הבלש זהבי – פרק כד'

10/07/2014

נישקתי את פבלו, והוא החזיר לי נשיקה. זה מצא חן בעינינו ולכן עשינו זאת שוב ושוב ואחר כך גם שלחנו ידיים, ודי מהר מצאתי את עצמי שוכב ערום על הספה בעוד פבלו שרוע לצידי כשרק תחתוניו לעורו מגיש לי קונדום.
נאבקתי בעטיפת הקונדום ביד אחת בעוד ידי השנייה עסוקה בנעשה בתחתוניו של פבלו ואז, רגע אחרי שהצלחתי לפתוח את ניר האלומיניום החלקלק ולשלוף ממנו את עיגול הגומי הורוד והמשומן הבנתי פתאום שפבלו מתכנן להלביש אותו על הזין שלו ולעשות לי מה שאני תכננתי לעשות לו.
"לא." אמרתי ודחפתי אותו מעלי, "לא מוכן."
"אבל גולדי…" פבלו היה כולו תימהון, "למה לא?"
"כי… כי… לא."
"אבל…" הוא לא ידע את נפשו מפליאה, "אני אהיה מאוד זהיר." הבטיח, "יהיה לך כיף, באמת."
"לא."
"מה, אף פעם לא היית פסיבי? הרי היית עם אורי."
"כן, איתו כן, וגם עם… אחד, לא חשוב מי. מאז שאורי מת הוא היחיד שאני מוכן להיות איתו פסיבי."
"נו, תגיד מי זה. אני בטח מכיר אותו. אני מכיר את כולם."
"אני מכיר אותו עוד מהתיכון. הוא חבר ותיק שלי."
"אבל גם אני חבר ותיק." נעלב פבלו.
הבטתי בו במבט בוחן. כן, הכרתי אותו זמן רב, מאז שהייתי חייל צעיר וחרמן, אבל כיום הוא כבר לא היה חבר, בקושי מכר.
"אני מצטער פבלו. אני יכול להיות פסיבי רק עם מישהו שאני בוטח בו במאה אחוז."
"אם בטחת במאה אחוז באורי סימן שנשארת אותו הטיפש שהיית." אמר פבלו בנבזות, ומיד נזכר שהוא מדבר סרה במת וניסה לתקן. "כולם יודעים שאורי זיין כל מה שזז." הצטדק.
"כן, אתה צודק, ובכל זאת בטחתי בו. כנראה שלא החכמתי עם הזמן, רק הזדקנתי, אבל תגיד לי פבלו, אם זה כל כך טוב להיות פסיבי למה אתה לא מסכים…" לקחתי ממנו את הקונדום וחייכתי אליו בחביבות, "אני מבטיח לך שיהיה לך טוב איתי."
"השתגעת?" הוא חטף מידי את הקונדום הלא משומש, השליך אותו לפח והתחיל להתלבש. "בחיים לא! אני אולי מזדיין מידי פעם עם גברים, אבל אין מצב שאני אסכים לקבל זין בתחת!" הצהיר בתוקף.
"אני רואה שגם אתה נשארת אותו הומופוב שהיית פבלו."
לזכותו אומר שלמרות שאכזבתי אותו פבלו לא איבד את חוש ההומור שלו. הוא חייך, הניח מידו את החולצה שעמד ללבוש, התיישב לצידי, כרך יד על כתפי ונישק את לחיי. "כמה זמן עבר מאז? עשרים? עשרים וחמש שנה? נשארת אותו הומו עקשן."
"ואתה נשארת אותו מאצ'ו." צחקתי והחזרתי לו נשיקה.
לא יכולתי שלא לחבב אותו למרות שברור היה שסקס כבר לא יהיה פה. כנראה שזה לא היה כתוב בכוכבים שלנו.
"אולי עדיף ככה." ניחמתי את פבלו, וקצת את עצמי.
"כן, אולי. האמת שאני חי עכשיו עם מישהי… בחורה נחמדה, יש לנו סידור נוח. לא אכפת לה שאני מזיין בנים מהצד בתנאי שהם יהיו סטוצים של פעם אחת ודי, ורצוי בלי שמות ופרטים."
"ואתה שומר על ההסכם הזה?"
"ככה ככה." צחק פבלו, "אני לא יכול לחיות עם גבר גולדי, רק עם אישה. נעים לי לישון איתה וגם הסקס טוב, אבל אני לא אוהב נשים שמעמידות לי תנאים אז מידי פעם, כדי שהיא לא תתפוס עלי תחת, אני קופץ לאיזה יזיז ותיק…" הוא צחק, מרוצה מעצמו בדיוק כמו שהיה אז, לפני עשרים וחמש שנים.
"ואתה חושב שהיא לא יודעת שאתה לא בדיוק שומר על ההסכם שלכם?"
"אולי היא יודעת ואולי לא. קשה לדעת אצל נשים, אבל בטוח שאם היא הייתה יודעת שעשיתי סקס עם נשא איידס היא הייתה עוזבת אותי מיד אחרי שהייתה חותכת לי את הזין וזורקת אותו לירקון. יש לה פחד נורא מאיידס."
"בצדק. אני מקווה שאתה נזהר עם הסטוצים."
"אני משתדל. מישהו אמר לי להתייחס לכל אחד כאילו הוא נשא, אבל לפעמים הם כל כך חמודים ואני כל כך מסטול… אני מודה שאני שוכח מידי פעם להיזהר."
"כדאי שתלך להיבדק פבלו."
"שונא בדיקות ומחטים ומרפאות."
"בכל זאת."
הוא טפח על שכמי, צחק, אמר לי לא לדאוג כל כך הרבה והלך.

חזרתי הביתה ומצאתי את יובל ויוני צוחקים ורוקדים לצלילי מוזיקה רעשנית ומדגימים את בגדי המסיבות שלהם לפני נעמה וסשה. ברור היה שהם מסטולים.
השתקתי את המוזיקה, נזפתי בהם כמו אימא דאגנית האכלתי אותם ושלחתי אותם לישון. אחר כך הזמנתי לנעמה מונית שתיקח אותה הביתה ולקחתי את סשה למיטה.
"מה עובר עליך?" הופתע סשה מההתלהבות שלי.
"פגשתי קראש ישן ונעשיתי חרמן."
"קראש? אתה? עד כמה שידוע לי הקראש היחיד שלך מת כבר מזמן."
"לפני אורי היה אחד אחר."
"מי? הבחור הדרום אמריקאי השחום הזה ששירת איתך?"
"כן, בזמנו הייתי חולה עליו. הוא הקב"ט של ליאון ופרוספר."
"אז למה אתה איתי עכשיו ולא איתו?"
"כי הייתי דלוק על התחת השזוף שלו לפני עשרים וחמש שנים סשה. מאז לא ראיתי אותו. דיברנו קצת והבנתי שבעצם הוא בן אדם זר, ומה פתאום שאני אעשה סקס עם זר?"
"למה לא? כולם עושים את זה."
"אני לא, וגם אתה לא."
"מאין לך שלא? אולי אני הולך פעם בשבוע לאיזה סאונה ו… מה אתה צוחק? מאיפה אתה יודע שאני לא עושה את זה?"
"כי אני מכיר אותך ספוטניק. אני מכיר את הראש שלך ותדע לך שאתה הבן אדם היחיד בכל העולם כולו שאני מוכן שיזיין אותי בתחת."
"באמת? אני היחיד?"
"כן, מר אלכסנדר וסרמן, מכל ההומואים שבעולם אתה היחיד."
"לכבוד הוא לי מר זהבי, ומאחר וזה ככה התואיל בטובך לשכב על הבטן ולהגיש לי קונדום."

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il