
נשיקות קטנות על המצח שלו, על הלחיים ועל הסנטר. במורד הצוואר. העברתי את הלשון על החזה שלו, וכשהתחיל לכאוב לי הצוואר התיישבתי מעליו, מותניי על המפשעה שלו. הרגשתי את הזקפה שלו ואיכשהו זה גרם לי לחוש הקלה, כי ככה ידעתי שאני לפחות עושה משהו כמו שצריך.
עם קצה הלשון ציירתי עיגולים מסביב לפטמה שלו, שהייתה זקורה ובכל זאת רכה. ברגע שהרטבתי מספיק את האזור סגרתי באיטיות את שיניי על קצה הפטמה. שמעתי את יוסי נאנק והרגשתי מעין ניצחון קטן. החלטתי שאם אני כבר שם, במבחן הדפוק הזה, אני מתכוון לקבל בו מאה. ללכת איתם עכשיו ראש בראש רק בגלל שהם מצפים ממני לשחק אותה זונה בשביל יוסי לא יקל על החיים שלי, וכנראה ייתן לי פחות מרחב לנשימה. הייתי צריך אותם בצד שלי, בוטחים בי עד כמה שאפשר, עד שאצליח לשכנע את אלעד לתת לי לעוף מהמקום הזה.
ליקוק אחד ארוך מהחזה עד לטבור. עם ידיי ליטפתי את הצלעות שלו ואת הבטן התחתונה. לא נגעתי עדיין בזקפה שלו, אבל גרמתי לו להבין שלשם אני מתקרב. הזין שלו היה עבה במיוחד, עם כיפה עצומה. לא רציתי לרדת לו, אבל היה לי די ברור שלזה הם מצפים.
"אודי," אמר תום בשקט והתקרב מעט. הפניתי אליו את מבטי. "אתה עובד טוב, אבל נראה שאתה משועמם. תשמיע קצת אנחות. תנוע עם יותר… תשוקה. אם המותניים שלך על יוסי אז תזיז אותם מעט, תגרום לו להרגיש שבכל רגע הוא עומד לחדור אל תוך הגוף שלך, ואתה כבר מת שזה יקרה."
"ב – בסדר."
הוא שלח את ידו וצבט את הפטמה שלי. "סרט הפורנו הכי טוב שראיתי לאחרונה, אחי."
"אולי תעזוב אותו בשקט ותן לו להמשיך?" מלמל יוסי, עיניו עדיין עצומות.
תום הרים גבה ועזב את הפטמה שלי.
הרמתי את הרגליים של יוסי מעט והעברתי את הלשון במורד הירכיים שלו. הוא אחז בקצה המיטה ונאנק כשהלשון שלי התקרבה למפשעה שלו. ברגע שהתחלתי לנגוס בעור הוא ממש מלמל דברים שלא הבנתי. נאנחתי כמו שתום אמר, מעמיד פנים שלהתעסק עם יוסי זה הדבר הכי מחרמן שקרה לי. זה לא.
תום ליטף את הראש שלי, העביר את היד דרך שיערי ולחש, "מעולה. אתה יודע מה צריך לקרות עכשיו…"
לא הייתה דרך להתחמק מזה. התחלתי לרדת ליוסי. זה הרגיש שונה לגמרי מלרדת לאלי. ההבדל בגדלים היה משמעותי. אחרי שהצלחתי להכניס את כל הכיפה שלו לתוך הפה שלי, הבנתי שהרבה מעבר לא יצליח להיכנס. ניסיתי לשחרר את הפה כמה שיותר, לנשום דרך האף ולהרחיק את השיניים מהעור, אבל זה פשוט לא עבד. בשלב מסוים הרגשתי את קצה המקל נוגע בבית השחי שלי. לפני שהספקתי לזוז מכת חשמל פגעה בי. צעקתי וקפצתי אחורה. יוסי צעק, "תיזהר!"
תום אמר, "סליחה. הייתי צריך לחכות שיפסיק לרדת לך."
יוסי הזעיף פנים. "כן, היית צריך." הוא הסתכל עליי. "אתה יורד חרא, אחי."
לא עניתי. ישבתי בקצה המיטה והסתכלתי מזווית העין על המקל שתום עדיין אחז, לא רוצה להיות מופתע אם יפגע בי שוב. כמעט אמרתי להם שלאלי לא היו תלונות כשירדתי לו, ושהבעיה היא לא בטכניקה שלי אלא בגודל של יוסי. אבל להתחיל להגן על יכולת מציצת הזין שלי היה דבר שלא עמדתי לעשות.
"אני אתן לו דברים להתאמן עליהם אחר כך," אמר תום. "ואודי, החשמל היה בעוצמה מינימאלית הפעם, לא התכוונתי להכאיב, רק להבהיל אותך." לא ידעתי אם הוא משקר לי או לא, אבל באמת קפצתי יותר מהבהלה ופחות מהכאב.
יוסי הפסיק להסתכל עליי ואמר לתום, "התעייפתי. חוץ מזה שהוא לא יודע לרדת, הוא יודע להשתמש בלשון ובשיניים. הוא צריך יותר ביטחון, אבל זה יגיע עם הזמן. עכשיו…" הוא התרומם על מרפקיו. "אודי, לך תיתן לתום נשיקה טובה ורטובה."
תום צחק. "זה עד כדי כך עושה לך את זה?"
"אין לך מושג. בואו תשכבו לידי."
תום נשכב על המיטה וסימן לי לבוא אליו. התקרבתי והתמקמתי מעליו. זה הרגיש מוזר להיות למעלה, אחרי שבפעמים האחרונות הם היו מעליי, ולא משנה מה בדיוק עשינו. לא הרגשתי שיש לי כוח עליהם רק בגלל התנוחה הזו, כי בכל מקרה הייתי חלק במשחק שהם ניהלו. אבל להיות למעלה נתן לי להרגיש מעט יותר שליטה, ועם השליטה המועטה הזו הצלחתי לשלוט יותר בעצביי.
כיסיתי עם גופי את גופו של תום. העברתי את שפתיי על פניו, נשיקות עדינות. ידעתי שכל עוד אני איתם, במיטה הזו, הכול מבחן אחד גדול. גם המקל החשמלי שעדיין היה ליד מנע ממני להיות שענן. בזמן שטיילתי עם שפתיי על פניו של תום, דאגתי לגעת בגוף שלו עם כפות ידיי. היה לו עור נעים, רך. בית השחי שלו היה חם, וברגע שהתחלתי לגעת בו הבנתי למה הם אוהבים לגעת בבית השחי שלי. היה משהו מיוחד באזור הזה, משהו שכאילו משך אותך אליו.
תום תפס לפתע את פניי בידיו והצמיד אותי לשפתיו. הנשיקה הייתה עמוקה ורעבה. התרגלתי למצב בו הלשון שלו מכתיבה את קצב הנשיקה, ואני פשוט מנסה לזרום. אבל הפעם הייתי פעיל לא פחות ממנו, וברוב הזמן אני זה שקבע את קצב הנשיקה. לידנו, יוסי מלמל דברים שלא ממש קלטתי, אבל נשמע שהוא מרוצה ממה שראה.
הזקפה של תום כמעט יצרה חור בבטן שלי. התחלתי לדאוג שמרוב רמת החרמנות שרצה פה הם ישנו את דעתם וכן יזיינו אותי. אבל לא היה לי יותר מדי מה לעשות בקשר לזה, לכן המשכתי להתרכז בנשיקה.
"בסדר," אמר יוסי לאחר כמה דקות. "בסוף ייפלו לכם השפתיים." הוא אחז בשערי ומשך אותי בעדינות מהפה של תום.
השפתיים שלי באמת התחילו כבר להתייבש, אבל שקעתי כל כך עמוק בנשיקה הזו, עד שלקח לי רגע להבין שהיא הסתיימה.
תום העביר יד על פניו וניער את ראשו. "זה מטורף." הוא הניח את ידו על הזין שלי. בשלב הזה ישבתי ישיבה מזרחית ביניהם. "תראה איך עומד לו."
יוסי חייך ונגע גם בזין שלי. "אפילו קצת שפיכה מוקדמת. הוא אוהב להתנשק איתך."
"זה נכון, אודי? אתה אוהב את זה?"
זה עדיף על דברים אחרים, חשבתי, אבל לא יכולתי לומר את זה. "כן."
תום חייך והסתובב כך ששכב על הבטן, אבל עם פניו קרובות אליי.
"מה אתה עושה?" שאל יוסי.
"נותן לו מתנה קטנה. הוא הרוויח את זה." הוא פיסק את רגליי והתקרב עוד יותר. נשענתי אחורנית על כפות ידיי בזמן שהמשכתי לשבת. כשהוא הכניס את הזין שלי לתוך הפה שלו הפסקתי לנשום ועצמתי את עיניי. הוא ירד לי רק פעם אחת מאז שהגעתי לכאן, וזה היה בדיוק כשהתעוררתי ולא ידעתי איפה אני ומה הם רוצים ממני. הפעם לא הרגשתי לחוץ, לפחות לא בדקות שבהן הוא ירד לי ואני הייתי עם עיניים עצומות ולא הסתכלתי עליו או על יוסי.
כשהייתי קרוב לגמור אמרתי להם, ותום הפסיק והתרומם. הוא שוב נישק אותי, והפעם טעמתי את עצמי על שפתיו.
"עכשיו…" תום התרחק מעט אחורנית, "תראה לנו איך אתה גומר. אני רוצה שזה יהיה סקסי, אודי, כמו סרט פורנו איכותי."
"אין דבר כזה סרט פורנו איכותי," אמר יוסי והתמקם ליד תום. הם ישבו עם הגב על משענת המיטה, מסתכלים עליי ומחכים.
עדיין עמד לי והזין היה רטוב מהרוק של תום. התחלתי להביא ביד. דאגתי להיראות כאילו החוויה הזו היא הדבר הארוטי ביותר שלקחתי בו חלק בחיי. נאנחתי ועיוותי את הפנים בהנאה. עם היד השנייה נגעתי בחזה שלי, צבטתי את הפטמות.
הם כל הזמן העירו לי, אמרו לי להרפות את הפנים, ללקק את השפתיים, לגנוח, להניע יותר את המותניים ועוד שטויות שבחיים לא הייתי חושב עליהן כשסתם הבאתי ביד.
זה הרגיש זול, אבל לא זול כמו שהרגשתי בפעם הראשונה שעשיתי את זה, מול המצלמה של אלי. היה משהו אינטימי בחדר הזה, במיטה הזו עם תום ויוסי. האינטימיות הזו הקלה עליי להשתחרר, למרות שקול בראשי אמר שאני צריך להילחם בהם, ללכת ראש בראש ולספוג את העונשים, רק כדי להוכיח שממני לא יעשו זונה. אבל הקול הזה היה עמום, וחלק אחר בי, יותר גדול, פשוט התחיל להתרגל לכל המשחק הזה. בכל זאת התכוונתי לברוח, זה לא השתנה לרגע. אבל לגמור מול שניהם לא ימנע ממני להימלט מהחרא הזה.
גמרתי הרבה, ולא הפסקתי עד שהייתי בטוח שהכול יצא החוצה. לאחר שסיימתי נשכבתי אחורנית, ראשי וחלק מהגב מחוץ למיטה. הראש שלי היה למטה, מה שמילא אותו במהירות בדם. זה גרם לי להרגיש עוד יותר מסוחרר, כמעט מסטול. הרגשתי את תום מנגב את הבטן שלי עם נייר או שמיכה, ואז הוא ויוסי אחזו בידיי ומשכו אותי בחזרה למיטה.
הם השכיבו אותי ביניהם והרימו את השמיכות מעלינו. הזעתי ועדיין הרגשתי דביק, אבל לא נראה שזה מפריע להם. תום ליטף את הפנים שלי ויוסי את החזה.
"אני חושב שהיום אנחנו פותחים דף אחד," תום לחש באוזן שלי. "מה אתה אומר?"
"כן," מלמלתי. זה באמת הרגיש ככה.
יוסי סובב אותי כך שהייתי עם הגב אליו ועם הפנים אל תום. הוא כרך את ידו מסביב לחזה שלי ומלמל, "לילה טוב."
תום כיבה את האור ואפלה מילאה את החדר. הוא נשכב עם פניו מול פניי. הרחתי את הבל הפה שלו וזה גרם לי להרגיש מנומנם. הרגשתי לפתע את השפתיים שלו מתחככות בשלי, וזה היה אני שפתח את שפתיו והתחיל בנשיקה. לא התנשקנו הרבה זמן, וכשתום הפסיק הוא התקרב עוד יותר וליטף את הלחי שלי.
"תישן," הוא לחש לי.
הוא הסתובב אליי עם הגב ומבלי לחשוב מצאתי את עצמי כורך את ידי מסביבו, כמו שיוסי עשה לי. הרגשתי את תום נדרך לרגע, כנראה מההפתעה. התחלתי להזיז ממנו את היד, אבל הוא תפס אותה והחזיר לאיפה שהייתה, מסביב לחזה שלו.
נרדמנו בצורה הזו, וכבר הרבה זמן שלא ישנתי כל כך טוב.
*
כאב חד העיר אותי בבוקר. פקחתי את עיניי במהירות. שכבתי על הבטן, ולקח לי רגע להבין שמישהו מתעסק לי עם החור.
כשראייתי התבהרה ראיתי את תום מסיים להתלבש מולי. הוא חייך. "איזה דרך לקום, אה?"
עוד כאב. חרקתי שיניים והסתכלתי אחורנית. יוסי היה בין רגליי, מכניס לתוכי אצבעות. הוא היה ערום ועמד לו. "מוכן לזיון בוקר?"
הייתי בספק שהעור הפגוע כבר החלים, אבל אחרי שהם וויתרו לי אתמול בלילה, לא האמנתי שיהיה לי שוב כזה מזל. אור בהיר חדר דרך חלון קטן ולפי המצב של שרירי הנחתי שישנתי כמה שעות טובות.
"אתה זוכר את האימון שלכם?" שאל תום וסיים לנעול נעליים.
"אני לא סנילי," מלמל יוסי והחדיר אצבע שלישית. אחזתי בסדין בחוזקה, כאילו שזה יעזור.
"תזכור גם לרחוץ אותו ולוודא שהוא מצחצח שיניים. אה, והגילוח שדיברנו עליו."
"בטוח שאתה לא רוצה להשאיר קצת זיפים?"
"בטוח. אחרי זה תיקח אותו לחדר ההכנה. אני אפגוש אתכם שם."
"אני אקח אותו לאכול לפני זה."
"אה. נכון. אני תמיד שוכח שצריך גם להאכיל אותו." הוא חייך אליי. "לא אומר שאני לא מת עליך, אחי."
"לך כבר," אמר יוסי. "תן לי לפתוח אותו בשקט."
תום נחר והתקרב אליי. "תזכור שבטח עדיין כואב לו שם, אז עשה את זה לאט." הוא נישק אותי על המצח ויצא החוצה.
יוסי התחיל לזיין אותי עם האצבעות שלו. שאלתי, "שמת משהו?"
"כמו מה?"
"קרם או משהו?"
"לא צריך. אתה תסתדר."
ממש. טמנתי את פניי במזרון וניסיתי להרפות את שריריי.
"ישנת טוב?"
"כן," אמרתי.
"ראיתי שהיה לך נוח." היה משהו מוזר בדרך בה אמר את זה. הוא הוציא ממני את האצבעות. "יש עוד משהו שצריך להיכנס לפני שנתחיל."
הרמתי את פניי מהכרית. "מה?"
"אתה תראה." הוא קם והלך הצידה. שמעתי אותו פותח ארון. "יצא לי לקרוא קצת באינטרנט לפני שהתעוררת." הוא חזר והתיישב שוב בין רגליי. "מסתבר שאלעד שיקר לנו."
"מתי?"
"אתמול, כשהוא ניסה להלחיץ אותי עם כל הקטע של החשמל בתוך החור שלך."
הרגשתי את כל שריריי נדרכים. רגע לאחר מכן משהו חד וקשיח חדר לתוכי. ניסיתי להסתובב, אבל הכאב היה משתק ובקושי הצלחתי לנשום. "יוסי – "
"ששש. תירגע."
הצלחתי לסובב את הראש. ראיתי את מקל החשמל יוצא מתוכי. "למה?"
הוא הסתכל בעיניי. "זה דבר אחד שאני שם את היד מסביבך בלילה, ודבר אחר לגמרי שאתה עושה את זה לתום."
"חשבתי… חשבתי שזה יהיה יותר נוח."
"כן, לך. אני יודע שבא לך עליו."
"אני לא הומו!"
"אתה צועק, אודי."
מקל חשמלי תקוע לי בתוך התחת, רציתי לומר, זו חתיכת סיבה לצעוק.
"אני מצטער, בסדר? זה לא יקרה שוב. נשבע."
"בסדר. קיבלתי. בכל מקרה זה משהו שהיה אמור לקרות כבר אתמול. קראתי על המכשיר הזה וגיליתי שאין שום דבר מסוכן במכת חשמל בתוך החור שלך. זה יכאב יותר מכל מקום אחר, אבל זה לא יגרום לך לחרמן ללא שליטה או כל שטות אחרת שאלעד ניסה למכור לי."
לעזאזל. ליחכתי את שפתיי וגיליתי שאין לי בכלל רוק בפה. "בבקשה, בלי זה. בוא… בוא פשוט נעשה את זה רגיל. בבקשה."
"אודי, אתה מעצבן אותי. פתח את המגירה פה ליד."
"מה?"
הוא דחף את המקל עמוק יותר. "מגירה. ליד. פתח אותה."
הושטתי את ידי ופתחתי את המגירה הקטנה שהייתה ליד המיטה. היו שם ניירות, אזיקי מתכת ואיזה כדור גומי אדום.
"הכדור," אמר יוסי. "תוציא אותו ותכניס לפה."
עם יד רועדת הרמתי את הכדור. "יוסי, בוא פשוט – "
"תכניס את הכדור לפה המזוין שלך!"
"אז לפחות תעשה את החשמל על מינימום!"
אגרוף בצלעות שלי. כאב לוהט. הנשימה הסתבכה בגרוני ויצאה כשיעול.
"העוצמה תהיה על מקסימום, כמו שהיא צריכה להיות. עכשיו הכדור!"
דחפתי את הכדור לתוך הפה ונעצתי בו את שיניי. זה לא קורה. הוא לא שפוי.
שמעתי את יוסי נע מעט מאחוריי. "בפעם הבאה תזכור לשמור את הידיים לעצמך. ואם בא לך לגעת בתום אתה מבקש ממני קודם רשות, הבנת?"
הנהנתי במהירות. חלק ממני חשב שהוא סתם מנסה להפחיד אותי, שהוא לא באמת יפעיל את –
כאב חד התפוצץ בתוכי. סגרתי בעוצמה את שיניי על הכדור, אבל בכל זאת צעקתי. הרגשתי את כל שרירי גופי נדרכים כאילו קיבלו בעיטה. הכאב התפשט במותניי וגרם לנשימה להסתבך לי בגרון. השתעלתי וניסיתי לא להיחנק.
"תנשום," אמר יוסי בשקט. "רואה שזה לא כל כך נורא?"
זין, זה כן היה נורא. אוי, כמה שזה היה נורא.
הוא הוציא ממני באיטיות את המקל. "תסתובב."
היה קשה להניע את שריריי, אבל איכשהו הצלחתי. הסתובבתי על גבי, גופי עדיין רועד. יוסי הסתכל עליי וחייך. הוא הניח את המקל על הפטמה הימנית שלי ונתן לי מכת חשמל. צעקתי שוב. לא יכולתי לדבר עם הכדור, אבל ניסיתי לסמן לו עם עיניי שהוא מגזים. הוא התעלם ונתן מכה נוספת על הפטמה השנייה.
התחלתי להרגיש מסוחרר.
"אל תתעלף לי עכשיו, אודי. לא סיימנו. פתח שוב את המגירה ותוציא משם את האזיקים."
עם יד רועדת יותר ממוקדם פתחתי שוב את המגירה והוצאתי את האזיקים. יוסי הניח את המקל בצד וקשר את ידיי מעל ראשי, למסגרת המיטה. לאחר מכן הוא הרים שוב את המקל ופגע בבית השחי שלי. הכאב היה חד, שחה במעלה הזרוע שלי במהירות כמו שריפה.
"די!" צעקתי דרך הכדור בפי.
"שששש. עוד מכה אחת ונעבור לזיון הבוקר."
עצמתי את עיניי וניסיתי לשלוט בפעימות ליבי המהירות. גופי התכסה בזיעה קרה והרגשתי שאני קרוב להתעלף. לפתע יוסי פיסק את רגליי והתחיל לדחוף שוב את המקל לתוכי. הרמתי את ראשי ופקחתי את עיניי. בהיתי בו בתדהמה.
הוא חייך אליי ואמר, "מכה קטנה וזהו. מבטיח."
הכאב החד שוב התפוצץ בתוכי, כמו מסמרים שננעצים בעור. כמעט שברתי את מסגרת המיטה. יוסי הוציא ממני את המקל ודחף לתוכי אצבעות. "בחיים לא הרגשתי חור כל כך פתוח," אמר. הרגשתי שאין לי שליטה על השרירים שם, כאילו שהם נמסו. יוסי הוציא את הכדור מהפה שלי וזרק אותו הצידה. הלסת שלי כאבה ואפילו השיניים שלי רעדו. שובל של רוק כיסה את הסנטר שלי. יוסי נע מעט קדימה וחדר לתוכי. בקושי הרגשתי אותו. הכאב היה שם, אבל הייתי פתוח מדי וקרוב מדי לאיבוד הכרה בשביל ממש להרגיש את הכאב שהייתי אמור להרגיש.
הוא זיין אותי חזק, יותר מאשר אתמול. עם רגליי על כתפיו הוא נצמד אליי ככל שיכל. טיפות זיעה נפלו מפניו על פניי כשהתחיל לרכון מעליי. "תישאר בהכרה, אודי. אם תתעלף אתה תצטער אחר כך."
ניערתי את ראשי. לא הייתי צריך מראה בשביל לדעת שאני לבן כמו רוח רפאים. שדה הראייה שלי התמלא בכתמים בהירים והתחושה הייתה שאני בכלל לא נמצא בחדר. ידעתי שהוא מזיין אותי, אבל התחושה הייתה עמומה ומרוחקת.
הרגשתי אותו נצמד אליי ומצמיד את פניו לשקע הצוואר שלי. לקח לי כמה שניות להיזכר בנשיכות שלו ושל תום אתמול, להיזכר שהאזור הזה עדיין רגיש. אבל אפילו אם הייתי נזכר מיד זה לא היה משנה כלום. שיניו של יוסי ננעצו בדיוק באותה הנקודה שננעצו בה אתמול. דרך ערפול החושים שחשתי הכאב היה שורף ומשתק. צרחתי בכל העוצמה שהייתה בי. יוסי מיהר לסתום את הפה שלי, ותוך כדי המשיך לנשוך אותי ולזיין. צרחתי לתוך היד שלו, ניסיתי איכשהו להשתמש ברגליי בשביל להוציא אותו מתוכי, אבל בגלל האזיקים והעובדה שהוא פשוט היה גדול וחזק ממני, לא הצלחתי לעשות כלום.
לאחר ששחרר את צווארי צעקתי פעם נוספת, כי השיניים שלו ממש נכנסו חזק בעור ולרגע הם נתקעו בפנים כשניסה לצאת החוצה. הוא סינן, "אני מוריד ממך עכשיו את היד, ואם תוציא אפילו ציוץ אני חוזר לנשוך." הוא לא חיכה שאענה, וכשהוריד את היד מהפה שלי הבנתי שאין לי כוח לצעוק פעם נוספת. אולי אם הייתי יודע שמישהו היה בא לעזור הייתי מנסה, אבל הדבר היחיד שידעתי היה שאף אחד לא יבוא.
לאחר שגמר בתוכי הוא יצא החוצה ושיחרר את האזיקים. הכאב בצווארי פמפם בעוצמה, כמו גידול שהתפשט והגיע לפניי.
"בוא למקלחת." הוא תפס את ידי ומשך אותי לעמידה. אבל לא הצלחתי לעמוד. נפלתי על ברכיי ופתאום הקיבה שלי הרגישה כמו מכונת כביסה. הקאתי על השטיח. יוסי צעק וקילל. לא ממש הבנתי את מה שאמר. כל המחשבות שלי התערבבו בתוך ראשי. נשכבתי הצידה, ראשי ליד הקיא.
"אם זה ישאיר כתם זה הסוף שלך," הוא סינן ותפס בידיי. הוא גרר אותי משם לכיוון חדר שירותים קטן שלא ממש שמתי אליו לב בלילה. עם ידיו מתחת לבתי השחי שלי הוא הרים אותי מספיק בשביל להכניס אותי לתא המקלחת. המים היו קפואים בהתחלה, ובהדרגה נעשו חמים יותר. יוסי שפך עליי סבון והחל לסבן את גופי כמו שמסבנים כלב. נשארתי לשכב על רצפת המקלחת, מנסה לנשום כמו שצריך, מנסה לא להיחנק מהמים. כשהכניס סבון לתוכי צעקתי וניסיתי להתחמק, אבל הראש שלי נתקע בקיר ולא ידעתי אם הכאב הזה פחות טוב מהשריפה שהתחוללה לי עכשיו בפנים.
"תפסיק!" צעקתי כשהוא המשיך לדחוף את הסבון הזה לתוכי.
"שתוק! אתה רוצה להיות נקי בשביל הפעם הבאה שיפתחו אותך, נכון?"
"זה שורף," מלמלתי, אבל הוא התעלם.
לאחר שסיים לסבן אותי הוא שטף אותי שוב ואמר לי לעמוד. נשמתי עמוק והצלחתי לעמוד על רגליי, בקושי. הוא נתן לי להישען עליו כשיצאתי מהמקלחת והושיב אותי על האסלה. "צריך לחרבן?"
הנהנתי.
"אז קדימה."
הרמתי את מבטי. יוסי נראה מטושטש. מצמצתי כמה פעמים ואמרתי, "אפשר פרטיות?"
"נראה לך? קדימה, תחרבן."
הייתי כל כך מותש, וכאב לי כל כך עד שמבלי שהצלחתי לשלוט בזה התחלתי לבכות. יוסי אמר, "קצת דמעות לא עובדות עליי, אחי. תתחיל לחרבן. אנחנו ממהרים."
"לא צריך לחרבן," מלמלתי וניגבתי את פניי עם ידיי.
יוסי נאנח. "אתה ממש עולה לי על העצבים. אנחנו לא זזים מפה עד שתחרבן, ואם לא תתחיל בדקה הקרובה אני מחזיר את החשמל."
"לא עשיתי לך כלום!" צעקתי עליו. "אתמול בלילה היית שפוי. מה קרה לך?"
הוא סטר לי. "אני לא חייב לך דין וחשבון. קיבלת פקודה פשוטה. אתה מתכוון לבצע אותה או שנעביר את זה לחדר הכאב?"
לעזאזל. לעזאזל! נשמתי עמוק והתחלתי לחרבן. בכיתי תוך כדי, כי זה היה יותר מביך מכל שאר הדברים שעשיתי עד עכשיו במקום הזה. יוסי לחץ לי על הבטן ואמר, "תוציא הכול." לאחר שסיימתי יוסי אמר לי לנגב כמו שצריך, ועם ידיים רועדות ניגבתי את עצמי והורדתי את המים. הוא השתמש במבשם אוויר ואמר לי לשבת על השיש. קמתי והתיישבתי, גופי מרגיש כאילו שקל טון.
הוא העביר מכונת גילוח על פניי ואחרי שהזיפים היו בגודל מינימלי הוא מרח קרם גילוח על פניי והתחיל לגלח אותי. ניסיתי לא לזוז, כי גם ככה היה לי עור רגיש ולא נראה לי שיהיה אכפת לו לחתוך אותי. אבל הוא עבד בזהירות ולאחר שסיים ירדתי מהשיש ושטפתי את פניי. לא רציתי להסתכל על עצמי במראה, אבל הוא אחז בשערי ואמר לי להסתכל. ראיתי בבירור שירדתי במשקל, וגם ראיתי בבירור שאני מגעיל את עצמי. בעיניי נראיתי דוחה. המקום בו ננעצו בי השיניים היה אדום ונפוח. צמצמתי את עיניי וראיתי מעט דם זורם עדיין מהאזור. יוסי ליטף את הלחי שלי ואמר שאני נראה ממש צעיר כשאני מגולח, ושלמרות שייקח לו זמן להתרגל לזה, הוא בכל זאת חושב שתום צדק וזה שינוי מרענן.
"תצחצח שיניים ותשטוף טוב – טוב את השריטה הזו בצוואר שלך. אני הולך להתלבש."
צחצחתי את שיניי עם מברשת חדשה שהייתה בצד ושמעתי אותו מתלבש מהחדר ליד. שטפתי את השריטה, שהייתה בעצם חתך, עד שהדם הפסיק לזרום. למרות שלא התנגבתי רוב המים כבר התייבשו מעורי. יצאתי החוצה ויוסי בדיוק סיים לגרוב גרביים. "בוא ותן לי להריח."
התקרבתי אליו והוא הריח את הנשימה שלי ואמר, "בסדר. תום יהנה להתנשק איתך אחר כך, כשאני צופה כמובן."
עדיין כאב לי כל הגוף, כל השרירים. רציתי לשבת, להירגע כמה דקות. אבל לא התכוונתי לבקש מיוסי כלום.
הוא נתן לי חומרי ניקוי ואמר לי לנקות את הקיא שלי. "כדאי שלא יישאר שום סימן, אודי." ניקיתי טוב ככל שיכולתי. הייתה תקופה, כשרק השתחררתי מהצבא, שלא היה לי כסף ונאלצתי לנקות בתים בדרום תל אביב. שנאתי את העבודה הזו, בעיקר את המבטים המוזרים שאנשים נעצו בי כשראו בחור צעיר שיודע עברית ולא הגיע ממדינת עולם שלישי ומעוניין לנקות להם את הבית תמורת סכום לא גבוה. לאחר שסיימתי יוסי אמר שעשיתי עבודה טובה וליטף את הראש שלי בעדינות, כאילו שזה יהפוך אותו פתאום להיות אנושי בעיניי.
יצאנו החוצה והלכנו למטבח. הוא הוציא ירקות, לחם וביצים והתחיל להכין חביתה וסלט. ישבתי כשמבטי נעוץ בשולחן ורציתי להיעלם. לאחר שהאוכל היה מוכן אכלנו בדממה. לא היה לי תאבון, אבל ידעתי שלפני האימון כדאי שתהיה לי אנרגיה בגוף. לאחר שסיימנו יוסי אמר לי לשטוף את הכלים וביחד הלכנו לחדר האימונים. השעתיים הבאות עברו בהזעה וכאב. הוא עדיין כעס עליי, והחליט להוציא את הכעס הזה על ידי אימון קשה במיוחד. בפעמים שלא הצלחתי לסיים תרגיל הוא התחיל להרביץ, אבל למרות שניסיתי לרצות אותו היו דברים שפשוט לא הצלחתי לעשות. בסוף, אחרי שעתיים, לא ידעתי אם כואב לי יותר הגוף מהמאמץ או מהמכות שלו.
הוא שוב נתן לי להתקלח, "כי אין סיבה שתום יסבול את הסירחון שלך," ומשם המשכנו לחדר שלא הכרתי, והיה מלא במראות, כמה כיסאות ושידה אחת מעץ. תום חיכה לנו שם וחייך כשראה אותי. כשקלט את המבט על פניי ואת הדרך השפופה בה עמדתי, הוא התקרב אליי ושאל, "מה קרה?"
יוסי אמר, "אימון רציני היה לנו."
תום הרים את פניי והסתכל בעיניי. "למה נראה כאילו הכנסת לו מכות?"
"הוא התרשל כמה פעמים."
"בטוח שאתה מספר לי את כל מה שיש לספר?"
"אתה קורא לי שקרן?"
ראיתי לפי המבט על פניו שברור לו שיוסי משקר, או לפחות מסתיר דברים, אבל הוא כנראה החליט שזה לא מספיק חשוב בשביל לפתוח מריבה. הוא ליחך את שפתיו ואמר, "טוב, אתה יודע מה אתה עושה. אודי, מאוד יפה לך המראה המגולח." הוא נגע בלחי שלי וכמעט מיד נאנח. "אני לא אוהב לראות אותך ככה. תנסה לחייך, בסדר?"
לא הצלחתי לשלוט בשרירי פניי בשביל לחייך. הרגשתי שהפנים שלי התנוונו וכל חושיי נעשו כהים. יוסי נתן לי מכה בעורף. "הוא אמר לך לחייך."
"עזוב," סינן תום. "עשה לי טובה וקרא לאלי. אחר כך תלך לעשות משהו אחר, לא צריך פה כל כך הרבה אנשים."
"אתה מגרש אותי?"
עיניו של תום נעשו צרות. ידעתי שגם הוא יודע להיות מניאק, ושלמרות שהייתה לו סבלנות בכל הנוגע ליוסי, גם לו היו קווים אדומים. "אני לא מגרש אותך, אבל אני לא צריך אותך בשביל החלק הזה. אז תקרא בבקשה לאלי ואז תלך לעשות משהו אחר, סבבה?"
יוסי מלמל משהו שלא הבנתי ונשמע כמו קללה. הוא יצא החוצה והשאיר אותנו לבד. ברגע שיצא הרגשתי מעט רגוע יותר. נשפתי אוויר ועצמתי את עיניי. תום התקרב אליי ולפני שהבנתי מה קורה הוא חיבק אותי, חזק.
"זה בגלל שישנת עם היד סביבי בלילה, נכון?"
הנהנתי והנחתי את הראש על הכתף שלו.
"הוא כזה אידיוט. אני אדבר איתו מאוחר יותר על זה."
"לא," אמרתי. "עזוב." הם בטח יריבו ואז ישלימו, ואני אכל את החרא אחר כך.
"אתה בטוח?"
הרמתי את ראשי ותום עזב אותי. "כן. אני בסדר." אבל בכל זאת רציתי לפגוע ביוסי, רציתי לקחת משהו ממנו כמו שהוא לקח לי את הכבוד העצמי כשהכריח אותי לחרבן מולו. רכנתי לפנים והצמדתי את שפתיי לשפתיו של תום. הוא נצמד אליי ודרך המכנס הרגשתי את הזקפה שלו. כששמענו את הדלת נפתחת הפסקנו מיד את הנשיקה. אלי נכנס פנימה, לבוש בבגדים מחויטים ונראה ייצוגי יחסית לשטן. הוא אחז במצלמה.
"היי," אמר תום.
"היי. החלטת לגלח אותו. יצא טוב."
"כן, למרות שאני קצת מתגעגע לזיפים שלו. נחליט אחר כך איך להשאיר אותו." הוא הלך אל השידה ופתח אותה. בזמן שלא הסתכל לכיווני אלי נעמד מאחורי והחדיר לתוכי אצבע. עדיין שרף לי ממקודם, אבל נגסתי בשפתי התחתונה ולא השמעתי שום קול.
"אודי, בוא שב על הכיסא."
צעדתי לפנים והאצבע של אלי החליקה החוצה. התיישבתי על כיסא מרופד שהיה נעים יותר משאר הכיסאות בבית הזה. לא ידעתי מה תום מתכנן וזה הכניס אותי ללחץ. העובדה שאלי היה שם עם מצלמה לא שיפרה את ההרגשה שלי.
תום הסתובב לכיווני ואמר, "הבחורים שאנחנו בדרך כלל בוחרים הם גבריים, כי זה שאתה הולך לשכב בעיקר עם בנים לא אומר שאתה צריך ממש להיות נשי."
"רגע. בעיקר עם בנים?"
"נו, מה חשבת? גם בנות ישלמו עליך."
זו הייתה מחשבה מוזרה, גרמה לכל הסיפור הזה להיראות… שונה.
"אתה איתי, אודי?"
מצמצתי. "כן. סליחה."
"אז כמו שאמרתי, אנחנו לא מחפשים בחורים נשיים, אבל מדי פעם יהיו לקוחות שירצו לראות את הצד הנשי שלך."
מלמלתי, "אין לי צד נשי."
תום חייך, וידעתי שאם הוא היה במצב רוח פחות טוב ההערה שלי הייתה מובילה לסטירה. "אז בוא תקל עליי את החיים ותנסה למצוא אותו, בסדר? אני אאפר אותך קצת ונשים לך פאה נחמדה, וזה אמור לעזור לך להיכנס לדמות."
"דמות?"
"דמות של אישה. אתה יכול להיות איזו אישה שאתה רוצה, זה לא משנה לי." הוא לקח כיסא והתיישב מולי, לאחר שהוציא כל מיני כלי איפור מתוך השידה. הסתכלתי על כל הדברים האלה שעד לאותו הרגע מעולם לא ייחסתי להם חשיבות. "אתה מתכוון לאפר אותי?"
תום פתח אודם בגוון וורוד ואמר, "בינגו. אתה הולך לשלוף את החוצפה הזו שלך?"
רציתי. אוי, כמה שרציתי. אבל למרות שאיפור ופאה יגרמו לי לרצות לקבור את עצמי, הם בטח לא יגרמו לכאב. בשלב הזה הייתי מוכן לזרום עם כל מה שלא יגרום לעוד כאב אחרי האימון מקודם עם יוסי.
שרבבתי את שפתיי ותום חייך, מרוצה ממני. "מת עליך, אודי." הוא מרח לי את האודם באיטיות, ולאחר מכן המשיך למרוח על פניי… שטויות אחרות שלא הייתי בטוח בדיוק מה הן. הוא עבד לאט, ומדי פעם אלי צילם תמונות וזרק הערות.
שאלתי, "למה צריך מצלמה?"
תום אמר, "הלקוחות הפוטנציאלים כבר ראו איך אתה נראה בשיא גבריותך, ועכשיו נראה להם איך אתה יכול להיראות כשאתה מחובר לצד הנשי שלך."
"אה."
"הנה, סיימתי. עכשיו הפאה." הוא הוציא מהשידה פאה בלונדינית ומתולתלת. היא גירדה את ראשי. תום אמר, "תסתכל על עצמך במראה."
היו המון מראות, בכל כיוון. אבל בכל הזמן שאיפר אותי הייתי עם מבטי נעוץ ברצפה, וגם עכשיו לא רציתי להרים אותו משם. "אני חייב?"
"כן," אמר תום. "זה יעזור לך להיכנס לדמות."
נשמתי עמוק והרמתי את מבטי. הדמות שהחזירה לי מבט מהמראה שניצבה כמה מטרים לפניי נראתה כמו דראג – קווין ממורמרת. האיפור היה בולט, אבל לא צעקני. הפאה נראתה כמעט אמיתית, אולי בגלל שגם ככה היה לי שיער יחסית בהיר.
"לקודם גילחנו את בתי השחי," אמר אלי וצילם תמונה נוספת.
"לקודם לא היה בית שחי כזה ממכר," אמר תום וליטף את בית השחי הימני שלי. "פשוט תצלם אותו עם הידיים למטה."
"אודי, תעמוד רגע."
נעמדתי ותום הלך להוציא בגדים מהשידה. אלא שהם לא באמת היו בגדים. הוא אחז בשמלה אדומה שהתאימה לבנות הנחמדות שעומדות בצמתים ומציאות "עזרה" לגברים חרמנים עם כסף.
"אני… אני אמור ללבוש את זה?"
"אתה מבריק היום, אודי. חבל שאין לי פה פסיכומטרי בשבילך." אבל לא היה רוע בקול שלו, למרות שבקלות כן היה יכול להיות. "בוא, אני אעזור לך. "
נכנסתי בזהירות לתוך השמלה. עד לפני דקה קצרה הייתי מאושר סוף כל סוף ללבוש משהו, אבל במקרה הזה הייתי מעדיף להישאר ערום. השמלה הייתה צמודה, והמחשוף שלה לא עמוק כמו שחשבתי.
"יש לו קצת שערות בחזה שבולטות," אמר אלי.
"אני יודע, אבל גם את השערות האלה אני אוהב. בקושי יש לו שם משהו, זה לא אמור להפריע."
"אולי תחשוב רגע על מה שהלקוחות יאהבו, ולא על מה שאתה אוהב?"
עיניו של תום נעשו צרות, אבל אלי לא נראה מפוחד כמו שאני בטח הייתי נראה אם המבט הזה היה מופנה כלפיי. "אני יודע מה אני עושה. פשוט תתעסק בלצלם אותו."
אלי משך בכתפיו ונראה שבחר לעזוב את הנושא.
תום אחז בידי והעמיד אותי מול אחת המראות. הוא עמד מאחוריי והעביר את ידיו על הגוף שלי. "אתה כל כך יפה, אודי. תסתכל על עצמך."
הסתכלתי. הזדעזעתי.
"אם היית רוצה את הבחורה הזו שלפניך ברחוב, לא היית רוצה זיון איתה?"
"איתה? הייתי מעדיף לעבור עוד ברית מילה."
תום צחק ואחז בחזה – או בשדיים – שלי. "טוב, מבחינתי את שווה זיון… איך נקרא לך?"
"אודי."
"את בחורה עכשיו. איך נקרא לך?"
דרך האיפור ראיתי את הסומק עולה בלחיי. "לא משנה לי. איך שבא לך."
"שאלתי, איך נקרא לך?"
הגזמתי. תום לא אהב לחזור על שאלה יותר מפעם אחת, ואני הרשיתי לעצמי להרגיש יותר מדי בנוח איתו. בפעם הקודמת שזה קרה הוא הפך אותי לכלב שלו ושל יוסי ואז זיין אותי עד שכמעט איבדתי את ההכרה. הבטחתי לעצמי שלא אתן לזה לקרות שוב.
"מיכל," אמרתי. "קו – קוראים לי מיכל." לא יודע למה דווקא השם הזה, אבל הוא היה הדבר הראשון שבא לי לראש.
תום הנהן. "נעים להכיר, מיכל."
"היי."
"אולי תראי לי איך את הולכת על עקבים…"
"עקבים?"
"כן. חכי פה."
הוא ניגש לשידת הקסם הזו והוציא משם עקבים שהיו בגובה ששום נעל לא אמורה להגיע אליו, ולא אכפת לי כמה גמדה מי שנועלת אותה. אבל לא אמרתי כלום. הכנסתי את רגליי לתוך הנעליים וחרקתי שיניים כי הן היו קטנות מדי.
"זו המידה הגדולה ביותר שהשגתי, מיכל. את לא מסתדרת?"
"מ – מסתדרת. זה בסדר."
הוא נגע בשפתיים שלי. "אישה כלבבי. עכשיו, בואי תראי לי איך את הולכת?"
ברקע שמעתי את אלי כל הזמן מצלם, אבל נמנעתי מלהסתכל לכיוונו.
ההליכה עם העקבים הייתה עינוי. גם הכאב וגם הצורך לשמור כל הזמן על שיווי משקל. לא היה לי מושג איך בחורות הולכות על דברים כאלה.
"תשתדלי, מיכל. את אפילו לא מנסה."
עצרתי במקום, נשמתי עמוק והתחלתי ללכת שוב. הפעם לא הייתי קרוב ליפול, אבל ידעתי שאני רחוק מהליכה של מסלול אופנה. בכל זאת, תום חייך אליי כשחזרתי אליו ואמר, "לא רע. נראה כאילו קיבלת זין בתחת מקודם, מיכל, אבל את הולכת נחמד."
חשבתי, זין ומקל חשמלי.
"אני צריך עוד כמה תמונות שלו כשהוא עושה פוזות למצלמה," אמר אלי והתקרב. תום זז הצידה ואני מצאתי את עצמי עומד בבגדי אישה ישירות מול מצלמה, עם "צלם" שמחכה שאדגמן כאישה. קפאתי.
"נו, אודי, תשתחרר." תום מחא כף. "קדימה!"
ניסיתי לחייך. לזוז קצת. לעשות משהו שיראה… נשי. אבל הייתי גרוע בזה, וכולנו הבנו את זה.
תום התקרב אליי ואמר, "מיכל, את מאכזבת אותי. בואי ננסה לעשות את זה ביחד." הוא נעמד מאחוריי ולחש לי באוזן, "תעזוב את האגו בצד, אחי. תתעלם מהמצלמה ומאלי. רק אני ואתה פה, אני הגבר ואתה האישה. אתה יודע איך אישה מתנהגת, אז פשוט תזרום עם זה."
אלי הביט עלינו עם גבה מורמת, לאחר שלא שמע מה תום אמר לי.
נשפתי אוויר וידעתי שאני ממש לא רוצה שהיום הזה ימשיך כמו שהתחיל, ואם זה אומר להפוך להיות בחורה לכמה דקות, אז זין – או כוס – זה מה שיהיה.
בדקות הבאות לא הייתי אני, לא הייתי אודי. הייתי איזו בחורה זנותית שנהנתה להצטלם עם בחור חתיך שממש רצה לזיין אותה. עשיתי פוזות שבחיים לא חשבתי שאעשה, והנעתי את הגוף כמו… טוב, כמו בחורה שמדגמנת. ברגע שאלי התחיל להגיד שאני עושה עבודה לא רעה, ידעתי שהצלחתי.
לאחר שסיימנו תום חיבק אותי מאחורה ואמר, "אה, אלי? נכון שהוא שיחק אותה?"
אלי משך בכתפיו וכיבה את המצלמה. "ראיתי כבר יותר טובים."
"שמוק. לך מפה ותן לי לנקות אותו."
"רגע. יש לי עכשיו שיעור כאב איתו."
באותה המידה הוא יכול היה לדחוף לי סלע לתוך הקיבה. לעזאזל. זכרתי טוב מאוד מה קרה בפעם הקודמת בשיעור הכאב שלי עם אלי. המחטים, אוי המחטים האלה. כל הדם.
"התפנה לי זמן," אמר תום. "אני כבר אעביר לו את השיעור הזה."
"אתה בטוח?"
"גמגמתי?"
אלי נראה מבואס, והוא לא טרח להסתיר את זה. הוא יצא החוצה וטרק את הדלת מאחוריו.
"אני חושב שאלי קצת כועס," אמר תום ועזב אותי.
נשמתי בהקלה. לא ידעתי מה יקרה בשיעור עם תום, אבל זה בטח היה יותר טוב מלבלות דקה אחת לבד עם אלי. הסתובבתי אל תום ואמרתי, "תודה."
"תודה?"
פתחתי וסגרתי את פי. בפעם הקודמת הוא נכנס בי על זה שביקשתי ממנו להעביר לי את השיעור במקום אלי, אמר שאסור לי להעדיף אף אחד. ניערתי את ראשי. "סתם. תודה."
"אז סתם אין על מה."
"יש לי היום שיעור עם אלעד?"
"אלעד? כן, אחרי שיעור הכאב אני אתן לך לאכול משהו ואז תיפגש איתו לכמה שעות של למידת שפות שאני ממש לא מכיר, אבל אתה כן תצטרך לדעת."
"בסדר."
הוא הסתכל עליי במבט מוזר, מתלבט. "אתה לא נראה כל כך מבואס מהשיעור שלך עם אלעד."
"מה? לא יודע. הוא…" האדם היחיד במקום הזה שקרוב איכשהו לשפיות? הבחור היחיד פה שנחמד לי לדבר איתו? התקוה היחידה שלי לצאת מהמקום הזה? "הוא בסדר כזה. לא יודע."
"כן, אלעד באמת בסדר כזה. הוא גם הביא לך שמיכה."
הרגשתי שהוא בוחן אותי, למרות שלא ידעתי למה. "היה לי קר," אמרתי.
"היי, אין לי בעיה עם זה. שמח שאלעד היה שם לעזור. עכשיו בוא." הלכנו לכיסא עליו ישבתי מקודם. תום התיישב וסימן לי לשבת בחיקו.
"אתה בטוח?"
"קדימה, מיכל. את לא כל כך כבדה."
חשבתי שכבר סיימנו עם החרא הזה. התיישבתי והוא חייך והניח את ידו מסביב למותניי. עם ידו השנייה הוא הוריד לי כתפייה אחת של השמלה. "מיכל, אני חושש שבטעות חשפתי את הפטמה שלך."
כן, חשבתי, כאילו שהיא לא הייתה חשופה מקודם.
עם האצבע הוא יצר עיגולים מסביב לפטמה שלי, גרם לה להזדקר. "אני אוהב שאין לך שיערות מסביב לפטמה, מיכל."
"לא גרוזינית," מלמלתי ותום צחק.
"נחמד לשמוע אותך ככה," הוא אמר והסתכל בעיניי.
"איך?"
"משוחרר יותר, פחות מפוחד. אני שמח שעברנו את השלב ההתחלתי הזה. אתה מרגיש שונה איתי?"
"שונה?"
"מרגיש שאני רוצה ללמד אותך, מרגיש שאתה יכול לבטוח בי?"
הסתכלתי בעיניו, עיניים חומות וגדולות שנראו כנות כשדיבר. רציתי לשבור לו את הפרצוף. רציתי להרוג אותו. היה לי יותר נוח איתו כי הבנתי שאין לי דרך אחרת לשרוד במקום הזה. אם הוא חשב לרגע אחד שבטחתי בו, המסכן היה זקוק לאשפוז דחוף בבית משוגעים. ידעתי שהוא צודק מהבחינה שהרגשתי יותר משוחרר איתו, וזה כנראה בלט בגלל שהרשתי לעצמי להשתמש בהומור שתמיד היה לי וגרם לאנשים לחבב אותי די מהר. אבל ההומור הזה היה תמיד כלי שנועד ליצור קשרים, לשבור את הקרח, לדאוג שאנשים ירצו להתחבר אליי. ההומור הזה, "החופשיות" הזו שלי, לא הייתה קשורה לאיך שהרגשתי כלפי תום. עדיין שנאתי אותו.
"כן," אמרתי וליטפתי את הלחי שלו. "אני יכול לבטוח בך."
הוא חייך, הרכין את ראשו והעביר את לשונו מסביב לפטמה שלי. ברגע שנגס בה נאנקתי. לא ידעתי מה לעשות עם ידיי, אז איכשהו התחלתי לגעת בשיער המתולתל שלו. תום השמיע קול שהנחתי שקשור להנאה. שאלתי בשקט, "אפשר להוריד את הפאה?"
הוא עזב לרגע את הפטמה שלי. "למה?"
"מגרד לי שם בטירוף."
"אישה לא תגיד דברים כאלה, מיכלי. תדברי יפה ומנומס."
לא ידעתי איזה נשים הוא מכיר, אבל הנשים שאני הכרתי היו מדברות ככה מבלי לחשוב פעמיים. כחכחתי בגרוני. "הפאה… גורמת לגרוד בראשי העדין? אמממ… חוסר נוחות? כינים? אני לא…"
תום פרץ בצחוק. "אוי, אודי, תהיה לי בריא." הוא העיף ממני את הפאה ועם ידו על העורף שלי קירב אותי אל פניו. התנשקנו וזה היה טוב, כמו כל הנשיקות איתו. עבר הרבה זמן מאז שהכרתי כל כך טוב פה של מישהו אחר, מאז שידעתי בדיוק איך לנוע על לשון ושפתיים זרות. תום הכניס את ידו מתחת לשמלה שלבשתי והתחיל ללטף באיטיות את ירכיי. עמד לי כמעט מיד, ודרך השמלה המטופשת הזו ידעתי שזה ממש בולט. בזמן שעדיין התנשקנו הוא טייל עם ידיו עד שהגיע לביצים שלי, וכשהתחיל למשש אותן נאנחתי.
"את חמה שם למטה, מיכל. אם לא הייתי יודע יותר טוב הייתי מנחש שהכוס שלך מתחיל להיות רטוב."
לא ידעתי איך לענות על זה, אבל הוא הסתכל ישר בעיניי, וכבר למדתי לקרוא אותו מספיק טוב בשביל לדעת שאני אמור לענות לו עכשיו, וכדאי שזה יהיה לעניין. "אני… כן, רטוב לי למטה. לח. ח – חם."
"את מסמיקה, מיכל."
הרכנתי את ראשי. זה כבר היה יותר מדי. תום הניח את ידו מתחת לסנטר שלי וכיוון את פניי מול פניו. "למדת מספיק, מיכל?" הנהנתי. "רוצה שנוציא אותך מהשמלה הזו?"
"כן. בבקשה."
"תעמוד, אודי."
הרגיש טוב לשמוע אותו אומר את השם שלי, במקום כל הזמן את ה"מיכל" המזוינת הזו. הוא הוריד ממני את השמלה באיטיות ואז השתמש בחומר מוזר שהוריד את האיפור מפניי.
"מוכן לשיעור הבא?" הוא שאל אותי.
"כאב," אמרתי, לא כשאלה.
הוא אחז בביצים שלי ולחץ, מאלץ אותי לעמוד על קצות האצבעות. "בשיעור הבא כדאי שתשים לב למה שיוצא לך מהפה, אודי, כי כל מילה לא במקום…" לחיצה נוספת.
סיננתי, "בסדר."
הוא עזב אותי והתחיל ללכת לכיוון היציאה. "קדימה, אחי, יש לנו פגישה עם כאב."

*
תום הפעיל את המים ועזר לי להיכנס פנימה.
"להחזיק אותך?"
ניערתי את ראשי. "אני אסתדר."
"בסדר. תישאר כאן כמה דקות ואחרי זה תחזור לחדר שלך. אני אשלח לשם את אלעד." הוא הכניס את ידו לתוך זרם המים ונגע בפניי. "היית טוב היום."
הוא יצא החוצה והשאיר אותי מתחת לזרם החם. לא היה שריר אחד בגופי שלא כאב, שלא הרגיש מתוח ושורף. אבל לפחות לא דיממתי הפעם. התיישבתי על רצפת המקלחת והשענתי את ראשי בין ברכיי. תום לא היה מגעיל אליי בזמן השיעור, לא קילל או השפיל. הוא הכאיב – המון – אבל לפחות עם תום הרגשתי שהוא מנסה להגיע למטרה כלשהי. עדיין שנאתי אותו על זה, אבל בכל זאת העדפתי להתמודד איתו בחדר המסריח הזה, ולא עם אלי.
לאחר כמה דקות סגרתי את זרם המים וקמתי על רגליי. הרגשתי מסוחרר ועייף, אבל הכאב החל להירגע מעט וכשהסתכלתי במראה החבלות היחידות שראיתי היו אלה שגרם לי מוקדם יותר יוסי. תום ידע לעבוד נקי.
התנגבתי וסירקתי את שערי. עדיין לא התרגלתי לפנים מגולחות לגמרי, ובעיניי באמת נראיתי צעיר יותר. שמעתי צעדים מחוץ לדלת. כנראה אלעד שהגיע לשיעור שלנו. בחיים לא הייתי מודה בזה לפני אחד מהאחרים, אבל היה בי חלק שחיכה לבלות זמן עם אלעד, להיות קצת עם בנאדם שלא חושב על התנוחה הטובה ביותר לזיין אותי, או איך להשפיל. כנראה שלא היינו נעשים חברים – או אפילו סתם מנהלים שיחה – בעולם האמיתי, אבל במקום הזה הוא היה הדבר הקרוב ביותר שהיה לי לבן ברית.
יצאתי החוצה מהשירותים והסתכלתי הצידה. לעזאזל. יוסי הלך עם גבו לכיווני, כמה מטרים ממני בהמשך המסדרון. עמדתי לחזור בחזרה לשירותים, לחכות שיעבור, אבל הוא כנראה שמע אותי פותח את הדלת. כשהסתובב לכיווני וחייך כשראה אותי, הרגשתי שנדפקתי.
"הנה אתה." הוא התקרב לכיווני. היה מטופש להישאר לעמוד בכניסה לשירותים. נשפתי אוויר ויצאתי החוצה. כשנעצר מולי הוא סקר אותי במבטו והנהן. "תום לא השאיר עליך סימנים. יפה. הוא בכלל הכאיב לך?"
לא, סתם הייתי קשור לתקרה, עם כל מיני דברים שננעצו לי בצלעות, צבטו לי את העור ובכללי גרמו לי לרצות לרצוח מישהו. בקטנה. "הוא הכאיב."
יוסי משך בכתפו ושאל, "התנשקתם?"
שוב השטויות האלה. אם הייתי משקר הוא היה עלול לגלות ואז להיכנס בי על זה. אם לא הייתי משקר… טוב, שיזדיין. לא אני קבעתי מתי אתנשק עם תום. אם ליוסי היו בעיות עם זה, אני לא הייתי הכתובת לתלונות.
"התנשקנו," אמרתי.
"וואלה? הרבה?"
היססתי. "בערך."
הוא ליחך את שפתיו. "יפה. אתה בדרך לחדר שלך?"
"כן. שיעור עם אלעד."
"כיף לך. תתחיל ללכת."
לא הספקתי להתקדם שני צעדים לפני שיוסי התמקם מאחורי, אחז בידי ועיקם אותה מאחורי גבי. הכאב היה מהיר וחד. סיננתי קללה והצלחתי בקושי לא לצעוק.
"זוז," סינן יוסי והפעיל לחץ נוסף על היד המכופפת שלי.
התקדמנו ככה עד שהגענו לחדר. פתחתי את הדלת עם היד השנייה שלי, שרעדה, ויוסי דחף אותי פנימה ושיחרר את אחיזתו. הסתובבתי אליו וניסיתי לא להיראות עצבני כמו שהרגשתי. שפשפתי את היד הכואבת והתרחקתי צעד אחורנית.
יוסי סגר את הדלת והתקדם לכיווני. "בוא הנה."
"למה?"
"באמת שאלת את זה עכשיו?"
"אתה שוב עושה את זה," אמרתי. "אם יש לך בעיות עם תום, אל תוציא את זה עליי."
"אתה חצוף, אודי."
"אם היית במקומי היית אומר בדיוק את אותו הדבר."
הוא חייך והתקרב לכיווני. "אם הייתי במקומך? אתה באמת חושב שהייתי נותן למישהו לתפוס אותי כמו שתפסנו אותך? באמת נראה לך שהייתי נותן למישהו לאנוס אותי ולהתייחס אליי כמו אל חיה, כמו צעצוע? אפס אחד, לא כל בנאדם היה מגיע למקום שאתה נמצא בו עכשיו. צריך טיפוס מיוחד, אחד ממיליון אפילו. תום יודע לאתר את האנשים האלה, והנה – עוד סיפור הצלחה."
הרגשתי את פניי מתלהטות. רציתי לשבור לו את הפרצוף, לקרוע ממנו את העור. הוא נעצר לפניי, חזה מול חזה.
"משהו שאתה רוצה להגיד לי, אודי? משהו שיושב לך על החזה?"
נשכתי את העור בצד פי בחוזקה. שקול מילים, אמרתי לעצמי. הוא רוצה שתיפול, שתפשל.
"לא," אמרתי. "אין לי מה להגיד."
יוסי נחר. "בסוף עוד ייצא ממך משהו."
הברך שלו ננעצה במפשעה שלי. כאב לוהט התפוצץ בתוכי. נפלתי על ברכיי, מנסה לנשום, מנסה להישאר בהכרה. נפלתי על הצד, ידיי מסביב לביצים שלי, שהתנפחו במהירות. לא רציתי לבכות לפניו, אבל הכאב היה מוחלט ודפק את השליטה שלי על הגוף. הרגשתי דמעות מכסות את פניי, ודרך הטשטוש בעיניי ראיתי את יוסי רוכן על ברכיו לפניי, מסתכל עליי במבט חצי מרחם חצי מרוצה. הוא ליטף את פניי ואמר, "במקומך הייתי שוקל כל מילה שיוצאת לי מהפה. במקומך הייתי עושה הכול בשביל לא לעצבן אותי שוב. במקומך – "
"מניאק," סיננתי. "שונא אותך."
הוא נאנח. "אתה בחיים לא לומד, אה?"
אם יכולתי לזוז הייתי מנסה להכניס לו אגרוף. אבל הכאב פמפם בעוצמה, עדיין משתק אותי.
יוסי אחז בשערי והרים את פניי. לפני שהבנתי מה קורה הוא קירב את ראשו לכיווני ונעץ את שיניו בשקע צווארי, איפה שמוקדם יותר היום הוא גרם לי לדמם.
לא הצלחתי לצעוק. הקולות היחידים שיצאו ממני היו יבבות חנוקות. כבר חוויתי כאב במקום הזה, כשאנסו אותי, כשהרביצו, כשנעצו בי מחטים. אבל הפעם הכאב היה ברמה אחרת. האמנתי שבכל רגע הלב שלי יתפוצץ בתוך החזה שלי וזה יהיה הסוף. לעזאזל, רציתי שזה מה שיקרה. החרא הזה היה יותר מדי.
הדלת נפתחה לפתע. בקושי הצלתי לראות את אלעד בגלל הדמעות. יוסי לא עזב אותי, אלא חיזק את אחיזתו עם שיניו בעורי. חשבתי על אריה שתפס צבי ולא רצה לחלוק אותו עם האריות האחרים.
"עזוב אותו!" אלעד ממש צרח.
יוסי שיחרר אותי מיד. נפלתי הצידה, מרגיש את ההכרה חומקת ממני.
"מה אתה מתערב?"
"יש לך חמש שניות לעוף מפה, או שאני מביא לפה את תום ונותן לך להסביר לו מה לעזאזל עשית עכשיו."
"אני לא חייב לאף אחד דין וחשבון."
"כן, תום ישמח לשמוע את זה. לקרוא לו עכשיו?"
בשניות הבאות הייתה דממה. לא הסתכלתי עליהם, לא רציתי שישימו לב אליי. רק להיעלם. להפסיק להרגיש את כל הכאב המטורף הזה. להיעלם.
"מושתן אחד," סינן יוסי. "אתה ואודי, שני אפסים."
אלעד לא אמר כלום בזמן שיוסי יצא החוצה מהדלת. הוא התקרב אליו והתיישב ליד ראשי. הרגשתי את היד החמה שלו על פניי. "תסתכל עליי, אודי."
פקחתי באיטיות את עיניי. אלעד נראה מודאג. העיניים שלו היו צרות והמצח שלו היה מלא בקווים שבדרך כלל לא היו שם.
ליחכתי את שפתיי, ועם עיניי נעוצות בעיניו של אלעד הצלחתי לסנן, "תהרוג אותי. תהרוג אותי עכשיו."

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il