העור שלי עדיין זוכר את מגעך

19/07/2018

ההשכמה, ההשכמה

המון זמן שלא נפגשנו פיסית, שלא נגענו.

אילוצי החיים מרחיקים פגישותינו

אבל

העור שלי עדיין זוכר מגעך.

שם, בעייפות של הטרק, בלילה

הגב והישבן כשאתה מאחורי, נצמד, מתחכח…

ואז מצטרף העור של האיבר שלי, ושולף את זכרון של דמדומי הזריחה, עת קיבל את זיקפת הבוקר הטבעית שלו… בתוך פיך המפנק

ובעיקר, ככל שהלך והתנפח, הולך ומתקשה – העור שעל יד בסיסו הולך ונמתח וחש את שפתיך. ושולח איתותים למוחי…

ופתאום, עכשיו, האשכים וסביבותם מזקירים בהזכרם בכפות ידיך, בלשונך המלחכת.

מסריט מחדש איך אז, מצאתי עצמי, עדיין שקוע בשרעפי השינה, שוכב על גבי

ואתה, את האיבר, שכך מבלי שאהיה מודע, הגיע למלוא הדרו, הטמנת בתוכך, מאחור.

אני עדיין חצי ישן, באמצע חלום, חולם את שנינו… מרגיש את מבטך מבעד לעיניי העצומות.

רוצה אותך עמוק וחזק בתוכי רוצה ורוצה ורוצה. לאחר שהבקעת את הפתח שלי אמש, הוא נסגר מחדש, ועכשיו שוב צריך לפלס דרך לתוכי. מפסק את הישבנים שלי עבורך. האגן שלך משתף פעולה, ואט אט אני שוקע על האיבר שלך, גופי עוטף אותו באהבה. מביט בך ביופיך, סוף סוף כולך בתוכי! ואז הגיע חיוך העונג על שפתיך חיוך שממיס אותי חיוך העונג הנפלא שכל כך משמח אותי.

ואתה עולה ויורד, משפד עצמך עלי. מצליח להחזיק את משקלך כך שאתה מורגש, אך בכלל לא מעיק. בתחילה אט אט ואז קצת יותר מהר, ושוב לאט. גופי מרגיש את גופך, מאד נעים.

עיניי עדיין עצומות, אך גופי כבר ער כמעט לגמרי, כפות ידי נשלחות ללטף את החזה הגברי שלך

מכוון. מחליק את האיבר שלך הרטוב מרוקי, נועץ אותך בתוכי, ביד אחת תומך את משקל גופי, ובשניה נוגע במוקדי הנאה בגופך המוכר לי כל כך: מדי פעם בפטמותיך המזדקרות, שעכשיו רגישות למגעי, מדי פעם מלטף בידי את אשכיך התלויים מתחתי.

נשימותיך מעידות על הנאתך.

נשימותיך מעידות על הנאתך.

גופי גופך הביעו הכל – הגענו לארץ המובטחת…

שולח יד לאונן לך. מרגיש כאילו האיבר שלך הנו הארכה של האיבר שלי, או אולי בכלל הוא שלי ושלי שבתוכך – שלך הוא… העייפות של הלילה התפוגגה לחלוטין, ופתאום אתה מאיץ כמו סייח צעיר… משתולל בין השיפוד שנעוץ בתוכך לבין ידיי האחת חופנת את אשכיך והשנייה חובקת מקיפה את האיבר שלך, מחליקה כנגדו, עולה ויורדת בדיוק בקצב שלך… ההנאה ניכרת בפניך… ואתה מתרגש וגומר בנהימה. ואני מתרגש ביחד איתך. הנאתי דרכך מושלמת.

ואתה מתמוטט לרגע, צונח אל בין זרועותי המושטות, מתרפק עלי, מחובק, מסדיר נשימה;

אתה נח מעט לאחר ההשכמה ש"אירגנת" לנו, אחרי כזו השכמה יכול להיות רק יום טוב…

עכשיו, כשכותב, נזכרים בך החזה וה"שדיים" כשאתה מתרפק עלי מיד אחרי שגומר. ואני מחבק ומלטף אותך, את העורף ואת ראשך, ממקם את פיך מול הפיטמה, כמוצץ…

ועכשיו העור של כפות ידי,  מתגעגע למגע גווך המוצק, לישבניך השריריים, והשפתיים והלשון לנקב המפתה המסתתר בינהם, קצות האצבעות למגע עם האשכים הכבדות התלויות מתחת לאיבר שלך – זה שבדיוק מתאים לכף ידי, כל כך נעים לי.

מגלה כל פעם דברים חדשים וחשוב יותר נוספים על תשוקתי אליך. למשל עכשיו, כשאני מתרפק עליך, מסופק, מלטף בידי את גופך ומתמוגג מהרכות הנעימה של שערות גופך. האם אני הופך להיות מכור, מכור לגופך? כנראה שכך, איך זה שאני מלא שמחה כל פעם שמתמכר לעוד משהוא נוסף בגופך…

עסוק בשוטף, עבודה משפחה.

אתה, אנחנו, כל הזמן ברקע. אני לפעמים קצת מדחיק אותנו, כי צריך להתרכז…

אבל, מדי פעם,

זה לא אני – זה העור שלי… ומיד אחריו גם שרשי השיער, הצוואר, הפטמות ואפילו המקום שאיני יודע שמו – זה שבין האשכים לפי הטבעת… וכל מה שיש לי בינהם… משדרים למוחי, או אולי זה הוא שנזכר, משחזר התחושות, מסריט שוב ושוב את הסרט, מפנטז, עד למפגש הבא.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il