בשלט רחוק – פרק ו'

11/02/2009

יונתן ירד במעלית לקזינו, יצא ממנה וחיפש בעיניו את איריס. 'כמעט שכחתי, אבל עברו כבר כמעט 24 שעות מהארוחה הרצינית האחרונה שאכלתי ואני ממש רעב. אבל לפני זה אני צריך לרוקן את השלפוחית, גם את זה לא עשיתי כבר כמה שעות,' חשב. הוא חיפש שירותים, אבל אז נזכר שאינו יכול לשחרר לבדו את הסוגר של מכנסיו והוא חייב עזרה גם בפתיחה ואחר בסגירה. הוא חיפש אותה במרץ, עשה סיבוב באיזור הלובי – אך לשווא. הלחץ רק גבר והוא כבר חש אובד עצות, שכן התבייש לבקש מאדם זר לפתוח את מכנסיו ואחר לסגרם. פתאום הבחין בה יושבת בבגדיה הפרובוקטיביים ליד הבר, ומשוחחת עם מישהו. פניה פונים אליו. הוא ניסה לסמן לה שתבוא אליו, אך היא לא הבחינה בו. הוא קרב אליה וראה שהיא יושבת עם עוד בחור נאה, שחרחר, בעל מראה נערי, לבוש בדומה לו בסרבל, רק קטן והדוק יותר, עשוי מבד לייקרה המבליט את גופו המושלם, וגם "חבילה" מרשימה בחזית (בנוסף לקולר דומה לשלו). במחיצתם ישב גם גבר לבוש בהידור, כבן 50-45 שנראה מאד מכובד, אולי מנהל בנק או נשיא חברה כלשהי. לפני כל החבורה כוסות של משקאות חריפים שונים ונראה שהם שקועים בשיחה קולחת, תוך כדי ציחקוקים ונגיעות הדדיות. יונתן ניגש אליהם ואמר, "סליחה, אבל אני מבקש שהיא תבוא איתי, זה דחוף," כשהוא שם ידו על כתפה של איריס.
"תכיר," אמרה איריס אל האדם המבוגר, (תוך התעלמות מבקשתו), "זה יונתן, המועמד החדש לעבודה אצלנו," והחוותה בידה לכיוונו. אחר פנתה ליונתן ואמרה, כשהיא מחווה לעבר האיש: "תכיר – האדון מייק." היא עצרה את שטף הדיבור כשהיא מדגישה את המילה "אדון," ואז המשיכה, "וזה מישל, עובד איתנו כאן, והוא יהיה שותפך לחדר המגורים הקבוע."
"נעים להכירך," אמר לו 'האדון מייק' והושיט את ידו. יונתן הושיט לו יד לשלום ואז הבחין בצמידים האפורים על ידיו.
"תודה," אמר יונתן, כשכל מה שהטרידו זה הלחץ הגובר בשלפוחיתו. "אני חייב לגשת איתה."
"אתה חסר נימוס!" אמר לו האדון מייק, "אינך רואה שאנו עסוקים?" יונתן חש אי נוחות.
"אבל אני חייב עזרה במשהו," אמר יונתן.
"בסדר, אז אני משאיל לך את מישל," אמר האדון מייק וליטף את ישבנו של מישל כשהוא דוחף אותו בכיוונו. מישל קפץ ממקומו והגיש לו יד. יונתן חש בושה, אך שמח לקראת שחרור הלחץ. מישל החל ללכת איתו ולחש לו, שלא ישכח להודות לאדון מייק. הוא פנה אליו ואמר, "תודה רבה לך אדוני".
כנראה שיונתן מצא חן בעיני האדון, כי הוא סימן לו באצבעו להתקרב אליו ואמר, "אני מעניק לך את זכות השימוש במישל במהלך הערב."
יונתן רצה להודות לאדון מייק על נדיבותו בענין מישל, ובנוסף הוא כבר כמעט התפוצץ…. "באמת תודה רבה לך, אבל אנחנו בכלל לא מכירים, ואני לא בטוח שמישל יהיה מעונין." עכשיו הביט בו האדון מייק במבט מזרה אימה ואמר, "כידוע לך, במקום זה כל העובדים מאושרים למלא את רצון הלקוחות, ובפרט חברי המועדון." כשהוא מנענע בידו להפשלת השרוול ולהצגת התג שלו לפני יונתן. והוסיף: "אל תשכח שהוא, כמוך, נושא תג שחור …!"
יונתן הסמיק עד שורשי שערותיו, עד עתה היה כל ענין הבדיקות והשתתפותו בפעילויות המקום ענין תיאורטי, מופשט ואישי. הוא בעצם לא קלט שזו מציאות ובמיוחד לא חשב שזה ידוע לזרים.
"ואתה, אל תשכח שללא אישור מפורש, נוזלי גופך אסורים על מישל או על עובדים או חברי מועדון אחרים!" הזכיר לו האדון מייק.
יונתן פנה אל מישל שהמתין בצד והלך עימו לכיוון השירותים. הוא ביקש ממנו במבוכה לשחרר לו את התופסן "אבל בזהירות ובלי למשוך תשומת לב."
"כאשר אנחנו לבד אתה יכול לדבר איתי בעברית," אמר מישל. "אני מציע שתבוא איתי לשירותי עובדים ואז אוכל להיכנס איתך, ואף לקוח מהקזינו לא יראה."
"רעיון טוב, תודה," אמר יונתן, כשהוא מיואש לגמרי כי הבין שיצטרך להמתין עוד כמה זמן וביטנו הציקה לו. הוא הלך אחריו למעלית והם עלו כמה קומות ויצאו דרך מיסדרון צדדי, לאולם שירותים ורחצה גדול ומרווח. האולם בהק בנקיונו ובאויר עמד ריח נעים של שמני רחצה ובשמים. היו שם מספר עובדים, רובם גברים וגם 2-3 נשים, כולם נאים ומטופחים, עירומים או כמעט עירומים, שעסקו בפעולות ניקוי עצמי שונות (יונתן כבר זיהה אותם על פי הקולרים והצמידים השחורים). באחת הפינות עמד זוג נשים לבוש בלבנים סקסיים בלבד והתמזמז, ובאחד המקלחונים עמד מתחת למים הזורמים, זוג גברים חבוק, כאשר אחד מהם היה היחיד באולם שענד קולר אפור. בפינות האולם ובתקרה הבחין במספר מצלמות וידאו. (כאן אין הנמכת תיקרה כמו בסוויטה שלנו ולכן רואים זאת הסביר לעצמו). מבנה האולם היה מוזר: על אחד הקירות (הקיר עם ראשי הדוש ושאר מתקני הרחצה) היתה קבועה מראה ענקית שהדגישה את גודלו ונקיונו של האולם וכן איפשרה ליונתן לראות את שאר המתרחצים. האולם הגדול היה מחולק לתאים. לאורך הקיר הארוך ביותר ובניצב לו, היו מחיצות מחיצות ובין כל שתי מחיצות דלת. פתאום הוא הבין מה מוזר לו: כל המחיצות היו עשויות מזכוכית שקופה, שכנראה טופלה איכשהו נגד עיבוי אדים עליה, כך שניתן היה לראות כמעט כל מה שנעשה בו מכל מקום. וגם חלק האסלות היו מוקפות בקירות שקופים, (פרט לשני "תאים" שהיו קצת יותר חשוכים) והוא אפילו ראה שני עובדים ועובדת משתמשים בהם בישיבה ('דוקא נראה שהם נהנים..' חשב).
איך אפשר להשתמש בכאלו שירותים?" שאל את מישל, הרי כולם רואים ושומעים הכל (הוא התביש שיראו איך הוא צריך להשתין בישיבה וגם התבייש שיראו את זיקפתו).
"אנו מאולפים לא להיות רכושניים. מחויבים לוותר על כל פרטיות ולא רק על אחזקת רכוש כשאנו פה. הרי אנו חייבים להתמסר באופן מלא על פי רצון האדונים ואנו צריכים להתרגל לכך. בנוסף, כך גם ניתן להציץ לנו ולשמור עלינו," אמר.
"מה זאת אומרת לשמור עלינו?" שאל יונתן (שעדיין לא התרוקן!).
"תראה, אני הגעתי לכאן מיד אחרי השחרור מהצבא, התאהבתי במקום ואני נמצא כאן לשימחתי כבר כמעט שנתיים, ומקווה להיות פה עוד 3-4 שנים, זה יאפשר לי לחסוך ללימודי ארכיטקטורה מלאים באוניברסיטה יוקרתית בארה"ב, וגם ישאר לי להוצאות המחיה. אגב, בקשר לקולות הלא נעימים – המקום מתוכנן מעולה מבחינה אקוסטית: אתה רואה שהאולם גדול, עם מים זורמים, מספר תאי שירותים ואנשים מדברים אבל אין כמעת תהודה ובסך הכל ממש שקט. מחיצות הזכוכית, למשל, עשויות מזכוכית כפולה שכמעט אינה מעבירה קול. בשנים הראשונות מערכת הבקרה עלינו עדיין לא היתה מספיק טובה והיו מספר מקרים שעובדים התבודדו בשירותים, אוננו, או פיתחו יחסים רומנטיים ואפילו גמרו ללא אישור. מה שהפריע אחר כך בפעילויות המועדון. גרם לאי שביעות רצון של לקוחות ואדונים, ולעונשים עבורנו. אז הונהגה השקיפות הזו: בכל מקום שאנו נמצאים יכולים האדונים לצפות בנו, לתכנן עבורנו מה לעשות ולדאוג שלא נסטה מהמותר לנו. למשל, מעבר לקיר זה, הצביע לכיוון המראה, נמצאים חדרי הרחצה של האדונים ולמי שנמצא שם יש חלונות הצצה, והוא יכול לראות דרך המראה הזו כל מה שקורה כאן מבלי שנוכל לדעת."
"איך אתה יודע?" שאל יונתן.
"אתה רואה את הבחורה ההיא?" שאל אותו והצביע על בחורה יפהפיה המכוסה מכף רגל ועד ראש בבגד גוף שקוף כמעט לחלוטין (אפילו ידיה היו עטופות במעין כפפה צמודה), שעסקה בהברקת מחיצה בקצה האולם.
"כן," ענה.
"את כל האיזורים הקשורים למועדון: חדריהם הפרטיים של האדונים וכל האיזורים הציבוריים כגון חדרי הרחצה, ההתייחדות, ועוד, מנקים בתורנות העובדים. כך היתה לי הזדמנות לראות מה יש בצד של האדונים."
"אגב, הצצות אלה הן בנוסף למה שאנשי הבקרה, הביטחון התסריטאים והעורכים רואים באולם ההקלטות והבקרה הראשי דרך מצלמות הוידאו האלה ואלה שבחדרים."
"איזה עורכים ותסריטאים?" שאל יונתן.
"מה, אתה לא יודע? – עסק עיקרי פה הוא הפקת והפצת סרטים פורנוגרפיים. כדי שהם יראו טבעיים, אנו פשוט מצולמים כל הזמן. אגב, מישהו אמר לי שחלק מהמצלמות אפילו משודרות באינטרנט. בנוסף, וזה החלק הנעים, הם דואגים שהליבידו של כל העובדים יהיה גבוה כל הזמן. ("את זה כבר הרגשתי" חשב יונתן). בנוסף, כולם פה, ואני בטוח שגם אתה, חתומים על כך שאין להם שום תביעות מכל סוג שהוא לגבי זה שיצלמו אותם ולגבי כל שימוש שיעשה בצילומים האלה. כך שכל מה שנותר זה לברור את הקטעים המחרמנים ולערוך לסרטים."
יונתן הבין איך כנראה צולמו הסרטים המרתקים שקיבל ממייקל. הוא חש בושה ושאל בהיסוס: "אולי נלך לשירותי הקהל הרחב?"
"לא – מצד אחד אני לא מציע לך כי בדרך כלל המערכת מתוכנתת כך שהיא מזהה את כניסתנו לכל חדר וגם לשם. אנו אמורים להשתמש רק בשירותים אלו, ואם תכנס למקום שלא אישרו לך, אתה תקבל שוק חשמלי ותצטער על כך. חוץ מזה אני ורוב העובדים דוקא נהנים ומוחמאים מזה – זה אומר שאנו בנויים היטב, נראים טוב ומושכים מבחינה מינית. אחרת אף אחד לא ישלם עבור הסרטים האלה."
באולם נשארו רק 2-3 עובדים שנראו עסוקים בענייניהם ויונתן העדיף לחשוב שברגע זה אף אחד לא מסתכל עליו, בנוסף החל הלחץ בבטנו להתפשט ולהעמיק והוא הרגיש שברצונו להשתחרר גם מהלחץ במעיו ולא רק בשלפוחית… הוא השתכנע וביקשו סוף סוף לשחרר אותו.
הם ניגשו לאיזור האסלות. יונתן לא ראה אסלות כאלה אף פעם: כל אחת עמדה על במה קטנה, הן היו מעט גדולות יותר ומעוצבות במראה היי-טקי. במיוחד היה מוזר האיזור שבין המושב אל פני המים שבאסלה. היו שם קרני אור אדומות שסרקו כל הזמן את המפתח. בנוסף ניתן היה לראות בדופן האחורית ובצדדים חריצים ומה שניראה כפתחי צינורות. מישל אמר לו בגאווה: תראה כמה הם דואגים לנו, אילו אסלות רובוטיות חדשניות. כל אסלה כזו עולה בין 18 ל20 אלף דולר! זה עוד סיבה שהשירותים פה משותפים לכל חדרי העובדים האלה והצביע על הקיר הארוך. אבל כפי שאתה רואה, המקום מאוד נקי ונעים לעין ואין בכלל ריח רע. אתה רואה את הפתחים האלה – חלק מהם זה פתחים של מערכת איוורור משוכללת, ששואבת ומוציאה את האויר עם הריח הלא נעים מיד החוצה…
יונתן ניגש לאחד התאים שהאור בהם היה מעומעם יותר (בכל זאת זה יתן לי קצת פרטיות" חשב). מישל בא איתו ושיחרר לו קליפס, חיזק משהו במקום אחר, ופתח לו את החלק האחורי של המכנסיים. הוא הפשיל תחתונים, התישב עם תחת חשוף כמו שראה פעם את חברתו אבל לא כל כך הצליח להשתין בישיבה, במיוחד בגלל שהזין הזדקר.
"אולי אתה מכיר דרך לעשות זאת בעמידה? שאל.
"השתגעת? ענה מישל. מסיבות של שמירה על היגיינה, כל העובדים חייבים להשתמש באסלה רק בישיבה ואתה צריך להתרגל לכך. עם קצת תירגול אתה תסתדר. אני מוכן לעזור לך."
הוא התיישב שוב וציית להוראותיו: זוז יותר לאחור, פתח רגליים ואז מישל הושיט יד ותפס לו את הזין, מכוון אותו הצידה ופנימה ומניח לו. הזין היה כלוא עכשיו מתחת לשפת האסלה, בשקע צינורי שכנראה יועד לכך. פתאום הרגיש כאילו הוא מתמגנט למושב האסלה – זו היתה האסלה הנוחה ביותר שישב עליה מעודו.
סוף סוף חש הקלה, ורוקן את השלפוחית עד תום. מישל קילף את בגדיו בזריזות מדהימה וישב חשוף לגמרי על האסלה הסמוכה והתבונן בו בראי ממול. בתחילה הרגיש מבוכה, אבל לאט לאט חדרה למוחו ההכרה שכנראה במילא כבר ראו אותו ועוד יראו אותו כאן במצבים אינטימיים ולכן הכריח עצמו להתרגל לנוכחות לידו, ואפילו שחרר את הלחץ במעיו המתהפכים. אמנם בזמן שחירבן הרגיש לרגע כאב עז בפי הטבעת ("כנראה הוא עדיין כואב מהדילדו שהחדיר אלי קודם אדוארדו") אבל הכאב קהה. נראה שהענין של הטכנולוגיה כנראה עובד היטב. ללא הריחות הלא נעימים הוא ממש נהנה מהחיכוך בפי הטבעת… וזה אפילו ייחם אותו עוד יותר. כאשר סיים ניסה לקום אבל לפתע חש דקירה בצוארו וצריבה באשכיו, הפליט "איי" והתישב בחזרה. הכאב נעלם כמעט לגמרי, ומישל אמר לו: "עכשיו תלחץ פה." והדגים לחיצה על כפתור באסלה שהוא ישב עליה, להפעלת שטיפה. אל תשכח שאסור לך לקום מיד כשתסיים. אתה חייב להמתין לאות המשחרר של המערכת." על פניו נראתה הרגשת עונג.
הוא הרגיש זרם מים חמימים נעימים שוטף את אחוריו, אחר הרגיש כעין ליטוף: הותזה עליו תמיסת סבון, זרוע מכנית עטויה בספוג יצאה מהדופן האחורית של האסלה וסיבנה את איזור פי הטבעת והמבושים. לאחר מכן חש זרם מיים נוסף מכוון הישר לתוך פי הטבעת שלו. ההרגשה היתה מוזרה אבל נעימה מאוד. הוא ניסה לסגור את עצמו, אבל לפתע הואר התא באור בהיר יותר ומיד חש כעין אצבע נדחפת אליו בעדינות. הוא ניסה לקום כדי לחמוק ממנה, אבל שוב חש את הדקירה האיומה בצוארו. "כנראה שאחד האדונים מעונין לצפות בך, פשוט שב בשקט ואל תזוז בכלל," אמר לו מישל והצביע לכיוון גוף התאורה. צינורית ה"אצבע" נדחפה לתוכו עוד מספר סנטימטרים ואז הרגיש שהוא מתמלא בנוזל חמים. האצבע נשלפה החוצה והוא התרוקן שוב. זו היתה הרגשה ממש נהדרת. במקביל הרגיש כאילו משהו שואב, מוצץ ומלקק את הזין שלו. מסתבר שהשקע שבקידמת האסלה הנו חלק ממערכת שלמה. בשלב הבא, בוצעה שטיפה נוספת של כל האיזור (עם התמקדות בפי הטבעת) ואז הופעל זרם אויר חם לייבוש. עכשיו הרגיש צביטה קלה בישבנו ובמקביל אברו רפה לרגע – הוא קם בזריזות מופתע.
"אתה רואה, הם שומרים על ההגיינה והבריאות שלנו בקפידה." אמר, דחף יד בין רגליו ותפס בידו את הזין הקשוי למחצה, עם העור הרך והנקי וליטף אותו. בידו השניה חפן את האשכים ובאצבעו האמצעית העביר באיזור פי הטבעת. זה גרם לו להזדקף שוב והוא ניסה לעודד אותו לפחות לאונן לו. זו היתה לו הפעם האשונה שגבר נגע בו, אבל זה היה נעים מאוד וכבר לא היה איכפת לו, אפילו שזרים לגמרי רואים אותו ושהוא כנראה מצולם. אבל מישל רק הוסיף סיבוב נוסף באצבעו, שיחרר ידיו מאחיזתם, ריחרח את האצבע, ואמר: "אתה ממש חמוד ונקי." בזריזות הלביש אותו בתחתונים וסגר את המכנסיים מאחור. "עכשיו כשהוקל לך, בוא לאכול ולהמר, אולי אפילו תקבל צ'ופר על ידי האדון שצפה בך." אמר.
הם ירדו לקזינו במעלית כשמישל ממש נצמד אליו, ומתחכך בו. הוא ראה שבאולם מסתובבים עוד מספר מארחות ומארחים. הבנים בבגד דומה למישל והבנות בבגד כמו זה שלבשה איריס, וכולם בקולר דומה, מסתובבים בין האורחים, מגישים להם תקרובת ושתיה ודואגים לפנק אותם. הם ניגשו לבר. מישל הזמין עבור יונתן ועבור עצמו מנה עמוסה פירות ים ושתי כוסות משקה אלכוהולי. בזמן שהמתינו לאוכל חיפש בעיניו את איריס. הוא ראה אותה ישובה צמוד לאדון מייק על יד שולחן הבלק-ג'ק, ידיה באיזור המפשעה של האדון מייק, ןהאחרון שומר על מראה אדיש ורק "זורק" מדי פעם באויר את ההימור שלו לגבי הסיבוב הבא; ומחבק בידו את איריס, שנראתה למעשה די "אפופה". הוא ראה אותו אומר לה משהו. היא קמה, הלכה למספר דקות וחזרה עם משקאות ועם עוד משהו על המגש. האדון מייק הרים רצועת עור רחבה והחל לכסות לאיריס את העיניים. יונתן ראה שהיא מחפשת, כנראה אותו, והחליט להמתין בשקט ולראות מה יקרה. לאחר שהיא נראתה כמתחמקת (היא הצביעה על האנשים מסביב ומשכה בכתפיה) במשך כדקה; הוא ראה את האדון דוחף ידו לתוך החריץ בחזית הבגד ומלטף את שיפולי ביטנה, בידו השניה מלטף את פניה ובעיקר שפתיה ואזנה. נקל להבחין שהיא מתייחמת. לאחר כמה שניות נשלפה רצועת העור ועכשיו היא נכרכה ללא התנגדות. לפתע חש במבטו של מישל הנעוץ בגבעה שנוצרה בין רגליו. הוא הניח את המזלג והושיט ידו כדי "לסדר" את הזין, אבל מישל הקדימו, נתן לו מכה על היד ואמר "האדון מייק אמר לי שאסור לך לגעת בזין שלך, עד להודעה חדשה, ואני פה בדיוק בשביל לעזור לך."
למרבית מבוכתו, המראה של איריס, המכה והמשפט שאמר לו מישל רק גרמו לו לזיקפה חזקה יותר, עד כדי כאב.
"טוב, בבקשה תזיז לי אותו הצידה," אמר בקול נמוך למישל.
מישל שלח ידו וליטף בעדינות את המפשעה שלו, תוך שהוא מכוון את הזין שלו הצידה. יונתן תפס עצמו מפנטז על כך שמישל מאונן לו.
מאותו רגע ואילך, רצועת העיניים לא הוסרה. האדון המשיך להמר ואילו בידו חיבק וליטף את איריס בשכמות ובגב. יונתן סיים לאכול, קם מהשולחן וניגש לשולחן ההימורים. הוא ישב במקום הפנוי היחיד, בדיוק מול האדון ואיריס. מישל הביא לעצמו שרפרף והתישב צמוד לידו. מכיוון שלא ידע להמר, החליט להמר בסכומים קטנים בלבד, סכומים שהלכו ועלו כשהחל להרוויח.
באותו זמן, מישל "התרפק" עליו, ומידי פעם רמז לו על מה להמר. הוא היה שקוע במחזה מולו. שם ראה את התנועות הקטנות של האדון המלטפות את איריס. עכשיו גם ראה שהוא מעביר ידיו על פניה, מכניס לפיה אצבעותיו והיא מוצצת אותן בשקיקה, מתעלמת מקהל הצופים הזרים. באותו זמן מישל ליטף אותו ומידי פעם שלח ידיים אל ירכיו ובינהם. הוא לא התרכז במשחק ופתאום שמע את הדילר מדבר אליו: אדון, אדון! 12,000$ בבקשה! הוא היה בהלם. שמונים אחוז מכל הכסף שהוקצב לו אבדו בערב הראשון! הוא חשב שהוא משתגע (כמובן שהזיקפה נעלמה בבת אחת…)
אל האדון ניגש אחד המארחים, ומסר לידיו פתק. הוא הציץ בפתק וסימן באצבעו תנועה כמעט בלתי נראית למישל. זה קם וניגש אליו, יונתן ראה את האדון ממלמל משהו. מישל הנהן וניגש אל יונתן:
"אחד האדונים, שראה אותנו בשירותים, מזמין את כולנו לחגיגת קבלת פנים קטנה במועדון הפנימי. בינתיים, האדון מייק אמר שתמתין לו בתא הפנימי בבר. הוא כבר יסדר פה את הענינים שבינך לבין הקופה.
יונתן הלך לתא לצד מישל כשהוא רציני ומהורהר, עדיין לא שלם עם ההתחייבות שלקח על עצמו. בדרכם, עצר מישל בבר והורה לו לשבת ולהמתין בתא. לאחר דקות ספורות הגיעו האדון מייק, מוביל את איריס צמודה אליו כשעיניה עדיין מכוסות, ומישל מלווה אותם כשבידו כוסות קוקטיילים. האדון מייק ליטף את איריס, נישק אותה והחל לשלוח ידיים אל בין רגליה, החדיר ידיו דרך המחשוף שבסרבלה אל בין רגליה. הוציא ידו מבין רגליה, הושיט את היד הרטובה וליטף את שפתיו של יונתן. הריח היה משכר. הוא דחף את אצבעותיו לפיו, יונתן נרתע לאחור אבל השילוב של דקירה בצווארו עם הזיקפה בחלציו, גרמו לו לחזור בו ולפתוח את פיו. הוא החל למצוץ אותן. "אתה מתקדם בסדר גמור," אמר האדון כשהוא מושך את ידו מפיו של יונתן ומחייך.
"בעוד שעתיים תופיעו ביחד באולם המסיבה. אני רוצה שגם מישל יבוא איתך. שניכם צריכים להיות שם בדיוק בזמן, רחוצים ולובשים את הבגדים שימתינו בחדר הזמני שלך."
יונתן עלה עם מישל לחדרו. הדלת נפתחה מעצמה ברחש קל והפעם הוא נכנס ללא כל בעיות, התרחץ בג'קוזי הנעים כאשר מישל מסבן אותו וחופף את ראשו תוך עיסוי הקרקפת, ואחר מגלח אותו ואז לקח משחה שעמדה בין כלי הרחצה שלו, שם על ידיו ומרח עליו תוך עיסוי על כל הגוף. אחר הביא כרית קטנה מהחדר, שם על ספסל הפלדה, הושיב אותו עליו, נעמד בינו לבין משטח כיור הרחצה, לקח את רגלו הימנית, הניחה על המשטח מצד אחד שלו ואת השמאלית מהצד השני. עכשיו לקח משחה אחרת, שם כמות הגונה בידו והחלה למרוח סביב איזור פי הטבעת וגם מעט פנימה, כשהוא מסביר לו שזה יקל את הכאבים שלו, ירכך את העור ויזרז את ההחלמה. יונתן לא כל כך הבין,כי הכאב מהחדרת הזנב אליו לפני כארבע שעות כבר כמעט עבר. אבל זה היה נעים והוא פשוט נהנה מהזיקפה שלו, שטופחה על ידי ידו השניה. יונתן חשב על עצמו: איך הוא השתנה בשבועות האחרונים ובמיוחד בשלושת הימים האחרונים! זכרון חווית "תהליך הכיול" שאדוארדו עשה לו גרם לזרע שוב לרצות לפרוץ החוצה… הוא משך בידו את ראשו של מישל ומיקם את פיו סביב הזין שלו. זה החל ללקק ולמצוץ כשהוא מניע את אגנו ומתחכך ברגלו. אך נעצר לפתע ואמר: אני מצטער אבל עד שאקבל הוראה מפורשת, נוזליך אסורים עליי. יונתן החל לסבול "כאב ביצים" מהלחץ שלא נפרק. "אני גם צריך ללכת להתארגן, אתה תתלבש בינתיים, ואני אשוב לאסוף אותך," והלך, אוסף בדרכו חבילה שהיתה מונחת על המיטה. יונתן ניגש לחדר. על המיטה חיכתה חבילת בגדים ארוזה. יונתן תהה מתי הגיעה לכאן. הוא לקח את החבילה ופתחה. היו שם זוג תחתונים מוזרים: הם היו עשויים עור שחור דק וגמיש, בנוסף היה שם מין סרבל מעור דומה, אבל, לא ממש: היו שני מכנסים נפרדים שמחוברים בינהם רק בגובה החגורה, חושפים את תחתוניו מקדימה, ואם לא התכופף הניע את האגן הסתירו את ישבנו אך בכל מקרה הוא ידע שהם מאפשרים גישה חפשית אליו. החלק העליון היה חסר שרוולים, חלק מקדימה ואמור להסגר מאחור, שם היו משולבות לולאות שונות. בנוסף, היו שם שני שרוולים מעור דומה עם טבעות מתכת ומספר רצועות עור.
הוא לבש את התחתונים הדומים מעט לתחתוני טנגה אבל לא בדיוק – בחזית היה מעין כיס משולש לאיכסון האיבר שהתחבר לרצועה שמקיפה את הבטן, עם סגירה מאחור ומספר לולאות, אבל החלק התחתון התפצל לשתי רצועות דקות וארוכות שהתלבשו על הכתפיים, פישקו לו את התחת, וחשפו את פי הטבעת שלו. אבל בעודו מתלבט איך בדיוק ללבוש את המכנסים (קיווה שיסתירו קצת), נכנסו מישל ואיריס, לבושים גם הם בגדי עור פרובוקטיביים דומים (היו אצלה שני חורים עגולים גדולים שחשפו את השדיים). "באתם בדיוק בזמן," אמר יונתן, "אני זקוק לעזרה."
"ברצון," אמרה איריס, והחלה ל"ארוז" אותו בעזרתו האדיבה של מישל. היא גם הוסיפה מספר רצועות עור למישל. תוך שתי דקות היה "ארוז" בחליפות העור המוזרה וצעד בעקבותיהם למועדון.
במועדון כבר המתינו להם כעשרים עובדים, רובם ישבו מסביב על כורסאות הסבה וחלקם על כיסאות הבר, ענדו תגים עם שמם. הם ישבו על שני כסאות בר גבוהים שהיו פנויים. איריס החלה להכיר להם את הנוכחים, בחלקם פנים מוכרות להם. מישל ניגש אליהם מצד הבר והגיש להם קוקטייל וחטיפים, אבל איריס אמרה לו שאדון מייק לא מאשר לשניהם לאכול כלום אלא רק לשתות מים וקוקטיילים, עד להודעה חדשה ממנו. ולכן הם רק שתו. לאחר דקות ספורות נכנסו לחדר האדון מייק עם חבר מועדון נוסף – גבר נאה, כבן 40-45, לבוש בבגדי ספורט ומחזיק רצועת עור בידו. יונתן היה משוכנע שראה אותו בעבר. הם בירכו את הנוכחים. מיד קפצה איריס והגישה להם מגש ועליו כוסות קוקטיילים. האדון מייק לקח מידה כוסות, ניגש לעמוד ליד הכסא שמישל ישב עליו, והגיש אחת ליונתן, אחת לאיריס ואחת למישל. יונתן סירב כי 5 דקות קודם כבר שתה וידע ששתיה חריפה על בטן ריקה תשכר אותו. אבל האדון התעקש. הוא לקח כוסית. האדון השני לקח לעצמו כוסית ואמר ליונתן: " אני ג'ורג', ואתה יותר יפה ממה שזכרתי!" האדון מייק לקח כוסית גם לעצמו ואמר: "אנו נמצאים פה לחגוג הצטרפותו של עובד יפה חדש. אני מקווה שבעוד כמה שעות כבר נכיר אחד את השני טוב יותר. לחיים!" הוא שתה, לא מפסיק להחליק ידיו על "מכנסי" העור של יונתן, וגרם לו להסמיק. הוא המתין עד שיונתן ישתה את כל המשקה שלו. אז הוא רמז למישל משהו. מישל קם ממקומו, ניגש ליונתן ואמר לו: "זה מאד לא מקובל שהאדונים עומדים וכל העובדים יושבים על כורסאות. שנינו הכי חדשים בחדר הזה ולכן אנחנו צריכים לקום ולשבת על כיסאות מיוחדים לעובדים חדשים," והצביע על שני כדורי גומי גדולים שהו מונחים בצד. הם קמו. האדון מייק הודה להם והתיישב ביחד עם חברו. הוא הורה לאיריס, והיא מצידה הניחה על הבר לידו שלט רחוק דומה לשלט של טלויזיה ושני כובעים – ברדסים מעור. הוא לקח אותם בידו ואמר: זה שי צנוע לכבוד האירוע. אבל אני רוצה שתשבו כשאני נותן לכם את השי. יונתן ומישל ניסו לשבת על הכדורים החלקים מבלי לחשוף את הישבן, אבל הם החליקו עליהם לא הצליחו. יונתן הרגיש מגושם, הוא נעמד בסמוך לאיריס ולכסאו של האדון השני (שהוא לא זכר את שמו המלא) ומישל נעמד בסמוך לאדון מייק. "אני רואה שהם צריכים עזרה," אמר האדון מייק, שולח יד ומחליקה על החזה של מישל, מגרה לו את הפטמות. יונתן הרגיש את איריס מלטפת אותו ביד אחת ואת האדון השני, בשניה. מולו שוחח האדון מייק בקול נמוך עם מישל, שעיניו היו נעוצות בו, ומיזמז אותו ללא הפסקה, וגורם גם לו להסמיק. אל מאחורי מישל ניגש ג'וני והחל להתעסק עם הרצועות הארוכות שאיריס קשרה להם בחדר. לפניו נעמדה מישהי והחלה לדבר איתו. לפתע הרגיש שאיריס מותחת חלק מהרצועות שבגבו, פורמת וקושרת את הרצועות. הוא נמנע מלהסתובב כדי לא לשנות תנוחה ולחשוף לאדון את אחוריו, שהוסתרו חלקית על ידי מכנסי העור הנפרדים. הוא ראה שבין היתר קשר ג'וני רצועות לטבעות של תגי הרגליים של מישל ומיד אחריו גם איריס קשרה לו. אז סימן האדון מייק בידו על מישל ואחד הכדורים; ג'וני ניגש אל אחד הכדורים, גילגלו וקירב אותו אל מישל והחזיק אותו בידיו כך שלא יתגלגל, ואמר: עכשיו תשב, אני אמנע ממנו להתגלגל ובעזרת אנטוני נייצב אותך עליו." עכשיו הבחין יונתן שבכדור יש חור בקוטר של כ3.5-4 ס"מ שנראה שיש בתוכו משהו. מישל לקח שפופרת של משחה מבריקה כלשהי, שם כמות נדיבה בדיוק בחור! מיד תפסו אותו ג'וני ואנטוניו, עזרו לו וכיונו אותו לשבת בדיוק על החור! ובעוד אנטוניו אוחז בכתפיו, קשר ג'והני את הרצועות שלו לטבעות קטנות שהיו צמודות לכדור כך שחלקו התחתון פשוט הוצמד אל הכדור. רצועות נקשרו גם בין הטבעות המשולבות בצמידי הידיים לכדור. כעת ראה את האדון מייק משחק עם השלט כשהוא נועץ עיניו במישל, שמשום מה החל להניע מעט את אגנו ולהיאנח. יונתן הרגיש ידים מלטפות את גבו ויורדות אט אט לכיוון הישבן. הוא הניח שזו איריס וזה נעם לו. עיני מישל התרחבו לרגע והוא הפסיק לנשום, לפתע נפלטה מפיו צרחה קצרה. ומיד אחריה דממה, ואחר שוב, הפעם הרבה יותר חלש, ואחרי מספר דקות הוא החל להיאנח ושוב לנסות להניע את האגן. יונתן לא כל כך הבין אבל ההסבר הגיע מיד: הוא ראה את איריס ניגשת לכדור השני ועושה בדיוק מה שמישל עשה לכדור שלו. להפתעתו, היד שליטפה את ישבנו המשיכה בשלה! עכשיו ניגש אליו אדוארדו ביחד עם ג'וני, הם עזרו לו לשבת והצמידו אותו אל הכדור שלו בעזרת הרצועות שהוצמדו לחלק העליון של "חליפתו" ולשרוולי העור שלו קודם לכן, ולתגים שעל פרקי הרגליים ועל בסיס הזין שלו. הוא הרגיש את המשחה הקרה "משמנת" את פנים לחיי התחת ואיזור פי הטבעת. עכשיו יונתן הבחין בנשימות הכבדות של מישל ובזין הענק שהחל להזדקר מבין רגליו ולהחליק מבין מכנסי העור שלבש. מעולם לא ראה זין כל כך ארוך ויפה. מה שגרם לו לזקפה, שאותה דוקא קיווה להסתיר. פתאום הרגיש תזוזה מתחתיו. מהחור שבכדור הזדחלה ויצאה החוצה, כלפי ישבנו מין אצבע משומנת שנדחפה באיטיות אך בהתמדה לתוכו (לכן החלק התחתון של התחתונים שלנו חשוף, הבין יונתן). בתחילה חשב שזה נדמה לו אך מהר מאוד הכאב הפך מוחשי. הוא ראה את האדון נועץ בו את עיניו ומסמן לו באצבע על הפה לשתוק. ברגע מסוים האצבע שהיתה עבה למדי החליקה החוצה, למטה ושיחררה לחץ מפי הטבעת שלו, אך אחר, חזרה ונדחפה, עמוק יותר וכך עוד פעמיים שלוש. אחרי כמה דקות הכאב התעמעם מאוד (מזל שכבר עברתי "טיפול ראשוני" על יד אדוארדו) והוא החל אפילו ליהנות. ההרגשה היתה נפלאה, בכל תנועה הכי קלה של הגוף, האיבר (שהיה מעוקל קלות) נע והסתובב בתוכו וגירה אותו.
האדון מייק סימן לאיריס והיא הביאה סיבוב משקה נוסף. יונתן שהרגיש שהוא כבר מסוחרר לגמרי, ניסה לסרב אבל ויתר מיד. הם שתו שוב למען הצלחת ההשתלבות של יונתן במקום, ואז אמר האדון: "הגיעה העת לשחק משחקים. נתחיל במשחק הזיכרון. קודם כל, הפרסים: יהיה רק פרס אחד למנצח ועונש למפסיד! הפרס הוא האישור לגמור היום! האם אתם מוכנים?" שאל את יונתן ומישל. יונתן הנהן. (הוא חש שגם הוא מסמיק כאשר ראה שקצה הזיין שלו בולט דרך עור התחתונים הדק המתוח עליו). אבל תדעו: "כל עוד אין לכם אישור, אסור לכם להחדיר נוזלים לאף אחד אחר. אבל כמובן שלכם מותר לבלוע את שלנו…" הוסיף.
לפניהם הוצב שולחן ארוך ועליו שורה של צנצנות. על כל צנצנת היה כתוב מה בתוכה: ממרח שוקולד, חמאת בוטנים, סירופ מייפל, ריבת תות, ריבת קרנברי וכו'. מאחורי כל צנצנת עמד עובד. כולם יפים ולבושים בבגדים סקסיים. וליד כל צנצנת היתה כפית. בשלב ראשון, הסביר ג'וני, אתם תטעמו מהריבות בעיניים פקוחות. אז יכוסו לכם העיניים ואתם תצטרכו לנחש, על פי הטעם איזה ממרח קיבלתם וגם לנחש את שם העובד שהגיש לכם. מי שיגלה ראשון 5 מתוך 6 השמות יזכה. שלב הטעימה היה פשוט: כל פעם ניגש אחד העובדים, לקח בכפית אחד הממרחים, נתן למישל ואחר ליונתן לטעום ואמר את שמו ואת שם הממרח. יונתן היה בטוח שהוא ינצח.
"עכשיו הגיעה העת להשתמש במתנה שלכם," אמר אדון מייק. הוא נתן לאיריס ולבחור שחור שעמד לידה את הכובעים, יותר נכון מסכות העור שהיו מונחים לידו. ראשונה, הלבישה מישל את הברדס על ראשו של מישל. הוא כיסה את כל הראש מהצוואר דרך הפנים עד לעורף ורק השאיר שני פתחים לאזניים, שני חרכים לעיניים, שני נקבים קטנים מול הנחיריים ופתח עגול גדול ומחוזק, מול הפה. מעל לחרכי העיניים היו קפלים בעור עם תיק-תק שאיפשר לכסות את העיניים ולחסום ללובש אפשרות ראיה. "כמה הוא נראה סקסי, אני מתחיל להתאהב בו," חשב יונתן על מישל. מיד נגשה אליו איריס, נתנה לו נשיקה והלבישה עליו את הכובע השני.
לפי סימן קל מאדון מייק, כוסו עיניו ועיני מישל, והם היו באפילה מוחלטת. "פיתחו את הפה" אמר ג'והני. פתאום חש יונתן בטעם של ממרח שוקולד, אבל לא מתוך כפית אלא… זה היה מרוח על זין קשה שנדחף לפיו. הוא היה בהלם. זו לו הפעם הראשונה שהוא מוצץ איבר גברי, ועוד בפומבי! אבל זה היה טעים ונעים וביחד עם הלחץ המשתנה בישבנו, הוא הפך מיוחם יותר ויותר. לפתע שמע איוושה באויר לידו ומיד חש בצריבה בגבו. "בכל פעם שהשיניים שלך ייגעו בזין של מישהו, תקבל אחד כזה. אם תשמיע ציוץ זה יכאב הרבה יותר. תמשיך לנקות!" שמע את קולו של אדון ג'ורג'. "זה ממרח שוקולד," אמר בפה מלא, ואתה ג'וני. "יפה, תנקה הכל," שמע את ג'וני. "זה חמאת בוטנים," שמע את מישל. ושוב, "תנקה הכל, ותנחש מי זה?" "אנטוניו." "לא, טעית, 2:1 לטובת יונתן." שמע את קולו של אדוארדו. אבל בסיבוב הבא התהפך היחס: שד מרוח בריבה נדחף לפיו. "ריבת שזיפים, וזו…איריס," אמר. "כן, זו איריס, אבל זו ריבת קרנברי". הוא ליקק ומצץ ככל יכלתו את השד בהנאה, (כשהוא מתבייש אך נהנה מהאיבר המלאכותי הנעוץ, עולה יורד ומסתובב בישבנו). הפעם מישל ניחש נכון ("סירופ מייפל, אנטוניו"). מהר מאד הם החלו סתם לנחש שמות, וכך בתום סיבוב של 6 הטעימות – התוצאה היתה "תיקו". האדון מייק הכריז על סיבוב נוסף ואחר עוד אחד. וכך, אחד אחרי השני הם מצצו בהנאה לכל הנוכחים בחדר -הוא שמע קולות גניחה מיוחמים מכיוונו של מישל. פעם אחת שמע את אדון מייק: "אל תנסה בכלל, אתה לא תצליח להגיע לשם עם הידיים שלך." פתאום, הרגיש איבר גדול במיוחד ננעץ בפיו,הוא הניח שזה שייך לג'יימס, הבחור השחור הענק שהיה הראשון הערב ללחוץ את ידו, אבל יונתן לא יכל היה לדבר עקב הגודל העצום שמתח את פיו עד קצה הגבול ונדחף פנימה, עד לגירוי רפלקס ההקאה ואז נסוג במילימטרים. "תלקק היטב!" שמע והרגיש סטירה. הוא ליקק ככל יכולתו. פתאום, הרגיש שהאיבר מתחיל לפעום וחש שהבחור גומר לו בפה. הוא רצה לשחרר אותו כדי שהזרע יישפך מחוץ לפיו, אבל יד חזקה אחזה בערפו והוא נאלץ לבלוע את כל מטחי החומר. חלקם ישר לגרונו וחלקם ליקק מהזין וחש בטעם החדש ו…(הוא פחד להודות) דוקא טעים. אכן זה היה הבחור השחור אבל, גם הפעם הוא טעה לגבי הריבה… בהמשך, הוא כבר השתדל, לענג את הגברים ככל האפשר וזה גרם לו להגיע לשיאים חדשים של ייחום. הוא קיווה שהמשחק יסתיים בנצחונו. הוא ידע שברגע שמישהו יגע לו בזין, הוא יגמור.
לאחר שכנראה כל הנוכחים בחדר (לפחות הזכרים…) גמרו, יונתן כמעט השתגע ומישל ממש בכה מרוב ייחום, פסק האדון מייק: אני רואה שיש פה שיוויון. מצד שני אני רואה ששניכם ממש משתדלים (נשמע ברקע קול ציחקוק) הפרס יחולק בין שניכם: אתם תביאו אחד את השני לאורגזמה, פה לפנינו.
יונתן הרגיש שמישהו מתיר את קשירתו לכדור, האיבר מישבנו החליק החוצה. פתאום הרגיש הרגשת ריקנות, אבל זה לא ניכר בכלי זיינו הזקוף. יד נשית אחזה בידו, מישהו דחף אותו מאחור, והוא הולך לעבר קול גניחותיו של מישל. ידיים חזקות הרימו אותו באויר כבובה והושיבו אותו הישר על קצה הזין של מישל. הוא נבהל כשנזכר באורך המרשים שאמור להיכנס אליו. "הרפה את השרירים!" שמע את ההוראה בקולו של אדון ג'ורג'. כנראה בזכות ה"הרחבה" שעבר מקודם והרטיבות שנבעה מהזין שהוצמד לאחוריו, הוא חש שהזין חודר אל תוכו וממלא את מעיו. בשלב מסוים זה כאב לו, אבל הוא לא רצה שזה ייפסק לעולם. הוא הוצמד אל מישל וחיבק אותו. מישהו כיוון את הזין שלו, ושפתיים מיומנות עטפו אותו. הוא נקשר שוב כאשר פרקי ידיו נקשרות מקיפות – מחבקות את מישל שעודד אותו בקולות מיוחמים. ידיים ליטפו אותו מאחור והוא הרגיש שגם מישהו נוגע במישל. היה נדמה לו שהוא חש באיבר המלאכותי שנע בתוך מישל – התחושה היתה נעימה והוא בקושי הצליח להתאפק, כי רצה למשוך את הרגע ככל האפשר. לאחר כחצי דקה חש ברעידות המוכרות לו, הפעם מהזין של מישל ובהתכווצויות הנלוות. יחד עם ההרגשה של זין נוסף שנתקע בפיו, הפעם ללא כל תוספות, ועם הרגשת הזרג המלאכותי בתוך חברו ועם הלחץ המלטף של הפה העלום סביב איברו, ממש אילצו אותו להשפריץ בתוכו ולגמור כפי שלא גמר זמן רב. הרגשת העונג היתה ממש ממכרת!

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il