דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
27/12/2009
שכבנו.
זה היה מהיר, יעיל ומסובך.
לא יודע אם אהבה הייתה שם, שנאה שררה שם בטוח. או מה שהכי נראה לי, הוא פשוט היה חרמן שהוא היה מסוגל לשכב עם עמוד תאורה אפילו, אז הוא שכב איתי.
הרגשתי הכול.
החל מהנשימות, דרך הצעקות, הצחוק, הבכי, וכלה בצער. הכול.
הוא בלי לומר מילה, פשוט נרדם.
בלי תגובה, דעה, משהו! …תן לי מסר כלשהו שאני אדע מה קרה פה לעזאזל?!
אני כמובן לא נרדמתי כל הלילה! גם בגלל האור מהמטבח שסנוור אותי כל הלילה, וגם כי ניסתי לפרש את זה.
האם האנחות שלו זה היה כי הוא נהנה? כי הוא סבל? כי הוא, מה?
די חאלס, נמאס לי לחשוב אני על זה.
8:27 בבוקר.
"נו קום! קום כבר!" עדי צעק עליי בהיסטריה.
נראה לי שנרדמתי רק לשעה- שעה וחצי.
קמתי במהירות והוא זרק עליי את הדגמ"ח שלי, אותו דגמ"ח שאמר לי בליל אמש להוריד אותו, כי "מה אתה כזה ביישן?"
תוך כדי שאני מתלבש הוא זרק לי "נו יאללה… יאללה… אימא שלי צריכה להגיע כל רגע!"
כבר הייתי מוכן וערוך כי לא רציתי לאכזב אותו מסיבה כלשהי. הוא הלך איתי לדלת, פתח לי אותה ויצאתי.
ביי? הוא לא אמר.
8:31 כבר הייתי בחוץ בדרך הביתה.
בכל הסצנה הזאת שקרתה הרגע, אין זכר ללילה הקודם!
לא "היה כיף, היה סבבה, וואי… היה מוזר" שום כלום!
הלכתי הביתה עם מחשבה של טעות אחת גדולה.
מה עשיתי לעזאזל?! סתם הייתי כמו הזונה שלו?הוא אמר- ואני עשיתי?
הסתכלתי כל שנייה על הפלאפון שלי, שאם הוא יתקשר אז אני לא אפספס את השיחה ואענה.
מצד אחד שמחתי שעשיתי את זה ומצד שני לא.
מצד אחד הייתי בהיי מטורף ש יאללה זה לא נקלט ששכבתי איתו… איחדנו כוחות.
ומצד שני, באגו שלו לא מתקבל על הדעת שהוא יתקשר אליי אחרי הלילה הזה, ועוד עם בן…
אז מה אני חושב לעצמי שהוא יתקשר… ומה?
נכנסתי הביתה, אחותי בדיוק התעוררה מהטריקה של הדלת שלי כי הייתי עצבני רצח, וצעקה עליי: "מה אתה מעיר אותי ככה?! ואיפה היית כל הלילה?!" לא עברה שנייה והלכתי לבכות בחדר.
סגרתי את הדלת. אני עם עצמי. לבד.
ישבתי נראה לי שעתיים… והרצתי "אובר אנד אובר אגיין" את מה שקרה.
לא כיף לי לומר לעצמי "הזדיינו", כי בשבילי זה לא נשמע משמעותי בכלל, אז אני אומר "הלילה הזה… מה שקרה…" וכל מיני.
כל הזמן הזה אחותי דפקה לי בדלת וגם אמא שלי, בשביל לראות מה קרה כי לא עניתי להם בכלל, כמו גופה קפואה הייתי.
אחחח… הדרמה-קווין שבי יצאה באותו יום. באותו הבכי.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il