בעיר הגדולה – פרק י"א

12/06/2011

"את בבית?" קראתי לחלל הדירה עם חזרתי מן העבודה. "טלטול…?” וידאתי כשלא שמעתי תגובה.
הנחתי את התיק על הכורסה וחיממתי לי את שאריות הפיצה שהשד יודע כמה זמן שהו במקרר.
'כנראה עדיין לא חזרה מהעבודה' חשבתי לעצמי ואכלתי לשובע.
דקה לאחר מכן שמעתי נקישה בדלת. מוזר, איזה אורח מתכנן להפתיע? לטל יש צרור מפתחות צבעוני עם נוכחות, בכדי לשכוח אותו.
"מי?” שאלתי.
"טל, תפתחי.”
ניגשתי לעבר הדלת וכשפתחתי אותה טל נכנסה בסערה.
"מה? שכחת את המפתחות?”
"לא, מצחיקה! ידעתי שאת בבית, הייתי מאחורייך ברמזור צפרתי וצפרתי, אבל חלילה שתסתובבי לגלות מי עושה סביבך כל כך הרבה רעש.”
"נו באמת, הייתי עם מוזיקה מי שמה לב?”
"זהו, אז אמרתי לעצמי למה להוציא את הצרור מהתיק את בטוח אוכלת במטבח.”
צחקנו וניגשנו להתרווח על הספה.
"תביאי איתך מים." ביקשתי.
טל הביאה איתה בקבוק מים יחד עם שתי כוסות והתיישבה יחד איתי.
"נו…את לא שואלת?” טל נשמה כמו ילדת תיכון נרגשת וחסרת סבלנות.
"שואלת, שומעת, דברי!” לא יכולתי להגיב באדישות.
"רגע, הודעה!” היא הכריזה וחשפה שיניים לנוכח הכתוב על צג הטלפון שלה. היא עיכבה את פתיחת השיחה עקב תגובה טלפונית ולאחר רגעים ספורים פתחה "סורי, אני איתך.”
"כולי אוזן.”
"אז אתמול, שלשום, מתי זה היה?”
"נו טולי, מה זה משנה דברי כבר." נעשיתי מתוחה.
"נכון! אז היא באה לאסוף אותי, שאלתי אותה לאן נצא והיא הציעה את הדירה שלה כי יפה ונינוח שם, לא שללתי. נסענו יחד לדירה זה היה קצת מביך לא כל כך ידעתי איך להתנהג ומה שרץ לי במוח הייתה החוויה הראשונה והטובה שעברתי עם האישה הזו.”
"נו, נו…?” שאלתי.
"רינת שאלה אם אני רעבה, אמרתי שקצת. אז היא השתלטה על המטבח והכינה לנו כל מיני מאכלים סותמי תיאבון. אכלנו ואכלנו וגם שתינו.”
"אלכוהול?” התעניינתי.
"ברור! היא הגישה יין לבן מבעבע, דווקא טעים. ואז דיברנו ודיברנו על הרבה דברים והיא הייתה אפילו מאוד נחמדה בעיניי, פתאום לאחר מספר כוסות הסטלה דיברה מעצמה, החרמנות תקפה אותי ונדבק לי כנראה החיוך המטופש הזה, מה שגרם לה להיראות דפוק גם כן.”
"איזו משעשעת את!” הגנבתי.
טל צחקה "בקיצור… היא התקרבה קצת, נישקה אותי ואז היא גם עשתה לי נעים ביד, בצוואר, בגב ואז היא הפשיטה אותי ושכבנו.” טל אמרה את דבריה בדרמטיות, לא הצלחתי להבין מה עובר על החברה הסטרייטית שישבה מולי. תמיד ידעתי שסקס בין נשים מעניין אותה ושאף תתנסה בשלב מסוים בחייה, אך בין זה ובין להתרגש כשהיא מתארת את זה?
"ואיך היה לך?” ניסיתי להישמע מרוכזת.
"שן, היה מדהים. היא מוכשרת והיא ידעה בדיוק איך לפנק אותי, לא הייתי צריכה לעשות כלום בכדי להתענג פשוט הייתי שם.”
"אז…? מה הלאה?” שאלתי.
"אממ… לא יודעת, בינתיים דווקא חביב, היא שולחת הודעות מאז, מתקשרת, מתעניינת.”
"עזבי אותה, מה את? מה את רוצה? מה את חושבת על כל זה?” ניסיתי לפקס אותה.
"כיף לי, נעים לי." טל משכה בכתפיה, “תראי, זה שונה לי, מעולם לא הייתי עם אישה. קצת חדש לי כל העסק הזה, אני עוד צריכה להבין מה אני חושבת על זה ואם בא לי בכלל להיכנס לזה.”
"את צריכה לחשוב טוב עם עצמך טל, אל תמצאי את עצמך זורמת סתם ככה מחוסר מעש ולהתעלם לי מהעובדה שמדובר בבחורה לא נאמנה וממוסדת במיוחד. אין בעיה שתיכנסי לעולם הזה רק תראי שאת עושה את זה נכון ובטוח.”
"כן.. אז מה אני אעשה?”
"אני לא יודעת, זו החלטה שלך." הדגשתי.
"אבל אני לא מבינה בהחלטות כאלה, שן.”
"ואני לא יכולה להחליט במקומך, טול.”
"מה את היית עושה?” היא התעקשה.
"אני באמת לא יודעת… לכאן או לכאן הייתי פועלת באטיות.”
"טוב, נראה כבר. מה איתך?”
"בסדר" השבתי.
"וואלה? מה קורה איתה? הרבה זמן לא ראיתי אותה.”
"גם, בסדר.”
"בטוח?”
"למה לא?”
"יש בך טיפת מוזרות.”
"קצת עייפה.”
"הבנתי, טוב.”

ערב שישי הגיע, אלה הציעה שנבלה את השבת אצלה, הצעתי שנצטרף לחברים בגלל שלאחרונה אנחנו מתבודדות הרבה. הופיע לה מעין קמט במצחה, אך דבריה לא תאמו אותו. "זה רעיון טוב דווקא, אפשר לקפוץ לחלי, נזמין גם את טל.”
"הדירה של חלי זה דווקא פתרון חביב, אדבר עם טל נראה מה קורה איתה, לכי תדעי אולי היא מתכוונת לנסוע להכיר את ההורים של רינת." צחקתי.
"מה הולך איתה באמת?” התעניינה אלה.
"היא די מבולבלת הייתי אומרת, היא לא יודעת מה היא רוצה מעצמה.”
"אני דווקא מבינה אותה, חדש לה כל העניין הזה, פתאום זה מרגיש לה כל כך טוב. קשה לסרב לזה, מי כמונו יודעות – את פשוט נשאבת.”
"לא, אבל… כן, אולי.”
"מה?”
"סתם, טל תמיד הייתה ילדת זין.”
"הרבה בנות היו עד שגילו, את יודעת…”
"כן אולי, טוב. אז מה? שישי אצל חלי?”
"כן אני אדבר איתה. נאכל אצלה ערב, כהרגלה היא בטח מתכננת משהו גדול ומשם נצא אם בא לך.”
"כן בא לי, בא לי…”
"סגור!”

אלה שוחחה עם חלי שהתלהבה לשמוע שהיא מארחת אותנו השישי, חלי ציינה שכשני חברים של אסף יהיו בדירה, אבל זה לא יפריע לנו להתאחד.
באחת משיחות הטלפון עם טל ביום זה הצעתי לה להצטרף עימנו לארוחה ורצוי שגם לבילוי, היא אמרה שלאחר שתברר עם רינת מה קורה היא תעדכן אותנו.

שמונה בערב שישי, אלה ואני לבושות אחרי מקלחת בדרכנו לחלי.
"נו אז הן באות?”
"מי?” עשיתי עצמי לא מבינה במה מדובר.
"טל ורינת.”
"אה, לא ברור, דיברתי עם טל היא אמרה שהיא תראה מה קורה ותעדכן אותי, בינתיים היא לא דיברה איתי.”
"תתקשרי אליה.”
"למה? שהיא תתקשר.”
"מה משחקי האגו האלה?”
"מה קשור אגו?” התגוננתי, “היא אמרה שהיא תעדכן, אז שהיא תעדכן! אני לא רוצה ללחוץ.”
"אוקיי" אלה לא נשמעה מרוצה מתשובתי.
"טוב" חידדתי. וכנראה כדי לא לשמור מתח באוויר אלה מיהרה לנשק את שפתיי.
"שני?”
"אה?”
"לא חשוב.”
"חשוב, למה לא חשוב?”
"נו, זה כלום.”
"אלי, התחלת… תסיימי!”
"זה באמת כלום.”
"לא צריך, לא בכוח!" נעלבתי, היא ידעה שאני מתעבת חצאי מילים או משפטים.
היא אחזה ברגלי בעת שנהגתי וליטפה אותה, "זה באמת לא מתאים עכשיו, אנחנו נדבר על כך.”
"אוקיי" הסכמתי ומחשבות החלו להתערבל במוחי. 'על מה היא רוצה לדבר? היא מרגישה בריחוק? יתכן והיא יודעת על הנשיקה? היא רוצה לזרוק אותי?' הייתי מתוחה לא הבנתי מה גרם לה לקרוא לי שני בטון הזה.
ניסיתי להסיח את דעתי ולהתרכז בערב החברים שלא חוויתי די הרבה זמן.

הגענו לדירת היעד, לשם שינוי אסף קיבל את פנינו.
"לא באמת" צחקתי וחיבקתי אותו.
"מה?” שאל.
"קמת מהכורסא באמצע התכנית בכדי לפתוח לנו? משהו קרה!”
אסף צחק צחוק מתגלגל, "חלי מסיימת את הקינוח, נראה לך שאגרום לה לזוז מהמטבח? זה עוד עלול לצאת מתוק לא במידה המדויקת.”
"הי בנות יפות!” חלי קראה תוך כדי שהיא יוצרת סירופ שוקולדי.
"הי שפית" השבתי ואלה ניגשה למטבח לומר לה שלום ולסייע לה בהכנות האחרונות.
"איפה החבר'ה שלך?” התיישבתי ליד אסף.
"הסטלנים האלה גם כן! בדרך, אמורים לבוא.”
"סורי שלא הבאנו כלום חשבנו שנאחר, אז לא עצרנו בדרך.”
"לא צריך כלום, זה בסדר." אמרה חלי.
"נראה לי שאפילו הקדמתם." הוסיף אסף "נאכל לפחות בעוד חצי שעה.”
"איפה טל?” שאלה חלי.
"מגיעה, לא מגיעה, אין לי מושג.” עניתי.
"יש מספיק אוכל לכולם גם ככה, כל שבת היא מכינה אוכל לגדוד." הקניט אסף.
"טוב אני קופצת רגע לסופר." קבעתי.
"שום סופר, שני די עם השטויות שלך, יש הכל!” התעצבנה חלי.
"מה את רוצה? נגמרו לי הסיגריות!” שיקרתי וטרקתי אחרי את הדלת.

קיפצתי במורד המדרגות ונתקלתי בטל מלווה ברינת.
"שן!” טל חייכה אליי.
"הי מה קורה? הגעת בסוף?”
"כן, סורי שלא התקשרתי זה היה מאוד ספונטני ולא רציתי להפריע, בטח התחלתם לאכול…”
"האמת שלא, חברים של אסף מאחרים.”
"הבנתי… אה, סליחה! אופס תכירו- רינת שני, שני רינת.”
"כן אני זוכרת אותה מהטיול אז." אמרה רינת.
"הי" לחצתי לה את היד. "טוב… הרוב למעלה, אני קופצת רגע לסופר.”
"ביי" ענו לי שתיהן יחד כמקהלה ודרכינו נפרדו.

כל הדרך לסופר תמונתן של רינת וטל רבצה לי בעיניים. 'מה הקשר?' הרהרתי לעצמי שוב ושוב בזמן שאני משלמת לקופאית עבור שתי שישיות של בירה, וודקה וערבוב.

"את לא נורמלית, לא היית צריכה! כמה זה עלה לך?” צווחה עלי חלי ואלה הרגיעה אותה.
חבריו של אסף הספיקו להגיע ומיד התכנסנו כולנו לאורכו של השולחן.
אכלנו תבשילים בזה אחר זה עד שהתפנקנו בקינוח.
טל ורינת ישבו מולי ומול אלה, רוב הערב עיניי לא משו מהבחורה החדשה הזו שדיברה כל הערב וניסיתי למצוא את קו החיבור בינה לבין החברה הטובה שלי.
אלה כל הזמן פלרטטה איתי- נישקה, חיבקה וליטפה. חשתי בתחרות זוגות שלא רציתי להיות חלק ממנה, אך לא באמת שאלו את דעתי על כך.

עברנו לסלון הבית לאחר שסייענו במלאכת הפינוי והכלים.
מיקמנו את האלכוהול והחלנו לרוקן את מיכלי הזכוכית שהכילו אותו.
ישבנו בספה מוארכת, לימיני ישבה אלה ולשמאלי טל. חשתי איך אט אט ללא שליטה גופי נעשה רפוי, והלשון הפכה כבדה- ללא ספק הייתי שיכורה. בלי משים לב החלתי לעקוץ את רינת בתקווה שהשאר שיכורים מספיק אף הם בכדי לא להבחין בכך. רינת צחקה מדבריי, מה שעצבן אותי יותר.
בשלב מתקדם אחד החברים של אסף הכריע "יאללה יוצאים!” כולם התרוממו להם והחלו להתאפס על חפציהם.
"אני חותכת לישון." לחשתי לאלה באוזן.
"למה?” שאלה וטל יחד איתה, כנראה רק הרגשתי שלחשתי.
"אני עייפה וגמורה, אני לא מתכוונת לצאת לבלות ככה. אני חייבת לנוח.”
"איזה מבאסת." טל עיקמה פרצוף.
"אני באה איתך" אלה סידרה את שיערי.
"לא, אני בסדר! תצאי איתם.”
"מה פתאום! אני רוצה להיות איתך." אחזה בכתפיי. “רונן תוכל להקפיץ אותנו? אנחנו לא נוכל לנהוג ככה.”
"אין בעיה." הגיב בשפיות.

הגענו לדירה.
"היית צריכה לצאת איתם, בגללי את נשארת עכשיו בדירה.”
"שני, להזכירך את הצעת לצאת, לי לא היה אכפת להישאר.”
"אהה…” אמרתי וסחרחורת תקפה את ראשי.
"אני חייבת ל…” רצתי בזיגזג אל השירותים והקאתי.
אלה שטפה את פניי ואחזה בי בזמן שרחצתי את פי.
"את בסדר?” שאלה בחשש.
"כן…אני חייבת לישון.”
נכנסתי אל מיטתה ועצמתי את עיניי, אלה ליטפה את ראשי וחיבקה אותי עד שנרדמתי.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il