הבלש זהבי – פרק כח'

24/07/2014

המתנתי לגבר צעיר אחד שיואיל בטובו לסיים את עסקיו במכון הכושר ויצא סוף סוף החוצה כדי שאראה לאן מועדות פניו.
הסיבה לכך הייתה הקליינט ששלח לי פלדי, מכר ותיק שלי מתקופת המשטרה שכמוני פרש והפך לבלש פרטי.
הוא שלח לי הרבה עבודות והן היו תמיד משתלמות, גם אם לא תמיד נעימות במיוחד, והאדם שהזמין אצלי את המעקב אחרי רותם הצעיר היה אחד האנשים הפחות נעימים שפגשתי מימי.
מר בוחבוט היה מגודל, קולני ועשיר במין צורה ראוותנית מרגיזה שעוררה בי חשק להעיף אותו מהמשרד שלי, אבל הייתי זקוק לעבודה ולכן העליתי על פני חיוך מנומס והקשבתי לסיפור שלו על נופר, ביתו היחידה והאהובה שעדיין לא נישאה.
הוא סיפר לי בגאווה שנופר חיה בבית ההורים עד היום, "כמו שילדה טובה צריכה לעשות." הרעים בקולו, ולפתע פתאום הילדה הטובה שלו, שאפילו לצבא הוא לא הרשה לה ללכת שמא יקלקלו לו אותה, החליטה להתחתן עם כלומניק אחד בשם רותם. טיפוס חלקלק שלא נראה לו כבעל הולם לנופר שלו.
"מי שיתחתן עם הילדה שלי יקבל דירה, מכונית ומשרה בחברה שלי." בישר לי מר בוחבוט בשביעות רצון, "ואני לא רוצה שמישהו ינצל אותה, היא כל כך תמימה, אני רוצה שיהיו לה חיים טובים כמו לאימא שלה."
תהיתי בליבי אם גם אימא של נופר חושבת שחייה טובים כל כך, אבל מאחר ומר בוחבוט השאיר את זוגתו בבית לא היה לי את מי לשאול.
"ידוע שהתנגדות של הורים לקשר רומנטי רק מחזקת אותו." סיפרתי לאבא המודאג.
"לא אצלי בבית! הילדה שלי תעשה מה שאבא שלה אומר." פסק מר בוחבוט בביטחון.
"בת כמה היא?" שאלתי.
"בת עשרים וארבע, אבל היא מאוד תמימה וביישנית. עובדת חצי משרה בחברה שלי ובשאר הזמן יושבת בבית עם אימא שלה."
"מה? היא לא יוצאת לבלות?" השתוממתי.
"כן, אבל רק עם חברות ותמיד בבתים פרטיים, אף פעם לא במועדוני לילה ובפאבים. היא מאוד ביישנית, לא שותה, לא מעשנת, נופר שלי היא ילדה יפה ותמימה." חזר מר בוחבוט על דבריו, "בגלל זה אני דואג לה מאוד. הרותם הזה לא נראה לי, הוא מן אשכנזי כזה, מלוקק מידי. מדבר יפה, עובד בהייטק. מה היא מצאה בו?"
"קשה להבין נשים." חייכתי אליו, "אז מה אתה רוצה שאני אעשה?"
"אני רוצה שתבדוק אם הוא הגבר המתאים לבת שלי. שתברר שהוא באמת עובד הייטק, שהוא רווק ושהוא מי שהוא מספר שהוא, אבל חס וחלילה שהילדה תדע שאני בודק עליו, תדאג שהכול יהיה בסודי סודות." ניסה מר בוחבוט להנמיך לשווא את קולו הרם מטבעו.

במשך כשבוע שלם עקבתי בסודי סודות אחרי רותם שוורץ וגיליתי שהוא באמת עובד הייטק, רווק, וחבר מסור של נופר בוחבוט היפה והתמימה. הם הלכו למסעדות ולהופעות, טיילו בליל ירח יד ביד על הטיילת, ונראו כמו כל זוג רגיל, מאוהב ונחמד.
בסוף השבוע החלטתי שבזבזתי די את זמני ואת כספו של מר בוחבוט. הוא ייאלץ להשלים עם רותם כחתן, ירצה בכך או לא, ואז יוני שבילה איתי במסעדה את שעות המעקב האחרונות החליט שהוא רוצה להשתין ונכנס לשירותים.
דקה אחר כך קם גם רותם והלך לבית השימוש, מותיר בגפן את נופר ואת הצעירה שנלוותה אליהם כשהן משוחחות בערנות זו עם זו.
יוני חזר אחרי רבע שעה ארוכה מאוד ונראה נסער אם כי השתדל לשלוט ברגשותיו. הוא התאפק ולא אמר כלום עד שיצאנו לרכב ורק ברגע שהיינו מחוץ לטווח הראיה של מושא המעקב שלנו תפס בזרועי והצהיר שרותם הומו.
"בחייך, מה פתאום?"
"הוא ניסה להתחיל איתי בשירותים. היית צריך לראות איזה מבטים הוא תקע בי כשפתחתי את המכנסים. הנה, תראה," הראה לי פתק עם מספר טלפון, "הוא נתן לי את המספר שלו ושאל אם הזקן שלי קנאי." הוסיף בגיחוך.
ניסיתי לצחוק, אבל אני מודה שנעלבתי מעט. "ומה אמרת לו?"
"אמרתי שאתה דוד שלי ושאני אתקשר אליו אחר כך, אבל הוא אמר שהם הולכים למסיבה בפוסיקט ועדיף מחר. מה זה פוסיקט?"
"זה מועדון לילה שמתמחה בהופעות דראג."
"אה, כן, שאלתי מה הוא עושה עם הבחורות והוא אמר שהן יחד והוא מלווה אותן. אתה חושב שהוא שיקר גולדי?"
"בעיקרון יוני כולם משקרים לפעמים, אין דבר כזה להגיד תמיד את האמת. השאלה היא למי הוא שיקר, לך או לחברה שלו?"
"אולי הוא שיקר לי, אבל המבט שהוא תקע בזין שלי היה אמיתי לגמרי." אמר יוני בביטחון, "אז נלך לפוסיקט יחד או שאתה עייף ורוצה שאני אלך לבד?"
"אתה אדוני הולך מחר בבוקר לבית ספר, וזה אומר שגמרת עם הבילויים להיום."
"אבל גולדי, בבקשה, אף פעם לא הייתי בהופעת דראג, בבקשה."
"קודם תראה את פריסילה מלכת המדבר שלוש פעמים רצוף ואחר כך נראה, ועכשיו הביתה, ואל תשכח לצחצח שיניים לפני השינה."
"אתה מבאס נורא גולדי, אמרתי לך את זה כבר פעם?"
"אם אני לא טועה אמרת את זה לפחות מאה פעם." צחקתי, לקחתי את יוני המאוכזב הביתה והתקשרתי לסשה כדי להזמין אותו למועדון פוסיקט.
הוא גנח ונאנח, התלונן שאין לו חשק לבלות במועדון לילה רועש והומה הומואים, אבל בסוף התרצה ובא. ההופעה התחילה רק בחצות ועד אז כבר ידעתי כל מה שהייתי צריך לדעת.
רותם ישב צמוד מאוד לצעיר נשי אחד שליטף אותו ודחף את לשונו לגרונו בכל הזדמנות, בעוד שבת זוגו, נופר התמימה, ישבה אמנם לצידו, אבל הייתה שקועה במחשוף של ידידתה הצעירה.
שניהם היו ידידים טובים, ללא ספק, אבל את רגשותיהם הרומנטיים הפנו לכיוון בני מינם. כמעט שחשתי צער על מר בוחבוט המסכן שלא ידע מה מתרחש מתחת לאפו.
כשיצאנו לכיוון המכונית רדף אחרי רותם והשיג אותי רגע לפני שהתיישבתי ברכב. "תסלח לי." פנה אלי בנימוס, "אבל במקרה ראיתי אותך לפני כמה שעות במסעדה עם בחור צעיר אחד ורציתי לדעת איפה הוא?"
"ישן במיטה שלו כמו שצריך לעשות כל תלמיד תיכון באמצע שבוע לימודים." אמרתי, "ולא ראית אותי במקרה רותם. אני עוקב אחריך כבר כמה ימים."
פניו של הגבר הצעיר החווירו. "עוקב אחרי? למה אתה מתכוון? למה אתה עוקב אחרי?"
"כי אני בלש פרטי. אבא של נופר שכר אותי לברר אם תהיה בעל מתאים לבת שלו."
"אוי…" נאנח רותם, "אכלתי אותה. נופר המסכנה, היא כבר בחודש השני."
"ממך?"
"כן, בטח שממני. גם אני מת לילד וגם היא ו… טוב, זה שיש לה דירה זה גם גורם חשוב ו… תראה, אולי נוכל להגיע לאיזה סידור, אני ואתה?"
"לא. אי אפשר. מצטער רותם, אני לא עובד ככה. מר בוחבוט שילם לי כדי לגלות איזה בעל תהיה לבת שלו ואני אהיה חייב להגיד לו את האמת."
באמת, תהיה חייב?" נאנח רותם.
"כן, אחרי שעקבתי אחריך שבוע שלם אני אהיה חייב לספר לו שאתה גבר צעיר ונחמד, רווק שעובד ברצינות הרבה שעות במשרד הייטק כמו שסיפרת לו, שבשעות הפנאי שלך אתה גם יודע לבלות, ושאתה מתייחס יפה מאוד לבת שלו ולפי מיטב שיקול דעתי נראה שאין לו שום סיבה להתנגד לנישואים שלך איתה."
"באמת?" נדהם רותם.
"כן, באמת, אבל תרשה לי לייעץ לך להפסיק להתחיל עם קטינים בשירותים. גם אם הם מאוד מפתים עדיף להיות זהיר ולא להצטער, במיוחד עכשיו כשאתה עומד להפוך לאבא. בסדר?"
"בסדר." אמר רותם, "אני מבטיח להיזהר."
"אני סומך עליך רותם ואני מבקש שלא תספר לנופר שאבא שלה שלח אחריך בלש פרטי. לפעמים, למען שלום בית, עדיף לשתוק."
רותם כבש חיוך, הנהן, לחץ בתודה את ידי והסתלק.
"אז מה? לא תספר לקליינט שלך את האמת?" שאל סשה בפליאה.
"בטח שכן, כל מילה בדו"ח שאתן לו תהיה אמת לאמיתה. לדעתי רותם יהיה בעל מצוין לנופר, ואני בטוח שבעתיד הוא גם יהיה אבא מסור."
"וזו לדעתך האמת?"
"בטח שכן. זו אולי לא כל האמת, אבל זו בהחלט האמת."

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il