הנסיך ופורים

17/03/2017

קצת טהור וקצת טמא

עוד פעם פורים. עוד פעם הפיכה.

והפורים הזה… החזיר אותי אחורה- לפורים אחר,

זה קרה בכתה הזו, מרחק שלושה מטרים,

לפני ארבע או חמש שנים.

זה היה בכתה ז' או ח', הייתי ילד קטן, תמים.

היה את הנסיך, שנגע והשתמש.

ואני זוכר את אותי הילד, שיצא והתבייש.

זוכר את אותו נסיך, שהוא ממש לא נסיך, והפך אותי לכלי מלא בושה וכלימה.

זיכרון בלתי הפיך, שצרוב בתודעה.

ואולי גם אני רציתי, אולי זה היה ניצול.

אולי אני שוכח לתאר את רוממות הרוח וההתרגשות.

ואולי בכלל לא הבנתי את כל ההתרחשות.

אולי בי תלויים החטאים.

בדבר אחד אני בטוח, זוכר את אותו היום, פרטי פרטים-

מה עשה, איך נגע, מה רצה שאעשה.

איך יצאתי מהחדר לתפילה והרגשתי קצת טהור וקצת טמא.

"זה שלי עכשיו" – הוא אמר בזמן אחר. ולחץ חזק חזק, עד שלא יכולתי לשאת יותר.

הוא סיפק את עצמו והלך, השאיר אותי – עד לפעם הבאה שהוא יבוא.

כל ההפיכות הן אותו דבר.

חוץ מההפיכה הזו.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il