המפגש – פרק י

02/11/2011

יותר מאוחר אחר הצהריים הבנו רוני ואני שהגיע הזמן לפעילות אירובית. "שונה ממה שאנחנו מבצעות בדרך כלל ביחד." העירה רוני וקרצה.
חייכתי אליה בשובבות ויצאנו אל מכון הכושר בו התאמנה. למזלי מנהלת המכון הבחינה בשרירי והבינה שאני מתאמנת קבוע ולכן לא עשתה בעיות מיוחדות בנוגע לכניסתי ושימושי במכשירי המכון. רוני בחרה לרוץ על ההליכון מול הטלויזיה בעוד שאני העדפתי להתחמם על אופני הכושר, ולאחריהם אימון משקולות. בעודי מתאמנת ראיתי בזווית עיני כי הרבה בחורים ובחורות ניגשים אל רוני מדברים איתה ומבקשים את מספר הטלפון שלה. תשובתה הייתה אחידה, "אני איתה!" תוך שהיא מצביעה לעברי ומחייכת. אלי לא העזו לגשת. אולי קלטו את מבטיה של רוני עלי, אולי מבנה שרירי הרתיע מעט, אבל מבחינתי זה היה מצויין, אני אוהבת להתאמן בשקט שלי בלי הפרעות. בסופו של דבר סיימתי את האימון שלי מעט לפניה וניגשתי לעמוד לצידה. "הרבה הפרעות היום הא?" שאלתי אותה וקרצתי.
"כן, לא יודעת מה נסגר היום, בדרך כלל יש לי שקט." ענתה תוך התנשפות.
"את באה לכאן לבד בדרך כלל?" שאלתי אותה.
היא הנידה את ראשה לשלילה. "אז עם החבר." העלתי את האפשרות ההגיונית המתקבלת על הדעת, וקיבלתי הנהון חיובי. "נו אז כנראה חשבו שנפרדת מהחבר שלך ואת רווקה." העליתי את המסקנה המתבקשת. חיוך היה כל מה שהיא הצליחה להוציא. כשגמרה את ריצתה נמתחה על המזרון ואני התחלתי אוספת ומארגנת את חפצינו. בעודי עושה זאת שמעתי קול מוכר להחריד. אותו קול ששנים רבות היווה עבורי את מקור השלווה והשקט, האהבה והביטחון החזקים והשלמים ביותר בעולם. אותו קול שהרעיד את ליבי במתיקותו, שצחוקו חימם אותי והעביר פרפרים בבטני, שפנטזתי ארוכות לשמוע אותו אומר את שלושת המילים הפשוטות, הכנות והקסומות כל כך, "אני אוהבת אותך" את הנשימות באוזני והגיית שמי, שבשנייה אחת ידעתי לזהות בו עצב, כעס, בכי ואושר. הקול הזה היה שלה! של אהבת חיי הראשונה – הדס, הסטרייטית ששברה את ליבי.
"היי קרן! מה את עושה פה?" שאלה בחיוך כובש.
"אה, אני עם חברה, מבלות קצת זמן איכות יחד. לא משהו מיוחד… מה שלום גבי?" שאלתי, מרגישה איך הלב מתרסק לו אט אט בתוכי.
"אה, גבי ואני כבר לא יחד… עזבתי אותו. האמת היא שתקופת מה אחרי שנותק בינינו הקשר הבנתי שבאמת אהבתי אותך כפי שאת אהבת אותי. לא יכולתי להמשיך להיות איתו ועם השקר הזה… אז נפרדנו והייתי לבד תקופה ארוכה. לאחרונה פגשתי מישהי ממש חמודה. מיטל, את חייבת לפגוש אותה בהזדמנות!"
"וואלה יפה לך!" שירבבתי תשובה, ולפני שהספקתי לנשום שאלה, "ומה איתך קרן? את ליבו של מי את מאירה כעת? או ליבה?" וקרצה.
כמו קסם, כאילו הרגישה רוני במצבי התייצבה מאחורי. מחבקת אותי ומנשקת לצווארי, מפגינה בעלות. "אני בניגוד אליך מעולם לא הייתי בעלת ספקות, הדס, כך שמן הסתם רק נשים, ולגבי השאלה עם מי אני?" התחלתי את המשפט ולפני שסיימתי רוני התפרצה לדברי. "אני רוני! נעים מאוד, וקרן היא בת הזוג שלי!" הכריזה, מדגישה כל מילה ומילה בדבריה בעודה שולחת יד ללחיצה מנומסת.
הדס הנהנה ולחצה את ידה בנימוס. "אז אולי נצא מתישהו לדאבל דייט?" הציעה וחייכה.
"אפשרי בהחלט." ענתה לה רוני. השתתקתי, המעמד והתחושות היו יותר מדי עבורי, ואפשרתי לרוני להוביל את מהלך הדברים.
"אז נתראה." ענתה לה הדס וחייכה. "היה נחמד לראותך קרן. אחלה יום." סיננה והלכה, משאירה אותי בחיקה של רוני עם לב מרוסק לרסיסים, וכאב ראש.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il