בעיר הגדולה – פרק ד'

27/03/2011

"מבחינתי תתחילי מחר, רק תתאמי את כל התהליך עם ערן.”
"תודה רבה, שיהיה לנו בהצלחה" אני מסכמת ולוחצת יד בנחישות רבה לבוס החדש שלי.
עברתי חפיפה קלילה, קיבלתי משרד די מרשים, דאגתי לייפותו בתמונות ואביזרים והתחלתי להיכנס לעניינים. הייתה אווירה חיובית בחברה, העמיתים דאגו לקלוט אותי במהרה והפכתי להיות חלק מן המניין. הזמן עשה את שלו בעבודה. היו גם ימים קשים והבאתי מעצמי מעל ומעבר. הרי מכאן תהליך הקידום שלי עשוי להיות חסר מעצורים, אם רק אהיה ראויה לכך כמובן.
ערן, השתדל תחילה להיות מקורב ולהצטייר כאח תומך ומפרגן, מהר מאוד הוא הבין שאין צורך ליצור רושם, אהבתי אותו איך שהוא ללא קשר לעובדה שהוא אח של בת הזוג החדשה שלי.
היחסים ביני לבין אלה התהדקו וביליתי בביתה ימים כלילות. טל חששה שאעתיק את עצמי אליה סופית והבהרתי לה שהיא לא תיפטר ממני במהרה.

"אני כאן" החלטתי להפתיע את אלה.
"היי בייב, איך היה בעבודה?”
"חביב, מה איתך? איך עובר היום?” אני נושקת על שפתיה.
"אחלה, בדיוק סיימתי עבודה שעליי להגיש בראשון."
"חרוצה שלי" אני מחייכת אליה תוך כדי שאני אוחזת בסנטרה ומעבירה ליטוף על לחיה.
"בא לי שנעשה משהו מיוחד, הרבה זמן לא כייפנו.”
"ככה זה כששקועים בלימודים, בובה.”
"כן אבל השבת אני נקייה מחומר לימוד סופסוף.”
"הבטחתי לטל שאני לא מזניחה אותה השבת" אני מסבירה.
"אפשר שהיא תבוא גם,לא?”
"אציע לה נראה, מה התכנון?”
"מירב הציעה לי שנצטרף אליה. שישי שבת במדבר יהודה, אוהלים… יהיה כיף.”
"מי יהיה שם?”
"סופ"ש נשים, חלקן מוכרות לך.”
"נראה לך שטל תסכים?”
"אני אשכנע אותה.”
"בהצלחה.”
אלה נלהבת מהסכמתי וכבר מפנטזת על העשוי להיות.
באותו רגע היא דואגת להתקשר לטל לגרום לה לומר כן וכך היה.
אני מביטה בה, איך שהיא נרגשת לקראת סוף השבוע, מתכננת וחושבת על הכל ופשוט בא לי לנגוס בה, היא כל כך מתוקה. איפה היא התחבאה לי כל הזמן הזה?
"אלוש, אני אוהבת אותך" אני מתמקדת באישוניה.
"אני אוהבת יותר שנשנן שלי" היא עוטפת אותי באהבה ומנשקת אותי.
"נכון שאת נשארת לישון איתי הלילה?” היא שואלת בקול תחנונים.
"אבל…”
"נו…שן, לא בא לי לישון לבד ובא לי שנעשה אהבה כל הלילה.”
היא מקרבת את שפתיה לאוזני נושפת קלות מלחששת ומלקקת, היא את שלה עשתה. לשוב לדירה זו מחשבה בטלה מבחינתי.

שישי בבוקר, אני ואלה עירומות תחת שמיכת הפיקה.
צלצול שעון המעורר מעיד על השעה תשע בבוקר.
"בוקר טוב נסיכה" קולה הענוג של אלה מברך אותי.
"בוקר בוקר מלכה, מה, כבר בוקר?” אני ממאנת להאמין, מנסה לשחזר את מספר הפעמים שגמרתי הלילה עד שעיניי נעצמו.
"כן יש שמש, יאללה…”
"עוד קצת אלי, אני עייפה.”
"גמאני אבל צריך להתארגן.
"תיכנסי להתקלח בינתיים אני כבר אתעורר.”
אלה נכנסת לרחוץ את עצמה, אני מניחה שהיא נהנתה אתמול, כיוון שהמקלחת הייתה ארוכה ומלווה בשירים קופצניים. לאחר שסיימה היא נכנסה לחדר והחלה להתמרח בקרם בטרם תתלבש.
"לא קמת?”
"תכף תכף.” אני בוהה בגופה העירום.
"עצלנית קטנה שלי" היא נשמעת מיואשת.
"בואי רגע” אני קוראת לה.
"מה?”
"נו בואי…” אני חוזרת על עצמי רק בטון חרמני מעט.
"שן, לא עכשיו! צריך להתארגן" היא מנסה שלא להיגרר אחריי.
"מההה… לא אמרתי כלום יש לך משהו בגב, נראה מה זה.”
היא מחייכת, מנסה להביט עם ראשה אחורה כאילו לבדוק אם יש אמת בדבריי.
"את לא תראי זה שם שם…”
היא נכנעת ומתקרבת אליי כשגבה מופנה.
אני תופסת אותה בבטנה ומפילה אותה על המיטה, מסניפה אותה.
"ממ…איזה ריח.” אני מנעימה לה את העורף והיא נשברת.
"איזה ריח! זה הקרם? השמפו? הסבון? מה זה?” היא צוחקת ואני עוצרת אותה בנשיקה.
אני מבינה שאני קצרה בזמן אז אני ניגשת ישר עם פי בין רגליה ושוטפת אותה מחדש.
נוזלי התשוקה שלה מופרשים החוצה ואני ממשיכה להחליק את לשוני שוב ושוב בקצב מתגבר על כפתור החשק שלה. קולה נשמע בטון עולה ויורד מעין מכין את עצמו לרגע השיא, מה שגורם לי לצרף אצבעות.
אלה מפסקת את רגליה חזק יותר. משחקת עם הפטמות שלה ביד אחת וביד השניה נועצת בסנטרי ומכתיבה את קצב לשוני שהולך ומתגבר עד שהיא גומרת.
"את מדהימה" היא צועקת לי ואני עולה אל פניה מנשקת אותה עם הנוזלים האחרונים שנותרו בפי מגופה.
"עכשיו שהתלכלכת שוב תיכנסי איתי להתקלח" אני מגחכת.
"בואי יפה שלי" היא מושכת אותי מהמיטה.
אנו מסבנות זו את זו והמים החמימים שוטפים את גופנו.
לאחר שסיימנו להתארגן ואלה ארזה תיק נסענו לעבר הדירה לארגונים אחרונים.

"שלום יפות, איזה קורנות אתן נראות על הבוקר" טל פותחת לנו את הדלת.
אני מגניבה נשיקה לאלה ומחייכת לעבר טל "בוקר מצויין אחות, סורי שלא ישנתי בבית פשוט…”
"אלי לא שחררה אותי" טל מסיימת את המשפט ומפגינה חיוך סלחני.
"התחלתי לארגן לך את התיק לסופ"ש תבדקי שזה בסדר ותוסיפי מה שאת צריכה" אומרת טל.
איך שאני אוהבת אותה, יודעת תמיד מה יעשה לי טוב. “תודה מותק.”
אני נכנסת למטבח, חותכת לנו קצת פירות לדרך ובינתיים טל ואלה מנהלות שיחת חולין.
איך שאני מסיימת אני מגיעה לסלון עם השאריות והן משתתקות.
"הפרעתי?” אני שואלת בטון מתעניין.
"כן" עונה טל במהירות וקוטפת עינב ירקרק.
"סתם, היא סיפרה לי קצת מעשיות שלכן מהתיכון קונדסונית אחת!” היא פולטת צחוק מאולץ.
"אהה…אין סוף לשטויות שלנו ביחד, רק שתדעי היא אשמה בהכל, סתם נגררתי" אני ממהרת להצטדק.
"נראה לי שיש לי עוד הרבה לשמוע אם כך" מסכמת אלה.
"נו אנו מוכנות?” שואלת טל.
"נראה לי שכן..מי מנדבת אוטו, אני?”
"אם כבר העלת את הנושא, אז כן. חוץ מזה, אצלך יש הכי הרבה מקום בתא המטען אז אני משאירה את שלי אצלך בחניה" אומרת אלה.
אנו מעמיסות את הציוד שלנו בתא המטען, אני מתניעה ומתחילה בנסיעה.
אלה שיושבת לצידי מעבירה תחנות בכדי לשמוע שיר טוב,
עד שהיא מתייאשת ומוציאה דיסק מתא הכפפות. נסיעה די ארוכה מלווה בשירה, שקט, שיחה טובה ועוד.
אנו מגיעות לנקודת המפגש. טל מצחקקת לנוכח נשים רבות באזור אחד.
אלה ממהרת לברך לשלום את מרבית הנוכחות, תמיד היא הייתה מעורה במתרחש בקהילה.
ואני שנודעתי כבת זוגתה נופפתי לפנים שהכרתי באמצעותה.
טל השתמשה בקסמה האישי והתחבבה די מהר על מרבית הנשים והפכה לטרף סטרייטי בעיני הלסביות הרווקות שנכחו במקום.
התמקמנו באוהלים שהבאנו מהבית, פרסנו את שקי השינה והרגשנו ב"צופים”, או ליתר דיוק "צופות.”
שתיים שלקחו אחריות על הבטן המקרקרת שלנו ערכו עצמן לפוויקה ונוספות שיתפו פעולה.
אהבתי לראות איך כל כך הרבה נשים בעלות מכנה משותף מתאגדות יחד לסוף שבוע חוויתי, כן ירבו כאלה!
כשהתבשיל העלה ריח "מוכן" ולצידו מגוון אלכוהולי, התאספנו כולנו על מחצלות ומזרנים, החלפנו מספר מילים ונאומים, אכלנו לשובע ושתינו לרוויה.
אלה וטל לחשו לי שהן הולכות להתפנות ואני נותרתי בשיחה מעניינת עם ליטל, או שם דומה…
פתאום כולן הפנו עיניהן לאחור וכשהסתובבתי ראיתי את אלה וטל בעוגת יום הולדת ובעשרות בלונים צבעוניים. כולן הזכירו לי שיום למחרת אני גדלה בשנה ושרו או יותר נכון צעקו "היום יום הולדת…”
קיבלתי נשיקת יום הולדת מאלה והרגשתי נבוכה מאוד למראה המפתיע הזה, לא שיערתי לעצמי כלל.
עברנו לנשנושים, אלכוהול, גיטרות וקולות זייפניים עד שהתעייפנו.
אלה איחלה וחיבקה אותי ללא הרף וטל עברה מקבוצה לקבוצה בזיגזג, עד שנפלה לזרועותיה של רינת.
רינת ידועה כרווקה מבוקשת בקהילה שמחליפה נשים כמו גרביים.
תחילה התנגדתי לרעיון ואלה עצרה אותי באומרה שהיא גדולה מספיק להחליט בשביל עצמה גם תחת השפעת אלכוהול, לא רציתי להתווכח או להרוס את האווירה, אז פשוט בלעתי את הצפרדע.

הבנו שהלילה טל לא תישן עימנו אז כיסינו את עצמנו בשק השינה שלה,
מי שיער לעצמו שיהיה כה קר בלילה?
הודיתי לאלה על רעיון ההפתעה ליום הולדתי והיא לא הפסיקה לצ'פר אותי בעוד ועוד חום ואהבה.
"השארתי את המתנה בבית" אלה הבליטה את השפה התחתונה להבעת פרצוף עצוב.
"העיניים שלך לא משו ממני כשארגנתי את התיק אז לא הצלחתי להגניב פנימה את המתנה שלך.”
"את מגנט לעיניים שלי,יפה… חוץ מזה את בעצמך המתנה שלי, אין צורך בשום דבר אחר" הסברתי.
עשינו אהבה ונותרנו חבוקות כל הלילה, אך המחשבה על טל ורינת לא פסקה מלהדהד בראשי.
לא אהבתי את הרעיון שטל תהפוך לאורגזמה חד פעמית בעבור רינת, מגיע לה הרבה יותר!

התעוררתי עם פיהוק של בוקר, ומצאתי את אלה מתבוננת בי.
"מתי התעוררת?” קול עייף ומאיים יוצא מפי.
"לפני כשעתיים, לא רציתי לפספס את הזריחה.”
"איזו מתוקה את! ומה עשית כל הזמן הזה?” התעניינתי.
"סתם… נהניתי מהמראות המדבריים, התארגנתי ולפני זמן מה שבתי לאוהל." אני מנסה לעצור פיהוק אך ללא הצלחה.”גם כשאת ישנה את יפה" היא ממשיכה וזה גורם לי להסמיק.
אני יוצאת לשטוף את פניי ובזמן זה אלה מסדרת את האוהל, הרגשתי חייבת לבקר באוהלה של רינת לוודא שהכל כשורה עם טל.
כשנכנסתי, שתיהן עוד היו רדומות זו בזרועותיה של זו. שמיכת פליז כיסתה אותן אבל למראית עין הצטייר שהן בעירום, לפחות חלקי.
עמדתי דקות ספורות אל מול התמונה הדמיונית הזאת ומחשש שאתפס עזבתי את המקום.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il