המצב

14/12/2015

הערבי שם את שתי הידיים בין הרגלים, וגם לחיילים יש נשק בין הרגלים. לג'ירף עומד והוא לא ממש מנסה להסתיר את זה.

הג'ירף עבר סטודנטית אחת שנתקעה במעבר, תקע בה את התיק בלי להתנצל אפילו והתיישב סוף סוף ברביעייה הפנויה. זה לא דבר קטן, רביעייה פנויה באמצע היום, ועוד בחום כזה. הוא זרק את התיק על המושב מולו, מתח רגלים ונאנח. זו תהיה נסיעה קשה. הסטודנטית מהמעבר תקעה בו מבט נוזף. הוא התעלם. מה היא עומדת שם, המטומטמת, היא לא רואה שהיא מפריעה? שתיחנק. אין לי כוח לזה. מצב הרוח שלו התרומם קצת כשהם עברו את כביש אחת כמעט בלי פקקים, והרביעייה שלו נשארה פנויה עד שבשער שכם עלה בחור ערבי צעיר, התיישב בפינה הנגדית ומתח רגלים גם הוא. בחור חמוד, חשב הג'ירף, שחום, זיפים טריים, שער שחור בתספורת ערסים סטנדרטית, עיניים כהות, טובות, חולצה קצרה של פועל מצוי, רזה אבל במידה, ידיים גדולות, אצבעות ארוכות, שקית ניילון מהסופר עם ארוחת צהרים, יש להניח, עיניים כהות יפות שנעוצות ישר בו, חיוך קל, נבוך או מזמין, הג'ירף התבייש והסתכל החוצה. זה לא מנומס לנעוץ מבטים ככה אבל הוא לא מצליח להתאפק. ומה שיותר גרוע, אולי זה רק בגלל שהוא ערבי והוא (הג'ירף) סתם אוריינטליסט מחורבן.

ככה זה נמשך עד שהגיעו למרכז העיר. הג'ירף תוקע עיניים בערבי, הערבי בג'ירף, ומיד מסתכלים הצידה, וכל זה בלי להגיד מילה כמובן. הסטודנטית ירדה מול העיריה, אחרי שבמשך כל הנסיעה לא סתמה את הפה, דיברה עם חברה בטלפון על יחסים בין לאומיים. הג'ירף נשם לרווחה. אבל ליד השוק התיישבו ברביעייה ליד כמה דודות פטפטניות. שקט לא יהיה כאן, חשב הג'ירף וניגב את הזיעה. ואז הם הגיעו למרכז העיר ועלו שני חיילים לסריקה שגרתית, ועשו את שלהם וכבר עמדו לרדת, או לפחות אחד מהם, השרירי יותר, שהיה ג'ינג'י עם עיניים ירוקות ושלוק לגמרי מהחום, המסכן, בכל אופן הוא כבר עמד בדלת האחורית והתכוון לרדת, אבל אז השני, שהיה שחרחר וגבוה (לא כמו הג'ירף, אבל גבוה) התלחש איתו, והג'ירף ראה אותם תוקעים מבט בערבי שלו והג'ינג'י אמר שכן, שיבקש ממנו, ונשאר בדלת האחורית והגבוה הלך אליהם ושאל את הערבי אם יש לו תעודת זהות. ועכשיו הג'ירף התעצבן ממש. ולפני שהערבי הספיק להגיד מילה או להזיז אצבע הג'ירף אמר, בקול רם מדי וסמכותי מדי, אין לך סמכות לעשות את זה. סליחה, החייל אמר, כאילו מזלזל אבל בעצם – ככה הג'ירף חשב לפחות – נבוך ואולי קצת מבוהל, מה זאת אומרת. אל תתערב. למה אני עושה את זה, חשב הג'ירף, אבל עכשיו היה מאוחר מדי. אין לך סמכות לדרוש תעודה, או בכלל לדבר עם אזרחים. הוא התעקש, אתה חייל. לא שוטר. ועד כמה שאני יודע אנחנו עדיין לא תחת שלטון צבאי. לא בחלק הזה של העיר. תקן אותי אם אני טועה.

מה קורה? שאל הג'ינג'י. אפשר לנסוע? שאל הנהג. הדודות מהרביעייה ליד פטפטו בהתרגשות. החייל הגבוה היה נבוך בעליל, אבל נחוש למלא את תפקידו. אל תגיד לי מה לעשות! הוא נבח על הג'ירף, ותראה לי תעודה.

אני? שאל הג'ירף.

כן, אתה. אמר החייל, שכנראה נסחף קצת.

אמרתי לך, אין לך סמכות לדרוש תעודה. לא ממני ולא מאף אחד אחר. אבל כיון שאתה נחמד, אני מוכן להראות לך את שלי. אמר הג'ירף. והוא לא האמין אבל הוא המשיך ואמר, רק שהתעודה שלי לא עלי. היא בבית. אם אתה כל כך רוצה לראות אותה אתה מוזמן לביקור. אני גר קרוב.אתה רציני? שאל הג'ינג'י, שבינתיים בא לראות על מה כל הבלגן. נו, מה קורה, אפשר לנסוע? שאל הנהג שוב, בחוסר סבלנות בולט. הג'ירף אמר שהוא רציני לגמרי. הם יעלו אליו הביתה ושם הוא יראה להם את התעודה שלו. והערבי גם יראה להם את שלו, נכון?

בשלב הזה הוא קיווה ששני החמודים במדים יבינו עם מי יש להם עסק ויעזבו את שני המתרוממים האלה לנפשם, אבל הג'ינג'י רק אמר, טוב. והתיישב ליד הג'ירף, והגבוה התיישב ליד הערבי, וצעק לנהג בסדר! והאוטובוס נסע סוף סוף. הדודות ליד נעצו מבטים מבוהלים. אולי בגלל החיילים, או הערבי, או שהם היו ארבעה בחורים צעירים ומיוזעים שישבו קרוב ודחוס כמו בסרט פורנו מהזן הירוד. הערבי הוריד זיעה מהפנים וניגב את היד על החולצה, מהחזה למפשעה. אלוהים אדירים, באיזה סרטים למדת את התנועה הזו, חשב הג'ירף. מימין הוא ישב צמוד צמוד לג'ינג'י, שאמנם היה רחב קצת אבל לא עשה שום השתדלות לא להיצמד אליו. הג'ירף לא התנגד, להפך, הוא דחף קצת ירך אל ירך. הג'ינג'י לא שם לב. כאילו. את הברך השמאלית הגי'רף דחס בין הברכיים של הגבוה, כי באמת לא הייתה ברירה. המסכן היה נבוך בעליל והקפיד להסתכל על החלון.

דרך עזה דחוסה, כרגיל. ארבעתם הזיעו. הדודות השתתקו, אבל מגניבות מבטים. הערבי שם את שתי הידיים בין הרגלים, וגם לחיילים יש נשק בין הרגלים. לג'ירף עומד והוא לא ממש מנסה להסתיר את זה. אנחנו יורדים כאן. הוא אומר, ולרגע יש המולה ותסבוכת גופים כשארבעתם קמים ביחד, התיק של הג'ירף תקוע מתחת לכיסא, השקית של הערבי מסתבכת ברובה של הג'ינג'י, ואז האוטובוס בולם והם נופלים אחד על השני, לא בכוונה כמובן. איכשהו הם מצליחים לרדת, הדודות מאחלות להם בהצלחה (ככה הג'ירף היה רוצה לחשוב) הדלתות נסגרות מאחוריהם והאוטובוס מפליג לו באנחת רווחה.

מכאן. הג'ירף אומר, ובלי מילה הם מסתדרים בשיירה קצרה. הג'ירף מוביל, מאחוריו הערבי, הגבוה והג'ינג'י במאסף. עולים לדירה, הג'ירף מושיב אותם בסלון ומתנצל שאין מזגן. זו ממש צרה בימים חמים כאלה, הוא אומר, להביא לכם משהו לשתות?

מים, אומר הגבוה.

תביא את התעודה. אומר הג'ינג'י, שמתעקש לשחק את התפקיד למרות שרואים שלא באמת אכפת לו.

מיד. הג'ירף אומר, זורק את התיק בחדר העבודה, מוציא את התעודה ומוריד את החולצה שלו, המיוזעת לגמרי. תוקע את התעודה בכיס, מוציא מים מהמקרר וכוסות, אני מקווה שלא אכפת לכם שהורדתי חולצה, ממש חם. הוא אומר.זה בסדר. אומר הג'ינג'י, והג'ירף מניח לפניהם את הכוסות והבקבוק. מה עם התעודה שלך? הגבוה שואל את הערבי. אין לי. הוא אומר סוף סוף, והג'ירף מבין שהוא נדפק. נדפק טוב טוב.

מה זאת אומרת אין לך? הגבוה מתעצבן, אסור לך להסתובב בלי תעודה. למה לא אמרת כלום? לא שאלתם אותי. אומר הערבי. מה שנכון. מעיר הג'ירף. שקט, אומר הג'ינג'י, אל תתחכם. הוא אומר לערבי. אבל נראה לג'ירף שלא הוא ולא הגבוה באמת מתרגשים. שניהם בעצם ויתרו על התפקיד שלהם, לפחות באופן זמני. הם כאן כדי לשחק משחק אחר. אז למה לא, הוא חושב, אני זורם. והוא אומר, צריך לבדוק אותו. לערוך עליו חיפוש. לך תדע מה יכול להיות עליו. נכון, אומר הגבוה, תעמוד. הערבי נעמד. תשען על הקיר. אומר הגבוה. הערבי נשען. הגבוה מפסק לו את הרגלים, מעביר ידיים ביניהן, על צדדי הבטן, על הבטן והחזה, ממש כמו בסרטים. הוא שוב בודק את הרגלים שלו. אין כלום. הוא אומר, והג'ירף והג'ינג'י והערבי מסתכלים עליו, והוא מסתכל על הערבי, על הג'ינג'י, שהוא כנראה סוג של מפקד או בכל אופן הסמכותי יותר, צריך להמשיך מכאן, אבל לאן?

תעשה לו בדיקת נקבים. אומר הג'ינג'י, בפנים רציניות כל כך שברור שהוא צוחק, אי אפשר לדעת מה הוא עלול להחביא. השתגעת? אומר הגבוה, הוא בטח מלוכלך לגמרי. תסתכל עליו. יש לי מקלחת, מעיר הג'ירף. אתם יכולים להשתמש בה. הדלת השנייה מימין. ואל תדאגו, יש מספיק מים חמים. הגבוה עדין מתלבט אבל הערבי כבר הוריד נעלים ונכנס למקלחת והוא מתפשט שם. הגבוה נכנס אחריו.

הג'ירף והג'ינג'י יושבים עדין בסלון, וכשהג'ינג'י מוריד מעליו סוף סוף את הרובה הג'ירף מעז ומעביר לו יד על הגב, שתי אצבעות לאורך עמוד השדרה, מהמפרקת עד עצם הזנב. הג'ינג'י מצטמרר ואומר, בוא נלך לראות מה הם עושים שם. והם נעמדים בפתח המקלחת, אחד מכל צד. בפנים הערבי, עירום, נשען על הקיר כמו קודם, נוטף מים, והגבוה מסבן יפה יפה את הישבן שלו, עם תשומת לב מיוחדת לחלקים הנסתרים שלו, הערבי נאנח בשקט, הגבוה מניח את הסבון ומנסה לדחוף אצבע אחת, הערבי נאנק, בזהירות, אומר הג'ירף, קצת סבלנות. הגבוה תופס את הערבי במתנים ביד אחת, מנסה שוב לדחוף, הערבי נושך שפתים, גונח בשקט, רואים שהוא נהנה, רואים שעומד לו, לגבוה אני מתכוון.

תוריד את המדים, שלא יירטבו לך. אומר הג'ינג'י והקול שלו רועד קצת. הג'ירף נצמד אליו מאחורה ופותח את החולצה, מחכך מפשעה בישבן. הגבוה שוטף את היד ומתפשט, הערבי שוטף את עצמו ומסתכל עליו. הגבוה מסתבך עם הנעלים. בלי לחץ. הג'ירף אומר, הגבוה נשען על הכיור, הערבי מושך מלמטה, במאמץ משותף הם מצליחים להפשיט אותו. הג'ינג'י כבר עירום, הגוף שלו בהיר מאוד ומכוסה נמשים, פלומה בהירה יורדת מהחזה לערווה, הג'ירף עוקב אחריה עם הלשון ובולע את הזין שלו, יש לו ריח של זיעה וחרמנות ותחתונים לא טריים. הג'ינג'י דוחף אותו פנימה, הג'ירף תופס לו בישבנים, בירכיים, בביצים, דוחף אצבעות לחריץ, משחק לו בחור.

הערבי, אחרי שהפשיט את הגבוה, עולה עליו מלמטה למעלה, מלקק לו בין הרגלים, בביצים, בערווה, בחזה, נושך לו בפטמות, מלחך לו בצוואר, הגבוה מתנשם מהר וכבד, מצמיד אליו את הערבי, מי היה מאמין, הם מערבבים לשונות. הג'ירף משחרר את עצמו, הופך את הג'ינג'י אל הקיר, מפסק אותו, מרטיב אותו מאחורה. הג'ינג'י משפשף את עצמו. אל תגמור מהר מדי. הג'ירף מזהיר אותו. אל תדאג. הוא אומר. הוא מסתכל על הגבוה והערבי וזה מחרמן אותו עוד יותר. הם החליפו תפקידים. עכשיו הגבוה נשען על הקיר והערבי בודק אותו, מלטף אותו, נצמד אליו מאחורה, מעביר את הזין על התחת של הגבוה. הגבוה אוסף רוק, מרטיב את הזין של הערבי, מכוון אותו, זה כל כך לא חכם, חושב הג'ירף אבל לא אומר כלום, הלשון שלו בתחת של הג'ינג'י והיד כבר מרטיבה את הזין, עוד מעט הוא יעשה את אותו הדבר. לאט, לאט. לוחש הגבוה, ומכניס את הערבי, והוא נכנס, לאט, לאט. הגבוה נושם, הוא נושך את היד, הערבי צמוד אליו עכשיו, מכניס ומוציא, הג'ינג'י מסתכל, משפשף.

הג'ירף עדיין כורע מאחוריו, רוצה גם? הוא שואל. כן. בוא. הג'ירף נעמד ונצמד והג'ינג'י מתכופף ונצמד והוא דוחף והזין מוצא את המקום הרך, החם, הרטוב, המחכה כל כך, המחבק, העוטף. הג'ירף נושם, הם מתחברים, בשר אל בשר, גוף לגוף, הוא מחזיק את עצמו שלא לגמור, זה לא יכול להיגמר כל כך מהר, אסור שזה ייגמר כל כך מהר. ברגע שחשבת את זה זה כבר מתחיל להגמר.

טלפון רוטט. אף אחד לא מתייחס. הערבי מזיין את הגבוה בתנועות ארוכות. הוא מחבק לו את החזה, הבטן, תופס לו בזין. הם מתנשקים. הג'ירף והג'ינג'י מסתכלים עליהם. הג'ינג'י נשען עוד למטה, עוד אחורה, נצמד לזין של הג'ירף, הג'ירף תופס אותו בתחת ודופק. עכשיו זה סתם זיון. אני עומד לגמור. הג'ינג'י אומר. גם אני, אומר הג'ירף, לגמור בפנים? כן. אומר הג'ינג'י. זה כל כך טיפשי, חושב הג'ירף אבל לא אכפת לו, או שכן אבל לא עכשיו, תרטיב אותי, תמלא אותי. אומר הג'ינג'י. תזריע אותי. מיד. אומר הג'ירף ומתפוצץ. הג'ינג'י שופך על הרצפה. הג'ירף יוצא ממנו ומיד הולך לשירותים, להביא נייר. החייל לא נקי, כמובן. הערבי יוצא מהגבוה, מנקה את הזין מהר במקלחת, מסובב אליו את החייל, תופס את הכלים של שניהם ומשפשף. הם נשענים מצח למצח, הם גומרים, הם נצמדים שוב, מתנשקים. הג'ירף מנגב את הג'ינג'י. סליחה. הוא אומר. שום דבר, אומר הג'ירף. זה בסדר גמור. אתה מדהים. ועוד שטויות מהסוג הזה. טלפון רוטט שוב. של הג'ינג'י. אנחנו חייבים לזוז, הוא מודיע. תתלבש.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il