דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
28/12/2008
הם ירדו במעלית לקומת הספא. הערב היה שם בחור אחר שהחליף את גוני במשמרת. הוא היה בחור שחום, נאה מאוד – בנוי היטב, מוצק יותר מגוני. אשר הציג עצמו כאדוארדו. 'נראה שלכל העובדים פה גוף חטוב ומושך.' חלפה מחשבה בראשו של יונתן. גם הוא היה לבוש בחליפה דומה לזו שגוני לבש אמש ויונתן כעת וכמובן: גם לצווארו היה ענוד קולר שחור.
"זה הקולר שאתה צריך להסיר ולשלוח למעבדה." אמרה לו איריס והצביעה על צווארו של יונתן.
אדוארדו הקליד משהו במסוף מולו, התבונן ביונתן ובמסך לחילופין ואמר לו: "אני מבין שאתה גם אמור להצטרף לפעילויות המועדון מטעם המקום. טוב מאוד. בוא איתי לחדר הפנימי לכמה דקות." כשהוא נושא עימו מכשיר מיוחד, קצת דומה למכשיר שגוני השתמש בו לחיבור הקולרים.
"אולי תבואי איתי." אמר יונתן לאיריס.
"לא, אין לך מה לחשוש, לך לבדך איתו ואחר, תרד לקזינו במרתף במעלית הזו." אמרה והצביעה על אחת המעליות, "תהליך שיחרור קולר אצל אדוארדו ימשך בין חצי שעה לשעה שבה הוא גם יערוך לך היכרות ראשונית עם נוהלי המקום. כבר מאוחר." אמרה והצביעה על אורות ניאון המנצנצים בחשיכה שמבעד לחלון; "אני צריכה לסדר כמה דברים. אחכה לך שם." אמרה בפסקנות.
"רגע, איך אני קורא לך, אם יקחו ממני את הקולר?" שאל יונתן בחשש את איריס המתרחקת.
"תבקש מאדוארדו, הוא כבר יראה לך." אמרה וחייכה לעבר אדוארדו מבעד לדלת המעלית הנסגרת.
אדוארדו הרים טלפון פנימי למישהו, שם שלט 'תיכף אשוב' ונפנה אליו. כעת חש יונתן את ידו של אדוארדו מקיפה אותו מאחור, טופחת קלות בכתפו ומושכת אותו ללכת לצידו, לכיוון החדר הפנימי.
"עמוד פה." אמר אדוארדו והעמידו בפינת החדר, שעליה היה ממוקד עיגול אור של פרוג'קטור. הוא ניגש למחשב שעמד על שולחן בצד והקליד משהו. הוציא ממגירת השולחן מין משקפת המתלבשת על העיניים, עם רצועות עור ארוכות בצדדים אשר בחלקן משולבות טבעות פלדה, נתן אותה ליונתן ואמר לו להרכיבה על עיניו. "עכשיו נערוך בדיקה סופית לווידוא התאמה מושלמת של התגים החילופיים אליך. תעשה מה שאומר לך ותשתדל לציית בדייקנות. על כל סטייה תיענש בחומרה וכל ציות יתוגמל היטב. יכול להיות שלעיתים יהיה נדמה לך שאני מדבר בקול שונה, אבל זה רק נדמה לך. אם תוצאות הבדיקה יהיו חיוביות, תשוחרר לרדת להמר, ללא קולר צוואר."
"ואם לא?" שאל יונתן בלחש.
"אז הבדיקה והתירגול ימשכו, ואתה כבר תדאג שתעבור אותה." אמר אדוארדו. והוסיף בתקיפות: "ביקשתי ממך להרכיב את המשקפת. מדוע אתה מתמהמה?"
יונתן חש 'עור ברווז' ברגליו. הוא לא הבין מה קורה, הוא חשב שהסרת הקולר תיקח בדיוק דקה ועתה הבין שזו פרשה שרק מתחילה ואין לו מושג מה המטרה. התקיפות של אדוארדו שיכנעה אותו לציית. הוא הרכיב את המשקפת, שרק האפילה את עינו וחיזק את הרצועות מאחורי ראשו כפי שנדרש, אבל לא הצליח לחבר את כל הרצועות ונראה שהוא זקוק להנחיה. אדוארד ניגש אליו והחל לקשור את הרצועות סביב ראשו ויצר כעין אפסר, כולל שתי חתיכות עור שהתלבשו על אזניו וכולל חתיכת פלדה שנידחפה לרוחב פיו הפתוח מצד לצד וניקשרה בחזקה לאחור. הוא הרגיש כמו סוס בתוך ריתמה. אדוארדו משך לאחור ואילץ אותו להפנות ראשו לימין או לשמאל בהתאם.
פתאום הופעלה תאורה. הוא צפה במעין "מציאות מדומה". ברגע אחד מצא עצמו בחצר אורווה רחבת ידיים, עירום למעט כיסוי גב מטריד. לפתע חש שהקליפס מאחורי גבו נפתח. הוא ניסה לומר משהו אבל בגלל הרסן בפיו היה בלתי אפשרי להבין מה הוא אומר. הוא קיווה שזה השתחרר במקרה ושהבגד יחזיק מעמד, כי לא רצה לחשוף עצמו לזרים, אבל מיד לאחר מכן נפרם השרוך שקושר את מכנסיו מאחור, וכמו בזמן שאיריס הדגימה לו, הוא נותר עירום, בתחתוני החוטיני שלו בלבד. 'לפחות עכשיו פסק הגירוד'. חשב.
"צעד צעד אחד קדימה וכרע על ארבע." שמע את קולו של אדוארדו. מכיוון שלא הבין אם המדובר בבדיחה על חשבונו או במשהו אחר, הוא לא זע מיד, ואז חש כעין צליפת שוט בגבו. מיד כרע על ארבע. הוא הרגיש יד מחטטת לרגע מאחורי גבו ואז נפתחו התחתונים והוא הרגיש שהזין שלו תפח למימדים אדירים. הוא הסתכל על עצמו וראה שרגליו נראות כרגלי סוס רגיל, פרט לצמידים שחורים על קרסוליו האחוריים. הוא חש במשקולת בין רגליו הוא הרכין ראש וראה שמגופו תלוי זין של סוס. הוא זיהה אותו, גם כי על בסיס הזין נראה כרוך הקולר הקטן 'שלו'! להכרתו חדרה אט-אט ההכרה שהוא בעצם סוס! זו היתה הרגשה מציאותית מאוד, כי הרגיש את הרוח הנושבת סביבו וברעמתו וכן את הדשא הלח המדגדג את רגליו. הוא ראה שהוא נימצא בחצר גדולה ומגודרת בעמודים עבים כל כמה עשרות מטרים, המחוברים ב-שתיים או שלוש קורות עץ אפקיות לכל ההיקף. באופק הקרוב ראה חורשה של עצים העומדים בתחילת השלכת וצובעים את הנוף בכל קשת הגונים הסתווית: ירוק, כתום, אדום וצהוב. פשוט יפה! במקביל חש בגבו גשם דק מרטיבו בטיפות קרירות קטנות. "התקדם אליי." שמע את אדוארדו. אומר ומסמן לו בידו המחזיקה שוט קצר. הוא ניסה לקום וללכת לכיוונו אבל חלק הקידמי של גופו היה כבד מאד והוא לא הצליח לעמוד על רגליו האחוריות. הוא החל ללכת על ארבע לכיוון אדוארדו, שהחל להריצו מסביב לחצר המגודרת. לאחר שלושה סיבובים, סימן לו לעצור, ניגש אליו, הוציא מכיסו קוביית סוכר והגיש לו אותה בידו הפתוחה. יונתן, שנזכר שהרעב כבר החל להציק לו החל ללקק את הסוכר מהיד. "אתה תהיה סוס טוב." שמע את אדוארדו, שליטף את ערפו. הוא הסתכל לצדדים וראה שבחצר מסתובבים עוד מספר סוסים וסוסות יפים. וכן, ראה עוד נער ונערת אורווה כמו אדוארדו. אדוארדו סימן לו לעמוד במקום. אחר סימן לו לשכב 'לישון' ושוב לקום. וכך עוד ועוד תרגילי סדר ולימוד שפת הפקודות. בכל פעם שלא הבין מה רוצים ממנו, הוא חטף צליפת שוט. אחד התרגילים הקשים היה ללמוד לכרוע ברך, להיצמד לריצפה ולהתהפך על הגב כשארבע הרגליים כלפי מעלה. (זה גם לחץ לו על עצם הזנב). בשלב מסוים, אדוארדו נראה שבע רצון. הוא נתן לו ללקק מידו שתי קוביות סוכר! הוא שמע שריקה. ההוא הסב ראשו וראה שבקצה הרחוק של הרחבה, ליד המבנה הגדול, עומד זוג. אדוארדו דירבן אותו להגיע אליהם במהירות. הוא מיהר ככל יכלתו והגיע אליהם מתנשף.
זה היה זוג מבוגר יחסית: הגבר בערך בן ארבעים או ארבעים וחמש, לבוש בהידור והאישה כבת שלושים וקצת, יפה מאוד הוא היה משוכנע שכבר ראה את פניה בעבר, אך לא זכר היכן, לרגליה מכנסי רכיבה מעור, מתחתם תחתונים או בגד ים מבד לייקרה מתוח על שפתי כוס נפוחים ובתור חלק עליון רק ז'קט קצר מעור זמש חום ללא שרוולים וללא כפתורים, החושף את שדיה. יונתן שם לב ששניהם ענדו צמידים אפורים, שונים מעט מהצמידים שעל הסוסים והסייסים. הגבר תפס ברצועות הרתמה משך אותו אליהם ואמר: "זה הרכש החדש שלנו. תראי כמה הוא יפה ומבריק," אמר כשהוא מעביר ידיו על גבו וישבנו. "אני רואה שצריך לשפר את עניין הזנב," אמר כשהוא מגשש בין עצם הזנב לפי הטבעת. הוא סימן בידו לאדוארדו והמשיך: "את עוד תראי דוגמאות. כמו שהסברתי לך, הסוד של הצלחתנו, הוא בחירת העבדים וחיות המחמד." (כן, כך בפירוש!), "מתן תנאים טובים (סניטריים, תזונה, כושר גופני) ביחד עם דרישת צייתנות מלאה, ללא פשרות. מבחוץ די קל להבדיל: כל העבדים והחיות מסומנים בקולרים שחורים בלתי ניתנים להסרה ללא ציוד מיוחד ומתוחכם הנמצא רק אצלנו. ואנו, האדונים – בקולרים אפורים, שניתנים לשחרור ורכיסה עצמאיים על ידי כל אחד מהאדונים; כמו זה שלך." (וכאן לקח את ידה בידו, ליטף אותה קלות ולחץ בשתי נקודות מסוימות בצידי הצמיד לשמיעת קליק ובשתי נקודות אחרות לפתיחתו. לאחר מכן ענד לה הצמיד בחזרה.) "חוקי המקום פשוטים: האדונים קובעים הכול, בעצם. אם אדון (שיכול להיות גם אישה) רוצה כל דבר שהוא, למשל לשכב עם אחד העבדים, גבר או אישה או אפילו בהמה – כל שיצטרך לעשות, זה לסמן לו. אם יש מחלוקת בין עבד לאדון תמיד האדון צודק אלא אם יש עדים (שני אדונים או ארבעה עבדים) שהייתה פה התעללות סדיסטית שהותירה צלקות לפחות, ללא התגרות. גם את הסוסים והכלבים אנו מאלפים היטב. ככלל. כדי לשמור על חיוניותם ועל צייתנותם אנו שולטים בכול: לדוגמא, אנו רשאים אפילו למנוע מהם מזון (פרט למים) או למנוע מהם לעשות צרכים במשך יממה. אנו גם כמובן נוהגים לתזמן את הסיפוק המיני שלהם. אנו שומרים אותם ברמת ייחום תמידית גבוהה כך שברגע שאנו רוצים אנו פשוט 'משחררים ניצרה' ומאפשרים להם לגמור. זה גם מסייע בשליטה, שכן כולם, ובמיוחד הזכרים, מצייתים לכל גחמה שלנו ברצון כאשר הם מיוחמים. אם אנו מרגישים שמי מהם מגיע לאורגזמה לא מבוקרת, אנו כמעט תמיד משדרים לו דרך הקולר פקודה העוצרת זאת מיד." עכשיו יונתן הבין מדוע הוא ונועה כאילו נעצרו מספר פעמים בדרכם לשיא. "אגב, כל עוד אנו עונדים את התגים האפורים שלנו, אנו מוגנים, אלקטרונית, מפני קליטת האותות האלימים המשודרים לפעמים לתגים השחורים. עד לא מזמן התמקדנו בייצור סרטים פורנוגרפיים ובסיפוק שירותי עינוג מקיפים לאלפיון העליון. כעת אנו רוצים לנצל את המיומנויות שרכשנו למיזם חדש: מכירת זרע להפריות. בשביל זה נדרשת ההשקעה החדשה. הייחוד שלנו הוא הדילוג על שלב ההקפאה שגורם לירידה דרמטית באיכות הזרע. אנו נבטיח אספקה של זרע טרי תמיד. תוך שש שעות מההזמנה. אנו מתחילים קודם כל עם איסוף ואספקה של זרע סוסים." בנוסף, אנו מתחילים לחשוב על מיזם נוסף: אחד מחברי המועדון הנו מדען שפיתח שיטה להפיק מנוזל זרע חומרים לתעשיית הקוסמטיקה. וכן, פיתח שורה שלמה של תכשירי קוסמטיקה עשירים בפרוטאינים ובעוד 'רכיבים סודיים' אשר האפקט שלהם על העור מדהים. לפי הערכותינו, הרווחים על המיזמים החדשים יהיו עצומים.
"מדוע הם נשארים פה? איך אתם קושרים אותם מלכתחילה למקום? הם דווקא נראים לי מרוצים למדי." שאלה הגברת.
"זה פשוט למדי, החכמה היא באיתור המועמדים המתאימים, נפשית ופיסית. לאחר סינון ראשוני שעושים המאתרים שלנו, אנו מזמינים אותם לתקופת נסיון והתאקלמות של שבוע עד שבועיים. במשך הזמן הזה אנו בוחנים את התאמתם וכבר מתחילים באילוף ו'הקצעת פינות'. באותו הזמן, הם בדרך כלל כבר מתמכרים להרגשת העונג שבייחום המתמשך מצד אחד ולעוצמות האורגזמות המתוזמנות על ידינו. הם לומדים ליהנות ממתן סיפוק לבני הזוג שלהם וממימוש פנטזיות שלהם, של העבדים האחרים ובעיקר שלנו ובכלל לכל הסיפוקים שיש להם רק פה. והם אינם רוצים לעזוב. אנו מחתימים אותם על חוזים בלתי הפיכים מבחינתם ל-18 חודש קדימה בכל פעם. כאשר הם פה, אין להם שום רכוש, אבל גם אין להם שום הוצאות. זה טוב לכולם: להם, כי כך הם חוסכים את כל הכסף לרגע שאנו מפסיקים איתם את החוזה; ולנו, כי כך הם תלותיים לחלוטין ואינם יכולים בכלל לחשוב על נטישתנו ללא אישור. הדרך היחידה שלהם להגיע כאן לרכוש כלשהו, היא קבלת טיפים מאדונים, אבל גם זה מוגבל לסכומים קטנים.
בינתיים קרב אדוארדו כשהוא מחזיק ביד אחת ריתמה שמובילה סוסה צעירה וחמודה המנופפת בזנבה, מעכסת בהליכתה, מטלטלת שדיה מצד לצד בעדינות ומדיפה ריח משכר של ייחום לעברם. ביד השנייה הוא החזיק מין מתקן משונה: כאשר התקרב מעט אחז ביונתן פחד: זה היה מין דילדו מעוקל ענק עם נקב לארכו במרכזו המתנקז כלפי מטה, כנראה כדי לאפשר שימוש ממושך, כשבצידו השני צמוד לקטע של קשת מעור קשה שממנה יוצאת ציצת שיער ארוכה ובצדדים רצועות עור ולולאות.
"אדוארדו, תכיר, זו הגברת לילי. היא חברת מועדון חדשה וגם משקיעה פוטנציאלית בחברה. אנו ממהרים עכשיו, אבל אני רוצה שקודם כל תסדר לו את הזנב ואחר תדגים עליו חליבת זרע מהירה." אמר האדון.
אדוארדו ענה: "אסדר זאת בשימחה, אדון." הוא קשר את הסוסה לעמוד הגדר הסמוך, הוציא מכיס העור הגדול שלו שפופרת של חומר שמנוני שקוף, שם כמות נדיבה על ידו והחל למרוח סביב פי הטבעת של יונתן. הוא הוסיף: "אני מתנצל מראש שהפעם זה יהיה מעט איטי מהרגיל, שכן יש לנו עסק עם בהמה חדשה ובתולית."
יונתן רצה לברוח מרוב פחד ובושה, אבל פרט לזין הענק שלו, שמבלי לקבל את רשותו החל לפעום במרץ ולהימתח, אף איבר בו לא העז לזוז. לאחר כמה שניות החל אף להנות מהעיסוי. אדוארדו, שמבט במפשעתו הראה שהוא גם מתרגש ונהנה מההתעסקות, שם כמות חומר על הזין המלאכותי ולחרדתו של יונתן החל לסובב אותו סביב פי הטבעת כשהוא לוחץ חזק יותר ויותר פנימה. יונתן כיווץ את שרירי הישבנים, אבל כשראה את ידו של אדוארדו מוגשת בהחלטיות לשוט שהיה קשור על גב הסוסה, מיהר להכריח עצמו להרפות. אדוארדו הרגיש בכך וחייך. הוא עיסה ופישק באצבעותיו את פי הטבעת של יונתן ואז דחף אצבע פנימה ואחר עוד אחת. כניראה שאדוארדו נגע בנקודה רגישה, שכן לפתע הפך סבלו של יונתן לעונג והוא רצה שהחדירה תימשך עוד ועוד. אדוארדו קלט זאת מיד ומיהר להחליף את אצבעותיו בזין המלאכותי. זה היה בקוטר גדול יותר ולכן מתח את הדפנות עד לכאב, אך, כאמור, היה זה כאב מוזר, נעים. כאשר הכול היה בפנים, אדוארדו מרח חומר אחר, דביק על כל האיזור בין פי הטבעת עד אל עצם הזנב וייצב שם את הקשת המחזיקה את זנב הסוס המונף אל-על. בנוסף, קשר את הרצועות שמנעו מהמתקן לזוז או להיפלט מגופו של יונתן.
יונתן הזדהה עם תפקידו החדש והיה גאה בזנבו. הוא ניסה להראותו לסוסה, התחכך בה והתייחם עוד יותר. הוא הביט באדוארדו בעיניים מתחננות כשהוא מרחרח את אחורי הסוסה. אדוארדו נתן לו סימן בידו, יונתן נצמד לסוסה מאחור. אדוארדו החזיק את רתמת הסוסה שלא תזוז. אבל לא היה צורך. היא היתה מיוחמת מאודמאושרת מנסיון החדירה. יונתן התקשה לכוון את הזין החדש שלו וניסה שוב. לשימחתו חש את ידו המיומנת של אדוארדו מלטפת את איברו ואז מכוונת אותו למקום הנכון. סוף-סוף החל להכניס ולהוציא (לא לגמרי) את אברו מתוכה. תנועת גופו זו גרמה לזנבו ובמיוחד לשורש הזנב התקוע באחוריו להתנדנד ולהפעיל לחצים מענגים. כל הזמן הזה, לילי מלטפת אותו, לא מפסיקה להתפעל מהמראה היפה וניכר בה שהמחזה מייחם גם אותה. עד ששני הסוסים הגיעו לשפיכה מאושרת. ברגע זה, נתן לו אדוארדו צליפת שוט קלה ופקד עליו להתנתק ממנה ולהתרחק לאחור בזהירות. הוא תפס בידו, מהצד את הזין החצי רפה עכשיו וקילף ממנו בזהירות קונדום ענק עמוס בנוזל זרע והראה אותו בשמחה לגברת לילי ולאדון.
האדון אמר: "זה אכן נראה חומר טוב. יש לו עתיד אצלנו," הוציא מכיסו שני גושי סוכר, את הקטן זרק לכיוון הסוסה ואת הגדול נתן ליונתן ללקק מידו, תוך שהוא מוסיף: "לבחור הזה יש יכולת ייצור מרשימה, מאז שהוא נמצא אצלנו במעקב, הוא משחרר כמות כזו כל שש שעות, וגם זה רק בגלל שאנו לא מאלצים קצב גבוה יותר, להיפך, אנו מרסנים ומדכאים אורגזמות שכיחות מידי כדי לשמור עליו לאורך זמן."
"עכשיו תראי את ה'קינוח'," הוסיף בחיוך, והינהן בראשו כלפי אדוארדו והסוסים. אדוארדו הניף את השוט באוויר ואמר לסוסה צירוף הברות מוזר שיונתן למד רק לפני כמה דקות את משמעותו ביצוע היפוך. הסוסה השמיעה צהלת אושר, ירדה לקרקע, אכלה את גוש הסוכר שהמתין לה שם וביצעה היפוך כאשר כל רגליה מופנות כלפי מעלה, פשוקות וחושפות את הכוס הגדול והמגולח שלה. עכשיו נתן אדוארדו ליונתן פקודה לצעוד ישר קדימה. יונתן סטה מעט ימינה כדי לא לדרוך על הסוסה, אבל חטף דקירה באותו צד ושמע: "אתה אמור לצעוד ישר עליה. אבל אל תדרוך עליה." הוא תיקן והתקדם לעברה באפשרות היחידה לבצע מה שנאמר לו: כשהוא פותח רגליו והיא שרועה מתחתו. "המשך לאט לאט עד שאעצור אותך." שמע. הוא התקדם עוד מעט, עד שקצה הזין המבריק, עדיין קשוי למחצה והמטפטף את טיפות נוזלי הזרע האחרונות הגיע לכיוון פיה של הסוסה והיא החלה ללקקו ולמצוץ בהנאה, עד לניקויו המלא. יונתן המשיך לצעוד עוד כשניים-שלושה מטרים קדימה ונעצר בהמתנה.
"תראי את הסוסה המיוחמת הזו," אמר האדון בהצביעו על כוסה הנפוח שהחל להגיר עסיס. "הרגע גמרה וכבר רוצה עוד…" אדוארדו סימן לסוסה והיא התהפכה על הבטן, קפצה ונעמדה בחזרה על רגליה כשפניה מביעות סיפוק.
פתאום כבה הכול והשתררה דממה. יונתן שמע את אדוארדו אומר: "אכן, התגים הזמניים שלך מכוילים ומתפקדים מצוין." הוא חש משמוש בצווארו ו"קליק" והרגיש שהקולר מותר. עכשיו משך אותו אדוארדו אחריו בעזרת הרסן, נשמעה טריקת דלת ואז הוא התיר את הרסן ואת הרצועות שקשרו את המשקפת. יונתן הסתנוור מהאור. הוא היה בחדר הקטן שמאחורי הדלפק, עירום ובישבנו תקוע איבר מלאכותי המחוזק אליו עם חגורת עור. על הרצפה היו מונחים מכנסיו ותחתוניו.
"תקרא בבקשה לאיריס," ביקש מאדוארדו. "רק היא יודעת להלביש אותי."
"אל תדאג, אני אעשה זאת."
"וגם אשחררך מזה." אמר והחל לשחרר את הרצועות סביב מותניו, שיחרר בעדינות את האיבר התקוע בתוכו, תוך שהוא מלטף ונוגע בזין שלו שהחל להתקשות שוב. הוא התלהב מיכולת ההתאוששות המהירה של הזין של יונתן וללא רשות, ליטף וליקק אותו לרגע, הזדקף ונשך את יונתן נשיכה קלה ואחר נשיקה בפטמה. הוא הלביש את יונתן ושלחו לדרכו כשהוא מוסיף: "אני מקווה שגם נהנית וגם למדת משהו שיעזור לך ולנו בעתיד הקרוב…"
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il