המפגש – פרק ד'

21/09/2011

אחרי כמה שעות קיבלתי מרוני סמס שהגיעה בשלום ושתהיה איתי בקשר, בתוספת לילה טוב וחלומות מתוקים.
עברו מאז אותו מפגש והודעה כבר שלושה שבועות וטרם שמעתי ממנה. הבנתי שהבן זוג שלה כנראה בהיסטריה מוחלטת והיא החליטה להוריד עניינים למחתרת. אז חיכיתי בסבלנות ובדאגה עד יעבור זעם. ידעתי שברגע שתוכל תיצור עימי קשר.
הנה הגיע הרגע. שעת לילה מאוחרת ואני במיטה עם המחשב, מעבירה את הזמן עד שאירדם. לפתע רוני התחברה למסנג'ר ושלחה הודעה.
"היי את פה?" שאלה.
"כן, ברור! מה נשמע?" עניתי והוספתי חיוך.
"היו שלושה שבועות מתישים!" השיבה.
"בא לך לפרט?" שאלתי אותה בעדינות. "את לא חייבת, אבל זה יכול להקל עלייך." הוספתי.
"וואו. מאיפה להתחיל?" הייתה תשובתה.
"מההתחלה!" עניתי לה.
"אז ככה," פתחה ואמרה, "אחרי שנפגשנו פעם אחרונה כמו שאת מבינה החבר נכנס לסרט. כמה דקות אחרי שנסעתי הוא התקשר שוב וניסה לתחקר אותי. צעקתי עליו וכעסתי שהוא מציק לי ובקצב הזה אני עוד אעשה תאונת דרכים! וזה משהו שמן הסתם הוא לא רוצה!"
"גם אני לא רוצה." הערתי לה ודאגה החלה מחלחלת לתוכי, מבינה לאט לאט למה נכנסנו.
"אני יודעת מותק שלי, קרן אור שלי! תודה על הדאגה שלך! היא באמת מחממת את ליבי!" ענתה לי.
"אז נסעתי הביתה וכשהגעתי, מצאתי אותו בסלון עם הראש בן הידיים יושב ומסתובב הלוך ושוב כמו אריה בכלוב. החלטתי להכין לשנינו קפה ונשב לדבר. בלי שהוא שם לב, לקפה שלו טיפטפתי קצת רסקיו רמדי. זה נראה לי נחוץ במיוחד!"
"חח טוב שלא שמת לו חומר הרדמה!" הערתי משועשעת.
"היי לא לצחוק עלי! תאמיני לי שזה היה נחוץ! חוץ מזה במחשבה שניה… את צודקת! עדיף היה לשים לו חומר הרדמה לכמה שעות!" הייתה תשובתה. "ותודה על הצחוק! זה היה במקום!" הוסיפה.
"בכיף! מתי שאת רק רוצה!" עניתי. "וסליחה שהפרעתי, תמשיכי אני מקשיבה!"
"אוקי, תודה. אז התיישבנו והוא התחיל לשאול מלא שאלות כמו למה אני עובדת בלילות, כאילו? ומי זו החברה שנסעתי אליה? ומי היו 5 הבנות שחיפשו אותי במשך כל היום שהוא לא מכיר. וסירבו לתת לו טלפון או להשאיר הודעה."
"רגע ומי אלה באמת, רוני?" שאלתי והתחלתי לחשוב שאולי אני לא היחידה. הרי תמיד אומרים שאם אתה משתף פעולה עם בוגד ברמה כזו או אחרת, הגלגל יתהפך ותהפוך בעצמך לנבגד. הרהרתי ביני לבין עצמי.
"אין לך ממה לחשוש!" רוני מיד הבינה את החשש שלי. "מדובר באקסיות שלי משנים עברו. זיהיתי לפי השמות. לא יודעת מה הן רוצות אבל לא מתכוונת להתקשר אליהן או לחדש איתן את הקשר! את היחידה בחיי!"
"בתחום הנשים, חוץ מהחבר…" הערתי.
"כן, חוץ מהחבר." הייתה תשובתה. "אז כמו שאמרתי הוא שאל שאלות ולאט לאט הבין שאני גם נמשכת לנשים. הרגיש פגוע. בכל זאת מכה לא נעימה לאגו. שאל לגבי העבר ואם תוך כדי הקשר שלנו גם הייתי עם נשים. על חלק עניתי בכנות. לגבי התוך כדי הכחשתי כדי להגן עלייך. לא רציתי שיבין שיש אותך ומה את עבורי. חזרתי והדגשתי שמדובר בסה"כ בחברת נפש שנמצאת בטווח הרקטות ונסעתי לבקר אותה וקצת להנעים את זמנה עם כל המתח הזה שהיא שרויה בו. הוא כעס שלא הודעתי לו ולמה בכלל סיכנתי את עצמי עם כל הבלאגן הזה של עזה ולא פשוט הזמנתי אותך אלינו. עניתי לו שזה היה ספונטני ולא מתוכנן וחוץ מזה שאני יודעת שלא היית עוזבת את האזור שלך בגלל קצת אש, שאת מאוד פטריוטית לוחמנית וימנית בדעותייך! אני חייבת להודות שהוא ממש אהב את זה וענה שלהבא הוא רוצה שתבואי לבירה איתו!"
"בירה, הא? הרסקיו רמדי באמת עבד אם ככה!" עניתי לה וחייכתי. "מצעקות עברנו להזמנה לבירה! כל הכבוד רוני!"
"חח תודה! מותק! אמרתי לך שזה היה הכרחי!" ואז המשיכה. "החלטתי לרדת למחתרת לתקופה להרגיע אותו. נעלמתי לך באמת שלא בכוונה פשוט הייתי חייבת לקרר עניינים. ובעיקר רציתי להגן עלינו, עלייך ועל מה שקורה בינינו. והנה את רואה, הוא נרגע, כבר פחות חושד בי. למעשה, אני חושבת שהוא רוצה לתת לי את החופש לממש את האהבה הזו איתו אבל עדיין לא ממש יודע איך." "טוב, בחלק הזה כמו שאת יודעת, אני לא רוצה להשתתף, אני לא רוצה מגע גברי וגם לא שיסתכל עלי!" עניתי לה.
"כן אני יודעת, אני עושה כל מה שאני יכולה כדי לשמור אותך לעצמי ובינינו." ענתה לי. "אני ממש מתגעגעת כבר! למגע שלך לנשימות שלך!" כתבה לי בערגה.
"אני יודעת מותק שלי אני יודעת! זה הדדי! ובקרוב אמן ניפגש שוב! מבטיחה לך!"
"תודה קרן שלי! עכשיו אני יכולה לישון בשקט!"
"לילה טוב מתוקה שלי!" עניתי לה ובנימה זו עם ציפייה לעתיד פרשנו לישון.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il