בן לוקח בן – פרק ד'

06/07/2015

"אני לא מאמין, אתה מתכוון לעשות את זה שוב?" לטש בו יורם מבט שחציו פליאה וחציו שעשוע.

"לעשות מה? להתחתן? כן, אני יודע שזה קצת מוזר, אבל ככה יצא, אפרת בהיריון ושנינו החלטנו שעדיף שנתחתן."

"בהיריון? אז לזה היא התכוונה שיש לה סיבה טובה להתחתן אתך?" נד יורם בראשו, "אבל גולן, למרות ההיריון המפתיע הזה, ושים לב שאני מתאפק ולא שואל איך בדיוק זה קרה, אבל מאחר ועד היום תמיד הצגת את עצמך כהומו…" הוא השתתק לרגע, מגשש אחרי חוט מחשבתו שנשמט, "היא בהיריון ממך?" חקר.

"כן, ממני." אישר גולן באיפוק, מזכיר לעצמו שיורם נמצא בצד שלו, הוא חוקר אותו כי הוא עורך הדין שלו וידידו, ולא סתם נודניק שמחטט ומציק, ולכן עליו לשמור על איפוק ולענות לשאלותיו בסבלנות.

"בסדר, מזל טוב לשניכם, ובכל זאת, אתה בטח יודע שכיום לא חייבים להתחתן בגלל סיבה כזאת, לא מספיק שתכיר באבהות שלך ותשלם לה מזונות על הילד?"

"לא, ממש לא מספיק, אני רוצה להיות אבא שלו באמת, לגדל אותו או אותה כמו אבא אמיתי."

"יפה מאוד מצדך, אבל אתה יכול לעשות את כל זה גם בלי חתונה, הרי אתם לא באמת זוג, או שאולי אני טועה?" צמצם יורם מבט חשדני לעבר גולן שהתחיל להצטער על גילוי ליבו.

"אהה… אני לא יודע יורם, אני רק יודע שקרה לנו, לאפרת ולי, נס נהדר, לא תכננו את זה, אבל איכשהו, בלי שהתכוונו עומד להיוולד לנו ילד, וזו לדעתי סיבה טובה מספיק להתחתן."

"או. קיי. נכון לעכשיו זו סיבה די טובה, אבל מה יהיה בעוד כמה שנים, אחרי שתירגעו מהנס שייוולד לכם? להיות הורה זה עניין מאוד משמעותי, אבל יש עוד דברים בחיים, זוגיות, אהבה, סקס? אפרת בטח תרצה לחוות את כל הדברים האלה, וזה לא יקרה כל זמן שהיא נשואה לך, או שאולי אני טועה וחלק מהנס שקרה לך זה שפתאום נעשית סטרייט?" תהה יורם ושמץ קל של לגלוג הסתנן לקולו.

"לא יודע, אולי, עובדה שהכנסתי אותה להיריון." התריס גולן בעצבנות.

"אתה מוכן לספר לי איך זה קרה?" התרכך קולו של יורם והוא רכן לעבר גולן כמזמין אותו לשיחת נפש.

"מה זאת אומרת איך זה קרה?" גיחך גולן, מסרב להזמנה לשפוך את ליבו בפני עורך דינו, "אתה רוצה שאני אסביר לך איך תינוקות באים לעולם?"

"אתה יודע למה אני מתכוון." נעלב יורם, "אני בהחלט יודע איך עושים תינוקות, עשיתי שניים בעצמי, אבל קודם נפגשתי עם האימא שלהם, התאהבתי בה והיא בי, התינוקות באו רק אחרי שעמדנו מתחת לחופה ו…" הוא החווה בידיו תנועה של קוצר רוח, "די כבר עם הקשקוש החינוכי הזה גולן." חתך, "עד היום הלכת למיטה רק עם גברים, אז מה פתאום… ומילא התפלק לך פעם אחת סקס עם אישה, זה קורה כנראה אפילו להומואים, אבל זו לא סיבה להתחתן, לא אצל סטרייטים, ובטח לא אצל הומו שעד היום העדיף גברים, או שאולי עשית פתאום מהפך ואתה כבר לא הומו?" זקף לעומת גולן מבט חודר מבעד למשקפיו.

"אני עדיין הומו, אבל כן, מסתבר שעשיתי מהפך." השיב גולן לאיטו, מגבש את רעיונותיו תוך כדי דיבור, וכדי להרוויח זמן הציע קפה, או אולי מיץ? יש עוגיות מצוינות.

יורם הסכים למיץ ועוגיות, ואחרי שלגם ונגס ושיבח שב ושאל בדבר המהפך שעבר על גולן שבינתיים הכין תשובה סדורה שתסביר את השינוי שעבר עליו. "תמיד רציתי להיות אבא, אתה יודע את זה, וזו אגב אחת הסיבות העיקריות לעניין החתונה שלי עם דנה, אבל עם כל האהבה שלי לזוהר הוא לא באמת הבן שלי, רציתי ילד משלי. נכון, רציתי גם אהבה וזוגיות, אבל הקטע הזה השתבש לי כל פעם מחדש, כל אחד מהאקסים שלי עזב בסוף, ואפילו ראמי שבסוף חזר… ואם כבר מדברים עליו, אני לא אתפלא אם התאונה הזאת הייתה בעצם רצח והתאבדות. רפיק, האקס שלו, קינא ואיים עליו, וכנראה שאחרי שחזרנו הוא גם ביצע. סיפרו לי שהם רבו לפני שנסעו יחד בפעם האחרונה…" הוא נאנח, "אחרי שראמי מת הבנתי סוף סוף שאני צריך לשנות כיוון, תגיד, מי אמר שזה שיגעון לעשות אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות?"

"נדמה לי שאיינשטיין, אבל אל תתפוס אותי במילה."

"טוב, לא משנה מי אמר את זה, אבל הוא צדק. הגיע הזמן שאני אבין שאני מעולם לא אצליח להקים משפחה עם גבר, הקשרים שלי עם גברים מוצלחים רק מבחינת הסקס, אבל לא מעבר לזה. כדי לגדל ילד יחד צריך יותר מסקס מעולה, צריך משפחה וזוגיות יציבה, ואת זה אפשר לעשות רק עם אישה."

"אבל יש הומואים שמגדלים יחד ילד." העיר יורם בספקנות.

"אולי, אבל לי זה לא הצליח עד כה, ופשוט נמאס לי לנסות, אני כבר בן שלושים פלוס, עד איזה גיל אני אחכה לגבר הנכון? אין לי סבלנות יותר, אני רוצה להיות אבא צעיר, מה הטעם להפוך לאבא בגיל מבוגר שלא יכול לרוץ אחרי הילד?"

"אני מבין גולן, וכאבא טרי אני הראשון שיגיד לך שצריך הרבה כוחות בשביל לגדל ילדים, ובשנים הראשונות הם באמת שואבים ממך את כל האנרגיות, אבל מה יקרה אתכם אחר כך?"

"אחרי מה?"

"אחרי שהילדים יגדלו קצת, הם לא נשארים תמיד תינוקות, עם הזמן הם כבר לא צריכים אותך כל הזמן ופתאום אתה מוצא את עצמך לבד עם אישה שבאיזה שלב תיזכר שהיא לא רק אימא אלא גם אישה, ואולי אפילו תרצה גם סקס, ומה אז?"

גולן משך בכתפיו, "לא יודע. נכון לעכשיו זה עוד לא קרה, ואם זה יקרה אז… לא יודע, אולי ויאגרה?"

"אל תדבר שטויות, מה ויאגרה? היא בשביל מבוגרים שלא עומד להם, לא בשביל  בחורים צעירים כמוך. ויאגרה לא תשנה אותך, אתה הומו, ואם תתחתן עם אישה תצטרך בשלב זה או אחר לבגוד בה, אפרת מודעת לזה?"

"כן, בטח. שוחחנו על זה וזה בסדר מבחינתה, וגם אם לה יתחשק פתאום סקס אז היא יודעת שמבחינתי זה בסדר גמור אם היא תמצא לה מישהו ו…"

"אתה יודע שאתה אידיוט?" התקצף יורם, "רק הומו שלא מבין נשים יכול להגיד דבר טיפשי כזה, נראה לך שאישה יכולה לקפוץ למאהב לשעה שעתיים ואחר כך, כאילו כלום, לחזור הביתה, לטפל בילדים וללכת לישון עם הבעל?"

"היא לא חייבת לישון איתי, אין לי שום בעיה שתישן לבד." התגונן גולן שדווקא נהנה לישון עם אפרת. היה לה ריח טוב ועור חלק ורך והוא נהנה להתכרבל איתה מתחת לשמיכה ולהירדם צמוד אליה. היה לו רושם שגם היא אוהבת להתחבק איתו ושאין לה צורך ביותר מליטופים תמימים ועיסויים נעימים של עורפה וכפות רגליה, עיסויים שהוא נהנה להעניק לה.

"גולן, תקשיב לי, אתה הולך לעשות טעות איומה!" הרים יורם את קולו, "הבסיס לנישואים הוא לא חברות, ולא ילדים, ואפילו לא טעם משותף ב… לא יודע במה, הבסיס הוא אהבה ותשוקה של בני הזוג זה לזה, ואת זה אין לכם, ולכן הנישואים שלכם לא יצליחו, ולא משנה כמה שתנסו ותתאמצו, אל תתחתנו כי זה יגמר בגירושים."

"גם נישואים של בני זוג שמתחתנים מתוך אהבה נגמרים בגירושים." שמר גולן על שלוותו, "לנו לפחות אין שום פנטזיות לא מציאותיות, כל אחד יודע בדיוק מה הוא מקבל."

יורם נכנע, "בסדר, אבל אם אתה מתעקש להמשיך עם השטות הזו של חתונה אז לפחות תעשה הסכם לפני נישואים כדי שהרכוש של דנה יישאר של הילד שלה."

"בסדר." הסכים גולן, "אתה מוכן לערוך לנו את ההסכם?"

"כמובן, ועדיין אני חושב שעדיף ש…. עזוב, אני רואה שאין טעם, איפה תעשו את החתונה?"

"לא יודע, עוד לא דיברתי עם אפרת, בכל מקרה זה יהיה טקס קטן וצנוע. לא יותר מעשרים, שלושים איש גג."

אפרת התאכזבה מאוד כשגולן התעקש לא לערוך את החתונה באולם, ונרתע מהצעתה להתחתן בקפה דנה. הוא רצה חתונה צנועה בגינת ביתם, ולא ויתר גם אחרי שאפרת פרצה בבכי והאשימה אותו בקמצנות.

"זו לא קמצנות." מחה, והוסיף בטון מחנך שהעלה את חמתה של אפרת להשחית שעדיף לחסוך כסף בשביל התינוק, "את לא יודעת כמה יקר לגדל ילד? לא חבל להיכנס להוצאות מיותרות על חתונה מפוארת?" הסביר בהיגיון, בטוח שהיא תשתכנע מיד כשתבין את נקודת ההשקפה הבוגרת שלו. הוא טעה ובמקום התנהלות בוגרת ושקולה של שני אנשים נבונים ורגועים הוא קיבל מריבה מכוערת עם אישה עצבנית ונרגזת.

"אהה! אז אתה לא קמצן, אתה פשוט חסכן." הטיחה אפרת בזעף בבעלה המיועד שהמשיך לשמור על שלוותו, מה שהרגיז אותה עוד יותר.

"אין שום דבר רע בחסכנות ובזהירות." השיב לה בקול שקט, "חוץ מזה, אל תשכחי שאצלי זו הפעם השנייה, התחתנתי כבר פעם אחת בחתונה גדולה מידי, זה הספיק לי לכל החיים, אני לא רואה שום טעם להיכנס שוב לכל הבלגנים וההוצאות האלו."

אפרת התפוצצה מזעם, "אבל בשבילי זו פעם ראשונה!" צעקה ורקעה ברגלה על הרצפה – מנהג מגונה שגולן לא סבל אצלה. "לא מספיק שאני מתחתנת עם גבר שלא אוהב אותי ורואה בי רק רחם על שתיים אני גם צריכה לוותר על חתונה יפה?" שאלה בהתמרמרות ועיניה נמלאו דמעות.

"רחם על רגלים? זה מה שאת חושבת שאני רואה בך?" נפגע גולן ודווקא בגלל שהיה משהו מהאמת בטענתה הוא חש פגוע עוד יותר, "ולמה את חושבת שאני לא אוהב אותך? נראה לך שהייתי מתחתן עם אישה שאני שונא?"

"אתה לא שונא אותי, ברור שלא, אבל אתה בטח לא אוהב אותי כמו שבעל אמור לאהוב את אשתו." אמרה אפרת בקול מובס, ונשמטה בעייפות על הספה.

"אפרת…" התיישב גולן לצידה וניסה לחבק אותה, "מה קרה לך פתאום? רק אתמול הכל היה בסדר איתנו איך זה שאנחנו רבים פתאום?"

הוא קיווה שהיא תכחיש ותגיד שמה פתאום? זו בכלל לא מריבה, רק ויכוח קטן ולא חשוב והיא בכלל לא התכוונה, זו סתם עצבנות של לפני החתונה, או אולי הורמונים של אישה בהיריון, וזה כלום ויעבור עד מחר, אבל אפרת רק הדפה את חיבוקו והזדקפה במתיחות, "שוחחתי עם כמה אנשים, חברים שלי, סיפרתי להם על התוכניות שלי וכולם חושבים שאני פסיכית וזה לא ילך."

"למה לא? בגלל שאני הומו?"

אפרת הנהנה, משתמטת ממבטו הפגוע.

"אבל אפרת…" נתקף גולן בהלת פתאום, "עם מי דיברת? עם אחותך?" חקר בעצבנות.

"גם, אבל לא רק… דיברתי עם חבר טוב שלי והוא חושב ש…"

"חבר טוב? את מתכוונת לאקס שלך, לאיתי?"

"לא." האדימו פניה של אפרת, וכל גופה אמר אשמה ומבוכה, "זה מישהו אחר, בחור שהכרתי עוד בצבא, שמו תמיר ופעם חשבתי שאנחנו… שהוא…"

"מה, עוד אקס אחד שלך?" נזעק גולן ופרץ קנאה מטופש ולא הולם הציף אותו, מבלבל את הגיונו ופורע את שיקול דעתו.

"ממש לא, אני דווקא הייתי מעוניינת אבל התברר שהוא בכלל הומו, זה לא משנה, בכל מקרה הוא חבר טוב שלי והוא דואג לי, ולדעתו…" הנייד שלה צלצל והיא עטה עליו בהקלה, "כן? באמת? טוב, רק רגע, חכה שנייה, אני לא לבד עכשיו." נחפזה לצאת החוצה, והמשיכה לנהל את השיחה המסתורית שלה בגינה.

גולן נשאר על הספה, נרגז ומבולבל, מביט דרך החלון על אפרת שדיברה בהתלהבות בנייד, מנידה בראשה ומחייכת בשמחה, ותחושה מעיקה שחלומו להפוך לאבא הולך ונגוז התגנבה חרש לליבו.

אפרת חזרה ושבה לשבת לצידו, "זה היה תמיר, הוא שואל אם אתה מסכים להיפגש איתו מחר."

"מי, אני? למה אני צריך להיפגש איתו בכלל? מה לי ולו?" הסתמר גולן במורת רוח.

"הסברתי לך." קצרה רוחה של אפרת, "הוא חבר טוב שלי, וגם של איתי, והוא חושב ש…"

"הוא חבר של איתי? באמת? ומה דעתו על ההתנהגות של איתי? מה הוא חושב על בחור שעוזב את ארוסתו רגע לפני החתונה?"

אפרת העבירה בחוסר נוחות את משקלה מרגל לרגל, "הוא כמובן מצטער מאוד על ביטול החתונה, מצטער בשבילי וגם בשביל איתי."

"בשביל איתי? למה הוא מצטער בשבילו? הרי הוא קיבל מה שרצה, נהנה, חגג וברח  רגע לפני ששמו לו את השייבה." נהם גולן באנטיפתיות.

פניה של אפרת קמלו נגד עיניו, "ובכל זאת, למרות שאיתי ברח תמיר עדיין חבר שלו ומשתתף בצערו, אולי כי בניגוד אליך הוא בחור מאוד לא שיפוטי עם נשמה ענקית ויכולת הכלה." החזירה לו מנה אחת אפיים.

"יכולת הכלה?" לגלג גולן ברשעות, "הוא נשמע לי מה זה הומו, התמיר הזה שלך."

"נכון, הוא באמת הומו, אבל הוא קודם כל בן אדם ונשמה ואם הוא רק היה מסכים הייתי מתחתנת איתו ברצון, ועושה לו כמה ילדים שהוא רוצה, כי הוא באמת חבר שלי, הוא אוהב אותי." פרשה אפרת כף יד קטנה ושמנמנה על חזה, "אותי, את אפרת." הלמה בדרמאטיות בכף ידה על חזה העגלגל, "ולא את הרחם שלי, ולכן הוא חושב שאני עושה טעות ושאם נתחתן יהיו לנו נישואים אומללים ואני אצטרך לבגוד ולחפש סקס מהצד."

"חשבתי שסקס לא חשוב לך בכלל." מחה גולן.

"הוא לא חשוב לי כסתם סקס, בשבילי סקס זה משהו שמבטא אינטימיות ואהבה ולכן…" היא החוותה בידה תנועת ייאוש, "עזוב, אין לי כוח להסביר לך, אתה בין כה וכה לא תבין."

"בטח שאני אבין, תנסי אותי." ריכך גולן את קולו, וניסה להושיב אותה לצידו, אבל היא סירבה. "לא היום, אני הרוגה מעייפות, וגם אתה נראה לי מחוק לגמרי, שנינו עצבניים ומדברים לא לעניין, בוא נלך לישון ומחר בבוקר נמשיך, בסדר?" רפרפה נשיקה צוננת על לחיו, "אני הולכת לישון בדירה שלי הלילה, ומחר… לילה טוב גולן." והסתלקה.

אחרי שהיא הלכה נשאר גולן ער עוד זמן ממושך, שוכב לבד בחושך, עובר במוחו על פרטי המריבה עם אפרת, נוזף בעצמו על חוסר הטקט שלו, נשבע שיהיה רגיש ופחות אטום בעתיד, ולבסוף נרדם. הוא התעורר למחרת לקול נביחתם הרמה של הכלבים,

מבט מהיר בשעון גילה לו שהוא האריך בשנתו הרבה יותר מידי, והוא נגרר למטבח, מבחין שזוהר כבר לא בבית. על דלפק ארוחת הבוקר מצא כוס קקאו ריקה ודביקה ופתק מזוהר – הלכתי כבר עם הכלבים לטיול, לקחתי אוכל, היום יש לי חוג מבוכים ודרקונים בספריה, אני חוזר אחרי הצהרים עם אימא של עידו, אל תשכח לקנות חלב.

הכלבים המשיכו לנבוח בהיסטריה, וגולן הציץ החוצה וגילה גבר זר עומד ליד השער, מלטף את הכלבים ביד אחת, ומנסה לפתוח אותו ביד השנייה.

"בוקר טוב." קרא אליו הזר, "אתה גולן במקרה?"

"כן, במקרה זה אני." הודה גולן, ונזף בכלבים הרעשניים, "שקט פיסטוק! סתמי כבר פנדה!" גער בכלבים הנרגשים, "מי אתה ואת מי אתה מחפש?" סקר את הזר שהיה גבוה, דק, כחול עיניים ובהיר שער.

"אני תמיר ואני מחפש את אפרת, יש לך מושג איפה היא?"

"ניסית בדירה שלה?" החווה גולן בסנטרו לעבר דירתה של אפרת הצמודה לזו שלו.

"כן, אין תשובה, וגם בנייד שלה אין תשובה למרות שאני שומע אותו דרך הדלת. הנה, תקשיב." הוא שלף סמרטפון דקיק ויקר למראה, לחץ על כפתור ושניהם הקשיבו מודאגים לנעימה של אלינור רגבי שבקעה מהנייד של אפרת המוטל אי שם בדירתה.

"אולי היא ישנה עדיין?" חשב גולן בקול, וליבו התכווץ בדאגת פתאום, "רק רגע, אני מביא את המפתחות לדירה שלה." הוא חש פנימה, תלש את המפתחות של דירתה של אפרת מעל הוו בכניסה ויצא בחיפזון החוצה, פוקד על הכלבים להישאר בחצר.

גולן פתח את הדלת וחש פנימה, תמיר בעקבותיו. "אפרת!" צעק, "איפה את? קומי!" אבל רק ריקנות מהדהדת ענתה לו. השניים הסתובבו בדירה, סוקרים את כל חדריה, פותחים וסוגרים ארונות, מאששים את מה שחשו ברגע שנכנסו פנימה – אפרת על כל חפציה ובגדיה נעלמה.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il