המאמן – ב

16/04/2000

"ואני יכול לעזור לך לטפל בכוח שלך ולהפוך אותו למשהו קצת יותר יעיל מאשר להתפרעויות"
"מה?" התעוררתי כמו מתוך חלום
"אני מציע לך עסקה, תן לי לאמן אותך, ואני יעזור לך בלימודים" הוא אמר
"מה זה אומר?" שאלתי

"זה אומר שמהיום והלאה אתה צמוד אלי, אתה עושה מה שאני אומר לך בלי ויכוחים, אתה מפסיק מיד עם השטויות, אני לא רואה אותך בשעות הלימודים מסתובב מחוץ לכיתה אלא רק בכיתה, ובסוף כל יום לימודים אתה מתייצב פה כמו ילד טוב" הוא ענה

"ומה יוצא לי מזה?" שאלתי
הוא הוריד את הרגל שלו מהספסל ונעמד מולי, המכנס שלו מול הפנים שלי, יכולתי להריח את הגבריות שנודפת מהז' שלו.

"מעבר לכך שתפסיק להיות אפס ותתחיל להיות גבר, אני אדאג שהמורים לא יטפסו לך על הגב, ודבר שני אתה לא תהייה נמושה שנופלת מתרגיל האבקות פשוט" הוא ענה

"היי" קמתי בזעם
המאמן הרצין והביט לי הישר לעיניים
"ואם לא תעשה את זה, אתה מחר עף מבית הספר, לתמיד, ברור" הוא ענה בקול עמוק
"עכשיו תעוף מפה, אני לא רוצה לראות אותך עד מחר בסיום הלימודים מתייצב פה בבגדי ספורט"
מבלי להגיב, התרחקתי ממנו ויצאתי מהאולם, מפוחד, מבולבל ומאוד מגורה

ההמשך

במשך כל היום ועד סוף יום הלימודים והיום שאחרי הסתובבתי חצי מעורפל חצי מפוחד, זו פעם ראשונה שאני יוצא מופסד בעימות, במסגרת חיי כילד מופרע פעמים התעמתי עם חבורות רחוב שונות ותמיד ניצחתי מבריח את היתר עם הזנב בין הרגליים…

אבל הפעם פשוט רעדו לי הביצים, אם זה מהפחד מהגבר שמולי, האיום שהוא השמיע נגדי או שאולי זה היה התשוקה הרבה שחשתי כלפי המורה שלי.

הלימודים הסתיימו ובמהרה בית הספר הפך לשומם, צעדתי לעבר אולם הכושר נכנסתי פנימה המקום היה ריק מאדם צעדתי פנימה, צועק בשם המאמן "קובי? אתה פה?"
אין תשובה זרקתי את התיק שלי על הרצפה "קובי" צעקתי שוב "כוס אמק" אמרתי "המאמן" ענה קול עבה מתוככי האולם.

הרמתי את ראשי מתבונן פנימה אל חשכת במת המכובדים שהייתה קבועה בצדו הימני של אולם הספורט הענק, ראיתי את צלילתו האדירה של המאמן מתרוממת מאחד הכיסאות ונעמדת בפיסוק, יכולתי למרות החשיכה להבחין בעיניו החודרות מתבוננות בי.

"אתה תקרא לי המאמן ורק המאמן ברור!" רעם הקול שלו ברחבי אולם הספורט.
"כן" עניתי בשקט
"מה?" רעם שוב קולו
"כן" עניתי שוב בקול רם.
"כן המאמן" הוא רעם "כך תענה, עכשיו תגיד לי לא אמרתי לך לבוא בלבוש ספורט?"
"כן המאמן" עניתי
"אז מה זה הג'ינס הזה?" המאמן רעם
"אני פשוט לא ידעתי אם תהייה פה, זה בתיק" עניתי מפוחד מה שהיה עבורי חוויה מוזרה שכן אין אני מפחד בקלות.

"אז למה אתה מחכה? תחליף למדי ספורט" המאמן אמר.
ניגשתי אל התיק שלי הרמתי אותו מהרצפה והתחלתי צועד אל עבר המלתחות.
"לאיפה אתה חושב שאתה הולך?" קולו של המאמן נשמע.
"למלתחות להחליף בגדים" עניתי.
"אתה חושב שאתה הולך לשם… אתה תחליף את זה פה באמצע האולם, שתדע בפעם הבאה לבוא מוכן" הוא אמר.

"אתה לא רציני" עניתי בתדהמה.
"נראה לך שאני צוחק" הקול שלו הרעיד את אוויר אולם הספורט "תוריד את הבגדים שלך ועכשיו".
פחדתי לזוז "למה אתה מחכה, אני סופר עד שלוש והחולצה שלך על הרצפה".
"מפוחד מאוד התחלתי מוריד את החולצה שלי מפחד להוריד את עיניי מהצל של המאמן אשר עדיין עמד ביציע המכובדים. הורדתי את חולצתי מרגיש משב רוח קריר אשר נכנס מחלון שבור חולף על גופי המזיע מפחד מעביר בגבי צמרמורת עדינה.

"יפה" קולו רעם שוב "עכשיו תזדרז ותחליף למדי הספורט".
פעלתי כמו מכונה מחליף את בגדי למכנס שחור קצר וחולצה צהובה
כל אותו הזמן מנסה לשמור על קשר עין עם הצל ביציע הכבוד.

לפתע הרגשתי יד כבדה אוחזת בכתפי, פניתי לאחור במהירות
"לפחות אינסטינקטים טובים יש לך" אמר המאמן אשר הופיע מאחורי לבוש מכנס כחול מבריק וחולצה שחורה צמודה אשר הבליטה את מבנה גופו האדיר.
"מה? איך הספקת? להגיע לפה" שאלתי בתדהמה.
"יש דברים שאתה לא צריך לדעת" ענה המאמן מחייך חיוך אשר חשף רצועת שיניים צחורות
מתחת לשפם חום עבה וסמיך.

"עכשיו קדימה תתחיל לרוץ" הורה המאמן
התחלתי לרוץ במעגל סביב האולם ממקד את מבטי במאמן
"אל תסתכל עלי, מבט קדימה, יותר מהר יותר, אחותי רצה יותר מהר ממך" אמר המאמן.
רצתי אולי 30 סיבובים עד שהתמוטטתי חסר נשימה על הפרקט, שוכב על גבי מתבונן לתקרה מתנשם ומתנשף – לפתע צל כבד כיסה את פני, המאמן נעמד מעלי בפיסוק אדיר מעל הגוף שלי, זה היה אחד מהמראות המדהימים שראיתי מימי, מימני ומשמאלי זוג צוקים שעירים אשר עלו מעלה ומעלה יותר ויותר גבוה ונעלמו אל מתחת למכנס הכחול של המאמן ומשם נפרסו לשמים הרים של שרירים ועוצמה.

"מה קרה? קשה לך? עכשיו אנחנו רק מתחילים" צחק המאמן מושיט אלי יד. אני מושיט כלפיו יד חזרה והוא מניף אותי באוויר מעמיד אותי על רגלי.
"תקשיב לי נמושה," אמר המאמן "אני עוד אהפוך אותך לגבר אמיתי, עכשיו פול לשכיבות סמיכה"
"אבל אני…" ניסיתי להשיב.

ובלי לסיים את המשפט הרגשתי את עצמי מתעופף באוויר ונוחת פנים מטה על הפרקט החם כשמשקלו של המאמן על גבי.
"אתה לא עונה, אתה מבצע ברור?" אמר המאמן.
"ברור" עניתי.
"ברור מה?" צעק המאמן באוזן שלי מכביד את משקלו על גבי.
"ברור המאמן" צעקתי.

"יפה עכשיו תתחיל בשכיבות הסמיכה, ותעשה את זה לאט" המאמן התרומם ממני.
התחלתי עולה ויורד בשכיבות הסמיכה.
"לא, לא אתה לא עושה את זה כמו שצריך. ס'תכל לפה" אמר המאמן צונח לרצפה ומדגים בפני את הדרך הנכונה לביצוע שכיבות סמיכה ואני מתבונן בגופו השרירי מתכווץ ונמתח לחילופין ואת שריר זרועותיו האדירים בולטים מתחת לחולצתו השחורה.
"עכשיו אתה מבין?" המאמן שאל.
"כן המאמן" וחזרתי לבצע את כפיפות הסמיכה.

"יפה, יפה כן ככה צריך" אמר המאמן.. לפתע שלח את ידו והחל מלטף לי את שריר הזרוע
"אתה רואה אתה צריך להרגיש את השריר פה" אמר המאמן מראה לי היכן השריר נמתח ומתכווץ המגע של ידו הקשה על גופי המזיע הזניק את איברי קדימה והוציא אותי לשניה מהריכוז.

"אתה ממהר מדי, גבר צריך לדעת לעשות את זה לאט" אמר המאמן בעוד הוא קם ונעמד על רגליו מניח רגל אחת על ישבני.
"אתה תעשה את זה בקצב שלי" והחל לוחץ על גופי מעלה ומטה…

המחשבה של גופו של המאמן נשען על הגוף שלי, משפיל אותי בעזרת רגלו גירתה אותי מעל ומעבר. וכאילו מבלי שהוא שם לב הוא החל לוחץ את חלצי אל הרצפה.
"בדיוק ככה, תרד לי עד הסוף" צחק המאמן "יפה גבר, עד הסוף אתה תרד לי".

המילים הספק גסות בעלות המשמעות הכפולה, המגע והמשקל שלו והלחץ של הרצפה על איבר מיני המשולהב גם כך, הילכו צמרמורות אדירות על גופי, פחדתי שאגמור מיד במקום, אבל אז הוא הוריד את רגלו מישבני.

"קום על הרגליים מיד" המאמן ציווה.
פחדתי שהוא יבחין בזיקפה שלי אבל לא הייתה לי ברירה, קמתי על רגלי ונעמדתי מולו.
"תקשיב לי טוב, זה לא הולך להיות קיטנה מזדיינת, או שאתה איתי עד הסוף או שאין הסכם בינינו ואתה עף כמו טיל מבית הספר"
"מה?" הייתי מבולבל, לא ידעתי מהיכן ההתקפה הזו מגיעה

"אין לי זמן לשחק איתך, או שאתה איתי ב100% או שגמרנו, אני רוצה ממך הבטחה של גבר אמיתי, גבר עם ביצים, הבטחה שאתה פה לא רק בגלל שאני אמרתי לך אלא גם ובעיקר בשביל להשתקם ולהפוך אותך לגבר, עכשיו אתה מבטיח?" שאל המאמן.
לא ידעתי מה לענות.. ואז הוא הפתיע אותי, המאמן שלח את ידו ולפת את הביצים שלי דרך המכנס.
"אני שואל שוב אתה איתי והופך לגבר או שאתה עוזב עכשיו ונשאר נמושה כל חייך?" אמר המאמן.

"אני איתך" עניתי מרוגש ונסער ממגעו הישיר של המאמן באיבר מיני המאמן שיחרר את אחיזתו מאשכי.
"יפה, קוויתי לתשובה כזו מגבר עם ביצים כמו שלך, עכשיו לך להתקלח ואנחנו נפגשים פה באותה שעה מחר" יאללה רוץ

ובלי להביט לאחור אספתי את התיק שלי מהרצפה ורצתי למקלחות מסוחרר ומבולבל

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il