דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
05/12/2010
הדשא רועד מתחת לגבי בהתרגשות
אנחנו נוגעות מבלי לגעת
בנשיפות ובחיוכים.
המרחק בין שתינו שביר כל כך
כמו פני המים
שביכולתו של עלה יחיד לזעזע אותם,
שאבן כהה מסוגלת לחתוך אותם בדרכה לקרקעית.
כמו המרחק לשפת הצוק
ואנחנו ננשבות על האדמה הרכה
כמו פירורי אבק
המרחק בין שתינו שביר כמו
הרגע של נשיקתה של השמש לאופק,
הרגע שבו תופץ החשכה.
אבל המרחק בין שתינו יציב,
יציב כמעט כמו הקרבה
לפרידה
שעתידה לבוא.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il