בעיר הגדולה – פרק ז'

20/04/2011

"בוקר טוב" נשקה לי אלה על האוזן. "בובי, כדאי שתסעי הביתה את צריכה להתארגן לעבודה, לא?”
"כן" השבתי בקול חרישי ממאנת להאמין שהגיע הבוקר.
"את ישנונית שלי את" היא אמרה וסטרה לי על התחת כתחליף לשעון מעורר.
"קמתי, קמתי" הצהרתי וכך היה.
אחרי המקלחת נסעתי לדירה ובדרכי דאגתי להתקשר לבוס להודיע שאאחר היום בעקבות 'סידורים'.
כשפתחתי את דלת הדירה הופתעתי לגלות שטל בבית בוהה בתכניות טלוויזיה.
"בוקר! אין עבודה היום?” שאלתי.
"אין" אמרה.
"אז למה לעזאזל את ערה בשעה כזאת? לכי לישון!”
"בקושי ישנתי הלילה, לא הצלחתי.”
"את לא אמיתית, רוצה שאני אעביר לך חלק מהעייפות שלי?”
"אם ככה אני מבינה שעוד מישהי לא ישנה" היא חייכה את החיוך הממזרי שלה.
"שעות ספורות" השלמתי.
"את לא מאחרת לעבודה, תגידי?”
"כן, כן הודעתי… הגעתי להתארגן ולעוף.”
"אז עופי!” היא קראה לעברי בזמן שדילגתי לחדר אוספת חפצים ודוחפת לתיקי.
החלפתי בגדים, התבשמתי מעט ויצאתי.
"עבודה נעימה" נשמעה קריאתה של טל מעבר לדלת.

הגעתי למשרד, הרבה ניירת הצטברה לי ולא ידעתי מאין להתחיל. אני יושבת מול הערימות ואומרת לעצמי 'אסור, פשוט אסור לדחות!'
הפעלתי את הרדיו ולצלילי השירים וקולן הסקסי של השדרניות החלתי לעבוד.
שעה אחר שעה סימנתי וי ועוד וי על דף המשימות שלי ופשוט הוקל לי, הרגשתי יעילה ואני מאוד אוהבת את ההרגשה הזאת.
באמצע היום הטלפון הנייד צלצל ושמה של טל הופיע על הצג.
"אה טלטול?” עניתי.
"שנשן, מתי את מסיימת היום?”
"אממ…לא יודעת עדיין. בטח עוד שעתיים או ארבע, למה?”
"קבעת עם אלה משהו?”
"לא, היא עסוקה היום.”
"טוב, אז חשבתי על כרטיסים לסרט אני ואת, נראה לך?”
"סרט? למה לא, בכיף…”
"מעולה, אז תתקשרי אליי כשתסיימי אני אבוא לאסוף אותך?”
"אני מעדיפה לעבור בבית קודם…”
"סבבה, אז נתראה.”
"ביי, בינתיים.”
ניתקתי את השיחה, חייכתי על היוזמה שלה לנסות לחזק את החברות הטובה בנינו.
כעסתי על עצמי, בטח הרגישה שאני מזניחה אותה מאז שהתחלתי לצאת עם אלה.
חשבתי על הסקס שהיה לי אמש עם אלה והתחושות המוזרות שעברו בי תוך כדי, שיחזרתי את הבריחה שלי לחוף הים ואת העובדה שהצטרפה אליי טל כשחשה שמשהו לא כשורה.
התבלבלתי! יצאתי מהמשרד להכין קפה ושבתי לטפל בשאר העניינים.
הבוס נכנס עם פרוייקט חדש שביקש שאשקיע בו את זמני, וכשראה את הפנים הדי נפולות שלי אמר שרן הוכתר לסייע לי במידת הצורך. למשמע דבריו של הבוס רן מלמל משהו מן המשרד המקביל.
"אוהבת אותך רן" אמרתי וההוא בתגובה צעק לי "תיחנקי!”
סיימתי את רוב המשימות החשובות והתמקדתי בפרוייקט שקיבלתי, ידעתי שההצלחה שלי בו היא הצלחתו של הבוס הגדול, מה שאומר תגמול בהתאם או אולי אפילו קידום.
לאחר שהבנתי מה המשימה שלי, קבעתי עם רן לשבת על תכנית עבודה למחרת היום.
כיביתי את אורות המשרד ויצאתי.

"בחרת בסרט ההוא שרצינו לראות?” שאלתי.
"כמובן"
"התקלחת כבר?”
"כן.”
"איך המים?”
"נעימים, תיכנסי שלא נאחר ההקרנה בעשרה לתשע.”
לאחר שסיימתי להתארגן יצאנו מן הבית לכיוון הסינמה סיטי, טל לבשה את השמלה השחורה שאני אוהבת ואני בג'ינס קצר וטי שירט. נסענו ברכבה של טל כאשר היא נוהגת. במהלך הנסיעה הטלפון שלי צלצל.
זאת הייתה אלה מעבר לקו, שאלה לשלומי והתעניינה איך עבר היום שלי בעבודה, ככל הנראה קיבלה שיחת טלפון מאחיה בו סיפר לה על הפרוייקט החדש.
לאחר שהזנתי אותה במידע והיא אותי, הסברתי לה שאני עם טל, בדרך לסרט. היא ביקשה שאמסור לה דרישת שלום ואיחלה לנו ליהנות.
"היא אוהבת אותך, אהה…?” העלתה אלה.
"כן.”
"איך את עושה את זה? נכנסת ככה ללב של אנשים?”
"אני? אני לא עושה כלום.”
"יש לך קסם כזה.”
"תראו מי שמדברת!”
"את חושבת שאני מקסימה?” טל נשמעה נלהבת.
"ברור שאת מקסימה, את ה-חברה שלי!”
טל הסתכלה לעברי חייכה את החיוך הזה שלה…
"ירוק" הארתי את תשומת ליבה ולאחר שצפרו לה לחצה על דוושת הגז.
הגענו בשלום למתחם וחנינו לאחר מכן נכנסו לאולם לאחר שהצטיידנו בשתי כוסות קולה גדולות וגיגית פופקורן. לאחר פרסומות מטרידות החל הסרט ושתינו שקענו אל תוך הסצנות הסוחפות.
כשנגמר הסרט יצאנו מן האולם מחליפות חוויות, מתווכחות ומצחקקות.
ללא ספק הרגשנו שתינו שזו הייתה חוויה טובה עם טעם של עוד.
"מה דעתך לזרום לבירה?”
"עכשיו?”
"כן מה?”
"אבל אנחנו עובדות מחר.”
"אל דאגה אני אעיר אותך.”
"בטוחה?”
"כן, אני יוצאת מוקדם.”
"נו טוב…”
"את עוד תקבלי צל"ש על ספונטניות.”
"ספונטניות? כאילו יש לי ברירה… איך אפשר לסרב לך?”
"אז זהו שאי אפשר.”

נסענו לפאב בקרבת הבית, מעדיפות לשוב בבטחה בעזרת רגלינו הביולוגיות.
התיישבנו על הבר ושתינו הזמנו בירה מן החבית.
"צ'ייסרים?” הציעה הברמנית.
"פעמיים עארק" השבתי.
"אם כך, נראה לי שאת תצטרכי להעיר אותי בסוף.”
"אל תתבכייני לי עכשיו! את הבאת אותי, שאי בתוצאות.”
"לחיים" שתינו ופרצוף בלתי נשלט עלה על פנינו.
"בעעע" אלה הוציאה לשון ואני הוצאתי לה בחזרה.
"אהה…לא סיפרתי לך" פתחה טל.
"מה לא סיפרת לי, חוצפנית?”
"רינת התקשרה אתמול.”
"מה?”
"כן, גם לי זה היה מוזר.”
"נו ו…?” לגמתי ארוכות.
"מה נו?”
"מה היא רצתה?”
"שאלה אם אני רוצה להתראות איתה.”
"איזה הזוי את מפתיעה אותי.”
"ברור לי, אני מפתיעה גם את עצמי, רק רגע זה מצריך עוד צ'ייסר" טל סימנה לברמנית ושתינו את הצ'ייסר השני להערב.
"מוזר שהיא יצרה קשר בכלל, הבחורה מזיינת נקודה.”
"זה גם מה שאני הבנתי מכל הבנות למיניהן, זו הדעה הרווחת.”
"אחותי, כבשת אותה. אמרת לה שאת סטרייטית?”
"אממ..אמרתי לה שמאוד נהניתי איתה, אבל זה לא ילך.”
"קשה להשגה ממש" צחקתי.
"בטח, זה נשמע יותר מעניין מ'אני סטרייטית' נכון?”
"שיחקת אותה.”
"ואז היא אמרה שחבל לי או משהו בסגנון. מסכנה, ממש חוסר ביטחון" אמרה טל בציניות רבה וחייכתי.
התסיסה של השעורה עשתה את שלה והתרכזה בשלפוחית.
"שירותים" הכרזתי והלכתי לתא. רק כשנכנסתי פנימה ונעלתי את הדלת חשתי בסטלה שמתבשלת בי.
כשחזרתי לבר חיכתה לי שם כוסית שלישית של צ'ייסר ועיניים בורקות של טל.
"עוד אחת?” שאלתי.
"עד שתיפלי.”
"מצחיק מאוד, ואת השפוייה שצריכה לגרור אותי הביתה?”
"בקלילות מרובה.”
"עם העיניים הבורקות שלך, המצב שלך לא טוב יותר משלי.”
"אני סחי" הצטדקה טל.
"ואני צנצנת! מה נראה לך אני מכירה אותך מאתמול?”
"אני מכיר אותה, אני מכיר אותה מהמכולת…” שרה טל.
"אני זוכר אותה" תיקנתי וצחקנו בקולי קולות.
"אה נכון, יצאתי מטומטמת?”
"ממש! יוואו…איך נזכרת בשיר הזה עכשיו, לעזאזל?”
"לא יודעת נזכרתי.”
"י'מצחיקה.”
"מי שר את זה?”
"מאיפה לי?”
"אני חייבת לדעת" התעקשה טל.
"הלך עליי, לא תיכנסי לישון היום עד שתיזכרי נכון?”
"מכירה אותי טוב!”
"בואי נשאל…”
"לא, אני לבד!” קטעה אותי טל.
"נודניקית" אמרתי ושתיתי את השלוק האחרון מן הכוס.
"את שותה עוד חצי?” שאלה.
"נראה לך?”
"אז לפחות שליש?” התעקשה.
"תגידי את רוצה למסטל אותי או משהו כזה?”
"כן, אני אוהבת שאת מסטולה. את הכי מצחיקה ככה.”
"אני בכיוון של להתעורר מחר והראש הזה עכשיו הוא כבר יותר מידי בשבילי.”
"אל תהי כבדה.”
"אני כבדה, מתי הביתה?”
"צ"יסר אחרון כדי שאישן חזק והיינו פה.”
עשיתי טעות שכרתתי את ברית הצ'ייסרים עם האלכוהוליסטית הזאת חשבתי לעצמי ובכוחותיי האחרונים הכנסתי את נוזלי האניס החריפים לגופי.
כשפסקנו לשתות לרוויה ביקשנו את החשבון מהברמנית שלא הסתירה את החיוך הסתלבטני שלה.
שילמנו את הקנס והתהלכנו יד ביד די בזיגזג לביתנו בפינת הרחוב.
"שלא תשכחי להעיר אותי" הזכרתי.
"כמובן.”
"אבל בשבע וחצי לא שמונה, כדי שאספיק להתקלח.”
"אין בעיה" צעקה כאילו היו לה אוזניות רועשות. זה גרם לי לחייך.
"לילה טוב.”
"לילה לילה" ענתה טל.
נכנסתי לחדרי מחפשת פיג'מה לאחר שהתפשטתי.
"נזכרתי מי שר את השיר על ההיא מהמכולת" שמעתי את צעדיה של טל כבר בתוך חדרי.
הסתובבתי. טל עמדה מולי ואני מלבד תחתונים נותרתי עירומה. טל סקרה את גופי, כאילו ראתה אותו לראשונה ובי עברה צמרמורת מוזרה.
לא הספקתי לעכל את התחושה והרגשתי זוג שפתיים רכות בטעם אניס נושקות לשפתותיי.
שפתיי נפתחו לנוכח הלשון המזמינה והחלפנו נוזלים בתשוקה רבה. לאחר מספר שניות שפתיי נותרו קפואות וכשפקחתי את עיניי עמדה מולי טל עם מבט מופתע.
"כוורת" אמרה ויצאה מן החדר בנונשלנטיות.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il