ג'ינג'י – פרק ד'

25/12/2014

"אני חושב שאני מתחיל להבין למה אתה כזה." השעין גיא על כתפי את סנטרו החינני, שהחריץ העדין במרכזו רק הוסיף לו לווית חן, ועג באצבעותיו החטובות עיגולים סביב פטמותיי.

"איך כזה?" שאלתי וניסיתי לקום, אבל הוא הטיל רגל ארוכה מכוסה שער בלונדיני עדין על ירכי, ולפת את פרק ידי בידו – הוא חזק יותר מכפי שהוא נראה, ובדרכו העדינה והמנומסת הוא בחור נחוש וממוקד מטרה – אני יודע זאת בוודאות כי נכון לעכשיו אני הייתי המטרה שלו.

"תן לי לסיים לדבר." המה רכות באוזני, שפתיו מתגרות בשובבות בתנוך הימני שלי. הוא כבר למד שזו אחת מנקודות התורפה שלי ולא היסס לנצל אותה לטובתו.

"אני מקשיב." נכנעתי, "אבל שתדע שבגללך אני מפסיד זמן לימודים."

"איזה לימודים?" התיישב גיא בפתאומיות ונעץ בי מבט חודר, מוזר איך העיניים הכחולות היפות הללו יכלו לקבל לפעמים גוון מתכתי כמעט מפחיד, "אתה מתחיל ללמוד? מה בדיוק?"

"אין לי מושג גיא, קודם אני צריך לעבור את המכשול של הפסיכומטרי, אחר כך נראה."

"נרשמת לבית ספר לפסיכומטרי או שאתה מתכוון ללמוד לבד? במה הכי קשה לך? רוצה עזרה? אני ממש טוב במתמטיקה."

"וואלה? באמת?" גיחכתי, "בחיים לא הייתי מאמין, חשבתי שרק מכוערים משקיעים בלימודים."

הוא חבט בי, כאילו בצחוק, אבל זה די כאב. "היי, אני לא רק פרצוף יפה." מחה, "יש לי גם שכל." הודיע לי, משרבט את שפתיו בהבעה נעלבת, מתוקה להפליא.

"כן, אני מתחיל להבין את זה, מה רצית להגיד לי קודם?"

"רציתי להגיד שאני חושב שאתה מתנהג בצורה מטופשת כזו איתי כי אתה פוחד להיפגע, אבל אתה טועה ואם היית מרשה לעצמך להכיר אותי היית מבין…"

"אני לא פוחד." נעלבתי, "ואני כן מכיר אותך, מכיר וגם יודע."

חיוך קל רפרף לרגע על פיו היפה, "יודע כן, ואולי גם מכיר, אבל לא מבין."

"מה יש להבין? יש לך גוף הורס ופרצוף מהמם, אתה חמוד אמיתי וזו הסיבה שרק אידיוט גמור יעז להסתבך אתך."

"למה?" דרש גיא לדעת. פניו קדרו, עיניו שבו והאפירו והחיוך הקליל שלו נעלם, "למה אתה מדבר ככה ג'ינג'י? זה לא הוגן."

"נכון." הסכמתי, "זה לא הוגן, החיים לא הוגנים, אין בהם שום צדק וכשתגדל תבין את זה לבד."

"אני כבר גדול, ואני לא חושב שאני אגדל יותר." הזעיף גיא את פניו הנחמדים ודרש הסבר.

"בסדר, אבל אתה לא תאהב את זה גיא."

"אל תדאג לי, פשוט תגיד מה שיש לך להגיד."

"טוב, אבל אל תגיד שלא הזהרתי אותך. אני חושב שאתה דלוק עלי גיא רק כי אני קשוח אתך ומתנהג כאילו שלא אכפת לי ממך. אני אתגר בשבילך וזה מה שגורם לך להתעניין בי, ברגע שאני אכנע, שאני ארשה לעצמי להיכבש ולהתמסר אתה תעבור לאתגר הבא, ואני אשאר עם לב שבור. זה קרה לי יותר מידי פעמים בעבר, ואני לא אעמוד בעוד פעם אחת כזו, ולכן, דווקא בגלל שאתה כזה מתוק ויפה ושווה אני נזהר ממך כמו מאש, הבנת?"

"כן, אבל…"

ניערתי אותו מעלי וקמתי, "אני חייב לשבת ללמוד גיא, ואתה צריך להתלבש וללכת להחליף את מועלם וסמי."

הוא נאנח וקם גם כן. "תגיד עודד, אתה חושב שמשהו מתחיל להתפתח בין סמי ומועלם?"

"משהו? למה אתה מתכוון משהו?"

"נו, אתה יודע." חייך גיא וצבט בחיבה את ישבני.

"כן, אני יודע." החזרתי לו צביטה, איזה ישבן מתוק היה לבחור הזה, יפה כמעט כמו הפנים שלו. "גיא, אתה בטוח שאתה כבר בן עשרים ושלוש? אני שואל כי לפעמים אתה מדבר כמו ילד בן שלוש."

"למה אתה מתכוון?" נעלב גיא.

"אני מתכוון לזה שאתה תמים כל כך שזה מתחיל להיות לא חוקי, אתה מזכיר לי את הטיפשונת הזו שמתעקשת לראות פורנו כי אולי הם יתחתנו בסוף."

"אני לא מבין." הביט בי גיא בפליאה, "ומה עניין פורנו לפה?"

"גיא… גיא…" נאנחתי, אני לא בנוי ללמד אנשים את עובדות החיים אבל הפעם לא הייתה לי ברירה. "תגיד, למה לדעתך מועלם שוכר לעבודה רק הומואים?"

"כי… כי…" גיא קימט את מצחו מהורהר, "אולי כי נוח לו יותר אתם? או ש… לא יודע, וחוץ מזה אני לא בטוח שרפי הומו, בהתחלה באמת חשבתי ככה, אבל עובדה שהוא מתחתן."

"גיא," טפחתי קלילות על לחיו, "התמימות שלך מתחילה להיות עניין פלילי." בישרתי לו, "ותאמין לי, רפי הומו לגמרי."

"איך אתה יודע?"

"תנחש, ואגב, הוא גם מאוהב בך, וזה אומר שהוא לא רק הומו אלא גם אידיוט, נכון, אידיוט עם טעם טוב, אבל עדיין אידיוט."

"מאוהב בי?" נפער פיו של גיא בפליאה, "מאין לך?"

"הוא אמר לי. טוב, לא חשוב, נעזוב אותו, מה שרציתי להגיד זה שמועלם שוכר רק הומואים כדי שלא יצטרך להשקיע יותר מידי מאמץ בשביל להשיג זיון, והוא שכר את סמי לא בגלל הכישרון שלו כאיש מכירות אלא בגלל שהוא מוצץ בעוצמות של שואב אבק תעשייתי, אתה מוזמן לנסות."

פניו של גיא הלבינו ושני כתמים אדומים נדלקו על עצמות לחייו, "אל תהיה מגעיל." נזף בי.

"גיא, תפסיק להיות טמבל, להיות הומו הולך יחד עם להיות מגעיל כמו שמקס הולך עם מוריץ, וכמו ששקע ישן עם תקע, הומואים הם עם מגעיל הגיע הזמן שתבין את המשוואה הזו ותפסיק להיות תמים, ואגב, אתה צודק לגמרי, אני גם פחדן ואתה, יפיוף שלי, מפחיד אותי עד מוות."

"אבל זה מה שאני מנסה להסביר לך, אין לך שום סיבה לפחד כי אני בכלל לא כזה, תתעלם מאיך שאני נראה ותסתכל עלי." דרש גיא, הניח את ידיו על כתפי וקירב את פניו לפני, לוטש מבט בעיני, "אני בן אדם טוב." הכריז בחגיגיות, "אני גבר נאמן לגמרי ואני אוהב אותך, ואני יודע שאתה אוהב אותי, אז למה…"

דפיקה על הדלת הפסיקה את הנאום שלו בדיוק בזמן, וככה לא הייתי צריך להסביר לו למה דווקא בגלל שהוא יפה ונחמד, נאמן ומונוגאמי וכלול בכל המעלות שרק אפשר לחפש בגבר הוא לא מתאים לי ואני לא מתאים לו.

"אתה מאחר גיא." צעק מועלם, ופתח את הדלת, מציץ פנימה, "תן לילד ללכת לעבוד ג'ינג'י." נזף בי.

"אני הולך, אני הולך." הסתלק גיא, משאיר אחריו שובל ריח נעים של בושם גברי שריחף ביני לבין מועלם הזועף.

אחרי שהוא הלך לטשנו זה בזה מבטים, נשמנו את הריח הטוב שהוא הותיר אחריו ושתקנו. אני ומועלם לא היינו צריכים אף פעם יותר מידי מילים כדי להבין אחד את השני, הוא קלט אותי מיד, וידע מהרגע הראשון עם מי יש לו עסק, וגם אני לא שגיתי באשליות לגביו. בניגוד לגיא החמוד אצלנו מה שרואים זה מה שיש, לא למועלם ולא לי אין שום מעמקים מיוסרים וחבויים אי שם בחשכת נשמותינו, ספק אם בכלל יש לנו נשמה, וגם אם יש היא בטלה בשישים לעומת הזין, אצלנו כל הקשקושים וההבטחות שאנחנו מפזרים כשאנחנו חרמנים שווים לתחת, רק ילד תמים ורומנטי או בחורה עם שעון ביולוגי לחוץ לא מבינים את זה.

"אני יודע בדיוק למה רפי הסתלק." אמר מועלם, נועץ בי מבט אפל, "אני לא אומר שזו רק אשמתך, בסופו של דבר הוא היה עוזב גם בלעדיך, אבל בגללך הוא עזב קודם ותקע אותי בלי עובד, ועכשיו אתה ממשיך עם הילד, שים לב מה אתה עושה ג'ינג'י, אני לא אוהב לאבד עובדים ואני שונא לעשות חפיפה בלחץ של זמן."

"אם ככה כדאי שתתחיל כבר עכשיו לחפש מחליף כי אחד משנינו בטח יעזוב בקרוב."

מועלם נאנח. "לא בזין שלי להכניס עוד מישהו חדש לעבודה." התלונן, "אולי אתה יכול פשוט להתאפק ולא להיות חרא לשם שינוי?"

"אני אשתדל בתנאי שגם אתה."

"מה אני? אתה מתכוון לסמי? אל תדבר שטויות, למה אתה חושב שהוא הסכים להתחיל לעבוד במקום המעפן הזה? בגלל המשכורת ואפשרויות הקידום?"

"מה, לא?" צחקתי כי ידעתי יפה מאוד מה משך את סמי דווקא לפיצוצייה שלנו, ומועלם ידע שאני יודע.

"זה לא מצחיק." הודיע לי מועלם וצנח בחוסר חן על הפוטון שלי, "אני יודע שזה מצחיק אותך, ואם הייתי במקומך אולי גם אני הייתי צוחק, אבל אני כבר לא ילד, ובגילי ובמצב המשפחתי שלי זה די מעליב שאני צריך לנפנף  בזין שלי כדי שבן אדם יסכים לבוא לעבוד אצלי."

"מעליב?" גיחכתי, "למה מעליב, תשמח שיש לך זין גדול מספיק כדי לנפנף בו, וחוץ מזה הרי שניכם נהנים מהעניין אז די עם הפוזה הנעלבת הזו, היא לא משכנעת."

"זו לא פוזה." עמד מועלם על דעתו, "לא שאני סובל, וגם סמי נהנה, אחרת הוא לא היה עושה את זה, אבל תסכים איתי שיש משהו קצת מגעיל בזה שבן אדם שהוא כבר אבא לילדים צריך להקריב את הזין שלו כדי לפרנס אותם, ועוד בעבודה המשעממת תחת הזו, לא בשביל זה יצאתי מהארון, התגרשתי מאשתי ושברתי להורים שלי את הלב."

"לא? לא בשביל לקבל מציצות חופשי? אז למה אם ככה יצאת מהארון?"

"מציצות היו לי גם כשהייתי נשוי, אבל חשבתי שאם אני אספר לכולם שאני הומו אני אצליח לשכנע את אריק לחזור אלי, או לפחות למצוא אהבה אחרת, ובמקום זה אני צריך לשלם מזונות ענקיים כדי לפרנס ילדים שכועסים עלי, לקרוע את התחת בעבודה קשה ולתת לסמי המניאק למצוץ לי את הזין כדי שהפיצוצייה הזו תעבוד כמו שצריך, אז תסלח לי שאני לא חושב שזה מצחיק."

"משתתף בצערך." אמרתי, עדיין צוחק, והסתלקתי לי ללמוד לפסיכומטרי הארור הזה כדי שכשאני אגיע לגיל של מועלם אני לא אצטרך לסמוך על הזין שלי כדי להתפרנס.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il