דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
29/12/2014
סמי היה אחד מהבחורים האלה שלא היה צריך לטרוח לצאת מהארון, אף אחד לא ניסה לשדך אותו לאישה, ואפילו הדודה הכי תמימה לא אמרה לו בקרוב אצלך בחתונות משפחתיות. אי אפשר היה לטעון שסמי יפה תואר, וכנראה שגם בנעוריו היה רחוק מכך, אבל בכל זאת כולם אהבו אותו. היה משהו כל כך נעים ומלבב בדמותו העגלגלת והמדושנת עונג ובחיוכו המלבב עד שאי אפשר היה לא לחייך למראה פניו החביבות המעוטרות בגומות חן ילדותיות שנשתמרו בלחייו המלאות למרות שכבר מזמן לא היה ילד.
אני לא אומר שהוא היה נשי, בכלל לא. טוב, אולי כשהוא היה צעיר ורזה יותר ועם יותר שער על הראש ופחות על החזה אז כן, אבל כיום, קרוב יותר לחמישים מאשר לארבעים, מתהדר בפדחת מגולחת, חזה שעיר וכרס עגלגלת הוא נראה גברי לגמרי, ובכל זאת, גם בלי העגילים התלויים מתנוכי אוזניו ושפע הטבעות המנצנצות על אצבעותיו הקצרות והשמנמנות היה ברור לכל מי שעיניו בראשו שסמי בחיים לא יעמוד מתחת לחופה, לא עם אישה בכל אופן. כל פרט ופרט בדמותו של סמי שידרה – אני הומו שאוהב זין ואין לי בעיה עם זה, ובכל זאת אף אחד, אפילו לא הומופובים מושבעים, לא העז להעיר לו משהו או להיות גס רוח כלפיו. סמי היה הוכחה לטענה שאם תקבל את עצמך כמו שאתה, בלי היסוסים וספקות, גם העולם יקבל אותך וישלים עם מה שאתה בלי טענות ומענות. אהבתי להקשיב לדיבורו המהיר והשנון ולצחוק יחד איתו כשמתח ביקורת משעשעת, ולפעמים מעט מרושעת, על כול העולם, ולזכותו אומר שגם מעצמו לא חסך את שבט לשונו החדה.
"אכפת לך שגם אני אבוא לגור אתכם פה?" שאל אותי כמה ימים אחרי שהתחיל לעבוד בפיצוצייה.
"אה… לא, אבל אתה צריך לשאול את מועלם, הוא בעל הבית."
"שאלתי, זה בסדר." קרן לעברי סמי, "תגיד ג'ינג'י, אתה ומועלם… מה קורה אתכם?"
"מאז שגיא בסביבה שום דבר." אמרתי בנחת וכמעט שהאמנתי בזה בעצמי, אז מה אם מידי פעם אני ומועלם… לא צריך להיות פנאטי בנוגע לשום דבר, בטח לא כשזה נוגע לאמירת אמת על עצמך, ועל סקס על אחת כמה וכמה.
"כן, גיא." התרחב חיוכו של סמי עוד יותר, "איזה בחור מתוק, אתם כל כך חמודים יחד, לא יודע איך זה קרה, אולי שמו משהו במים או באוכל, אבל איזה דור של בחורים יפים גדל לנו פה בשנים האחרונות? לא מבין למה, כשאני הייתי בגילכם, אף אחד לא היה כזה יפה."
"אני בטוח שהצלחת להסתדר גם ככה." חייכתי ועשיתי סיבוב עם כף היד על פדחתו המגולחת, היא הייתה כל כך חלקה ומבריקה שפשוט לא יכולתי להתאפק.
סמי צחק, "ממש לא, אני, כמו איזה אידיוט, הייתי מתאהב תמיד בסטרייטים. לתת לי למצוץ להם הם דווקא כן הסכימו, אבל רק בסוד, ומיד אחר כך היו רצים להתחתן עם בחורות. הפסקתי כבר לספור כמה פעמים נשבר לי הלב מגברים."
"אבל עכשיו כבר קיבלת שכל, נכון?"
סמי נאנח. "לא ממש, אם באמת היה לי שכל…"
"מה? מה היית עושה אם באמת היה לך שכל?"
"לא הייתי מתאהב יותר, אבל אני… אני לא יכול בלי להיות מאוהב, לפחות הפסקתי להידלק על סטרייטים, עברתי לגברים שלא מתביישים לאהוב גברים אבל חבל שתמיד אני בוחר מישהו שלא רואה אותי ממטר."
רק אז נפל לי האסימון, "מה, מועלם?" נדהמתי.
"כן, למה לא?" האדימו פניו של סמי מהתרגשות, "מה רע במועלם?"
"כי… כי… כאילו… לא יודע, אין בו שום דבר רע אבל זה מועלם סמי, אתה לא רואה שהוא לא בעניין של אהבה?"
פניו העגלגלות של סמי קדרו לשמע דברי ושמחת החיים שקרנה ממנו תמיד התעמעמה מעט, "למה אתה חושב ככה? ומה זה אומר בכלל, לא בעניין של אהבה? יש מישהו שהוא לא בעניין של אהבה? אין כזה דבר, כולם רוצים שיאהבו אותם, וכולם רוצים לאהוב, לא ככה?"
"לא כולם, הנה, אני למשל לא."
"איך לא?" התפלא סמי, סוקר אותי מכף רגל ועד ראש, כל גופו העגלגל מביע את פליאתו העצומה, "אז מה אתה עושה עם גיא? חשבתי שאתם יחד?"
"כן, אבל… זאת אומרת, אנחנו יחד, אבל רק בערך כזה… רק כי הוא עקשן ולא נעים לי ממנו, תראה שבסוף הוא יבין שכל העניין הזה של אהבה זו שטות ויעבור להתעסק בעניינים אחרים."
"איזה עניינים אחרים?" גיחך סמי, ולשמע ההבלים שפלטתי מפי כאילו רווח לו פתאום והוא שוב נעשה אופטימי ושמח, "מתי יהיה לו זמן לעניינים אחרים אם אתם יחד כל הזמן?" קינטר אותי, "איזה שטויות אתה מדבר ג'ינג'י." פרע את שערי ופרח לו לדרכו, משועשע מקצה פדחתו הבוהקת ועד כפות רגליו המטופחות.
בעוד אני לומד במרץ לפסיכומטרי, ותוך כדי כך מחכה לגיא שיתעשת, יחזור להיות אדם שקול והגיוני ויבין שאין לו מה לחפש אצל אחד כמוני, גיא היה עסוק בתוכניות אחרות לגמרי, תכניות שנגעו לסידורי המגורים שלנו. באופן רשמי גיא גר אצל אמיר – שהתחלופה בדירתו הייתה גבוהה יותר מאשר בתחנת רכבת – אבל את רוב זמנו הוא בילה בחדרי הקטן והצפוף, חשבתי שהסידור הזה נוח לו, אבל כרגיל טעיתי.
"אצל אמיר שוב התפנה החדר הגדול, מה דעתך שנעבור לגור שם יחד?" הנחית עלי שאלה לא צפויה.
"מי, אני?" נדהמתי, "אתה רוצה לגור איתי?"
"בטח שאתך, אלא עם מי אם לא אתך? הרי בין כה וכה אנחנו פחות או יותר גרים יחד."
"ומה רע לך פה? גם חינם וגם קרוב לעבודה."
גיא העביר מבט ביקורתי על החדר הקטן שלי שנעשה דחוס מאוד לאחרונה, וגם חם מידי. "זה נכון, ובחורף באמת לא היה לי רע פה, אבל מאז שהתחיל הקיץ חם פה נורא וחוץ מזה נמאס לי לרוץ כל הזמן בין החדר שלך לדירה של אמיר ולהיסחב הלוך ושוב עם שקיות בגדים, שלא לדבר על זה שמאז שסמי חי עם מועלם נעשה כאן נורא צפוף, השירותים כמעט תמיד תפוסים ובקושי יש מקום לזוז במטבח."
"אל תגזים, סמי לא ממש חי עם מועלם, הם פשוט… טוב, גם אם הם סוג של חיים יחד אני בטוח שזה רק עניין זמני."
גיא התהפך ונשכב עלי, מביט בעיני במבט כחול משועשע. "היכולת שלך להתעלם מהמציאות לא מפסיקה להדהים אותי עודדי." בישר לי בעליצות, "שקוף שסמי דלוק על מועלם ושהם מסתדרים יחד מצוין, אנחנו תקועים להם פה כמו קוץ בתחת. אני יודע שאתה לא משלם שכר דירה, אבל צפוף כאן ומחניק ולא נוח, ותמיד אהבתי את החדר הגדול אצל אמיר, יש בו שירותים פרטיים ויציאה למרפסת חמודה ופרטית לגמרי, זה החדר הכי שווה בדירה שלו ואם נשלם עליו יחד זה יצא ממש זול, בבקשה ג'ינג'י, אני ממש רוצה שנגור שם יחד."
"בסדר, אבל אתה יודע גיא, יש סיבה לזה שבדירה של אמיר יש תחלופה כל כך גדולה של דיירים, אתה באמת רוצה לחלק מטבח וסלון עם החבורה המסטולית הזו?"
"מה אכפת לי מהסטלנים ההם? אנחנו לא נהיה כמוהם, אנחנו שונים, וחוץ מזה אמיר הבטיח לי חגיגית שהוא מפסיק עם העישון, מחפש בן זוג קבוע ונעשה בן אדם רציני."
"אם היית יודע כמה פעמים שמעתי ממנו את ההבטחה הזו." רטנתי, אבל גיא סתם לי את הפה בנשיקה, וכמה ימים אחר כך ארזנו הכול ועברנו לגור בחדר הגדול והמרווח בדירה היפה של אמיר, דירה שהשתרעה על קומה שלמה של בניין לבן ונאה בסגנון באוהאוס והיו בה כמה מרפסות מעוגלות בסגנון מיושן ומלא חן, מרצפות מעוטרות בסגנון מזרחי ססגוני, שלושה חדרי שינה מרווחים, סלון ענק, מטבח משוכלל וגרם מדרגות מתכת עקלתוני שהוביל לגינת גג שופעת צמחיה טרופית ומחופה פרגולה שנשקף ממנה נוף מרהיב של כל תל אביב וגם שמץ מיפו.
כולנו קראנו לדירה הגדולה והמרווחת ההיא הדירה של אמיר למרות שבעצם היא הייתה שייכת לאיזה קרובה רחוקה שלו שקנתה אותה כהשקעה לפני שהפליגה לה לחיות בניו יורק. בתור טובה להוריו הניחה הדודה מאמריקה לאמיר לגור בדירה שלה בשכר סמלי, בתנאי שישגיח עליה וידאג לאחזקתה. לא היה לה מושג כמובן שהוא משכיר חדרים בדירתה ושיש לילות בהם המקום נראה כמו שלוחה של סדום ועמורה.
מאז שקיבל תשובה חיובית אמיר הבטיח פעמים רבות לחבריו, וגם לעצמו, שהוא יפסיק לעשן ולהתמסטל מאקסטות ויקדיש זמן ללימודיו, אבל תמיד היה קורה משהו והוא שוב היה נכשל. הוא סיפר לי פעם שעד שהתגייס היה ילד טוב, חנון מצוי וביישן, אבל ברגע שהתגייס ויצא מרשות הוריו הקפדנים והתחיל לקיים יחסי מין הפך להולל חסר מעצורים. "נעשיתי מכור לסקס." גילה לי ברגע של גילוי לב מסטולי, ועוד הוסיף וסיפר שמאז שהחל לשרת בקריה הסתבר לו שהוא יכול לשלב את המועיל עם הנעים, לא רק להזדיין עם גברים אלא גם לגבות מהם כסף על התענוג.
אני די בטוח שאם הוא לא היה חוטף זעזוע רציני אחרי שנודע לו שהוא נשא הוא היה פותח בדירת הדודה בית זונות ואולי אפילו הופך למדאם ההומואית העברית הראשונה בארץ. ההתמכרות שלו לכסף קל ולסקס חזק הפכו אותו למועמד מתאים, וגם גופנית ונפשית היו לו את כל הנתונים לכך. אי אפשר היה להכחיש שאמיר הוא בחור נאה ושופע קסם אישי וגם זיון מעולה שבאמת אהב לקבל זין, אבל הוא היה בעל מוסר מיני של חתול אשפתות וניחן ביצר הרס עצמי חסר מעצורים.
הוא נעלב כשאמרתי לו יום אחד בהתקף כנות אכזרית שהוא לא צריך לחסוך כסף לניתוחים פלסטיים. עם אורח החיים שהוא מנהל אין לו סיכוי להזדקן, הוא ימות צעיר וישאיר אחריו גופה יפה. הוא כעס ונפגע ולא נרגע עד שהסברתי לו שאמרתי את הדברים האלו כדי לזעזע אותו ולגרום לו להתחיל לחשוב על העתיד שלו. ההסבר שלי הניח את דעתו, אבל אני בספק אם הצלחתי לגרום לו להפנים שיום אחד, אם לא ימות קודם, הוא יצטרך לעשות שינוי בחייו, להתבגר ולהתמתן. בזמן שגרתי אצלו, צופה בהתנהגותו הבנתי שאצל אמיר אין שום קשר בין רגשות לסקס. המין היה בעיניו פעולה מהנה מאוד, אבל לא שונה מספורט, או מקניית בגדים, עוד פעילות שהוא היה מכור אליה.
ניהלנו כמה ויכוחים, מאוד מתסכלים מבחינתי, כי בשום פנים ואופן לא הצלחתי להסביר לו למה אני מרגיש שלעשות סקס עם זרים שאני לא מחבב זה משהו מגעיל ואין שום סכום של כסף ששווה את העניין. לרוע מזלו של אמיר הוא הלך לקבל את התשובה לבדיקת הדם עם חבר פטפטן ורכלן מאין כמוהו ותוך כמה שבועות ידעו כולם שהוא נשא ואף אחד, גם אם היה מבוגר, שמן ונואש, לא היה מוכן לשלם לו יותר עבור סקס.
אני לא בטוח שהוא באמת היה מזועזע ורצה לשנות את חייו או שזו הייתה סתם פוזה אבל מאז שאמיר קיבל תשובה חיובית הוא התחיל לעבוד כשיפוצניק וצבעי – היו לו ידי זהב – נרשם ללימודים במכללה וסיפר לכל מי שהיה מוכן לשמוע שנמאס לו מכל הזיונים הסתמיים והוא מחפש אהבה. לרוע מזלו שמו כבר יצא לשמצה בכל העיר ואיש לא קנה את הסיפור שלו והעובדה שהוא היה מתנהג כמו שרמוטה כל פעם שהיה מסטול מספיק, וזה קרה לפחות פעם בשבוע, בטח לא הועילה.
"אמיר לא מבין מה זה נאמנות או אהבה, הוא נולד להיות זונה." אמר לי במרירות מסכן אחד שהיה טיפש מספיק להתאהב בו, התאהבות שחלפה ברגע שהבין עם מי יש לו עסק.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il