הדור השלישי – פרק ב'

29/10/2006

קולו של אודי נשמע שונה לחלוטין כשהשיב בלגלוג: "אולי תסתום את הפה שלך, זבל! קיבלתי מהחייל שמשפיט אותך הודעת mms עם קטע וידיאו שהבהיר לי בדיוק מי ומה אתה. אז תוותר על ההצגה. כשאני מזיין אותך אני רוצה להרגיש איך אתה נע לקראתי וקולט את הזין שלי עמוק בגופך, חתיכת זונה. אגב, כדאי שתתכונן. בימים הקרובים אעביר אותך סדרת אילוף. מעכשיו גם אצלי תשמש כשפחה." אלירן המבועת חש שעולמו חרב עליו. החייל אכן מימש את איומיו והחל להפיץ את הסרטון שצילם. תסריטי אימה חלפו בראשו. נכלם ופגוע עד עמקי נשמתו החל לנוע לקראת חברו. ידיו של זה פיסקו בכוח את פלחי ישבנו. אברו הקשה קדח בו באכזריות. מעולם לא העלה בדמיונו סיטואציה כזאת. חלקים אלו באופיו של חברו לא היו מוכרים לו. כשהוא טוחן במלוא העוצמה המשיך זה לפקוד בבוטות. "תזיז את התחת שלך, אפס. קח את הזין שלי עמוק פנימה! כן… תרגיש איך אני מפרק לך את החור, שרמוטה. ושיהיה ברור. מהיום אתה לא קורא לי אודי. מעכשיו תפנה אליי רק בתואר 'מלכי' ותשתחווה בפניי בכל פעם שתראה אותי. ברור לך, אפס?"
כשהוא נאנק בכאב השיב בגמגום: "כן… כלומר, סליחה… כן, מלכי… ברור, מלכי."

אודי סיים לפרוק את מטענו ויצא מהחדר. אלירן נותר לשכב המום ומפוסק כשישבנו מוצף בזרע. קולו הקשוח נשמע מכוון הסלון: "איפה אתה, כלב מסריח? בוא לפה מיד." אלירן קפץ מהמיטה ומיהר אליו. בלבו קיווה שזה יירגע אחרי שבא על פורקנו וישוב לעצמו. אודי הביט בו במבט מזלזל ושתק. לאחר מספר שניות פלט ברשעות: "זהו, חיכיתי יותר מידי. כנראה שלא הבנת איך מתנהגת שפחה. אאלץ ללמד אותך בדרך הקשה." את חגורת העור שלף במהירות מהג'ינס שלבש. אלירן העירום התכווץ בפחד. אודי החל מצליף בו בכל כוחו. גם כשראה אותו מתמוטט על רצפת החדר לא פסק להצליף. בטון זועם הרעים: "כדאי שתלמד ותפנים במהירות. שפחה שמתקרבת לאדון משתחווה לפניו. שפחה לא מביטה אף פעם בעיניים של המלך שלה. הבנת את זה, שרמוטה?"
אלירן הקשיב המום לדבריו. גופו בער מכאב ההצלפות. כשדמעות זולגות מעיניו השיב: "כן, מלכי… הכול מובן, מלכי."
חיוך מרוצה עלה על פניו של אודי כשפלט: "אני מקווה מאוד שהבנת. אין לי כוונה להתפשר אתך. אם הייתי יודע שאתה שרמוטה שמוצץ ומזדיין בשירותים ציבוריים, הייתי מסרסר אותך ועושה עליך כסף כזונה שלי מזמן." מלותיו הפוגעות דקרו בלבו של אלירן אך הוא לא העז לענות. במבט מושפל השתחווה לרגליו של מי שהיה עד אתמול הטוב שבחבריו.

"תקשיב, אפס. לא שכחתי שהיום בערב תהייה בן עשרים ושלוש. החלטתי לשנות את התוכניות. נחגוג לך פה בדירה יום הולדת שלא תשכח לעולם. הזמנתי את החייל החמוד שחשף את סודך המכוער ואת החבר שלו. עכשיו גש ותקנה עוגה וכיבוד לאורחים. תעשה את זה זריז. כשתחזור תנקה את הדירה ביסודיות ותכין את הסלון לאירוע. ההוראות ברורות, שפחה מושפלת?"
אלירן הנהן בראשו והשיב בכניעה: "כן, מלכי, ההוראות ברורות לחלוטין."
חיוך מרוצה עמד על פניו של אודי כשהביט בו כורע ומשתחווה. בקול מלגלג פלט לעברו: "יפה… ככה אני אוהב את הכלבים שלי… קדימה."
כשחזר מהקניות החל לנקות את הדירה. רק אל חדרו של אודי לא העז להיכנס. אותו העדיף לדחות לסוף. בעודו משפשף את האסלה נכנס אודי. ככלב מאולף כרע והשתחווה לרגליו. זה פלט לעברו ברשעות: "כמו שצריך… אתה לומד מהר… קדימה, עכשיו תכניס את הראש שלך לתוך האסלה. המלך רוצה להשתין." מעודו לא חש מושפל כל כך. זרם השתן החם הכה בעורפו ונספג בשערותיו. אדונו ניער את טיפות השתן האחרונות הוריד את המים בניאגרה כשראשו עמוק באסלה ויצא באדישות.

רועד מפחד ירד על ברכיו והקיש על דלת חדרו של אדונו. זה שכב במיטה ועישן להנאתו. כשחיוך מתנשא מרוח על פניו פלט: "באת לנקות לי את החדר, שפחה?"
מושפל הביט אל הרצפה וענה: "כן, מלכי… סיימתי להבריק את הדירה וזה החדר האחרון, מלכי."
אודי חייך ושאל: "אתה זוכר את הפעם האחרונה שנכנסת הנה? זה היה בלילה כשחזרנו מהפאב… נכון, אפס? חשבת שאני ישן או מסטול. ירדת על הברכיים כמו כלבה מיוחמת ועם הלשון ליקקת לי את הרגליים. מוזר שלא הבנתי כבר אז כמה אתה משתוקק להיות המשרת שלי. בכל מקרה…זה הזמן להמשיך את מה שהפסקת אז כשהחייל קרא לך להשתרמט איתו." המום למשמע הדברים זחל והתמקם מול כפות רגליו. לשונו טיילה בן אצבעות הרגליים וניקתה אותן ביסודיות. כחצי שעה הניח לו ללקק לפני שפקד: "עכשיו תשכב על הרצפה, כלב. היום תזכה בכבוד ללקק גם את חור התחת המלכותי שלי. תחפור עם הלשון עמוק בתוכו עד שאחליט להעניק לך גוש שוקולד. אני מצפה שתלעס אותו לאט. תתענג עליו קצת ואז תבלע. ברור, עבד עלוב?" מבלי לחכות לתשובה התיישב על פיו. לשונו של אלירן חפרה בצייתנות בישבנו. כשחש את גוש החרא הראשון עושה דרכו אל פיו איימה קיבתו להתהפך. תחושת גועל איומה ורצון עז להקיא תקף אותו. אודי הקשיח את קולו וציווה: "תלעס ותבלע בסגידה וכדאי מאוד שתתרגל לטעם. בעתיד תצטרך לגרד את שאריות החרא שלי מהאסלה ולהתחנן שאתן לך לאכול אותן."

שלושה גושי חרא גדולים כבר שכנו בקיבתו. אודי נראה מרוצה כששב והורה: "יפה, אפס… עכשיו תנקה לי את החור ביסודיות. הלשון שלך צריכה להתרגל לתפקידה החדש כנייר טואלט שלי". טעם חרא עז עמד בפיו וגרונו כשזחל אחריו. אודי הוביל אותו אל החדר שהכין עבורו רק לפני יומיים וציווה: "תאסוף את הבגדים והחפצים שהבאת. כלב לא מקבל אצלי חדר ולא ישן במיטה." בכוך הצר לצידה של מכונת הכביסה וסל הבגדים המלוכלכים הורה לו לפרוס את השמיכה. "זאת תהייה המלונה שלך. מעכשיו תנוע בדירה רק על ארבע כשאתה לבוש בתחתונים בלבד. את המזון שלך תאכל מקערת פלסטיק על הרצפה ובכל עת תהייה בכוננות לקריאה שלי. התפקידים העיקריים שלך הם לשמש כעובד ניקיון, כשפחת מין וכאסלה. אני ברור, כלב?"
אלירן חש את הדמעות נקוות בעיניו. קולו היה חנוק מדמעות כשהשיב בלחש: "ברור, מלכי."

אודי קשר קולר בעל מנעול קטן לצווארו וחייך. "אל תבכה. עם הזמן תתרגל. לכל יצור יש תפקיד בעולם. אתה בסך הכול ממלא את ייעודך בחיים, עבד." אלירן הביט באדונו היוצא ופרץ בבכי. אט פשט את בגדיו ונותר בתחתונים. במקום הצר שהוקצה לו שכב מקופל והמתין. מנמנומו קפץ בבהלה לשמע קול אדונו. על ארבע יצא והתייצב בחדרו. זה אחז בידו מספריים וגזר חור בתחתוניו. אברו חדר דרכו אל החור היבש והחל לבעול אותו. צרחת כאב בלתי נשלטת נפלטה מפיו. אודי אחז בכתפיו ותקע את הזין עמוק יותר. "אם תשמיע עוד ציוץ, אדחף לך מקל מטאטא לתחת. הבנת, שרמוטה?" כשהוא נושך את שפתיו הנהן בראשו. האיום עשה את שלו. מתוך פחד החל להניע את ישבנו ושיפד עצמו על הזין מתאים את תנועותיו לאלו של אדונו. לאחר מספר דקות השמיע אנחת פורקן רמה. אברו החל לירות את זרעו החם כשהוא ממלמל: "איך ההרגשה, אפס? מרגיש את התחת שלך מוצף בשפיך הלוהט שלי? בשביל יצור נחות כמוך לקבל זרע ממני זה כבוד גדול ואני מקווה מאוד שאתה יודע להעריך את זה, זיבלון."

בתשע בערב סיים לערוך את השולחן בסלון. אודי יצא מהמקלחת והביט מרוצה בתוצאה. בקול שקט ציווה: "גש להתקלח. האמבטיה מלאה עדיין במים שבהם התקלחתי. תשטוף בהם את גופך הנחות ותזכור שהגוף המלכותי שלי יצא מהם לא מזמן. כשתסיים תתייצב על הברכיים ותמתין לאורחים ליד הדלת." מייד כשזו נפתחה השתחווה וליקק בלשונו את נעלי הצבא המאובקות שלהם. אלה הבחינו מיד בחור הגזור בתחתוניו ופרצו בצחוק.
החייל לחץ את ידו של אודי ופלט: "ואללה, אחי, שיחקת אותה… זה אחלה רעיון. ככה השרמוט מוכן לטחינה בכל מצב."
אודי חייך והושיט לאורחיו בקבוקי בירה. תוך שהוא מזמין אותם לשבת זרק לעברו של אלירן. "עוף למלונה שלך, כלב ותתכונן. סדרת האילוף שלך תתחיל בקרוב. היום אתה בן עשרים ושלוש. אתה כבר לא ילד וברור לך שעליך לשאת באחריות למעשיך ושעל טעויות יש לשלם." משך שלוש שעות טרטרו אותו השלושה. בכל פעם קרא לו אחד מהם סתם כדי להשתין בפיו או לשלוח אותו להביא דבר מה מהמטבח. מייד כשהייה מסיים לבצע את המטלה נשלח שוב למלונתו. אלירן נזהר בכל מאודו שלא לטעות. עשרות פעמים השתחווה בכניסה וביציאה מהסלון. ברכיו כאבו מההליכה על ארבע אך היה לו ברור שלא יזכה להנחות. על כל טעות קטנה שיעשה ישלם מחיר גדול וכואב.

אודי קרא לו לבסוף והורה לו לחתוך את עוגת הקרם. כשחילק אותה לפרוסות והגיש להם חייך אליו החייל וציווה: "תשאיר גם לך פרוסת עוגה. בסוף הערב ארשה לך לאכול אותה. אחרי הכול זאת עוגת יום הולדת שלך, כלבלב מושפל."
אלירן הרכין מבטו בעת שאכלו. ליבו החל פועם בפראות כשהביט בחייל מתרומם מכורסתו וניגש אליו. בידו אחז מטפחת בד שחורה. תוך שהוא מכסה בה את עיניו ציווה בקשיחות: "כלב אני רוצה שתגשש באפילה תעבור מזין לזין ותמצוץ לנו. כשרגליהם מפוסקות ישבו על הספה והתענגו. בכל מספר דקות משך מישהו מהם בגסות בשערו והשחיל זין זקור לגרונו.

בקבוק בירה נדחף לישבנו בכוח וגרם לגופו המיוסר להתפתל בכאב. ירין פמפם בעזרתו את החור והרחיב אותו בגסות כשהוא ממלמל בחרמנות: "תתכונן לקבל את הזרנוק שלי. נכון שאתה מתגעגע להרגיש אותו?"
רגליו של אלירן נעו בכאב. אודי שנמצץ על ידו באותו רגע משך בשערו וכשהוא תוקע את אברו עמוק יותר ציווה: "שתוק, שרמוטה… תאכל את הבקבוק עמוק בתחת. אני לא זוכר שנתתי לך רשות לזוז. תגיד תודה. ירין בסך הכול מעניק לך חוויה מיוחדת ליום ההולדת." שנייה לפני שפלט בפיו את זרעו שלף את אברו. החייל שישב לצידו מיהר למשוך בשערו ושיפד את פיו של אלירן על אברו. תוך שהוא מושך באוזניו הניע את ראשו מעלה מטה באכזריות. למרבה הפתעתו גם החייל לא פלט כהרגלו את הנוזל בגרונו. עכשיו כבר היה לו ברור שמשהו אינו כשורה. הוא חש את הבקבוק נשלף מישבנו ואברו העבה של ירין עשה את דרכו פנימה. תנועות הפמפום שלו היו גסות ומהירות. ידיו סטרו על ישבנו הכואב של אלירן בקצב המטורף שבו טחן אותו. כששניהם מסופקים התפנו לעודד את חברם: "כן… תן בו חזק. תפתח את התחת למזדיין הזה. אחי… תפרק לו את החור. תקדח לו שם בור."

אלירן הקשיב ברעד למשפטים שזרקו. מפוחד עד עמקי נשמתו הניע את ישבנו וקלט את הזין העבה. בלבו קיווה שברגע שגם ירין יבוא על פורקנו ואז יניחו לו השלושה לנוח מעט. הזין קדח בו במלוא עוצמתו. ידיו של זה עברו לאחוז במותניו וסייעו לאברו המיוחם לשפד עצמו עמוק יותר. גניחות ההנאה הרמות שהשמיע חשמלו את האווירה. אודי התרומם ממושבו ותקע שוב את אברו בפיו. זרם שתן חמצמץ פרץ מפתח הזין היישר לגרונו של אלירן: "קדימה… תשתה את זה. תבלע כל טיפת שתן. תרגיש כמה אתה אפס!" לתימהונו גם אברו של ירין נשלף מישבנו מבלי שפלט בתוכו את זרעו.

אודי סיים להשקות אותו ושתיקה מסתורית השתררה בחדר. בעודו מנגב על פניו את טיפות השתן האחרונות הסיר את הכיסוי מעל עיניו. שלושתם פרצו בצחוק כשראו את המבט המזועזע על פניו של אלירן. פרוסת העוגה המתינה לו מצופה בערמות הזרע של שלושת אדוניו. ירין הניח את הצלוחית במרכז החדר וציווה: "קדימה כלב, לאכול! ללקק את הקרם המיוחד. הרבה מזל טוב ושתזכה לעוד אחת כזאת בשנה הבאה." מושפל עד עמקי נשמתו עמד על ברכיו ואכל את פרוסת העוגה מול עיניהם הבוחנות. שלושתם המתינו דרוכים עד שסיים להבריק את הצלחת בלשונו.
אודי החל לומר דבר מה אך החייל היסה אותו בידו ופלט ברשעות: "תחזור למלונה שלך, כלב מסריח. שלחתי לסלולארי שלך כמה הודעות mms. אתה יודע… כמה סרטונים קצרים למזכרת מיום ההולדת. לא רציתי שתפסיד את הקטעים הטובים. היית עם הכיסוי על העיניים אז צילמתי ותיעדתי אותם עבורך. אתה יודע, אחרי הכול לשם כך פיתחו את הדור השלישי בסלולארי".

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il