הדוגמנים – פרק א'

הדוגמנים – פרק א'

08/08/2023
סוג: אירוטי
מילות מפתח: גוגיי

11/09/2013

זכות העמידה חוזר אלינו עם סיפור חדש וסקסי כמו שרק הוא יודע לספר

דרך חיי האמיתית החלה כאשר הייתי כבן שבע עשרה. הייתי נער די חנון, כמו שאומרים. תלמיד די שקדן שהיה ממושמע להוריו הפדנטיים. אחותי שירה הייתה בצבא ואני סיימתי את שנת הלימודים האחת עשרה במגמה הריאלית של בית הספר ולאחר חופשת הקיץ הייתי צפוי להתחיל את שנת הלימודים האחרונה. ידעתי שאני נמשך גם לבנות וגם לבנים, אך לא חוויתי התנסות מינית כלשהי עם מי מהמינים.

בחודשי הקיץ נהגתי לעבוד בערבים כמלצר באחד מבתי הקפה הסמוכים לדירת הורי ואילו בשעות היום, לאחר שהייתי מתעורר די מאוחר, נהגתי לבלות בקאנטרי קלאב השכונתי, בעיקר בחדר הכושר ובבריכה.
בשעת אחר הצהריים של אחד הימים שכבתי לי על כסא נוח בבריכה כאשר מגבת גדולה פרושה מתחתי. עצמתי את עיני. יתכן שנמנמתי קלות. לפתע הבחנתי בצל שכיסה אותי ולא זז. פקחתי עיני. השמש סנוורה אותי מעט.
"היי." אמר גבר גדל מידות בקול בס עמוק.
"כן?" שאלתי.
"רוצה להיות דוגמן?" שאל והשליך לעברי כרטיס ביקור.
הופתעתי. מה לי ולדוגמנות, אם כי נראיתי מעולה, בעיקר בבגד ים ספידו שלבשתי באותו רגע. אחזתי בכרטיס וקראתי את תוכנו המועט.
"הממממ…" פלטתי הברות ללא כל תוכן.
"מה אתה אומר?" התעקש והתיישב על הכסא, דוחק מעט את רגלי השעירות.
"מה לי ולדוגמנות?" פלטתי את המחשבה שעברה קודם במוחי.
"במה אתה עוסק?" התעלם משאלתי.
"אני תלמיד ובחופשות עובד קצת במלצרות" השבתי.
"עובד בשביל הכיף או בשביל הכסף?" שאל.
"בעיקר בשביל החיסכון." השבתי, מרגיש שאני מצטט את אימא שלי, "מה שאומר שזה בשביל הכסף."
"אצלי תוכל לחסוך פי כמה." זרם עם צורת התשובה שלי.
"פי כמה ממה?" שאלתי.
"כמה אתה משתכר כיום? מאה, אולי מאתיים ₪ ביום עבודה?" שאל.
"המ… משהו כזה, בערך." השבתי.
"אצלי תוכל להרוויח אלף, אלפיים ₪ ביום, ואולי יותר." השיב נחרצות.
"אתה יודע מה?" עברתי ממצב שכיבה לישיבה, "יש לי חבר שעשה בוק, שילם מלא כסף, הבטיחו לו הבטחות מכאן ועד ניו זילנד, ולא יצא מזה כלום".
"אני לא מבקש ממך, לא בוק ולא כסף." השיב.
"אז מה כן?" פקפקתי.
"נכונות לבוא ליום צילומים אחד, ואם יתברר שאתה פוטוגני מספיק, תידרש ממך רצינות והתמדה."
"וזהו?" עדיין היססתי.
"זהו." השיב נחרצות, "תתקשר אלי מחר בבקר לנייד שרשום כאן ונתאם."
עדיין היססתי, שתקתי, כשאני מביט שוב בכרטיס הביקור שלו.
"מה שמך?" שאל.
"נדב," השבתי, "נדב אשל."
"נעים מאוד נדב." הושיט לי יד ללחיצה, "אני יאיר מרגליות." חזר על השם שהיה מודפס על הכרטיס.
נעמדתי ולחצתי את ידו של יאיר. הוא סרק את גופי, מלמעלה למטה, באופן מופגן.
"תתקשר נדב. מבטיח לך שלא תצטער." חייך ופנה ללכת.

כפי שאתם יודעים אני נדב. נדב אשל. בן שבע עשרה, גובהי מטר שמונים ושבע. שיערי שחור. צבע עיני ירוק. אני די חטוב, עם ריבועים בבטן, פרי התמדתי בבריכה ובמכון הכושר. רגלי מוצקות, שריריות, שעירות. בטן חלקה, מעט שעירה. חזה חלק. קיבורות ידיים מרשימות, ושפע שיער בבתי השחי. חבילה מרשימה, עליה אדבר בעתיד. יש לי חיוך המוגדר בפי הבנות – "הורס".

בערב, טרם לכתי לעבודה בבית הקפה, סיפרתי על ההצעה להורי. אבי התנגד. אמר שזה יפגע בלימודים שלי וכי זה יכול להמתין אחרי השירות הצבאי. אמי אמרה שאלך למפגש הראשון, שזה לא מחייב, כי ממילא לא בטוח שיקבלו אותי.
"תן לילד לנסות." אמרה לאבי ובכך חתמה, כמעט כמו תמיד, את הויכוח.

העניין נשכח ממני במשך שלושה ימים. ביום הרביעי נתקלתי בכרטיס הביקור של מרגליות והתקשרתי אליו.
"חששתי שויתרת." השיב לי ברכות.
"סתם שכחתי, מתנצל." אמרתי.
"לא תאמין כמה נערים עומדים בפתח משרדי יום יום על מנת שאקבל אותם, ואתה שוכח?" הוכיח אותי אך לא בנימה של כעס.
"תוכל להגיע למשרדי ביום א' בעשר בבוקר?" שאל.
"עשר זה נורא מוקדם." קיטרתי כתלמיד בחופשה.
"חבוב, להרוויח אלף או אלפיים ₪ ביום עבודה, דורש קצת מאמץ." ענה, "תוכל להתרשם מהסטודיו. לראות דוגמנים אחרים בפעולה. יש לנו באותו יום סשן צילומים וגם אתה תצטלם." הבטיח.
"טוב, טוב, בסדר." התנצלתי.
"ו… נדב, אתה צריך לבוא עם כמה בגדים." אמר.
"נו, ברור שאבוא עם בגדים." צחקתי, חשבתי שהוא מתלוצץ.
"לא. לא. אני מתכוון שתביא איתך כמה סטים. שלוש זוגות מכנסיים. אחד קצר. לפחות שתי חולצות, אחת עם כפתורים, וגם גופיה אחת או שתיים." הסביר "וכמובן, תבוא בנעליים ולא בסנדלים."
"וואלה, מזוודה." צחקתי.
"אל תגזים, אבל רצוי כמה שיותר פריטי לבוש, זה טוב כדי לבחון אותך בצילומים."
מרגליות מסר לי את כתובת הסטודיו, "ביום א' בעשר בבוקר." חתם את השיחה.
סיפרתי לאריק, אותו ידיד שעשה בוק לשווא. הוא אמנם הופיע כניצב באיזה סרט כושל, אך לא יותר מכך. הוא נשמע ספקן לגבי ההצעה שקיבלתי אך איחל לי הצלחה וגם ציין כי הסוכנות האמורה ידועה מאוד.
באופן טבעי המין סיקרן אותי כיאה לנער מתבגר שההורמונים שלו משתוללים. ידעתי על שני הומואים מוצהרים בשכבה שלי והיה לי חשד לגבי שלשה נוספים, שלגבי חלקם הלכו בדיחות בקרב החבר'ה. אני חושב שבי לא חשדו למרות שנורא אהבתי לראות בחורים יפים כפי שאהבתי לצפות בבנות נאות.
יצא לי לראות לא פעם את אחותי שירה מתמזמזת עם החבר שלה ניר, מפקד מחלקה בגולני, ואפילו יצא לי לראות אותו בעירום לרבות כשעמד לו. זין לא מרשים במיוחד, ובטח פחות רציני משלי.
פעם עלינו, אחותי, החבר שלה ואני, על הגג להשתזף. אני ושירה אחותי היינו בבגדי ים ואילו ניר היה בתחתונים. אהבתי לבחון את גופו הגברי השעיר. ניר מאוד שעיר בידיים, ברגליים ובעיקר בחזה. שיער שחור כהה מאוד וסמיך. גם עיניו כהות ויש לו חיוך מתקתק ששובר את הקשיחות הגברית שלו. שירה עזבה אותנו על הגג ונותרנו רק ניר ואני. הוא הסיר את תחתוניו. ראיתי את הזין והאשכים שלו. די התגריתי ואפילו עמד לי וניסיתי להסתיר.
"צריך לשזף את כל המקומות." אמר ניר, נשכב על הבטן וחשף את ישבניו הסקסיים לשמש.
לאחר זמן מה הוא ניגש למקלחת שאבא שלי אלתר על הגג, ושטף את גופו במים, תוך כך ששיחק לעצמו בזין.
"לא מצטרף נדב?" קרא לי.
"אין לי מגבת." זרקתי.
"תוכל להתנגב בשלי." הציע.
התלבטתי. פחדתי שיעיר לי הערות לגבי הזין העומד שלי, אבל הבחנתי שהזין שלו הזדקר. אז ניגשתי, הסרתי את בגד הים והצטרפתי אליו למקלחת. הוא סקר את גופי, וכמובן שראה שהזין שלי זקור.
הוא אחז בו ואמר לי, "וואלה נדב, יש לך זין זין" צחקק, ואני הצטרפתי לצחוקו נבוך, אך גאה בגודל הזין שלי.
ניר ניגב לי את הגב במגבת, שפשף חזק, ואחר כך עבר לשפשף את החזה, הבטן והמבושים ואז כרך את המגבת סביב חלציו וירד מהגג.

הסטודיו ברמת אביב נראה מרשים ומפואר. בני תשחורת אחדים, רובם יפים, גם בנות וגם בנים, הסתובבו באולם הקבלה. רובם נראו ותיקים שמכירים היטב את המקום ואת ענף הדוגמנות. מעטים נראו לי מוכרים מפרסומות שראיתי בטלביזיה. מזכירה חיננית קיבלה את פני והרימה טלפון למרגליות.
"תמתין, הוא תכף יתפנה." פנתה אלי בחביבות והצביעה על כורסאות נוחות, "בינתיים, אם אתה רוצה תוכל למזוג לך שתיה במטבחון." ויתרתי על שתייה, ישבתי וסרקתי בעיני את הצעירים החטובים, כולם נראו לי יפיפיים.

דקות מעטות לאחר מכן העירה אותי המזכירה ממחשבותיי "אתה יכול להיכנס." הצביעה על
דלת שהשלט – מנכ"ל – התנוסס עליה.
נקשתי קלות על הדלת ופתחתי אותה. הלשכה של מרגליות נראתה מפוארת ורחבה מאוד. הוא ישב על כורסת עור מרשימה מאחורי מכתבה גדולה. בפינת החדר עמדה ספה, שולחן ובר משקאות, והקירות היו מכוסים בהמון צילומי דוגמנים ודוגמניות, רובם די חשופים, וחלקם ידוענים.
"היי בחור." חייך לעברי מרגליות, "שמח שהגעת." קם ממושבו, ניגש אלי וחיבק אותי.
"היי…" גמגמתי, נבוך. לא הייתי רגיל ליחס כזה.
"שב, שב, תשתה משהו?" הציע בחביבות, הנהנתי לשלילה.
מרגליות הוציא טופס מודפס והחל למלא אותו כשאני משיב לשאלותיו.
"מעמד אישי?" שאל לפתע.
"מה? אני נער." צחקקתי, חושב שהוא מתבדח.
"וחברה יש?" שאל, כאילו חברה נכללת בהגדרת מעמד אישי.
"לא, לא." מיהרתי להשיב.
"חבר?" חקר אותי ועיניו ננעצו בעיני.
"לא, לא." עניתי.
"אבל אתה גיי." פסק מבלי לשאול אותי.
"המ…. אני בעצמי לא יודע." נבוכותי נורא.
מרגליות רשם עוד אי אילו פרטים, כולל תאריך לידתי, מקום מגורי, שם בית הספר וכיוצא בזה.
"תקשיב נדב." הציץ בדף לוודא שהוא לא טועה בשמי, "אנחנו נצא אל סטודיו הצילום ואני אבקש שיעשו לך אודישן צילומים כללי, ולפי התוצאות נחליט לגבי עתידך אצלנו." הסביר.
"סבבה." השבתי, הרמתי את תיק הצד הגדול עם הבגדים שהתבקשתי להביא, ויצאתי אחריו אל אולפן הצילומים הסמוך.
מערכת תאורה רצינית ירדה מתקרת אולם הצילומים ובה עשרות פנסים שונים, ובמרכז היו מצלמות אחדות עם עדשות זום בגדלים שונים, עומדות הכן על חצובות.
באמצע האולפן, על פודיום מוגבה, היו בחור ובחורה, חתיכים מאוד, שהצטלמו בתנוחות שונות לפי הוראות הצלם שהיה מאוד קשוח בהוראות שנתן. שניהם היו לבושים בלבוש תחתון בלבד. הבחורה הייתה בחזייה צבעונית שישבה יפה על זוג שדיים נאים, והבחור היה בתחתונים סקסיים צמודים, מעוצבים כך שיבליטו את החבילה והישבנים שלו.
'וואלה זה מה שאני הולך לעבור?' שאלתי את עצמי, ליבי הלם בחוזקה וגרם לזין שלי להתקשות.
מרגליות בחן את תגובותיי והכניס אותי לחדר הלבשה קטן. "תראה לי את הבגדים שהבאת." ביקש.
הוצאתי שלוש זוגות מכנסיים שונים, אחד קצר, וכמה חולצות וגופיות, ופרשתי אותם על הספסל הצמוד לקיר. הוא סקר את הבגדים, ובחר במכנס הקצר ובגופיה סקסית.
"תלבש את אלה." אמר.
הזין שלי היה במצב הצדעה. הרגשתי לא בנוח כשהתפשטתי בנוכחותו. לפני שהספקתי להתלבש, בהיותי בתחתונים בלבד, הוא אמר, "בוא נראה את הגוף שלך." הסתובב סביבי וכמובן ראה שעומד לי. "אני רואה שמעיין הדליקה אותך." צחק.
"מעיין?" תהיתי.
"נו, הדוגמנית שמצטלמת עכשיו." הסביר.
"הלוואי שהיא…" פלטתי, לא בטוח בכלל שהיא זו שגרמה לזקפה שלי. יתכן שזה היה דווקא הדוגמן.
מרגליות הצמיד כף יד שטוחה לישבנים שלי. די חששתי. שמעתי לא מעט סיפורים על נערים או נערות שנאלצים לשכב עם המעסיקים שלהם בתחום הדוגמנות והאופנה. אחר כך אחז בקצה העליון של התחתון שלי, משך אותו והציץ לתוך החבילה שלי.
"בורכת בחבילה יפה." עזב את הגומי וליטף לי את הזין מבעד לתחתון.
התרחקתי ממנו מעט, "מה ללבוש?"
"מצידי מה שעליך בהחלט מספיק." צחק, "אבל נתחיל בבגדים שבחרתי." הצביע על המכנס הקצר והגופייה.
"כשתסיים תצא אל הסטודיו." אמר ויצא.
"ממזר הומו." פלטתי, אבל הוא כבר לא היה בחדר ההלבשה.
הלכתי להשתין בשירותים הצמודים, התלבשתי ויצאתי אל אולפן הצילום.
כאשר מרגליות הבחין בי הוא לחש דבר מה לצלם שמיד אמר לזוג שהצטלם
"נעשה הפסקה. תחזרו עוד חצי שעה."
נראה לי שהם היו מאושרים לצאת להפסקה.
"תכיר את אבי." פנה אלי מרגליות, "מעכשיו אתה בידיים המקצועיות שלו." אמר ופנה אל אבי, "זה נדב."
"הי." אמר אבי, ולחץ את ידי.
מרגליות יצא.
אבי הרצה באזני משך כמה דקות על מה ואיך נדרש מדוגמן לעמוד, ללכת, לבצע תנוחות שונות, מול המצלמה. תחילה ביקש ממני לבצע תנוחות שונות על יבש, מבלי שצילם אותי. כמובן שהיו לו הערות ודרישות לשיפור, אולם משראה שקלטתי את הנחיותיו די מהר, החל לצלם אותי על רטוב.
"עמוד כך." אמר, "תתכופף," ביקש, "תרד על ארבע," המשיך, "ראש למעלה, פנים אלי," ובאופן זה טרטר אותי כרבע שעה שנראתה לי כנצח.
"תרים את הגופייה לחצי החזה." אמר וצילם, "עכשיו מעל הפטמות," ביקש, "תעביר את הגופייה מעל הראש." המשיך.
אני ביצעתי והזעתי, גם מהלחץ בו הייתי, ובעיקר מהתאורה החזקה.
"עכשיו תישאר רק בתחתונים." הורה לי.
"הכרחי?" היססתי והבטתי בקהל, אחדים שבאו לאודישן או לסט צילומים.
"ילד, באת לדגמן או מה?" גער בי הצלם בכעס.
הבטתי מסביב. על כסאות בסמוך לדלת ישבו שני הדוגמנים שהצטלמו לפני ובהם מעיין, הבחורה. הזין שלי נרגע ממזמן.
הורדתי את המכנס ואת הגופייה ונותרתי בתחתונים בלבד.
"גוף פצצה!" צעקה מעיין.
חייכתי אליה לאות תודה, ויכולתי להבחין שעיני הדוגמן נצצו בהביטו בי עמוקות.
"עוד גיי." אמרתי בלחישה.
"אם עוד פעם את מתערבת בעבודה שלי את עפה מכאן מעיין." גער בה אבי הצלם במלוא הרצינות, והיא נאלמה דום.
אבי נתן לי הנחיות צילום לכל מיני תנוחות, חלקן מאוד מיניות.
"תשכב על הדרגש. צדודית אלי. שים אצבע בפה ותביט במעיין בתשוקה." הורה לי ולא חדל לסחוט את מתג המצלמה עוד ועוד.
"מספיק להיום." אמר אחרי שהריץ אותי עוד ועוד.
אספתי את הבגדים ויצאתי לחדר ההלבשה כאשר לגופי התחתונים המיוזעים בלבד.

יצאתי מהצילומים די סחוט ומותש, כשאני מזיע, אוחז בבגדי ולובש רק תחתונים. נכנסתי לחדר ההלבשה ונזרקתי על הספסל. בסמוך ישב הבחור שהצטלם עם מעיין לפני.
"היי," הוא ניגש והתיישב צמוד אלי "אני שון."
"היי," חייכתי אליו בקושי. " נדב." זרקתי.
"חיים לא קלים הם חיי הדוגמן, אבל עדיף על מלצרות או דלפק במקדונלד." ניסה לעודד אותי.
"בכלל לא בטוח שהתקבלתי." שללתי את האפשרות שאהיה דוגמן.
"מתערבים?" שון, בטוח בהימור שלו, הושיט לי את ידו ללחיצה.
חייכתי. נמנעתי מלהתערב.
"אתה בחור מאוד יפה ונורא סקסי." אמר שון והחל להחליק יד עדינה על החזה שלי.
הפטמות הזדקרו לי והרגשתי שגם הזין מתעורר.
"מזיע, הא?" שאל את המובן מאליו, אחרי שאצבעותיו נעשו דביקות מהזיעה של גופי. הוא העביר את האצבעות הדביקות על לשונו.
צחקתי, זה נראה לי די הזוי.
"מה אתה עושה בחיים, ביום יום?" שאל שון.
"אני עדיין תלמיד. רק שעכשיו חופשה." השבתי "ואתה?"
"אני חייל. ג'ובניק. מנסה להיות בצבא כמה שפחות." הסביר שון שנראה לי צעיר מאוד.
"אתה לא צריך להיות עכשיו בבסיס?" שאלתי.
"בדיוק לזה התכוונתי. אני כבר אוציא גימלים… תגיד, חברה יש לך?"
"ממש לא." עניתי.
"לא בקטע של בנות?" חקר אותי.
"אני לא יודע. לא בטוח. אני חושב שאני דו." השבתי.
"ומה אתה מרגיש?" המשיך לחקור.
"זהו, שלא יצא לי כלום עם אף אחד מהמינים."
"וואללה… אתה לא מרגיש משיכה לבנים?"
"אני מרגיש ששני המינים מעוררים אותי." השבתי.
"וואלה…" הניח שון את ידו על החבילה שלי.
"אני רואה שכאן כולם רגילים לגעת." מגע ידו נעם לי ולכן לא הסרתי אותה.
שון חייך אלי חיוך ממזרי. הוא היה עלם מאוד נאה. בהחלט חתיך, כיאה לדוגמן. החזה שלו היה חלק עם פטמות רחבות שבלטו מאוד על חזהו הלבנבן, במיוחד לעומת העור הכהה יותר של גופי. גם הבטן שלו הייתה חלקה. אפילו רגליו היו נטולות שיער.
"מגלח?" שאלתי בהעבירי יד על אחת מרגליו.
הרגשתי שהוא אוהב את מגע ידי בגופו.
"החזה חלק טבעי, אבל ברגליים, בבטן ובמפשעה אני מסיר." אמר והפשיל את תחתוניו על מנת להראות לי כי שיער הערווה שלו נעלם.
נראה לי מוזר. הפעם אני שלחתי יד ונגעתי לו מעל הזין, במקום בו אמורות לצמוח השערות.
"וואלה." הפעם היה תורי לגלות התלהבות למרות שאני אוהב גברים שעירים.
"רציתי לגלח גם את בית השחי, אבל הוא לא מרשה לי." אמר באכזבה, הרים את ידיו והראה לי את השיער הדליל שצמח בבתי שחיו, בניגוד לחורשות העבות והכהות שלי.
"מי זה הוא?" שאלתי.
"מרגליות." השיב שון בלחישה, "הוא מתערב לנו יותר מידי במראה הגוף." התלונן.
שון לא מיהר להעלות את תחתוניו. הבטתי בזין ובאשכים שלו. גם הם היו חלקים.
"ואיך אתה?" שאל.
"אני לא מגלח." אמרתי ולא הראיתי לו, אבל הוא תלש ממני את התחתונים. הזין שלי עמד למחצה. יש לי זין ארוך ומאוד עבה.
"ואוו, יש לך זין כל כך משמעותי." אמר, ואני פרצתי בצחוק.
כבר שמעתי בעבר שהזין שלי ארוך, עבה, גדול, ענק. אבל אף אחד עדיין לא הגדיר את הזין שלי כמשמעותי.
"למה אתה צוחק?" שאל ואחז בזין שלי שהלך צמח והתקשה בין אצבעותיו.
"משמעותי, זה פשוט הצחיק אותי." הסברתי.
מגע ידו של שון בזין ובאשכים נעם לי מאוד. מעולם מישהו מלבדי לא נגע לי בזין ובביצים בכוונה מינית.
"בוא, בוא." התרומם ומשך אותי אחריו לתוך תא שירותים די רחב. הוא הוריד את מכסה האסלה, "שב." פקד עלי ואני נעניתי.
שון קילף מעלי את התחתונים שהיו כבר מופשלים. נותרתי עירום. את התחתונים שלו הוריד אל מתחת לאשכים, כך שהזין שלו, בינוני למדי, בלט והזדקר מולי. הוא התכופף מול החבילה שלי, בלע את כיפת הזין שלי בפיו כשידו אוחזת בחוזקה בצינור הזין שלי והתחיל למצוץ לי את הכיפה בתנועות שפתיים ולשון נמרצות.
לראשונה בחיי חוויתי במציצה.
הרגשתי את הבל פיו ונשימותיו של שון על החבילה שלי שהייתה די לחה מהזיעה שפלטתי תוך כדי הצילומים. נשימותיו שיחקו בשיער הערווה שלי ובשערות שצומחות לי על הביצים. שפתיו העבות של שון בלעו את כיפת הזין שלי וינקו אותה עמוק לתוך פיו. הלשון שלו טיילה על עמוד הזין, על הכיפה, נוגעת במקומות היותר רגישים ואני גנחתי עוד ועוד מהנאה.
הוא בלע את האשכים שלי לתוך פיו וסחרר אותם בפיו כאילו היו כבסים במכונת כביסה, מגיר שפע רוק על רגליי ולאורך חריץ ישבני.
הוא אחז בקרסוליי, הניח אותם על כתפיו, התכופף אל חור הישבן שלי והתחיל ללקק את החור שלי עם לשונו החדה והמחוספסת. נאנחתי, משמיע קולות הנאה.
"הוי… זה טוב, אתה טוב." החמאתי לשון וליטפתי בידי את שיער ראשו.
שון לא דיבר. הוא הקדיש לי את כל תשומת ליבו והשתדל מאוד לענג אותי, ולגרום לי תחושה עילאית. מהישבן חזר עם הלשון לשוטט על האשכים, ושוב חזר למצוץ לי את הזין, כאשר הפעם הוא תוקע אצבע לחור ישבני ודופק איתה את החור שלי, תוך מציצות כיפת הזין, עד שהרגשתי את הביצים שלי לוחשות, לוהטות, מוכנות לשיגור.
"אני גומר!" כמעט וצעקתי.
שון פתח את פיו ובלע את המטחים של השפיך שנורו מהזין שלי לתוך פיו.
רטטתי, ולא ידעתי מה לעשות עם שון. הוא נעמד מעלי, ואונן חזק כשהוא עוצם את עיניו. הוא לא ביקש שאעזור לו, אבל אולי ציפה לכך? הוא לא ניסה להכניס את הזין שלו לתוך פי. פשוט עמד מעלי כשאני צופה בו משפשף את הזין, ותוך זמן קצר התיז שפריצים של שפיך על החזה שלי, והפעם הוא רטט.
שון התכופף אל החזה שלי והתחיל ללקק את השפיך שלו.
"רוצה?" שאל כשפיו מלא בשפיך.
"אה… אני…" נענעתי את ראשי לשלילה כשאני צוחק.
ניגשתי לברז הקרוב ושטפתי מעט את החזה הדביק שלי. שון נעמד מאחורי וליטף לי את העכוזים. שנינו התלבשנו בשתיקה. לא ידעתי אם עלי להודות לשון או לעבור על המציצה הנהדרת לסדר היום. בחרתי לשתוק, לתת לשון להוביל, אם בכלל.
אחרי שסיימנו להתלבש הוא ניגש אלי וחיבק אותי. "אני בטוח שעוד נתראה." אמר ועשה לייק עם האצבע – תנועת אגודל כלפי מעלה.
"אני מקווה." הייתי ספקן יותר.
יצאתי, תפסתי אוטובוס לכיוון בית הורי, ונסעתי הביתה.

 

 

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il

ביקורות קוראים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ספרים דומים לספר זה

squash and stretch

אורלה

ליעד הגבר

אדם אדם

Dasone

koki roki

עידן95

תוכן דומה לספר זה

squash and stretch

אורלה

ליעד הגבר

אדם אדם

דילוג לתוכן