הנסיך – א

01/10/1999

הנסיך, ספרו הראשון של אוהד שקד, סיפור אהבה בין גברים כפי שמציג זאת המחבר, מביא מערכות יחסים בין גברים ומתעמת עם לא מעט שאלות שמעסיקות את קהיליית הגייז בארץ, כמו זוגיות, נאמנות ועוד.

הדמויות בספר זה הינן פרי דמיונו של המחבר,
כל קשר ביניהן ובין המציאות הינו מקרי בהחלט ואינו מחייב.
המחבר מתנצל מראש אם פגע ברגשותיהם של אנשים מסוימים. 

הטלפון צלצל ומעברו השני היתה מיכל, החברה הטובה ביותר שלי. היום הוא יום שישי, השעה היא שבע בערב, בחוץ משתולל הקיץ, שיא החום – יולי. היא שאלה מה אני עושה הערב ואני משיב שכרגיל – כלום.

היא שואלת איך אני מרגיש, ואני עונה שחם לי, היא שואלת אם אני רוצה לעשות משהו ואני מחזיר בשאלה 'כמו מה?' והיא עונה שיש מסיבה לחברה טובה שלה בגבעתיים, בבית פרטי עם חצר וכל זה ושהיא מוזמנת עם עוד מישהו והיא רוצה שאתלווה אליה.

לאחר שכנועים רבים, שכללו לחץ פיסי מתון, הסכמתי. קבענו שאאסוף אותה בשעה עשר מהבית. היא הודיעה שתתלבש כמו נסיכה ועניתי שאתלבש כמו מלך. התערבנו מי יראה טוב יותר.

המים זרמו על גופי מתחת לברז המקלחת. כל גופי נשטף בהם. שערי נרטב בן רגע והתחלתי לחפוף אותו לאחר דקות מעטות. הסבון שטף את כל גופי ולאחר מכן סיבנתי את עצמי. ליטפתי את אבר מיני וחייכתי לעצמי שאני עדיין בתול ולא עשיתי את זה עדיין.

בערך בגיל 18 הבנתי שנטיותיי המיניות אינן כמו של כולם ושאני הומוסקסואל. לרגע לא הכחשתי את היותי הומו ומעולם לא התביישתי בכך. סיפרתי להורי והם מאוד תמכו בי, אפילו צידדו שאלך לאגודת ההומואים, שם מעבירים ערבים שלמים בנושא הזהות המינית, דבר שמאוד עזר לי.

חברי ידעו מהר מאוד על נטיותיי וגם הם עזרו לי להתמודד ולמצוא בני זוג, למרות שזה לא בדיוק קרה. מיכל ואני תמיד היינו יחד. מגיל 9 אנחנו יחד ומאוד נהנים זה בחברות של זו. אנחנו מספרים הכל אחד לשני. היא מספרת על הזיונים שלה, אני מספר על הבתולים שלי, היא מספרת על הג'וינט ואני מספר לה על סתם סיגריה שלקחתי ממנה שכטה פעם.

אנחנו עוברים לפעמים ברחוב וכשעובר חתיך שנינו מסובבים את הראש ומדמיינים את הגודל, הרוחב והעובי. מדמיינים אם הוא שעיר, צעיר, רזה, בהיר, לבן, האם הישבן שלו מוצק, חטוב או סתם מדהים ביופיו.

היא מדמיינת שהוא דופק אותה, אני מדמיין שאני דופק אותו. ככה זה, אבל אנחנו ממש נהנים לדבר על זה. היא ממש בחורה פתוחה ואוהבת לשמוע ולהתעניין. סיפרתי לה על הנשיקה הראשונה שלי עם גבר וסיפרתי כמה שהלב שלי דפק. היא בשיא הציניות האופיינית לה גיחכה ושאלה למה רק הוא דפק.

נולדתי בתל-אביב הישנה יותר במרכז העיר, באזור שינקין-דיזינגוף. כשהייתי בן 7 עברנו לצפון תל-אביב, אל רמת אביב, לוילה שנבנתה במיוחד לנו. אבא שלי הוא שופט בבית המשפט המחוזי ואמי סגנית נשיא בית המשפט העליון. לא חסר לנו כסף. בכלל לא, אולם מעולם לא חשנו שאנחנו משוויצים בו.

יש לי מכונית שאני קניתי מעבודה שאני עשיתי, ההורים שלי עזרו רק בכמה אלפי שקלים כי סירבו שלא לתרום וחוץ מזה רצו להראות לי שהם מעריכים שלא באתי אליהם בדרישה, אלא שהשגתי את כל הכסף לבדי.

יש לי שני אחים גדולים ואני הכי קטן. יוני ורועי שמם, ושמי הוא עידו. בנוסף למיכל, ארד וניר הם החברים הכי טובים שלי. ארד משוגע על מיכל ופעם הם גם שכבו. הוא הסתובב למחרת כמו טווס, אבל שמר על סודיות מוחלטת. רק אני ידעתי, ודווקא מצידה של מיכל. היא סיפרה לי מה משתולל לו בין הרגליים ואמרה שהייתי מת לזיין לו ת'תחת, כי יש לו תחת יפה וחמוד בדיוק כמו שאני אוהב.

הגעתי לביתה של מיכל וצפרתי לה. היא יצאה מביתה ונראתה מדהים. היא נכנסה לרכב וריח הבושם שלה התערבב בשלי. אמרתי שיש לה ריח מדהים ושהיא נראית נפלא.
"אני מתכוונת למצוא היום זיון" הודיעה, "אני חייבת להראות טוב" חייכה.
"אז אני מבין שאני לא מסיע אותך חזרה הביתה?" שאלתי.
"אני אודיע לך" חייכה.

הגענו למסיבה לאחר דקות ארוכות בהן התבלבלנו בדרך. נכנסנו דרך השער של הבית וחברתה חיבקה אותה ושאלה לשלומה. היא השיבה ששלומה טוב והכירה לי אותה. לחצנו ידיים ואמרתי שיש לה בית יפה.
"תתערו בחברה" אמרה.

נכנסנו אל שטח המסיבה ועשרות בחורים ובחורות כבר היו שם. הסתובבנו ומיכל הכירה לי עוד חבר'ה שזיהתה והכירה. התיישבנו זה ליד זו והיא שאלה אם ארצה לשתות משהו. חייכתי בחיוב והיא קמה להביא לי.

הרגשתי נורא בנח והיה לי נורא נעים. לרוב אני לא אוהב מסיבות, כי אני לא טיפוס של המוניות. מיכל חזרה עם כוס קולה בידה ונתנה לי. בקצה השני ישב מישהו מדהים ביופיו לבדו. הוא נראה ממש טוב. עיניו חומות ושיערו בלונד-שטני, פניו חלקות ומדהימות, הוא לבש ג'ינס וחולצה קצרה. שיערו ארוך בתספורת כארה. הבטתי בו שוב ושוב ומיכל שמה לב מיד ושאלה אם הוא מוצא חן בעייני.

"לא, אני סתם מסתכל" צחקתי, "ברור, אחרת לא הייתי מסתכל".
הבחור קם והלך לכיוון הבית. קמתי גם אני ומיכל שאלה אם אני מנסה לעקוב אחריו. חייכתי בחיוב והלכתי אחריו. הוא מזג לעצמו שתייה וגם אני ניגשתי לשולחן השתייה. עמדתי לידו וחיכיתי שיסיים למזוג לעצמו. הוא הביט בי וחייך. חייכתי חזרה. הוא הרים את בקבוק השתייה כשואל אם גם אני רוצה והשבתי בחיוב. הוא מזג לי וחייך.

היה לו חיוך מדהים, הוא היה כל-כך חמוד וזה היה ממש נחמד להיות לידו. הרגשתי מעין כיף להיות לידו. הבטתי בו וראיתי שלאוזנו צמוד מכשיר שמיעה. לא שאלתי ולא התערבתי. הנחתי שהוא לקוי שמיעה. הוא חזר למסיבה וגם אני. התיישבתי ליד מיכל ואמרתי שאין לי מושג מה העניינים פה.

"רוצה לשמוע עליו קצת?" שאלה.
"כבר ביררת?".
"ומה אתה חושב שאחכה לך?".
"תזרימי מידע" אמרתי.
"הוא בן 23, מזל סרטן, הוא בן דוד של סיגל (זו שמארחת), הוא חמוד רצח ומאוד נחמד. ו – הוא חירש" אמרה.
"כן, את זה כבר הבנתי".
"הוא חירש חירש" אמרה.
"מה זאת אומרת?".
"לא שומע" אמרה.
"את זה אני יודע".
"הוא שומע חלש מאוד מאוד".
"וזה בזכות מכשיר השמיעה".
"כן".
"את חושבת שהוא הומו?".
"אין לי מושג. סיגל אמרה שתמיד חשדו בו, אבל אין הוכחות".
"הוא ממש בחור מתוק" אמרתי.
"כן, הוא יפיוף אמיתי" אמרה.
"הייתי עושה לו טובה".
"אני בטוחה. היית מכופף אותו קצת".
"שרמוטה" צחקתי.

מיכל ואני התחלנו להשתלב במסיבה. היה שמח ונורא נהנינו. מדי פעם פזלתי לכיוונו וניסיתי לקלוט מה הוא עושה. הוא ישב שם ומדי פעם סיגל ניגשה ודיברה איתו. הבנתי שהוא נורא ביישן והבנתי גם למה. בטח נכווה פעמים רבות בגלל נכותו. מה שכן – הוא כל הזמן מחייך. זהו כרטיס הביקור שלו.

במהלך הערב ניגשתי אליו והתיישבתי לידו. הוא חייך ואני חייכתי. הוא הוציא דף נייר ורשם משהו באותיות קטנות.
'אני לא שומע' כתב לי, 'אז אוכל לכתוב לך?'.
"כן" חייכתי והנהנתי בראשי.
'אתה נורא נחמד' כתב.
"תודה" חייכתי.
'אתה יודע לקרוא סימני ידיים?'.
"לא".
'ושפתיים?'.
"קצת" חייכתי.
"בן כמה אתה?" שאל הבחור והצלחתי בקלות להבין מה הוא אומר.
"22" אמרתי.
"אני בן 23" אמר.
"איך קוראים לך?" שאלתי.
"יאיר" אמר, "ולך?".
"עידו" אמרתי.
"שם יפה".
"תודה, גם לך".
"אתה מכר של סיגל?".
"מכיר?" שאלתי.
"מכר, חבר" אמר שוב.
"אהה, אני חבר של חברה טובה שלה" אמרתי.
"מי?".
"מיכל".
"אהה".
"ואתה?".
"אני בן דוד שלה" אמר.
"נחמד".
"כן" חייך.
"אתה נהנה במסיבה?" שאלתי.
"לא מי יודע מה".

"איך אתה מסתדר?" שאלתי, "זה לא קשה?".
"נולדתי ככה. כך שאני מגיל קטן לא יודע איך נשמעים הרבה מאוד קולות" אמר.
"זה בסדר שאני מדבר על זה?" שאלתי.
"כן" חייך, "אין לי בעיה עם זה".
"אתה נורא נחמד" אמרתי.
"תודה, גם אתה".
"רוצה ללכת למקום שקט יותר?" שאלתי.
"לי שקט כאן" צחקק.
"סליחה" אמרתי.
"זה בסדר" אמר, "צחקתי".

הוא קם, ויצאנו מהוילה של סיגל. התחלנו לטייל בסביבה. הוא סיפר על הוריו והאחים שלו. כשנולד גילו הרופאים שעור התוף שלו כמעט וקרוע לגמרי. כשהיה קטן עבר עשרות ניתוחים שגרמו לו לשמוע ממש מעט, ולכן יש לו מכשיר שמיעה.

מרגע לרגע הבנתי שהוא יותר ויותר חמוד. הוא סיפר כמה בדיחות והיתה בנינו כימיה אדירה. הוא שאל על מקום מגורי וסיפרתי לו והוא שאל מה הורי עושים וסיפרתי לו שהם שופטים במחוזי ובעליון והוא התלהב. התיישבנו על ספסל בגן הציבורי ודיברנו על המון דברים. השיחה ממש זרמה. הבטתי כל הזמן על פניו כדי להבין מה הוא אומר, והסתרתי כך את הכניעה שלי להביט בעיניו המדהימות ובשפתיו החושניות.

יאיר סיפר שהוא החל להצטלם לסוכנות דוגמנות השבוע, לתצלומי תחתונים. הוא סיפר שמאוד מבסוטים ממנו והוא משתלב נהדר בצילומים, למרות היותו חירש מלידה. הוא אמר שהוא הכי שונא שמתייחסים אליו שונה כי הוא שונה, והוא רוצה שיתייחסו אליו כאל בחור רגיל.

במהלך השיחה הוא ליטף את ידי ואחז בי. הוא היה נורא חם (לא מינית) ונראה שנורא התרגש שהיה איתי. חייכתי והיתה בנינו הסכמה שמה שאנחנו עושים בסדר. דיברנו עוד ועוד והשעון המשיך לתקתק. לא הרגשנו בכלל שהזמן עובר. בשעה שתיים בלילה הוא הביט בשעון והראה לי את השעה. אמרתי שאני נורא נהנה ולא מעניין אותי שמאוחר. הוא אמר שסיגל אמורה להקפיץ אותו הביתה והוא אמר שבשעה שתיים יחזור.
"אני אקפיץ אותך" אמרתי.
"אני גר בת"א".
"גם אני".
"בסדר" חייך.
"אתה מתוק" אמרתי.
"גם אתה" אמר.

הבנתי שאנו קרבים לנשיקה. לא התנגדתי ושפתנו דבקו זו בזו. זו היתה נשיקה קצרה ולאחריה התנשקנו נשיקה ארוכה יותר. הוא ליטף את פני וחשתי את חום ידיו. ליטפתי גם אני את פניו וראשו ונהניתי נורא ממגע לשונו בלשוני.
"אני מנשק טוב?" שאלנו יחד.
"כן" עניתי.
"גם אתה" חייך.
"התנשקת פעם?".
"זו הפעם הראשונה שלי" אמר, "בכלל – אתה הראשון שאני מתקרב אליו ככה".
"מוזר, לא?" שאלתי, "זה הערב הראשון שאנחנו מכירים".
"אני מרגיש כאילו אנחנו מכירים שנים" אמרתי.
"סיפרתי לך מלא דברים שלאחר אני בטוח שלא הייתי מספר".
"אתה הבחור הכי מקסים שפגשתי בחיים שלי" אמרתי.
"גם אתה".
היה לי נעים להיות בקרבתו והערב החם שהיה בחוץ לא הפריע לנו להמשיך ולהתחמם זה בגופו של זה. הוא ליטף את ראשי וסיפר על הבחור הראשון שמצא חן בעיניו. גם יאיר, כמוני, בתול; והמין, למען האמת, נראה לי שמפחיד את שנינו.
חזרנו אל המסיבה. הלכנו ברחוב והמשכנו לדבר. הוא שילב ידו בידי והלכנו כך ברחוב. הרגשתי נורא כיף לאחוז בידו. הוא מחוץ לארון, אבל מלבד האחים והוריו לא יודעים על כך שאר האנשים. הוריו קיבלו את זה די בקלות. הוא צחק ואמר שלפני שסיפר להם, חשב שיקבלו את זה הרבה יותר קשה מאשר את חירשותו. הגענו אל סיגל ומיכל שמחה לראות אותי ושאלה לשלומי. הן מיד הבינו שיש בנינו משהו. מיכל ראתה את המבט הזה בעיניים שמראה שהתאהבתי. סיגל הביטה בו ואחר-כך בי ולא יכלה לעצור את החיוך הרחב שכבש את פניה.
"הבטחתי ליאיר שאסיע אותו הביתה" אמרתי.
"תיסעו, אנחנו עוד נשארות" אמרה מיכל, "אעזור לסיגל לסדר כאן".
"זה בסדר?" שאלתי.
"כן" חייכה.
יאיר התחיל ללכת לכיוון הרכב.
"יש לך קונדום?" עצרה אותי מיכל.
תקעתי בה מבט נבוך ואמרתי שאני לא מתכוון לעשות כלום. היא דחפה לי קונדום לכיס של הג'ינס שלי.
"את יודעת, אנחנו צרכים יותר מקונדום כדי להזדיין" אמרתי.
"מגעיל".
נכנסתי לרכב והתחלנו לנסוע. ברמזור הוא ליטף את ראשי. הבטתי בו וראיתי את עיניו המדהימות. הוא חייך ורציתי לנשוק בשפתיו.
"נשק אותי" אמר.
התנשקנו נשקיה ארוכה וטעימה. לשוננו התנגשו זו בזו בהמון אהבה. הזין שלי עמד כמו תורן וחשתי שחם לי בכל הגוף.
"אתה מסמיק" אמר.
חייכתי חיוך רחב ואמרתי שזה טבעי ושגם הוא אדמדם.
"אני נורא מתרגש" אמר, "אף פעם לא הייתי כל-כך קרוב לגבר כך" חייך, "וזה ממש כיף".
"אתה מתוק".
הרמזור התחלף לירוק והמשכנו לנסוע. הגעתי אליו הביתה והוא שאל אם הוא יכול שוב לטעום את שפתי. חייכתי והתנשקנו נשיקה ארוכה. הוא ליטף את ראשי והרגשתי איך ידיו החמות מלטפות את פני.
"אתה הבחור הכי יפה שפגשתי בחיים שלי" אמר.
"גם אתה מדהים" אמרתי.
"איך אנחנו יכולים לשמור על קשר?" שאלתי.
"אתה יכול להתקשר אלי. בטלפון שלי יש רמקול שמגביר את קול ואני שומע טוב" הסביר בדיבור ובידיים.
הרגשתי נחוש ללמוד את שפת הסימנים. יאיר לא מדבר כל-כך טוב והוא מעדיף שלא לדבר בכלל, כי הוא מרגיש אידיוט, לטענתו. למרות שאני רואה בזה דבר חשוב וחיובי שהוא ידבר, כי זה מעין ניצחון על החירשות.

בלילה מצאתי את עצמי מאונן וחושב מינית על יאיר. חלמתי שאנחנו שוכבים ועושים אהבה, איך הוא נושם בכבדות ונהנה מכל שניה שאני נכנס לתוכו. בכלל אין לי מושג אם הוא אקטיבי או פסיבי, אין לי מושג איך הוא נראה בלי בגדים. אבל לאחר שגמרתי הבנתי שזה בכלל לא משנה. אני מאוהב. בפעם הראשונה בחיים שלי שאני עושה ביד בהזיות על מישהו שאני מת לקיים איתו מערכת יחסים אמיתית וכנה.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il