היהלום השחור – פרק ראשון

28/10/2013

כשהם רואים אותו, לא מעניין אותם שהוא לא חתיך, לא חטוב ולא בגילם. מה שמעניין את אלה שהוא מצליח לצוד שם זה לנגוע ביהלום השחור שלו, כפי שהם מכנים אותו, לטעום אותו ולקבל אותו עמוק וחם לתוכם.

כשיהל היה ילד הוא היה מכור לספרי הרפתקאות ועלילות של חבורות כאלה ואחרות שהיו פופולאריות בזמנו. מושפע מכל מה שקרא ישב יהל פעם לכתוב לעצמו סיפור בסגנון הזה. הוא כבר לא זכר כלום מהסיפור, שהיה הראשון והאחרון שכתב במשך שנים רבות, אבל הוא זכר את שמו – "חבורת היהלום השחור".

שנים רבות חלפו מאז ויהל כבר חובב גברים צעירים בהירים וחמודים שאותם הוא צד בדרך כלל במשתנות של ברים או מועדונים שונים, כי רק שם יכול היה לנופף בנשק הסודי שלו שהם אוהבים ומתמגנטים אליו – הזין השחור והגדול שלו. כשהם רואים אותו, לא מעניין אותם שהוא לא חתיך, לא חטוב ולא בגילם. מה שמעניין את אלה שהוא מצליח לצוד שם זה לנגוע ביהלום השחור שלו, כפי שהם מכנים אותו, לטעום אותו ולקבל אותו עמוק וחם לתוכם.
רובם היו מסתפקים באיזה זיון חפוז בשירותים, אבל זה לא הסגנון של יהל. בשירותים הוא לא מזיין. גם לא בין השיחים בגן שליד המועדון וגם לא בחדרי מדרגות או בבניין החצי נטוש שנמצא בקרבת מקום. רובם מסתפקים במקומות כאלה ואותם הוא מנפנף, או שהם מנפנפים אותו כשהם מבינים שבשביל לקבל את היהלום השחור שלו צריך להשקיע יותר מעשר דקות.

מאז שיהל התחיל עם זה לפני כמה שנים, עברו כבר עשרות בחורים במיטתו לפינוק של כמה שעות. רובם צעירים בהירים וחלקים כמו שהוא אהב אותם, אם כי פה ושם נהנה לצוד לו איזה גבר גברי חטוב וספורטיבי כזה ולשמוע את זעקות התאווה שלו בזמן שהיהלום השחור מפלח את אחוריו.
הניגודיות עושה לו את זה. ברוב המקרים זו הניגודיות בין הזין השחור לבין הישבנים הלבנבנים, אך לעיתים זו הניגודיות בין גופו הרזה לגופם החטוב או שרירי של הגבריים. דווקא הם, הגבריים בעלי הגוף המפותח שהושג בשעות על גבי שעות של עמל בחדרי כושר מתגלים כפסיביים הנשיים והכנועים ביותר, בניגוד כה גדול לגופם הגברי. פעם בכמה זמן נהג יהל לתבל את הסקס באיזה גבר-גבר כנוע כזה שצורח לו כמו בתולה חסודה במיטה.

יום אחד אפילו ברוניה "המרגלת" החצי חרשת שמעה את הצרחות ועלתה מודאגת לבדוק מה שלום הגבר הרזה המתבודד שבקומה השלישית. כשיהל פתח לה את הדלת הניחה יד על לוח ליבה, נאנחה עמוקות ואמרה "תודה לאל שאתה בסדר". כשתהה למה הוא אמור להיות לא בסדר, אמרה שהבחינה באיזה בריון מסוכן שמסתובב בחדר המדרגות ועולה לכיוון הדירה שלו. מה שהמרגלת הזו, שמפקחת על כל הבאים ויוצאים מן הבניין שלנו לא ידעה זה שהבריון הזה הוא שצווח זה עתה כשיהל חדר לישבנו ההדוק וטחן אותו עד העצם.

יהל נמצא בארון. השכנים לא יודעים וחרושת השמועות על הגבר המסתורי שנכנס לפני שנה לגור ["איזה לגור? הוא בקושי נמצא כאן", אומרת ברוניה המרגלת לכולם] בקומה השלישית של הבניין, שמגיע בשעות מוזרות ויוצא בשעות מוזרות מדירתו ["הוא מהמוסד", אני אומרת לכם, לואטת ברוניה על אוזני השכנים שהיא פוגשת בחדר המדרגות, "לפעמים מגיעים אליו בחורים שלא דוברים עברית בכלל…"] הולכת ומתעצמת מיום ליום. אבל יהל המשיך להתעסק בשלו ומלבד, "שלום, שלום" לשכן אקראי כזה או אחר שהוא פוגש, הוא לא מתערב בענייני השכנים והם לא מתערבים בעניינים שלו. כמעט לא מתערבים, כי ברוניה המרגלת מתערבת במה שבא לה ובמי שבא לה. עינה צופיה לכניסה לבניין, וממרפסת דירתה שבקומה הראשונה באמת קשה לפספס משהו. ככה זה בגיל שבעים ומשהו, כשאת אלמנה ערירית שאין לה מה לעשות מלבד לחיות בדמיונה חיים של אחרים…

כשהגיע דסאו לבניין, התחילה מהומה בזעיר אנפין במיקרוקוסמוס התל אביבי הקטן שלנו "הוא ניגרי", טענה בתוקף אביבה הספרית, כאשר אברם מהוועד התעקש שהוא רק אתיופי. "הוא בדואי שחור." התעקשה ברוניה המרגלת, "בטח איזה משת"פ שהשב"כ תקע כאן מול הסוכן שלהם בקומה שלישית שישגיח עליו", אבל אברם מהוועד אמר לה ששב"כ ומוסד הם לא אותו דבר ושתחליט כבר אם אני שב"כניק או מוסדניק. יהא אשר יהא, באותו זמן לא היה יהל מודע כלל למהומה כי בחודש האחרון, מאז נכנס דסאו להתגורר בדירה שמולו, פחתו בהרבה גיחותיו של יהל לדירתו עקב לחצים בעבודה ובמשפחה, ועקב עוד משהו.

יהל היה בעל משפחה שחיה בעיר אחרת ולא איזה מתבודד מסתורי כפי שחשבו השכנים. מה שהם לא ידעו זה שגיחותיו בשעות מוזרות לדירה ההיא לא נובעות מאיזה עיסוק חשאי במוסד, אלא מכך שזו דירת הזיונים הנסתרת שלו שאליה הוא מביא את הבחורים שצד במועדונים ובברים לזיונים מהצד. דבר נוסף שהם לא יודעים זה שאותם דוברי השפות הזרות המגיעים לדירתו אינם מרגלים המגיעים לכמה שעות של דיונים חשאיים, אלא תיירים המגיעים לכמה שעות של זיונים חשאיים לא פחות, אך לוהטים מאוד. השכנים לא ידעו ובני משפחתו של יהל כמובן שלא ידעו. כך התנהל לו יהל בגשר שלו על מים סוערים ונהנה מהחיים, אך יהל לא ידע שדווקא כשהיה לו טוב כל כך, יפרוץ משהו לחייו ויאיים להפוך אותם לגמרי.
רוני היפה היה בחור צעיר, בהיר וחלק בן עשרים ושלוש שיהל הכיר זמן קצר לפני שדסאו נכנס להתגורר בבניין. מאז שהכירו הפך רוני לסטוץ קבוע ומהנה, סידור נוח, במיוחד בזמן האחרון כשלחץ בעבודה ובמשפחה וגם מצב מסוים שיהל נקלע אליו, לא אפשרו לו להתפרפר לתקופה מסוימת במועדונים וברים למסעות ציד ליליים.
את רוני הוא הכיר כרגיל בשירותים של בר חדש שנפתח לא רחוק מדירתו ואחרי הזיון הראשון, הם נהנו להיפגש מדי פעם בתיאום טלפוני ספונטני, כשבא ליהל לטחון את אחוריו הזהובים בהירים של רוני, או כשבא לרוני לקבל את היהלום השחור שלו עמוק לתוכו. רוני היפה לא היה הומו תל אביבי מצוי מהביצה. הנרקיס היפה הזה הגיע לאחרונה לעיר הגדולה מאחד הקיבוצים המנומנמים באזור השרון, ועדיין לא התקלקל כל כך. רוני טען כי בילה באותו ערב בבר רק אחרי שחבר לשעבר מהקיבוץ לחץ עליו לצאת קצת מהקופסה ולהשתחרר. לשירותים הוא נכנס לדבריו לא כדי לתפוס זיונים כמו רוב באי המקום העליז הזה, אלא רק כדי להשתין. יהל היה צריך לנער הרבה את הזין הגדול שלו כדי שרוני היפה יבחין בו, אבל כאשר הבחין והוא ראה את הנצנוץ בעיניו ואת פיו הפעור, ידע יהל שעוד הלילה רוני יהיה שלו.
ההתחלה עם רוני הייתה קצת שונה מהרגיל. יהל לא פנה אל רוני היפה בדיבור חרמני, כמו שהוא נוהג בדרך כלל, אלא התקרב אליו ללא מילים כשהזין הגדול שלו מתנודד ונתן לו ליטוף קליל עם הזין בזין החמדמד שלו. כשזה קרה פיו הפעור שלו רוני נפער עוד יותר. רק אז העביר לו יהל ליטוף על הישבן והציג את עצמו. רוני אמר לו את שמו וסיפר לו שהוא חדש בעיר והגיע רק לאחרונה מקיבוץ שברירים שבשרון הצפוני. אחרי כמה משפטים נוספים הוא גם נתן לו את מספר הטלפון שלו, אך יהל כבר הסתער קדימה. "למה לחכות? למה שנדבר בעוד כמה ימים וננסה לתאם ולקבוע? לא הרבה יותר קל ונעים יהיה שבעוד שעתיים תבוא לרחוב יחיעזר הגירגשי 12 קומה שלישית דירה 9 ונכיר כמו שצריך?"
יהל לא נתן לרוני הפעור אפילו להשיב ויצא מהמועדון להתכונן. דקות ספורות אחר כך הבחין יהל כי גם רוני יצא אך פנה לכיוון אחר, להתאושש מאירועי אותו ערב או להתכונן לזיון שלהם כמו שהימר. יהל ידע שבדרך כלל הוא לא טועה, וגם הפעם לא טעה. שעתיים אחר כך רוני היפה נחת בדירתו לזיון הראשון שלהם מתוך זיונים רבים נוספים שימשיכו להגיע בחודשים הקרובים.

את דסאו ראה יהל בפעם הראשונה כמה שבועות אחרי שעבר להתגורר בדירה שמולו. במבט קצר אחד קלט את הגבר היפה והחטוב הזה בעל עור הקטיפה השחורה, שהנהן לעברו במבוכה מסוימת בשעת בוקר מוקדמת כשפתח את דלת דירתו לאסוף את עיתון הבוקר. המבוכה נבעה מכך שבאותו הזמן יהל פתח את דלת דירתו עטוי מגבת בלבד לאחר לילה סוער של זיונים, כשהוא נפרד באותו רגע לשלום בנשיקה עמוקה על סף הדלת מרוני היפה, בסיטואציה שאין ספק לגבי משמעותה. ברגע אחד של חוסר זהירות, נפתח חריץ בדלת הארון של יהל בפני מישהו שלא נמנה על הבחורים שזיין. חריץ שעורר בו דאגה מסוימת ביודעו את המהירות בה עוברת חרושת השמועות בבניין שלהם, אבל בדיעבד הסתבר כי דסאו שמר את ידיעותיו לעצמו, והייתה לו סיבה פרטית משלו לכך.

בפעם הראשונה שיהל הפשיט את רוני היפה הוא פשוט נפעם. גופו הרזה והנערי החלק, עיניו הכחולות הבוהקות ושערו החום הארוך עם נגיעות הבלונד שצרבה השמש, היו בדיוק הטיפוס שאהב. קולו העמוק והגברי שעמד בניגוד כה מוחלט לגופו הנערי – גבעולי, הוסיף לו נופך מעניין. גם מוצאו הקיבוצניקי שעוד לא הספיק להדבק ברפש הביצה התל אביבית המצויה, עשה לו את זה.
"תעשה לי ילד." אמר רוני לאחר ששניהם היו ערומים בפעם הראשונה זה מול זה בדירת הזיונים של יהל, ומיד ירד לו על הזין. "תעשה לי ילד…" הוא המשיך לגנוח אחרי שיהל עטה את הקונדום והוא התיישב לו על הזין והחל לרדת לאורכו באיטיות מענגת בעיניים עצומות, מתרגל לאיטו לכאב ולגודל ומענג אותו תוך כדי, אבל זה היה קצר מידי ולחוץ מדי. בניסיון הראשון רוני הספיק להשחיל את עצמו רק עד אמצע הזין. כאב לו יותר מדי, למרות שיהל שם הרבה ג'ל ולמרות שרוני נטל שאיפות עמוקות מהפופרס. בלית ברירה רוני שלף את עצמו מהזין של יהל והם נחו קצת.
המנוחה גרמה לזין של יהל להתרפות והקונדום החל להעיק לו, הוא הסיר אותו ושניהם רק התכרבלו קצת זה עם זה. פה ושם הם גם התלטפו והתנשקו. היו לרוני שפתיים רכות ונעימות מאוד והייתה לו לשון ארוכה שליהטטה בפיו של יהל. הוא אהב את הנשיקות והליטופים האלה. רוב הבחורים בסטוצים אוהבים רק להיטחן. לא מגע, לא נשיקה. פמפומים עמוקים וחזקים עד לפורקן וזהו. סקס כזה קצת שעמם אותו. עם רוני זה היה אחרת, ויהל אהב את הייחודיות במגע, בדיבור ובנשיקות שלו.
אחרי מנוחה והתחרמנות מסוימת הזין של יהל התעורר לחיים חדשים ורוני התכופף אליו עם פיו המתוק למציצה טובה וממושכת. אחר כך הוא מרח עוד שכבה הגונה של ג'ל על ישבנו, נטל שאיפה עמוקה מהפופרס ואמר שהוא רוצה לשחק קצת. יהל שכב על הגב ורוני החל לחכך את ישבנו הקטן והרך בזין הזקור והחשוף שלו. הוא הריץ במומחיות את הצינור השחור הגדול של יהל לאורך החריץ המשומן שלו והטריף לו את כל החושים, עד שיהל אמר לו שאם ימשיך כך הוא גומר עוד כמה רגעים.

"נפלא, תעשה לי ילד." חזר רוני ואמר, ורצה להשחיל את עצמו על הזין השחור והחשוף של יהל, שנאלץ לעצור אותו ברגע האחרון ולעטות קונדום. רוני כבר היה מחורפן לגמרי ולא שם לב למה שקורה כשרגע אחר כך הוא התיישב על הזין של יהל בבת אחד, גונח וצועק מרוב עונג. התחושה הייתה מדהימה וברגע שפי הטבעת הצר של רוני התהדק על הזין של יהל בכיווצים חוזרים ונשנים, לא לקח הרבה זמן עד שיהל עבר כבר את נקודת האל-חזור והשפריץ בתוכו ללא יכולת לעצור. במקום לשלוף עצמו החוצה, רוני רק הידק את פי הטבעת שלו על הזין של יהל והמשיך ללחוש, "כן, כן, תעשה לי ילד…" כשמטחי השפיך של יהל ממלאים את הקונדום בחמימות נעימה.

בחודשיים הבאים יהל לא חיפש בחורים אחרים ונפגש רק עם רוני. הסקס איתו היה ממש אחלה והשילוב של זה יחד עם לחץ גדול בעבודה לא הותיר ליהל זמן וחשק לשוטט בברים ובמועדונים ולחפש זיונים חולפים. זו הייתה חופשת הקיץ ביו שנה א' ל- ב' במכללה למורים שם למד רוני חינוך לגיל הרך, ורוני כמעט הפך לבן בית בדירת הזיונים של יהל.

בכל פעם שדסאו נתקל במקרה או שלא במקרה ביהל בחדר המדרגות, הוא ניסה לרמוז לו, אך בכל פעם שראה שם את רוני היפה, הוא מלמל משהו ונעלם במהרה לתוך דירתו. יהל לא ממש שם לב לכל רמזיו והתייחס אליו באופן קורקטי לחלוטין, כמו לכל שכן אחר בבניין, אבל רוני קלט וחייך לעצמו בזוית העין על כך שהוא זה שייהנה ממנעמי היהלום השחור של יהל בלילה הזה כמו גם בלילות רבים אחרים. בינו לבינו תהה רוני איך נראה הזין השחור של דסאו שקווי המתאר שלו במכנסיו היו מראה מעורר השתאות. רוני לא יכול היה להפסיק לפנטז של שני הכלים הכהים והגדולים של יהל ודסאו טוחנים אותו מכל הכיוונים, אבל למרות שניסה לרמוז לדסאו פעם או פעמיים כשנתקל בו לבד בדרך ליהל, דסאו לא גילה עניין, מותיר את רוני מהורהר על האובדן לו עצמו ולכל הישבנים של הפסיביים שהיו ששים לקבל את הזין הגדול של דסאו לתוכם. יהל עצמו לא היה מודע לעניין כלל ואילו דסאו חשב שיהל פשוט לא אוהב אותם שחורים כמוהו אלא בהירים שטיניים וענוגים כמו רוני, שגניחות התשוקה שעלו מדירתו כל פעם שרוני הגיע לביקור לא הותירו מקום לספק בקשר למה שמתרחש שם.

אחרי חודשיים, שלושה הקשר של יהל עם רוני גווע לו. אולי החידוש וההתלהבות כבר פגו ואולי התחושה שלו שרוני כבר מתערה והולך בחיי הלילה הסוערים של הביצה התל אביבית והוא כבר לא אותו בחור תמים ורענן שהכיר. כך או כך, בדיעבד הם חגגו את הלילה האחרון שלהם בסקס סוער במיוחד, לילה שיהל ידע שהוא הלילה האחרון שלהם יחד, ונראה שגם רוני ידע והבין שזמנם עבר.
על סף הדלת כשליווה אותו בפעם האחרונה החוצה, אמר רוני ליהל בחיוך שהשכן שלו שם עליו עין.
"איזה שכן?" שאל יהל.
"החתיך השחור שגר מולך ובמקרה פותח את הדלת שלו כל פעם שאתה מלווה אותי החוצה, ואם לא פותח, אני בטוח שהוא מציץ מחור המנעול."
יהל צחק ואמר לרוני שאולי הוא בכלל מביט עליו, כי שחורים אוהבים בחורים בהירים כמוהו, אבל רוני השיב שזה בטח לא נכון, הוא ניסה לצוד את השחרחר הזה בעצמו יום אחד כשפגש בו במדרגות, אבל הוא לא שם עליו. "אני בטוח שהוא בעניין שלך." אמר רוני, "למה שלא תנסה?"
"אולי בגלל שאני אוהב בחורים בהירים כמוך?" ענה יהל, אך רוני רק הפטיר, "אף פעם אל תאמר לעולם לא."
"נראה כבר." אמר יהל בקול עייף.
"היה כייף איתך, אבל כבר אין לנו את ההתלהבות הזו של הפעמים הראשונות, נכון? הפכנו לסוג של סידור נוח, אה?" אמר רוני.
"אתה בחור נבון ואני בטוח שתמצא משהו טוב ומתאים יותר בשבילך." ענה יהל רגע לפני שהתנשקו בפעם האחרונה על מפתן הדלת, בדיוק כשדסאו פתח שוב את דלת דירתו וסגר אותה במבוכה, ממלמל משהו על כך שנגמר לו החלב.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il