הפינה הסודית שלי – פרק ה'

26/05/2014

"אני ממש מחבב את הרותם הזה." הצהיר קימי אחרי שחזרתי הביתה, "הוא כזה בחור נחמד, וכל כך מנומס ומתחשב. לדעתי יש לו יש השפעה טובה עליך גוני, אולי תזמין אותו לאכול אצלנו ביום שישי בערב?"
"לא יודע, הוא… אימא שלו מאוד קשורה אליו וקצת קשה לו לעזוב אותה בערבים. היא לא הולכת לישון עד שהוא חוזר, אולי נזמין אותו בשבת בצהרים?"
"בטח, למה לא, שיבוא מתי שיהיה לו נוח." הצהיל קימי את פניו, "תגיד לו שהוא תמיד רצוי אצלנו."
"כן, בטח, אני אגיד לו." הבטחתי בתקווה שהוא יפסיק לדבר ויגיד לי כמו תמיד, ללכת לישון כבר כי נורא קשה להעיר אותי בבוקר.
"לקח לך המון זמן ללוות אותו." הביט בי דודו בחשדנות, "ולמה אתה אדום ומתנשף כזה?"
"רצתי." אמרתי, "רצתי כל הדרך חזרה כדי לשמור על כושר, אבל עכשיו אני חייב להתקלח ולישון. אני עייף."
דודו נראה עוד יותר חשדן, "אבל רק אחת עשרה בלילה, וממתי אתה הולך לישון כשאתה עייף? בדרך כלל אתה מעדיף לבזבז שעות שינה על המחשב ועל כל מיני שטויות."
"דודו!" התרגז קימי, "מה אתה מציק לילד, מחר יש לו מבחן חשוב והוא לא רוצה להגיע לכיתה מפהק ומנומנם. לך לישון גוני." חייך אלי ושלח אותי להתקלח.
נפטרתי מהר מבגדי ספוגי הזיעה ונכנסתי בהכרת תודה אל מתחת לזרם המים החמימים. הסתבנתי במהירות עד שהגעתי לזין שלי, וכאן האטתי את הקצב. סגרתי את הברז כדי לא לגמור את כל המים החמים והתחלתי לסבן את אברי שמיד שב והזדקף, עדיין נרגש ממה שראיתי קודם במחסן של הסופר.
שפשפתי את הזקפה שלי ותוך כדי כך עצמתי את עיני, חוזר אל מה שקרה אחרי שנפרדתי מרותם שהיה רגוע ונחמד יותר הערב, ואפילו הסכים להתנשק איתי קצת כשעצרנו לנוח בגן שעשועים קטן וחשוך אחד ליד הבית שלו.
היה לנו ערב חביב ומועיל ביותר, למדנו יחד ברצינות ואחרי שקימי האכיל אותנו בארוחת ערב דשנה והתרשם עד מאוד מנימוסיו הטובים של רותם ליוויתי אותו הביתה. בדרך דיברנו על הצבא ורותם גילה לי שהוא מקווה להתקבל ליחידת מחשבים, או למודיעין. אימא שלו לוחצת עליו שיהיה עתודאי וידחה ככל האפשר את הגיוס, אבל לו נמאס ללמוד והוא רוצה לצאת מהבית ולהתרחק ממנה מעט גילה לי בביישנות ונראה שרווח לו כשאמרתי לו שזה נראה לי רצון טבעי ומובן ולא רעיון שמעיד על אנוכיות ופזיזות.
בתגובה לגילוי הלב שלו סיפרתי לו שאני רוצה להיות קרבי, רצוי בגולני, מה שלא כל כך מצא חן בעיניו. הוא העלה הרבה נימוקים נגד – זה קשה, זה מסוכן, יהיו לי אחר כך המון ימי מילואים, ומה אני אעשה במקלחות המפורסמות ההן שכולם מסתובבים בהן יחד ערומים? איך אני אסתדר שם?
"תירוצים של הומואים." פלטתי בבוז.
"נו, באמת." אמר רותם, "איזה שטויות הומופוביות אתה פולט לפעמים, לא להאמין." אבל הוא אמר את זה בחיוך, ולא ממש כעס עלי, ואחר כך התרפק עלי ליד הנדנדה ונישק אותי שוב ושוב, עד שעשיתי טעות ודחפתי יד לתחתוניו. הספקתי להרגיש שעומד לו, אבל זה הכול. הוא דחף אותי מעליו, פקד עלי להירגע, אמר שנורא מאוחר ואימא תדאג, והלך הביתה.
אחרי שהוא הלך עשיתי עיקוף קטן וחזרתי הביתה דרך הסופר. מביך לספר מה הסיבה לכך, אבל אין ברירה – רציתי לקפוץ לפינה הקטנה והסודית שלי כדי לשתות קצת.
היה לי שם בקבוק וודקה חבוי בארון, מתחת לכיור, ונורא בא לי להשתכר מעט, לא ממש, רק קצת. זה עזר לי להירדם והקל על משא הבאסה שסחבתי בנשמה.
לפני שפגשתי את אלכס שתיתי רק מעט יין, בעיקר במסיבות ובשמחות משפחתיות, אבל אחרי שפגשתי את אלכס השתניתי. הוא לימד אותי דברים ששינו אותי, דברים כמו להתנשק, למצוץ, לעשות מסג' בכפות הרגליים, לשים קונדום ולשתות וודקה.
הוא ניסה ללמד אותי גם לעשן ג'וינטים, אבל זה לא מצא חן בעיני. העשן גרם לי להשתעל וחשיש עושה לי סחרחורת והרגשה מוזרה שכולם מדברים עלי מאחורי הגב. אני מעדיף להיות שתוי, לא שיכור עד שאני נופל מהרגלים, זה גורם לי לקום למחרת עם כאב ראש איום, אבל ככה קצת, בקטנה, רק כמה לגימות משפרות להפליא את מצב רוחי.
קימי כמובן חושב שאני צעיר מידי מכדי לשתות אלכוהול ומתלונן על הדור הצעיר והפוחז בימינו, למזלי דודו קצת פחות קפדן ומרשה לי להשתכר, אבל רק בסופי שבוע. כששוחחנו על הנושא הם אמרו לי שהם לא רוצים להיות שוטרים שלי והם סומכים עלי שאתנהג בהגיון ומקווים שלא אאכזב אותם.
עד עתה באמת התנהגתי בהיגיון, פחות או יותר, שתיתי רק בסופי שבוע ולא עשיתי שטויות, אבל אחרי שאיתמר נעלם… כנראה שגם חלק מההיגיון שלי הלך איתו.
החלטתי שלא יקרה כלום אם אשתה קצת למרות שמחר יש מבחן ועברתי דרך הסופר. רק כשראיתי את כל המכוניות שחנו שם נזכרתי שהיום יש לקבוצת התמיכה של עמית פגישה במחסן.
למזלי הם היו עסוקים בשלהם ולא הבחינו בי. עברתי חרש על פני דלת המחסן, חמקתי לפינה שלי, הוצאתי את הבקבוק ושתיתי כמה לגימות, ואחר כך עוד כמה ועוד קצת עד שראשי הסתחרר ונשכבתי לנוח על המזרון. כנראה שנרדמתי לכמה דקות, ואולי אפילו יותר כי
כשהתעוררתי היה כבר די מאוחר וכל המכוניות נעלמו חוץ מאחת. התחלתי ללכת הביתה ובדרכי עברתי על פני דלת המחסן שהייתה פתוחה למחצה. מתוך סקרנות הצצתי פנימה, לא ראיתי כלום, אבל שמעתי קולות שעוררו את סקרנותי ונמשכתי להיכנס עוד קצת, ועוד קצת, עד שעמדתי ממש בפנים, חבוי מאחורי חומה גבוהה של חבילות סוכר, ואז ראיתי אותם.
הם היו שניים – אחד מבוגר וגדול עם מבטא רוסי, והשני צעיר ורזה. הם סיימו לטאטא את הרצפה ואז התיישב הרוסי הגדול על כסא ואמר לצעיר, "בוא הנה יוני."
"רק רגע דימה, אני רק מנגב את…"
"יוני, בוא הנה מיד!" פקד דימה בקול קשוח, ויוני שמט את המטלית מידיו וניגש לדימה שהורה לו לרדת על הברכיים.
יוני צנח בצייתנות על ברכיו, פתח את מכנסיו של דימה ושלף משם את הזין שלו.
למרות שהייתי עדיין קצת שיכור היה לי ברור לגמרי מה הולך לקרות כאן וידעתי שעדיף שאסתלק מיד, אבל משום מה רגלי כמו נטעו בקרקע. נשביתי בקסם המראה שלא נועד לעיני ולא הצלחתי להתיק מהם את מבטי.
יוני ליטף ושפשף את הזין של דימה עד שהוא הזדקף. היה לו זין מרשים, עבה בעל גוון אדמדם סגול וכיפה גדולה ובשרנית. זין שהייתי שמח מאוד להכניס לפי, גם יוני חשב כמוני, הוא קירב את ראשו אל הזין של דימה וסגר עליו את שפתיו. דימה אחז בבלוריתו משך את ראשו לאחור והעיף לו סטירה חינוכית קצרה, לא חזקה מאוד אבל חדה ומצלצלת.
יוני קפא על מקומו בבהלה, "קונדום." אמר בקול מלא אשמה, "שכחתי שצריך… אולי נוותר הפעם דימה?" התחנן, ומיד חטף עוד אחת.
בלי למחות השלים יוני בהכנעה עם המצב, שלף מכיסו קונדום, גלגל אותו בזריזות על הזין המפתה של דימה והחל במלאכה. ראיתי כבר דברים נועזים יותר בסרטי פורנו, אבל זה לא היה סרט מבוים אלו היו החיים והכל היה אמיתי ומחרמן להפליא. הרגשתי אשם ודפוק כשהמשכתי להסתכל על דבר פרטי כל כך, אבל פשוט לא הצלחתי לאזור די כוח להתנתק וללכת משם, זה היה מחרמן ומסעיר מידי.
דימה אחז בראשו של יוני, בחש בשערו ונאנח בהנאה, מלמל לעצמו ברוסית, ויוני הצליח תוך כדי מציצה נמרצת לפתוח גם את מכנסיו שלו ולשלוף זין זקוף, וורוד ונחמד למראה. כל הפעילות הזו גרמה גם לזין שלי להזדקף, ובמקום ללכת משם כמו שהייתי צריך לעשות הכנסתי יד למכנסי והתחלתי ללטף את עצמי.
אחרי כמה דקות החליט דימה להתקדם הלאה, העמיד את יוני על השולחן כשהוא כורע על ידיו וברכיו הוריד במשיכה את מכנסיו עד לקרסוליו והתחיל להחדיר אצבעות לחור התחת שלו – תחת חטוב, לבנבן וחמוד מאוד – נעזר בשפופרת משחה שהייתה בתיקו כדי לשמן אותן.
למרות שהוא לא התקמצן על חומר סיכה יוני התלונן וגנח ובתמורה דימה הפליק על ישבנו, פוקד עליו לשתוק.
גם הפעם קיבל יוני את המכות בהכנעה מוזרה ואפילו לי נעשה ברור שהאלימות המתונה הזו היא חלק מהסקס בין שניהם, זה היה מדליק בצורה מביכה, התביישתי, אבל לא יכולתי להפסיק להסתכל.
אחרי שישבנו של יוני הפך לוורדרד לוהט התחיל דימה להחדיר לתוכו את הזין שלו. הוא אחז בכוח במותניו, נדחק לתוכו לאט לאט ובזהירות, ולמרות שיוני גנח, רעד וילל, טוען שהזין של דימה גדול מידי והוא קורע אותו קיבלתי רושם שהוא נהנה עד מאוד מהקריעה הזו.
אחרי שדימה התעייף מהתנוחה הזו הוא הוריד את יוני מהשולחן, התיישב על אחד הכיסאות והושיב אותו על הזין שלו. יוני התפתל על ברכיו של דימה שליטף לו את הזין וצבט קלילות את פטמותיו ושניהם התנשמו בכבדות והזיעו ולמרות שלא היו שם שום נשיקות או ביטוי חיבה מקובלים היה ברור שהם נהנים מאוד מכל העסק.
בשלב הזה כבר הייתי כל כך חרמן עד שלא הייתי מסוגל לעמוד על רגלי. התיישבתי על הרצפה, מביט בהם בפה פעור בעודי עסוק בשפשוף נמרץ של הזין הפרטי שלי. הייתי כל כך חרמן עד שגמרתי לפניהם והחלטתי שעדיף שאסתלק עכשיו, לפני שהם יסיימו ויתחיל להביט סביבם. גם במצב הלא ממש פיכח שלי ידעתי שעדיף שהם לא יגלו שמישהו מציץ בהם בגניבה.
זחלתי משם בזהירות על ידי ורגלי עד שהגעתי לדלת ואז קמתי, סגרתי בידיים רועדות את מכנסי ורצתי כל הדרך הביתה.
במקלחת עשיתי שוב ביד, אבל זה לא היה זה. לא די היה לי רק בכף ידי ובדמיון הלוהט שלי, עם כל הכבוד לתענוגות האוננות זה לא היה כמו להיות עם גבר ממשי.
רציתי גבר שאוכל לחוש את זקפתו בפי, שימלא אותי עם הזין שלו ויגרום לי לילל מתענוג. מישהו שאוכל לגעת בו, לחבק ולנשק אותו, להושיב על הזין שלי כמו שדימה עשה ליוני, גבר חם וממשי שיחבק אותי ואני אוכל לאחוז בזרועותיי ולחבק בחזרה. מישהו שיאהב אותי וישמח שאני אוהב אותו, שיישן איתי כל לילה במיטה וישתוקק לעשות איתי סקס, הרבה סקס! רציתי זיונים לחים ולוהטים, זיונים אמיתיים עם מישהו מתנשם ומזיע שירעד מרוב חרמנות בזרועותיי, ירצה את הזין שלי בתוכו וינשק אותי נשיקות עמוקות ורטובות שיגרמו לברכי לרעוד.
רציתי להפסיק להציץ מהצד על אחרים ולאונן בסתר, רציתי לחזור ולהיות מאוהב.

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il