המלון – פרק ט'

06/01/2014

חיי נכנסו לשגרה אחרי ההפגנה שעשיתי לג'וני. כדי להרגיע אותי הוא עבר להפקדות שבועיות לחשבוני כשבסוף כל חודש קיבלתי דו"ח מפורט על ההכנסות וההוצאות. השנה הראשונה לחוזה התקרבה לסיומה ועדיין לא שותפתי באף סרט. הזכרתי לג'וני את הנושא והוא מיהר להרגיע אותי שהכול כבר מתוכנן אצלו וכדי לא להשבית את הערוץ לזמן ארוך מדי הוא מתכנן צילום מרוכז של חומרים מהם יפיקו ארבעה סרטים.

"אז שוב אתה חוסך עלי." אמרתי.
"להיפך," ענה, "אתה תקבל לפי סרט, כמו שסיכמנו, אבל אני רוצה לצמצם את אובדן ההכנסות מהשבתת הערוץ, או נכון יותר, שידורים חוזרים רצופים." תיקן את עצמו.

המונית שנשלחה לקחת אותי לשדה התעופה נאלצה להמתין. אחרי חודשים שלבשתי טרנינג אחד לזמן המועט שיצאתי מהבית, נדרשתי להביא מזוודה מלאה בגדים מכל המינים. הנהג לא נסע לטרמינל אלא פנה לדרך שלא הכרתי ואחרי רגע עצר ליד שער שם חיכה לי ג'וני. הוא הוביל אותי למטוס פרטי שהטיס אותנו לקפריסין. שם עברנו למטוס גדול יותר שלא היה מלא אך הנוסעים היו מצבעים, גילים וסגנונות שונים. צוות הצילום שליווה אותנו עוד משדה התעופה הציב את המצלמות שלו במספר נקודות בין המושבים כשהן קשורות למקומן. חשבתי שהם מתעצלים לפרק את הדורגלים.
אחרי המראה יצא דייל עם מגש של כוסות שתייה. ישבתי בערך באמצע המטוס, שורה לפני נגמרו לו הכוסות. הוא הלך וחזר עם מגש מלא. כשקירב אלי את המגש כדי שאקח לי כוס, נפל המגש והרטיב את כולי. הדייל מיהר להתנצל ואמר לי לבוא אתו למטבח האחורי לייבש לי את הבגדים. אפילו לא שמתי לב שהמצלמות עוקבות אחרי כל הנעשה. ברגע שנכנסנו למטבח והוא סגר את הווילון שמעתי מישהו קורא 'קאט', כל הכבוד היה מצוין, לא צריך אפילו צילום נוסף.
ג'וני נכנס לאחור ומסר לי חולצה ומכנסיים להחלפה.
הוא חיבק אותי בשמחה ואמר "מדהים, אתה ממש טבעי."
"בטח שאני טבעי," אמרתי לו, "כשאני לא יודע שמצלמים ולא מבקשים ממני להיות שום דבר אחר ממה שאני."
"אל תיתן לאף אחד לגרום לך להיות מה שאתה לא." ענה וחיבק אותי שוב.
"אולי תגלה לי לאן אתה לוקח אותי? מה התכניות? לכמה זמן נוסעים?"
ג'וני ליווה אותי חזרה למושבי ואמר שטסים לקריבים, שם יצולמו הסרטים. "אחד מהם מתרחש כמו שהבנת במטוס, רציתי לנצל את הזמן לצילום ניסיוני למרות שאולי נצטרך לצלם שוב אם יתברר אחרי הפענוח שנכנסו רעידות לצילום. בכל מקרה את ההמשך נצטרך לצלם בתוך דגם של המטבח כי אין אפשרות לצלם במקום הצר הזה."
אחרי רגע הודיע הצלם שעם הציוד שברשותו אין אפשרות לצלם במטוס בעת טיסה כי הכול רועד.
נרדמתי קצת והתעוררתי מיד שלטפה את ירכי. פקחתי עיניים ולידי יושב בחור בגילי. היה לו מבט עמוק, חיוך ממיס ופנים קורנות. למרות שישב יכולתי להבחין שיש לו גוף של אל יווני. יש לי חולשה, בין היתר, לכפות ידיים, וזו שהייתה פרושה על ירכי נראתה כאילו עוצבה ביד אומן.
"היי," אמר כשפקחתי את עיניי, "אני ניקולאי ולא, אני לא מרוסיה."
"היי בחזרה," אמרתי,
"אמרו לי שאתה חדש בעסק אז רציתי להכיר אותך. אני יודע שזה לא ממש מקובל בעיסוק שלנו אבל אני אוהב להכיר אנשים."
"אוה! נחמד מצדך, לא ידעתי שיש פה עוד משתתפים."
"בדיוק על זה אני מדבר," הוא צחק. "את רוב הנפוחים האלו שיושבים במטוס הזה תזכה לראות עירומים בימים הקרובים, הם יזיינו אותך ויגמרו עליך אבל לא יגידו לך שלום. כל אחד פה חושב שהוא איזו פרימה-דונה ומה שמעצבן אותם יותר מהכול זה כשמשתפים חדשים בסרטים שהם מופיעים. כמובן שהם יראו בך איום על מעמדם אז צפה ל'קטנות' מכל הכיוונים. אגב, מאיפה הגעת אלינו?"
סיפרתי לו איך התגלגלתי לעסק הזה והוא אמר שיש לי מזל שיש לי רק שבוע עם החבורה הזו. לא ממש הבנתי למה הוא התכוון עד שהגעתי למחרת בבוקר לסט הראשון.
היינו על שפת הים במלון שההפקה פינתה עבורנו לשבוע. אפילו העובדים הקבועים של המקום הוחלפו בעובדים מטעם ההפקה כדי לאפשר את הצילומים ללא הפרעה.
הסצנה הראשונה הייתה ליד הבריכה. היינו חמישה חבר'ה כשהתאספנו לתדריך לפני הצילומים. אף אחד מהארבעה האחרים לא התייחס כלל לנוכחותי וביניהם הוחלפו רק עקיצות והערות מתנשאות שנראו לי כמו תחרות של טיפש-עשרה מי משתין רחוק יותר. גם כשהבמאי הציג אותי הם לא טרחו להעיף מבט.
הצלחתי להמיס את הקרח רק ברגעים של מציצה מעולה, אבל רגע אחרי הגניחות והמחמאות הם חזרו כל אחד לקונכית הסנוביזם הנבובה שלו ודי.
הייתי די בהלם מכל מה שראיתי באותו היום. הם בלעו ויאגרות כאילו הן גרעינים ולשניים מהם שאפילו זה לא עזר, הזריק הרופא זריקות ישירות לזין כדי שיעמוד. ההפקה הציעה גם לי כדורים אבל סירבתי לגעת בזה והם נראו דאוגים כל היום אם הזקפה שלי תחזיק מעמד או לא. הצילומים נמשכו לתוך הלילה כשבשלב מסוים, לאור תאורה חזקה, הוקפנו ביריעות ירוקות כדי שניתן יהיה לשתול אחר כך רקע של יום. גם אחרי כל הכדורים והזריקות, לא הייתה שם אף זקפה שעשתה לי את זה ובסוף היום הרגשתי כאילו השתתפתי בסשן ארוך מדי במכון הכושר, אבל בלי שום זיכרון ששווה לאונן עליו.
למחרת השתפר המצב. בבוקר, כבר בשעת הקפה, פגשתי את ניקולאי, הוא האיר את פניו היפות לקראתי ובישר לי שאנחנו אמורים לבלות את כל היום יחדיו.
התדרוך זומן על המזח של המלון. לאורך כל ארוחת הבוקר פנטזנו על מה מרמז המיקום, ניקולאי אמר שבטח נצא לשייט, אבל לא יכולנו לדמיין את היופי הזה שגלש לעברנו על המים השקטים של המפרץ. זו הייתה יאכטה ענקית ומפוארת מעוצבת בקווים מודרניים וזורמים. ואם לא די בכך, ראשון זינק על המזח בחור בן לא יותר מעשרים, לובש גופייה צחורה וצמודה ומכנסי כותנה מרובי בד שנגמרו מתחת לברכיו.
מיד כשנקשרה היאכטה פרץ משבר. הספיק לבמאי מבט אחד על הגבר המבוגר שישב על כורסא בירכתיים בשביל שיסתובב, ובעודו צועד במרץ לעבר המלון אמר לנו שהכול בוטל ושנחזור לבריכה. עוזר ההפקה הצעיר שניהל את האופרציה מיהר אחריו תוך שהוא מזעיק את המפיק הראשי ברדיו.
לא יודע מה דובר ביניהם אך היה שם הרבה כעס. לבסוף התקרב המפיק למקום בו המתנו ניקולאי ואני ולידנו צוות הצילום.
"מי השחקנים להיום?" שאל.
"החדש וניקולאי." ענה אחד הצלמים, מצביע עלינו.
"מצוין, כבר ראיתי שיש פה כימיה אז לא צריך במאי. אתה," פנה אלי, "בן דייגים שמתפתה להצטרף לאיש עשיר ונכדו ליום על היאכטה המפוארת שלהם. מכאן קחו את זה ותביאו לי צילומים לסרט הכי טוב של השנה. סומך עליכם." אמר והלך.
"אל תדאג," אמר לו עוזר ההפקה, "אם נצטרך יש לנו גם שחקני חיזוק."
עלינו ליאכטה כשהאיש המבוגר מקבל את פנינו בנשיקות. הוא נראה כבן שישים, משומש במצב טוב מאוד, והיה לבוש כמו קלישאה של תייר אמריקאי בקריבים.
הפלגנו לעבר הצד השני של המפרץ, עמדו שם כמה בתי עץ פשוטים ורשתות דיג נמתחו על החוף. קיבלתי מכנסים כמו אילו של נער הסיפון אלא שהם היו בצבע אפור ובלויים מאוד וצורפה אליהם חולצת טריקו בלויה. ירדתי לסירת הגומי שנגררה אחרי היאכטה ועם שני צלמים נחתנו על החוף. הסירה חזרה, ובעודי מתעסק עם הרשתות עשתה היאכטה סיבוב והתקרבה שוב לחוף כשניקולאי עומד על הגשר וצופה עלי במשקפת. כעבור כמה דקות הגיעה הסירה לחוף עם ניקולאי שניגש אלי והזמין אותי להצטרף ליום הפלגה בטיעון שמשעמם לו עם סבא שלו, והוא צריך מישהו מקומי שינחה את היאכטה לאזורי דייג טובים. שיחקתי קשה להשגה אך לבסוף עלינו על הסירה וחזרנו ליאכטה.
בעזרתו של נער הסיפון 'הסברתי' לניקולאי איך להתקין את החכות הגדולות שהיו נעוצות בירכתיים והתיישבנו על כיסאות הדייג שניצבו מולן.
ניקולאי שלח את נער הסיפון להביא משקאות כשנשמעה הכרזה 'ים פתוח'. שאלתי את ניקולאי לפשר ההכרזה ובעודו משיל במהירות את בגדיו הסביר לי שעל היאכטה שלהם לא נהוג ללבוש שום בגד בהיותם בים הפתוח, פרט למי שעובד, אותו מחייב החוק להיות לבוש. כמובן שבביישנותי סירבתי תחילה להסיר את מלבושיי הבלויים. נער הסיפון הופיע נושא מגש. הוא היה עירום פרט לחוט סביב מותניו שעבר מאחור בין פלחי ישבנו ומקדימה נשא משולש מזערי של סריג שנמתח על החבילה המקופלת בתוכו, מתקשה להכילה. הסתכלתי למעלה וראיתי את הסקיפר הלבוש זהה. שניהם היו שזופים בגוון שוקולד. הסקיפר נראה כבן שלושים, חסון שרירי וחזק. לנער הסיפון היה גוף אתלטי שבכל תזוזה שלו אפשר היה להבחין בתנועת שריריו תחת עורו.
'התרציתי' והסרתי את חולצתי בעוד נער הסיפון מניח לידנו מגש עם פיצוחים, כוסות גבוהות של קוקטייל טרופי וקופסא של סיגריות. סירבתי תחילה לסיגריה שהוצעה לי בתואנה שאינני מעשן אך אחרי כמה לגימות מהמשקה, שהיה מלא אלכוהול, 'הסכמתי'.
ישבנו באין מעשה כשאני מגניב מבטים על גופו העירום של ניקולאי שידו הפנויה טיילה על חלציו ועוררה את אברו, ועל נער הסיפון שהסתובב סביבנו. ניקולאי ליהג ופטפט כשהוא מנסה 'לשכנע' אותי להסיר את מכנסיי. "תראה כמה הוא רוצה לצאת לחופשי." אמר, רומז על האוהל שניצב בין רגליי. הסתכלתי במבוכה על נער הסיפון וניקולאי הורה לו לפנות את השטח.
בג'סטות של בתולה המתפשטת לראשונה בחייה מול גבר, הסרתי את מכנסיי. ניקולאי נעמד מולי, מחמיא לי על גופי ועל אברי המרשים בעוד אני נועץ מבט של מבוכה בצינור העבה שהלך והתרומם בקדמתו. בלי התראה הוא צנח על ברכיו, רוכן לעבר זקפתי. נרתעתי לאחור, שואל בחרדה מה כוונתו. אחרי שכנוע קצר הנחתי לו לענג את זקפתי שהוא בלע במקצוענות רבה. נותר לי רק עוד קטע משחק אחד כשהוריד אותי על ברכיי מולו ואני 'לא ידעתי' מה לעשות, זה 'הגעיל אותי' אבל לבסוף נעלמה כמובן זקפתו בגרוני.
מכאן לא צריך היה לשחק יותר. בראש מלא אלכוהול ועשן, שתוחזקו כל הזמן לרמות מקסימליות, העברנו יום מדהים.
הצינור של ניקולאי היה עבה כל כך עד שגם ממרום ניסיוני הרב נדרשתי למאמץ מיוחד כדי להגיע עם שפתיי לחבוק את בסיסו. באמצע הדרך הופיע לידנו אדו, נער הסיפון, כשהוא עומד במרחק קצר, יד אחת מאחורי גבו ובידו מגש של כסף ועליו בקבוקון פופרס. ניקולאי לקח את הבקבוקון, הצמיד אותו ארוכות לנחיריי ואחרי ששאף ממנו החזירו למגש עד לפעם הבאה. אדו נותר לעמוד כפסל שומר את הבקבוקון נגיש.
הרגע בו נמעך אפי על שולי בטנו של ניקולאי היה מלא אושר וסיפוק על העמידה באתגר שהציב לי הצינור העבה. ניקולאי גנח בקול רם שהתגבר בקלות על רחש המנוע תחתינו. אחרי מציצה ארוכה הוא הרים אותי אליו ונצמדנו לנשיקה חושנית.
בעודנו מתנשקים פתאום קפצה אחת החכות וחוט הדייג 'עף' מהרולר בקצב מטורף. בתור 'הדייג' התנתקתי מניקולאי ומיהרתי לאחוז בחכה. בעודי נאבק עם היצור הלכוד בקצה הרחוק של החוט, החל ניקולאי ללטף את גבי ואחוריי ונצמד אלי מניע את הצינור בין פלחי ישבני. הוא צבט את פטמותיי ולא הניח לי להתרכז במאבק עם מי שמשך בחוט בעוצמה רבה.
אדו נכנס לתמונה ולקח מידי את החכה. ניקולאי הדף אותי קדימה גורם לי למעוד ולהישען על מעקה הירכתיים. הוא צנח על ברכיו מפשק את ישבני בידיו ולשונו חותרת לעבר פתחי האחורי. אחרי כדקה של גירוי הסביבה חדרה לשונו לאחוריי סוחטת ממני גניחה שהדהדה למרחוק על פני המים השטוחים.
למרות שנראה היה שתשומת ליבו של אדו מרוכזת בחכה שבידו, יכולתי לראות לצידי, כמעט בגובה עיניי, את משולש הסריג שבין רגליו נמתח ומתרומם. בין הבד לעורו נותר מרווח גדול דיו כדי שאוכל לראות נחש ארוך נאבק להשתחרר מהכלא. לא עבר זמן וראשו הציץ החוצה מהרווח והוא החל לזחול אל החופש. בשנייה של רגיעה מצד החכה, שלח אדו את ידו ובתנועה מהירה הסית את הבד הצידה מניח לנחש לצנוח ונוח על שק הביצים שנראו קטנות ביחס לזין שכיסה אותן.
הנחש הלך והתמלא כשהוא גדל בעיקר לאורך ומעט לרוחב.
בעודי עסוק בהתבוננות בנחש המתפתח, החליט ניקולאי שאחורי מוכנים לקראתו. הוא הזדקף והצמיד את כיפת זקפתו הענקית אל החור שלי. נזעקתי לשחרר את פתחי ככל שיכולתי ועם זאת ידעתי שהצינור העבה יאתגר את אחוריי.
הוא היה עדין, הגביר את הלחץ בהדרגה, מותח את אחוריי וסוחט גניחות מראותיי.
לצידי נשא המאבק פרי, אדו גלגל במרץ את ידית החכה וברגע שעלה דג גדול ושמן מהמים, חדרה זקפתו של ניקולאי לאחוריי.
צעקת שמחה ועונג נפלטה מגרוני. התלהבתי מהדג הענק שיצא ומהזין המדהים שנכנס.
אדו מיהר להשליך את הדג על הסיפון, תקע את החכה במיתקן שעל הדופן והתפנה אלינו. הוא נעמד נשען בגבו על המעקה מניף לעברי את אברו המלא. ינקתי את הספגטי החם שלו עמוק לגרוני, מעסה אותו עם לשון וגרון עד שהתקשה והחל לנוע בתוכי.
הייתי בשמים מרוב תענוג ואושר. הזיון הכפול המדהים הזה נמשך לנצח כשמדי פעם אחד מהחודרים לגופי מאט את הקצב כדי שלא לסיים את העונג הזה בטרם עת. מדי פעם זרק אדו דלי אל מעבר לדופן ושטף אותנו במים צוננים.
אחרי למעלה מחצי שעה של זקפות נעות באחוריי, שלפו אדו וניקולאי את אבריהם מגופי והורידו אותי על ברכיי ביניהם. שתי הזקפות המרוגשות, נוקשות כפלדה הכו על פני כשאני ממתין לתוצרתם בפה פעור. ראשון גמר אדו, יורה מטח ראשון לתוך פי, שני על פניי ואחר כך לתוך וסביב פי. מיד כשסיים עשה ניקולאי כמוהו בעוד אדו מורח ומערבב את הנוזלים על פניי עם זקפתו. מצצתי את שתי הזקפות וליקקתי אותן עד שהם גלגלו אותי על גבי ונעמדו מעליי. בעודי מאונן במרץ החלו השניים להשתין על גופי המונח לרגליהם מה שהביא אותי לגמירה אדירה כשאני מתיז את זרעי עד פניי וזרמי השתן מיד שותפים אותו.
מותשים ולוהטים שמענו את הסקיפר עוצר את היאכטה ועוד לפני שעמדה במקומה, השלכנו עצמנו למים.
בחזרה על הסיפון, קרא לי הסקיפר למעלה. עליתי את מדרגות המתכת התלולות בצעד מהיר, מצפה לבאות. ליבי החסיר פעימה כשעלה ראשי מעל למשטח העליון. אוחז בהגה הגדול עמד גבר גבוה ממני בכמעט ראש, רוחב כתפיו כפעם וחצי משלי. גבו השרירי ירד בשני אלכסונים למתנים צרות תחתם ישבן צר ובולט לאחור בשתי גבעות עגולות ומוצקות כשתחתן רגליים שריריות.
"כן אדוני, קראת לי." אמרתי אחרי כמה שניות של התבוננות פעורת פה בדמותו.
הוא לא הסתובב אלי אלא שלח יד שרירית לעבר חזי. כשהוא מועך בעוצמה את פטמתי, משך אותי אליו. הכאב החד הפתיע אותי ומלבד יללה ארוכה זלגה דמעה מעיני. הוא לא ראה ולא שמע. הוא הניח לפטמתי רק כדי לאחוז בראשי כאילו היה כדור-יד. הוא הוריד אותי על ארבע מביא אותי אל מול זקפה נוקשה. כשהוא ממשיך לאחוז בחוזקה בראשי, הניע אותו לעבר מפשעתו מורה לי לפתוח את פי. הוא לא הניח לי למצוץ עצמאית את זקפתו אלא המשיך ואחז בראשי מניע אותו כרצונו זקפתו חודרת לגרוני או נחה על שפתיי. כל אותו זמן היה מבטו מופנה אל האופק והוא נראה מרוכז בנהיגת הספינה כאילו היה מתמרן בתעלה צרה ולא שט בים רחב נטול תנועה. ראשי כאב מהאחיזה החזקה אך הוא לא הניח לשנייה. אחרי מה שנראה לי כנצח הוא הצמיד את פניי למפשעתו ושניות לאחר מכן שטף געש אדיר של זרע את גרוני.
שנייה לפני שאיבדתי את הכרתי מחוסר חמצן, הוא הרים אותי ובתנועה אחת סובב אותי והטיל אותי לעבר המעקה. צנחתי מותש מתנשם בכבדות, מותניי על המעקה וחזי מונח על המשטח שמעבר לו. היד שהכבידה על ראשי הייתה מונחת עכשיו על גבי, מצמידה אותי למשטח. עוד רגע והזקפה הנוקשה חדרה לאחוריי כששאריות הרוק שלי מעורבות בשאריות הזרע שלו משמשים לסיכוך החדירה. יד נעלמה הצמידה את בקבוקון הפופרס לאפי שולחת את ראשי לטיסה ברחקי הרקיע הכחול שמעלינו. הזקפה נעה בתוכי בעוצמה כשכל מפגש של מפשעתו עם אחוריי מייצרת קול נפץ עז. ברגע מסוים אחזה היד החזקה ברגלי והפכה אותי על גבי בלי לחדול מתנועת האיבר בתוכי. עכשיו ראיתי את אדו עומד הכן עם הבקבוקון ואת ניקולאי מריץ ידו על זקפתו מהצד השני. הסקיפר הרים את רגליי על כתפיו, אחז בגבי בידיו החזקות והרים אותי מהמשטח כשאני מקופל לשניים. הוא הסתובב ונשען בעצמו על המעקה ואמר לניקולאי, "בוא כנס, יש לך מקום."
ראיתי את אדו מביט בשאלה על הבוס שלו ואחר כך על ניקולאי שניגש ונצמד אלי מאחור. אדו מיהר לקרב את הבקבוקון לנחיריי כשהוא ספק מאיץ בי, ספק מתחנן, שאשאף עמוק.
שחררתי. שחררתי את אחוריי מתכונן לדבר הבא.
צעקת הכאב שהכנתי הפכה לגניחת הנאה והפתעה כשהחליק הצינור לאחוריי, צמוד לזקפה שכבר אכלסה את המערה. הן נדחקו יחד מרחיבות את הפתח גורמות לי להנאה ברמות מטורפות, מאלצות את ראותי לכלות אוויר בגניחות בלתי נשלטות. ברגע שהתמקם הצינור בתוכי, נעמדו שני הזכרים הבועלים את אחורי ללא ניע בעוד שהסקיפר החזק מרים ומוריד את גופי על זקפותיהם הצמודות. גנחנו בשלושה כשהמערה הצפופה שלי מגרה את זקפותיהם בעוצמה שלאכזבתי הביאה את שניהם לגמירה אחרי פחות מעשר דקות. הרגשתי את זרעם נורה לתוכי ואחר גולש וזורם החוצה. משנשלפו הזקפות הורדתי על ברכיי מלקק ומנקה את תערובת הזרע מזקפותיהם שנותרו מלאות, מהביצים שלהם ואחר כך מרצפת המשטח.
ברגע שסיימתי למחות את סימני הזרע גירש אותנו הסקיפר משם ואחרי שאדו וניקולאי עזרו לי לרדת חזרה לסיפון, הלכנו ונשכבנו, ניקולאי ואני, על מיטות המנוחה שעמדו בצל.
צוות הצילום הניח את מצלמותיו וביקש שתייה. אדו מיהר להביא להם מבחר של מיצים ומשקאות קרים ומשהבחין בזקפות שניצבו שם עבר ומצץ אותן בזו אחר זו, משחרר את הצלמים מחרמנותם. רק אחרי כמה דקות הבחנתי שניקולאי לקח את אחת המצלמות וצילם את הצלמים גומרים בצרחות.
בעודנו נחים שמעתי קולות של זיון סוער מהקבינה הראשית. הסתכלתי סביב, חסרו לי בנוף עוזר ההפקה ובעל הסירה. הבנתי שעוזר ההפקה שופד שם על ידי בעל היאכטה והא לא חדל לצרוח מהנאה. צרחותיו קיצרו את המנוחה שלנו כשהן מעלות במהירות את מפלס הרחמנות.
כשסיים אדו למצוץ לצלמים על מיטתי לשישים ותשע ארוך וחושני כשניקולאי ממשיך לצלם. אחרי דקות ארוכות של הערצת הזין שלי קם אדו והתיישב על זקפתי. הרגשתי את החור הצר שלו לופת את זקפתי בעוצמה רבה כשהוא גונח ארוכות, תחילה מכאב ואחר כך מעונג. הוא לא הפסיק להגיד כמה עבה הזין שלי ואיך הוא ממלא אותו ומרחיב את אחוריו. הוא הפסיק למלמל רק כשניקולאי סתם לו את הגרון עם זקפתו. מזמן כבר לא נהניתי כך מלשכב על הגב בנחת בעוד אברי מהודק בתוך מנהרה צרה שמגרה אותו ללא הרף. שילבתי ידיים מאחורי ראשי, עצמתי את עיניי ונהניתי מהרגע. אחרי דקות ארוכות הרגשתי פתאום משהו מחליק על הזין שלי. פקחתי את עיניי וראיתי את הסקיפר נצמד לאדו מאחור, הזין שלו מגשש את דרכו כדי להצטרף לזקפתי במערה. ראיתי מבט של אימה בעיניו של אדו והוא וניסה להתנגד אך הסקיפר עשה עצמו כלא רואה. הוא הרים אותו עד שרק כיפת אברי הייתה בתוכו, הצמיד את זקפתו לשלי והחל להוריד אותו למטה, מכביד את ידיו על כתפי אדו. הסקיפר הורה לניקולאי, בפקודה קצרה ויבשה, להחזיק את פניו של אדו צמודים לבטנו. למרות הזין שחסם את גרונו, נשמעו בבירור צרחותיו של אדו כשאחוריו נמתחו על צמד הזקפות העבות שחדרו אליהם. ברגע שהתיישב אדו עם ישבנו על מפשעתי כששתי הזקפות במלואן מרחיבות את אחוריו, החל הסקיפר לנוע במהירות. אדו המשיך לצרוח והסקיפר המשיך בשלו, זקפתו מועכת ומגרה את זקפתי. מעוצמת הגירוי גמרנו כחמש דקות אחרי החדירה. תחילה ירה הסקיפר מטען חריג של זרע למערה כשריטוטי זקפתו והזרע שסיכך את החיכוך עם זקפתי מביאים אותי במהירות לצרף את זרעי לחגיגה. הסקיפר שלף את זקפתו מאחוריו של אדו ברגע שסיים לפלוט את זרעו. הוא עבר ונעמד מעל לראשי, מוריד לפי תחילה את הביצים שלו שזכו לליקוק וניקיון יסודי עם לשוני, ואחר כך החדיר לפי את אברו המתרכך. כשהיה מרוצה התרומם מעלי והלך בלי לומר מילה נוספת.
הרמתי בשתי ידי את אחוריו של אדו מזקפתי והושבתי אותו על פני כשאני מלקק ומנסה להרגיע עם לשוני את אחוריו המעונים. זה עזר והוא נרגע דיו כי לחזור ולינוק את זקפתו של ניקולאי בעוצמה כזו שסחטה ממנו קולות הפתעה ועונג. הרגשתי גם את אברו של אדו, שהיה מונח על מצחי, מתמלא וממריא מעליה.
הרמתי את ישבנו של אדו מפניי והחלקתי על גבי עד שיכולתי לקחת את זקפתו הנוקשה לפי. ניקולאי שהבחין בשינוי התנוחה, שלח את רגלו קדימה מאפשר לי להשעין עליה את ראשי בזווית שאפשרה לאדו לזיין את גרוני בחופשיות. עכשיו הייתה כל העבודה של אדו. אגנו הניע את זקפתו בגרוני בעוד ראשו נע קדימה ואחורה ביחד עם גרונו שיצר פולסים של יניקה. ניקולאי שלף לפתע את זקפתו וריסס את פניו של אדו בזרע. אדו נאבק לקחת חזרה את הזין היורה לפיו אך כדי לא להסתיר את השיא מהמצלמה, הניח לו ניקולאי לבלוע חזרה את הזקפה הרטובה רק אחרי שגמר להשפריץ.
אדו שלא היה ממש מחויב להפקה, גמר עמוק בגרוני.
המשכנו להזדיין עוד כשעה עד שההכרזה על קרבה לחוף עצרה אותנו. כולם מיהרו להתלבש, גם אם היה זה רק מכנס שלא הצליח להסתיר זקפה. מאחר ואת 'חזרתי לכפר' צילמנו כבר בבוקר, פנינו ישר לכיוון המלון.
אדו כיבד אותי בסיגריה אחרונה וקוקטייל לפני שחנינו חזרה במזח המלון.

בבר, אחרי ארוחת הערב, נכנס המפיק הראשי וביקש את כולם להתרכז ולשים לב.
הוא דחף דיסק למערכת הווידיאו ודמויותינו מזדיינים עלו על המסך הגדול.
הוא פנה אל חבורת ה'שחקנים' כשהוא מודיע להם שמי שלא יביא לו צילומים עם רמת תשוקה וחרמנות כמו הצילומים שלנו מאותו היום יקבל את שכרו המינימאלי בלי שום בונוסים ותוספות.
"נמאס לי מהגישה המתנשאת שלכם, נמאס לי מהצילומים שאתם נראים כאילו אתם עושים טובה למישהו שאתם תוקעים את הזקפה המלכותית שלכם לגופו. נמאס לי מהפוזות שאתם עסוקים בהן כל הזמן. בקיצור, נמאס לי מכולכם!" צרח. "מי שלא יצליח לשכנע את המצלמה שהוא מאוהב עד עמקי נשמתו בשותפים שלו לסצנה, לא ימשיך לעבוד איתי."
הוא השאיר את הווידיאו רץ על המסך ועזב בכעס. מבטי כולם ננעצו בנו ואם היו סכינים כבר היינו מפוזרים בחדר בחתיכות קטנות.
הכי סנוב בחבורה הזמין סיבוב משקה כפול לכולם, חוץ מלניקולאי ולי. הם היו חמישה עשר שהקיפו אותנו והתיישבו סביבנו במעגל. לא שמתי לב שאחד הלך והוא חזר נושא תיק ברזנט גדול אותו הניח בתוך המעגל והתיישב.
"אל תדאג, הם לא יעשו כלום, רק מאיימים." אמר ניקולאי, "חסר להם שמחר לא נהייה בכושר מלא לצילומים, המפיק יזרוק אותם בלב הים לדגים בלי להניד עפעף.
עוד מישהו מהמעגל הזמין סיבוב ואחריו עוד שניים. עכשיו כשהם שתויים קמו שניים ואחזו בניקולאי ובי. במהרה היו ידנו קשורות מאחור. מצבטים הוצמדו לפטמותינו והן נקשרו פטמה ימני שלי לזו של ניקולאי שמולה וכך גם השמאלית. חבל נקשר בין הביצים שלנו כשמשקולת עגולה וכבדה מושחלת עליו. שוקר חשמלי נשלף והחל לחלוף על גופו של ניקולאי. למרוח שהוא כוון לעוצמה מינימאלית, כל נגיעה גרמה לגופו של ניקולאי לתזוזה חדה מה שבתורו גרם לכאב עד הן בפטמותינו והן בביצים.
הזין שלי נעמד נוקשה אך זה של ניקולאי צנח שדוד.
"תראו את זה." אמר מישהו, מסב את תשומת ליבם לזקפתי.
השוקר עזב את ניקולאי ונחת על גזע הזין שלי. אחרי שלושה שוקים כואבים ביותר נגע קצה השוקר בקצה הכיפה שלי. הזין שלי הגיב בעוצמה יורה מטח זרע ארוך שנחת על בטנו של ניקולאי.
כשראתה החבורה את האורגזמה שגרם לי הכאב הבינו שלא יפחידו אותי עם ההצקות שלהם. הם עזבו אותנו ופנו להמשך שתייה. נותרנו עומדים קשורים ומתענים כשעה עד שנכנס אחד מעובדי ההפקה ושחרר אותנו.
הסרט על הזיונים במטוס היה משעמם. הכול היה טכני והרגשתי כמו איזו בובה שמעמידים כל פעם בפוזה אחרת בחלון הראווה. אף אחד מהשותפים שלי לסרט לא הצליח באמת לעורר אותי ונזקקתי להרבה דמיון בשביל להחזיק את זקפתי נוקשה ולהוציא מתוכי את התשוקה עליה קיבלתי שבחים יום קודם.
הסרט הרביעי כבר היה מעניין יותר. הייתי ניצול מספינה טבועה שהתגלגל לאי מבודד. כמובן שלא נותר דבר על עורי וכך עליתי עירום לחוף זר. שבט מקומי איתר אותי והפך אותי לבובת המשחקים שלהם כשאני מוחזק בבקתה מבודדת על שפת הים. זה היה כמו חזרה על הסשן במועדון הראשון בו למדתי להעריך כאב, רק שהפעם הכול באוויר החופשי עם מתקנים כאילו מאולתרים על שפת הים. ה'שבט' יוצג על ידי שלושים שחקנים, חלקם מקצועיים מהקבוצה וחלקם נאספו באזור. המקומיים היו אוסף של גברים מכל הגילים, הצבעים והגזרות, נדמה היה שהקריטריון היחיד לגיוס המקומיים היה גודל החדק שאצל כולם היה מעבר לעשרים סנטימטרים. למרות נוכחות הבמאי הוא ממש לא התערב ונתן להם להשתולל כמה שרצו. נדמה לי שהוא רצה לנקום בי על שבהיעדרו צילמנו את הסרט, היחיד עד כה, שהמפיק הגדיר כ'מעולה'.
הצוות שגויס במקום הרגיז כמה מה'מקצוענים' שפתאום זכרותם נראתה קטנה יותר, אבל שימח אותי מאוד. בין סשן כאב אחד למשנהו זיינו אותי כולם כשההוראה הייתה – בלי לגמור, דבר שכמובן חלק מהמקומיים לא עמד בו. כדי להסתיר את 'כישלונם' הם גמרו עמוק בגופי. בסוף הצילומים הורדתי על ברכיי, ידיי נקשרו לקרסוליי, רצועה נקשרה על מצחי וממנה חבל אל קרסוליי כך שראשי היה מופנה למעלה בלי יכולת להזיזו וההוראה ניתנה להחזיק את פי פתוח. עקוד במרכז המעגל הם רחצו אותי ברצף של השפרצות שנמשך יותר כמעט שעה. כל המקומיים היו חרמנים כל כך מהיום הזה שרובם גמרו פעמיים ואחדים אף שלוש במהלך השעה של הגמירות. כשסיימו כולם להשפריץ את כל מה שהיה להם ומעגל של זקפות נפולות הקיף אותי, שוחררתי מהקשירה וגולגלתי בחול הרך. בסוף היום כשגופי מכוסה בשכבת זרע ומעליה שכבת חול, השתרעתי במי הים השקטים זקפתי בולטת כמו שנורקל, והצטערתי שכבר באותו לילה עלי להתחיל את דרכי חזרה.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il