דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
16/04/2015
דקל הקפיד להישאר צמוד למאיה במשך כל הטיול והייתי צריך לחכות עד שנגיע הביתה כדי להתחשבן איתו. אם הייתי אדם אחר יכולתי כמובן לעשות לו בושות בזמן הטיול ולעורר מריבה עסיסית, אבל דקל היטיב להכיר אותי וידע שאני לא אגיד כלום ואחכה עד שנהיה לבד לפני שאתחיל לברר איתו מה לדעתו הוא חושב שהוא עושה.
חבל שלא הצלחתי להתגבר על האיפוק הטבעי שלי ולהפתיע אותו לרעה, אבל מטבעי אני לא דראמה קווין, עניין של כבוד עצמי כנראה. חוץ מזה, למרות שאני לא פולני, תרבות המה יגידו, ולא נעים טבועה בי חזק מידי, ולכן שתקתי והעמדתי פנים שאני סתם חבר של דקל, וממש לא אכפת לי שהוא מפלרטט עם מאיה היפה, בהירת השער, ארוכת הרגליים וכחולת העיניים.
כנראה שאני שחקן די טוב כי אף אחד לא הרגיש בסערת הרגשות שהתחוללה בי, התנודדתי בין כעס לעצב, בין חמת זעם לדיכאון אבל כלפי חוץ איש לא ראה כלום. עובדה, כל חברי הפורום האירו לי פנים, היו חברותיים ונעימים מאוד כלפי, ואם לא הייתי נדחק על כורחי לארון הייתי יכול להחזיר להם מידה כנגד מידה, ולא להסתובב ביניהם עם חיוך מעושה, משתוקק שהסיוט הזה ייגמר כבר סוף סוף.
בסוף הטיול, רגע לפני שעלינו על אופנועינו והתפזרנו איש לביתו לחץ רומן את ידי אמר לי ששמח להכיר אותי, והוא מקווה שנהניתי, וכשאמרתי שכן, בטח, היה נהדר, הוא הניח יד כבדה וחזקה על כתפי ושח לי בלחש שזה לא נורא, דברים כאלה קורים לפעמים, ובסוף יהיה טוב, והוא יודע שזה קשה אבל שאשתדל להבין גם את הצד השני.
"מה רומן אמר לך?" שאל דקל כשעצרנו בתחנת הדלק של אלונים כדי לתדלק את האופנועים ולהשתין.
"שזה לא נורא, ושאני אשתדל להבין גם את הצד השני."
החלפנו מבטים, והוא השפיל את מבטו ראשון. "תגיד, הרומן הזה, הוא לא הומו במקרה?" חקרתי.
"כן."
"איך אתה יודע?"
הוא משך בכתפיו, "הוא אמר לי, ולא רק לי, כולם יודעים, זה לא סיפור גדול."
"אם ככה, למה אתה בארון? ומילא אתה, למה החזרת גם אותי לשם?"
"כי… כי…" הוא משך בכתפיו, "מה דעתך על מאיה?" החליף נושא.
"היא יפה מאוד, יפה כמעט כמו אחותך."
"נכון." זרחו פניו, "רק שבניגוד לאחותי היא גם חמודה מאוד, ויש לה לב טוב וחוש הומור."
"כן, שמתי לב, חבל שאין לה גם גיידאר."
"גולן!" התעצבן דקל, "אני רוצה להזכיר לך שעד שפגשתי אותך הייתי סטרייט ותמיד נמשכתי גם לנשים, ו… אני מצטער אם אתה מרגיש פגוע, אבל אמרתי לך כבר מזמן שאני לא מאוהב בך."
"ובה אתה כן?"
הוא השפיל מבט והסמיק, "לא יודע, היא מאוד… אני חושב שאני בהחלט יכול להתאהב בה."
"אני מבין." אמרתי ופניתי לעבר האופנוע שלי, "טוב, ניפגש כבר בבית."
"אנחנו חייבים לדבר." אמר דקל, כיבה את הטלוויזיה והתיישב מולי, דרוך ורציני. "אני מרגיש שפגעתי בך מאוד, ואני ממש מצטער, אבל אני רוצה להסביר לך איך אני רואה את המצב."
"בבקשה, תסביר." הפטרתי באדישות מעושה, והנחתי את רגלי הגרובות על השולחן, "אבל תעשה את זה בקיצור בבקשה, עבר עלי יום ארוך ואני צריך ללכת מחר לעבודה."
"די, תפסיק לשחק אותה גבר גבר." התעצבן דקל, והדף את רגלי מהשולחן.
"אל תגיד לי מה לעשות!" צעקתי עליו, והחזרתי את רגלי אל השולחן.
דקל נאנח ועצם לרגע את עיניו, כובש בשקט את זעמו, ואחר כך פקח אותן והתחיל לנאום, "יכול להיות שטעיתי כשלא הסברתי לך עוד קודם מה אני מרגיש לגבי הקשר שלנו, אולי היינו צריכים לדבר יותר עוד קודם, אבל תמיד הרגשתי שאין לך סבלנות להקשיב לי, שאתה מעדיף לזיין, או לישון ו…"
"אהה… אז עכשיו זו אשמתי שאתה חוזר לארון?" התנפלתי עליו.
"אני לא חוזר לארון." התרתח דקל, "אני פשוט…"
"אתה פשוט מוחק אותי ואת כל מה שהיה בינינו בשביל כוסית בלונדינית."
"אני לא מוחק כלום גולן, שתוק כבר ותן לי לדבר."
"בסדר, אני שותק." שילבתי את ידי על חזי וארגנתי את תווי פני למסכת אדישות משועממת.
"תראה… אני…" הוא התלבט, השתעל קצת, וכל אותו הזמן חמקו עיניו מעיני, "אני פשוט לא מסוגל להמשיך ככה יותר, זה לא מתאים לי."
"מה בדיוק לא מתאים לך? עד היום היה לי רושם שהכל בסדר." רכנתי לעברו, מנסה בכנות, לשם שינוי, להבין מה עובר עליו.
"לא מתאים לי זוגיות עם גבר." העז דקל לפלוט לבסוף, ומיד הרים את ידו כמנסה לחסום את תשובתי, "חכה רגע לפני שאתה מתנפל עלי, לא אמרתי שיש לי בעיה עם הסקס, עם זה דווקא… אתה יודע לבד, אבל החיים הם לא רק סקס, זאת אומרת, זה חשוב וזה, אבל יש בזוגיות עוד כמה דברים… עוד הרבה דברים בעצם, ולא מתאים לי לשחק באבא ואימא עם גבר, זה מרגיש לי מוזר ולא טבעי ו… ו… זה פשוט לא מתאים."
"ועם אישה זה כן מתאים?"
"כן, עם אישה זה כן מתאים, עם אישה זה טבעי ונורמאלי להקים בית יחד, ועם גבר זה… זה פשוט מרגיש לי עקום, ואני רוצה שתדע כבר עכשיו, אם זו לא תהיה מאיה זו תהיה מישהי אחרת."
אחזתי בסנטרו והבטתי הישר בעיניו, "אתה יודע מה זה, מה שאתה מרגיש? זו הומופוביה, זה מה שזה. מגיל צעיר תקעו לך בראש שזוג זה רק בן ובת, ואתה לא מצליח להשתחרר מהשטות הזו."
"יכול להיות שאתה צודק." שמט דקל את סנטרו מכף ידי, "אבל ככה זה, עובדה שאני לא מרגיש נוח לחיות בזוגיות עם גבר."
"אבל אתה מרגיש נוח מאוד לקבל ממני זין בתחת החמוד שלך." ציינתי ברשעות.
הוא הסמיק, אבל המשיך להסתכל לי בעיניים, "כן, בדיוק, לקבל זין מגבר כן, אבל לא לישון יחד באותה מיטה ולקום יחד, ולעשות קניות יחד, וללכת לארוחת ליל שישי אצל ההורים יחד, ובטח לא לגדל יחד ילדים, זה לא."
"אני מבין." הנהנתי, רותח כולי מבפנים, אבל שומר על שלווה כלפי חוץ, "רק תרשה לי להזכיר לך שמזיונים בתחת לא יוצאים ילדים."
"אתה חייב להיות גס רוח כזה?" עיווה דקל את פיו במורת רוח.
"לא, אבל זה מקל עלי קצת. נו, אז מה תעשה בקשר לסקס?"
"אני אזיין כמובן. הייתי עם נשים בעבר ואני בטוח שאני יכול להיות אתן גם כיום, כידוע לך, יש דבר כזה שנקרא דו מיניות, ובעצם כולנו דו מיניים."
"אני לא, אני רק הומו, ואלדד למשל, אני בטוח שהוא רק סטרייט."
"בסדר, בסדר, אני בטוח שאין צורך לדקלם לך שוב את התיאוריה הנדושה על הטבלה של קינסי, אני רק אגיד שאני נמצא לדעתי פחות או יותר באמצע."
"באמת? מתי בפעם האחרונה היית עם בחורה? עזוב היית, מתי עמד לך לאחרונה בגלל בחורה?"
"היום בטיול, אתה יכול לצחוק גולן, אבל היא באמת מושכת אותי, היא גם יפה וגם… גם… היא פשוט אישה, היא רכה ועדינה, ומבינה, ואני נמשך אליה, רוצה אותה, רוצה לחבק אותה ולעשות לה ילדים, ולהביא אותה להורים, רוצה לבנות איתה חיים ולהזדקן יחד איתה."
"איתה ולא איתי." סיכמתי ביובש.
"כן." הסכים דקל, "וזה לא שאתה לא נהדר ויפה ומושך, וכמובן אחלה סקס, אבל אתה גבר, אתה גבוה מידי וחזק מידי, אין לך שדיים ויש לך זיפים, ואני מרגיש כמו אידיוט כשאנחנו קמים בבוקר ומתגלחים יחד, ושנינו משתינים בעמידה, ויכולים לקחת תחתונים וגופיות וגרביים זה מזה. אתה לא צריך ממני עזרה כדי להרים משהו כבד, לפתוח קופסת שימורים, או להחליף גלגל, ואנחנו לא נוכל אף פעם להסתכל על ילד ולראות שהוא תערובת של שנינו, קצת דומה לי וקצת לך, גם אם יהיו לנו ילדים זה תמיד יהיה איזה סידור משונה כזה… פונדקאות יקרה רצח, או הורות משותפת עם אישה שלא מצליחה למצוא בעל וצריכה זרע מאיזה הומו, אני יודע שיש כאלה שעושים את זה ומרוצים, אבל אני כנראה לא מספיק הומו כדי לחיות ככה, מצטער."
"בסדר, הבנתי." קמתי, "אז מה עושים עכשיו?"
"הולכים לישון כמובן, אני הרוס מעייפות, אתה לא?"
"כן, גם אני עייף, מי עובר לישון בחדר השני, אני או אתה?"
"אני אעבור, אבל מחר, עכשיו אני פשוט עייף מידי, יאללה, בוא למיטה."
במיטה שכבנו אחד לצד השני, לא נוגעים ולא מדברים, רק שוכבים בשתיקה וממתינים שיקרה משהו.
דקל נשבר ראשון, "אפשר חיבוק?" הסתובב, והניח את ברכו הכפופה על בטני.
הדפתי אותו מעלי, "עזוב אותי, אני לא מתחבק עם סטרייטים."
"אל תהיה כזה גולן." התחנף דקל, ונמרח עלי, "אני רק רוצה חיבוק." התחנחן.
נשברתי וחיבקתי אותו, "אתה מתכוון לספר לה שהיית גם עם גברים?"
הוא נאנח, "אני צריך, נכון?"
"לדעתי כן, ותזהיר אותה שבעוד עשר, עשרים שנה אתה עלול להתחיל לבגוד בה עם גברים, כי זה מה שיקרה בסוף, בהתחלה נורא תתלהב ותשמח, ותשקיע את עצמך בחיי המשפחה הסטרייטית המקסימה שתקים לך, אבל עם הזמן היא קצת תתקמט, ותהיה פחות מבינה ונחמדה, התחת שלה יגדל והציצים יפלו, ויהיה לה פחות חשק לעשות אתך סקס כי הילדים, והמשכנתה, והעבודה, וזה… וחוץ מזה יש לה כאב ראש נוראי… ופתאום תתחיל להסתכל על גברים ברחוב, ותחלום על זין קשה וארוך…"
"שתוק כבר." התקשח גופו של דקל, "פשוט תסתום." הדף אותי מעליו.
"לא רוצה." המשכתי לדבר, "על כמה נתערב שבעוד כמה שנים תפתח פרופיל באטרף, או באתר דומה, פרופיל בלי תמונה כמובן, ותספר שאתה נשוי שמחפש גבר במצב דומה למפגשים דיסקרטיים, ורוב הסיכויים שתמצא בקלות, כי מה לעשות שלא חסרים בארץ טיפוסים פתטיים כמוך? תסתכל ותראה לבד." דקל הפך אלי את גבו, התעטף היטב בשמיכה ושתק שתיקה זועמת ומתנכרת. בבוקר הוא המשיך לשכב במיטה, ראשו מכוסה בשמיכה, ולא ענה לברכת הבוקר טוב שלי. קמתי מאוחר מידי ולא היה לי זמן לנסות לשוחח איתו, התלבשתי בחופזה ומיהרתי לעבודה. כשחזרתי אחרי הצהרים הוא כבר לא היה, כל בגדיו וחפציו נעלמו מהדירה והמפתח שלו היה בתיבת המכתבים. התקשרתי ליסמין, אבל גם היא לא ידעה כלום. "הוא חזר להורים עם כל הדברים שלו, אמר שהוא צריך לחשוב וביקש שיתנו לו לגור שוב ביחידת הדיור הקודמת שלו."
"הם לא השכירו אותה?"
"כן, אבל למזלו הדיירים הקודמים בדיוק עזבו, והחדשים עוד לא הגיעו. אתה מבין מה עובר עליו?"
"הוא פגש בחורה והחליט שבעצם הוא דו מיני."
"אהה… טוב, זה קורה, לא? אוי!"
"מה קרה?" נבהלתי.
"עוד ציר, תשמע גולן, אני ממש מצטערת, אבל אני חושבת שאני הולכת ללדת, ביי חמוד, אני אדבר אתך מאוחר יותר."
היא דברה איתי שוב רק אחרי שלושה חודשים, עד אז קרו הרבה דברים – התינוק שלה כבר ידע להתהפך, והתחילו לצאת לו שיניים, דקל התארס עם מאיה, ואני מצאתי עבודה חדשה ברמת הגולן, ועברתי לגור בקצרין אחרי שמצאתי זוג נחמד שהסכים לעבור לגור במקומי בדירה שחלקתי פעם עם דקל.
"קצרין? זה ממש סוף העולם, מה אתה עושה שם?" נדהמה יסמין.
"חי. עובד, רוכב על אופניים, מגדל את הכלב שאימצתי, מטפח גינת תבלינים, וכמובן, ממשיך לחפש אהבה."
"יש הומואים בקצרין?" השתוממה יסמין.
"כן, תתפלאי, אבל אפילו שם יש הומואים." הצטחקתי, איחלתי לה כל טוב ובהצלחה, ביקשתי שתמסור ד"ש ומזל טוב לדקל, ונשיקות לתינוק, סגרתי את הטלפון והמשכתי בחיי.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il