דברו איתנו
אנחנו כאן לכל נושא, שאלות, הצעות, תיקונים ושיתופי פעולה
01/12/2008
ביקשת שאבוא ליום הולדה של בתך. התלבטתי, אך בסוף באתי. ישבתי על הספסל, צפיתי בשמחה, קישקשתי עם אמך ועם אורחים אחרים… תכלס, לא היה לי מה לעשות שם, אבל ביקשת שאבוא, אז באתי. בסוף האירוע התיישבת לידי ונאנחת בעייפות. חיבקתי אותך וכנראה שגם אמרתי משהו מצחיק, כי פתאום נשפכת מצחוק ונפלת עליי, על כתפי. כל שראיתי באותה שנייה היה עינייך הכחולות. זה היה קרוב כל-כך, מפתיע כל-כך. שקעתי בעינייך. כל מה שחסר לנשיקה שהרגישה קרובה כל-כך היה לאחוז את פנייך בידי השנייה וזה היה קורה, אך אני רק שקעתי בעינייך, מופתעת. האם ראית את ההפתעה, את הפחד בעיניי? עיסיתי את כתפך בטעות ואת התיישרת מיד וביקשת שאמשיך בעיסוי. לא הרפת מכך עד שהגענו לביתי. ירדתי מן הרכב, חיבקת אותי ולחשת: "תודה שבאת."
ואני? אני רק שיחזרתי בליבי את אותו הרגע שוב ושוב ושוב. הרגע שבו עיניי שקעו בעיניים שלך.
הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il