דף חדש – פרק ד'

דף חדש – פרק ד'

07/08/2023
מילות מפתח: אהבה, גוגיי

06/07/2015

"אז מה? הוא גר אתך מעכשיו? כמה הוא משלם לך שכר דירה אם מותר לי לשאול?"

"אסור."

"למה לא?"

"עזוב אותי שוקי, כל זמן שאני לא מפריע למנוחת השכנים מותר לי לעשות בדירה שלי מה שמתחשק לי."

"לפחות ביררת בן כמה הוא? הוא כבר קיבל צו ראשון? ומה זאת השריטה הזו על הפרצוף שלו?"

"מה זה עסקך שוקי?"

"זה עסקי כי אתה חבר שלי ואני דואג לך."

"מה יש לך לדאוג לי? אני חי עם בחור צעיר ויפה שאני אוהב מאוד ואני מאושר. למה להציק לי? למה אתה לא יכול להגיד לי מזל טוב, שיחקת אותה, כל הכבוד! למה להתעלק ולבלבל את המוח?" התנפלתי עליו בזעם, מוציא עליו את כל התסכול שלי, ואחרי חודש של מגורים עם עמנואל יפה התואר הייתי מתוסכל כהוגן. מאושר מאוד כמובן, ומאוהב עד למעלה מראשי, אבל גם חרמן, עצבני ואומלל.

שוקי לא התרגש כלל מההתנפלות שלי, ובמקום לענות שתק, בוחן אותי במבט מהורהר ונבון.

"נו, מה?" איבדתי את סבלנותי, "אם יש לך משהו להגיד תגיד."

"אני אגיד רק בתנאי שתבטיח לדבר איתי כמו בן אדם מבוגר, בלי להתפרץ."

"אני לא מתפרץ, אני קצת … אני קצת עצבני היום. אתה לא חושב שהוא מדהים?"

"הוא בחור יפה מאוד, אין מה להגיד, אבל …. לא חשוב."

"כן חשוב. נו, תגיד."

"הוא נראה ממש צעיר. בן כמה הוא?"

"בן שמונה עשרה וחצי. הוא קיבל פטור מהשירות הצבאי, לא יודע למה, הוא לא רצה להגיד ולא נעים לי לחקור אותו. כשהוא ירצה הוא יספר לי."

"והשריטה? זה אתה עשית לו?"

"חס וחלילה, ככה אתה מכיר אותי שוקי?"

"האמת שאני לא מכיר אותך ממש טוב חזי. חשבתי שכן, אבל אנשים תמיד מצליחים להפתיע אותי."

"טוב, זה לא הייתי אני."

"בסדר, אני מאמין לך, אבל מצד שני כשפגשנו אותו בפעם הראשונה לא הייתה לו שריטה על הפנים ועכשיו יש, אז מה אני אמור לחשוב?"

"תחשוב מה שאתה רוצה." הסתמרתי.

"יחזקאל." הניח שוקי את ידיו על כתפי והביט בעיני, "מה קורה אתך? אתה בסדר? אני יכול לעזור במשהו?"

פתאום קלטתי שהוא באמת מודאג בגללי, ובאמת ובכנות רוצה לעזור לי.

"אני אוהב אותו. אני יודע שהוא צעיר ממני בעשרים שנה ושאולי הוא קצת מנצל אותי כי אין לו איפה לגור וכל זה, אבל אני באמת אוהב אותו ואני לא יודע איך לעשות את זה. אף פעם לא גרתי עם … עם מישהו שהוא לא אישה. אני לא יודע איך … זה נורא מסובך."

שוקי הביט ישר בעיני. היו לו עיניים חומות, צרות ופקחיות שלא החמיצו כלום. "מה שאתה מנסה להגיד זה שהסקס איתו חרא." קבע.

"זה קצת פשטני ולא ממש רגיש מצידך, אבל בקיצור כן, זאת אומרת לא, אבל כן."

"עכשיו אני מבין הכול." צחק שוקי.

"אל תצחק בבקשה, גם ככה נורא קשה לי. הוא כל כך מדהים, רק לקום בבוקר ולראות את הפנים שלו על הכרית לידי, לחבק אותו ולהריח אותו, אבל … זאת אומרת… "

"איך הוא מוצץ?"

"הוא לא."

"וואלה? חדירות?"

"לא אוהב את זה."

"הוא מוכן לפחות להביא לך ביד?"

"רק אם אני מתחנן."

"אז מה אתם כן עושים?"

"מתחבקים המון, מתנשקים קצת. הוא מרשה לי ללטף אותו ולמצוץ לו, ואם אני מבקש מאוד וקניתי לו מתנה יפה קודם אז הוא מסכים שאני אגמור לו על התחת, אבל נלחץ אם אני מתקרב יותר מידי עם הזין לחור שלו. עם הלשון לא אכפת לו, אבל עם הזין לא."

"בקיצור, בחור יפה, אבל חרא של סקס. שילוב קלאסי. תזרוק אותו."

"אל תדבר שטויות, אין לו לאן ללכת, וחוץ מזה אני אוהב אותו."

"למה? רק כי הוא יפה? לא יכול להיות, אני יודע, אתה אוהב אותו כי הוא נורא חכם ומשכיל והשיחות איתו מרחיבות את דעתך." לגלוג שוקי בארסיות, "ואם מדברים על הרחבות, אתה חייב לי." נזכר פתאום.

"מה אני חייב לך?"

"הרחבה עם הזין המדהים שלך. נדב החליט פתאום שהוא צריך פסק זמן. פתאום הוא כבר לא בטוח שהוא באמת כזה והוא רוצה לנסות גם את הצד השני."

"איזה צד שני?"

"נו, באמת. כמה צדדים יש?"

"שוקי, על מה אתה מדבר?"

"על סקס כמובן."

"אני לא מבין כלום."

"בוא, אני אסביר לך." הוא תפס חופן מחולצתי, גרר אותי לחדר השינה שלו ולפני שהבנתי מה ואיך כבר היו מכנסי מופשלים עד ברכי, והזין שלי עמד, זקוף ונלהב, בתוך הפה של שוקי.

ניסיתי להדוף אותו מעלי ולהסביר שיש לי חבר, שאני לא רוצה, שזה לא מתאים, אבל המחאות שלי נאמרו רק כדי לצאת ידי חובה ושנינו ידענו את זה.

"אני רוצה את הזין שלך ואני רוצה אותו עכשיו וחזק." הודיע לי שוקי בדרכו הישירה וחסרת העידון, ושם לי במהירות קונדום, "חולה על הזין שלך חזי, תן לי לשבת עליו."

"אבל אף פעם לא עשיתי את זה ככה." מחיתי, קצת לחוץ, מפני ששוקי היה גבר מגודל ושרירי ומאוד נחוש בקשר לרצונות שלו. הלוואי ועמנואל היה כזה, חלף הרהור של צער במוחי, חלף ופרח לו. שוקי לא היה טיפוס שאפשר היה לעצום עיניים ולשקוע בנוכחותו בהרהורים על גברים אחרים. כשהוא היה חרמן הוא עשה סביבו רעש ומהומה, דורש מבן זוגו למיטה תשומת לב מלאה. בלי שום בושה הוא הנחית עלי הוראות בסמכותיות שהייתה אמורה לעצבן אותי, אבל הדליקה אותי מאוד. עייפתי קצת משתיקות רבות משמעות שלא ידעתי איך לפענח, אנחות חנוקות ומבטים מפצירים, גם אם באו מעיניים כחולות מדהימות. שוקי היה ישיר, קולני, בוטה וברור מאוד, וזה היה ניגוד מרענן למה שהתרחש עד כה בחיי המין שלי.

אחרי שתרגלנו חדירה בתנוחה שמרנית – הוא כורע על ברכיו בקצה המיטה ואני עומד מאחוריו, ידי על מותניו – הוא עצר אותי רגע לפני שגמרתי, לוחץ ביד מנוסה על אשכי, הושיב אותי על המיטה והתיישב על ברכי.  זה היה מטריף. גמרתי אחרי דקה, גורם לו להיאנח באכזבה.

"אני מצטער שוקי, אני… סליחה, באמת. אני… לא הצלחתי להתאפק. זה ממש לא בסדר."

"לא נורא. עוד כמה דקות אני מעמיד לך שוב את הזין, יהיה בסדר."

"לא לזה התכוונתי, מה שרציתי להגיד זה שזה לא בסדר שאני אוהב אותו, אבל נמצא אתך."

"אתה לא נמצא איתי, אתה רק משחרר לחצים איתי."

"זה לא אותו דבר?"

"לא, בטח שלא." גלגל שוקי מעל אברי את הקונדום המלא והשליך אותו לאסלה, "הבעיה שלך חזי היא שאתה עדיין חושב כמו סטרייט. תגיד, היפיוף הזה שלך, הוא בכלל הומו?"

"בטח שכן. אחרת, למה הוא גר אצלי וישן איתי?"

"כי אין לו מקום אחר לגור בו."

"יש לו, אבל הוא לא סובל את החתולים ובגללם הוא רב כל הזמן עם סבתא שלו ולכן היא זרקה עליו מאפרה ו… נו, די שוקי, תפסיק לצחוק ממני."

"עדיף שאני אצחק ממך ולא אבכה בגללך."

"אין לך מה לבכות. הוא מדהים. אני אוהב אותו ומאושר איתו."

"אתה בכלל לא יודע מי הוא, איך אתה יכול לאהוב אותו?"

"גם אתה לא יודע מי הוא."

"יודע מספיק, דיברתי קצת עם הבוס שלו והוא לא תמים כמו שהוא נראה, בטח פחות תמים ממך."

"אני לא תמים." התרגזתי.

"אתה תמים כמו כפית." המשיך שוקי לצחוק, "נו, אתה לא רוצה לדעת מה שלומי סיפר לי על היפיוף שלך?"

רציתי אבל התקשיתי להודות בכך. רציתי שעמנואל יספר לי בעצמו והתביישתי להקשיב לרכילויות עליו. קיוויתי שאם אהיה עדין וסבלני ולא אלחץ הוא יתחיל לרכוש לי אמון ויפתח אלי, גם נפשית וגם פיזית. על נשים היחס הזה עבד יפה, אבל נכון לעכשיו עמנואל נשאר מסוגר וחשדן וכל מה שידעתי עליו זה שהוא מבין קצת ספרדית, שנולד בארגנטינה, ושהוריו כנראה חיים שם, אבל בנפרד, והוא משום מה נשאר בארץ עם סבתו והחתולים שלה.

"הרכילות המגעילה של שלומי לא מעניינת אותי." אמרתי בהתנשאות לשוקי שצחק צחוק גדול וקרא לי שקרן.

התנפלתי עליו, כאילו בצחוק, אבל רק כאילו, די כעסתי והוא חש בכך והניח לי לנצח אותו למרות שהיה צעיר וחזק ממני. אחרי שהתגוששנו קצת על המיטה שוב עמד לי והפעם החזקתי מעמד עד שגם שוקי בא על סיפוקו המלא.

"אתה משתפר מזיון לזיון." החמיא לי כשהתקלחנו יחד, "ממש כיף לי אתך. נו, מה אתה עושה פרצוף כזה? אז אני לא ילד בלונדיני חלק, אבל אני גם לא כזה מכוער."

"בטח שלא, אתה בחור יפה שוקי, תודה שאתה … יפה מצידך… לא חשוב. פשוט תודה."

"מה תודה? אל תדבר שטויות." התנער שוקי במבוכה והסמיק עד שרשי שערותיו. "נהניתי בדיוק כמוך, כל פעם שתהיה לחוץ קצת תבוא אלי."

"כל פעם? ומה עם נדב?"

"אין לי מושג מה עם נדב, אבל כנראה שהסיפור איתו יסתיים בקרוב. הוא רוצה לצאת לטיול הגדול שלו במזרח, לראות עולם. הוא רק ילד שעוד לא החליט מה הוא יהיה כשיגדל." משך שוקי בכתפיו בהשלמה בעודו מתנגב, "זה היה נחמד כל זמן שזה היה, אבל ידעתי שחתונה לא תהיה פה."

"אתה בכלל רוצה להתחתן? זאת אומרת להתחייב ולהיות עם מישהו להרבה שנים, אולי לתמיד?"

"תלוי."

"תלוי במה?"

"תלוי עד כמה אני מסטול כששואלים אותי." צחק שוקי.

"נו, די, ברצינות שוקי."

"אני פשוט לא יודע חזי. לפעמים כן ולפעמים לא. מצד אחד זה נעים להיות עם בן זוג קבוע, בלי לחץ ובלי מתח, מצד שני, לראות כל יום את אותו הפרצוף ולזיין כל הזמן את אותו אחד בלי גיוון? אני לא בטוח שאני אצליח להחזיק מעמד."

"אז תמצא מישהו שיסכים ליחסים פתוחים."

"אני צריך למצוא מישהו שיהיה קודם כל חבר טוב ושיבין שאני לא בנוי למונוגאמיה. זה בטח לא יקרה בעשור הקרוב, אולי בעוד עשר, עשרים שנה, כשאני אהיה עייף וארצה לנוח קצת."

"אתה כל כך רומנטי שוקי, זה פשוט מחמם את הלב." עקצתי אותו, צבטתי את ישבנו, נישקתי על לחיו וחזרתי לדירה שלי.

עמנואל היה במטבח, עומד ערום מול המקרר הפתוח, מביט לתוכו כאילו ציפה למצוא בו איזה מציאה, מדבר תוך כדי כך בנייד שלו. "כן, כן, אני מבין. גם אני מרגיש ככה, אבל…" ואז הוא ראה אותי וניתק באמצע השיחה, סגר את דלת המקרר בטריקה (הוא ידע שמעצבן אותי המנהג הזה לעמוד זמן ממושך מול המקרר הפתוח ולבהות בתוכו בתקווה שאיזה מאכל טעים יקפוץ משם ישר אל הפה) וניגש אלי בחיוך.

"מה שלומך חמוד?" שאל בחביבות וחיבק אותי.

"אני בסדר, תודה." חיבקתי אותו חזרה, שואף מלא ראותי את ריחו התמים והתינוקי. אם הוא הבחין ששערי לח ושנודף ממני ריח של סבון זר הוא לא העיר כלום, כמו שאני לא ניסיתי לברר עם מי הוא דיבר ולמה ניתק את השיחה ברגע שנכנסתי.

 

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il

ביקורות קוראים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ספרים דומים לספר זה

squash and stretch

אורלה

ליעד הגבר

אדם אדם

Dasone

koki roki

עידן95

תוכן דומה לספר זה

squash and stretch

אורלה

ליעד הגבר

אדם אדם

דילוג לתוכן