השמים נופלים – פרק ח'

31/07/2014

יש לך דייט או משהו?

אני חייב להסביר לו. חיים נראה לי איש כל כך טוב, אסור לי להטעות אותו ואני חייב לספר לו שאני גיי ולתת לו את הזכות לבחור אם הוא רוצה בקשר ובאיזה קשר. אולי זה גם יהיה מבחן לידידות המעניינת הזו שנרקמה בין שנינו. האם אני רוצה שזו תהיה רק ידידות? האם אני אוכל להיות רק ידיד שלו מבלי להרגיש את הוויברציות האלה כל פעם שניפגש? כל מילימטר בגופו משדר סקסיות אינסופית. ומה הוא עוד הוא הסיר ביחד עם הכיפה? האם יכול להיות שהגיידאר שלי לא מתפקד?
'פנוי לשיחה?' השבתי במסרון.
שנייה אחרי שלחצתי "שלח" הטלפון צלצל.
"אהלן גל, מה נשמע?"
"היי חיים, כיף שהתקשרת. ממתי אתה פנוי היום?"
מסיים לעבוד בשעה שלוש ברמת גן. מתי אתה?"
"בארבע-חמש אבל… שמע, אז בוא תקפוץ אלי למשרד כשאתה מסיים ונצא מכאן. בכל מקרה תתקשר כשאתה מסיים ואני אשתדל לסיים הכי מוקדם שאני יכול."
"נהדר. גל, יש לי כאן בגד ים, אם תרצה נוכל לקפוץ לים."
"אתה יודע מה? אם ככה, אז יש לי רעיון. אני אשתדל לסיים גם כן בסביבות שלוש. אני חושב שלא תהיה בעיה, אני רק צריך להודיע. בוא נפגש אצלי בבית. ככה אוכל להשאיר את האופניים בבית ונוכל לרדת ברגל מהבית לים. זה ממש קרוב. אשלח לך את הכתובת…"
"סגור?"
"בטח!"
הודעתי ליפה שאסיים קצת מוקדם היום.
"גל, אתה בטוח שהכול בסדר? כבר חודשים רבים לא יצאת אף פעם מוקדם… מה קרה? יש לך איזה דייט או משהו שאנחנו צריכים לדעת?" היא התגלגלה מצחוק כשגלגלתי עיניים והסמקתי.
נכנסתי לחדר. מצב הרוח שלי בשמיים. אומרים שדברים טובים ודברים רעים באים בשלשלות. אז מה היה לנו היום – א. קיבלתי מחמאות וקודמתי בעבודה. ב. חיים לא התמהמה וכבר רוצה להיפגש. אז שרק הדבר הטוב השלישי יהיה…
יהיה?
הייתי באופוריה מצד אחד, אבל ככל שהתקרב הזמן לצאת מהמשרד הרגשתי חוסר סבלנות ובשעה שתיים ורבע השולחן כבר היה נקי מכל המסמכים, וכמעט שהכול כבר נמחק מרשימת המשימות שלי בפנקס. רק שני דברים קטנים נותרו לטיפול. כיביתי את המחשב ונפרדתי מהחבר'ה במחלקה, לא לפני שיפה קרצה לי בחיוך שובב ואחרי שהצליבה אצבעותיה החיוך שלה הפך לצחוק מתגלגל שליווה אותי עד למעלית.

דהרתי הביתה, הורדתי את הכביסה מהחבל לפני שתתאבן בחום, הכנתי לימונדה וקצצתי נענע מהאדנית ובתוספת קרח וקצת סוכר בחשתי ושמתי במקרר. שלפתי את בגד הים מהארון, ובעודי משתחל לתוך חולצת הטריקו נשמע צלצול הפעמון.
"רגע!" קראתי ורצתי לפתוח את הדלת.
פתחתי את הדלת וחיים עמד שם עם החיוך המדהים שלו, תרמיל קטן על כתפו והושיט יד להיי פייב.
"אהלן חיים! כיף של יוזמה. הרבה זמן לא סיימתי לעבוד מוקדם. בא לך לשתות לימונדה קרה לפני שיוצאים?"
"בטח!" אך… ה'ח' הנהדרת הזו…
"לא תיתן לי להיכנס?"
אופס… זזתי מהפתח במבוכה, מניח לו לעבור ולהיכנס לדירה.
שלח מבט מהיר והעיר, "אני רואה שאתה כבר מוכן לים…"
"אתה רוצה קודם לשתות או להחליף לבגד ים?"
"אני אחליף כשאתה מתארגן על הלימונדה."
"כנס ותחליף בחדר…"
הוא הלך לכוון החדר ואני למטבח.
"חיים, יש לך מגבת?"
"שכחתי…" איך הוא מצליח להגיד 'כ' כמו אשכנזי ו'ח' כמו תימני ולא מתבלבל…
"אני אביא לשנינו."
מזגתי את הלימונדה לכוסות, הוצאתי את הגלידה של אימא, השוקולדית הטעימה במזרח התיכון, ושמתי בקעריות. עם עלה של נענע מלמעלה, בדיוק כמו שאימא אוהבת להגיש.
הוא יצא מהחדר. נשימתי נעתקה. בלבוש מלא הוא נראה מדהים, אבל כשהוא הופיע לי פתאום עם חולצת טריקו לבנה ובגד ים בצבע אדום שהחמיא מאד למה שהסתתר מאחורי הבד המתוח… גופו הכהה בוהק ומושלם. וואו… אני מקווה שאני לא מזיל ריר. מיהרתי להסית את עיני מהמראה המלבב. "בוא… יש לי הפתעה בשבילך." אמרתי והצבעתי בראשי לעבר פינת הישיבה.
כשראה את הגלידה הוא פרץ בצחוק ואמר, "פעם שלישית גלידה… ועכשיו תיקח אותי לאימא שלך?"
חייכתי. הוא חיסל את הגלידה תוך שניות. "יש עוד?" מילאתי לו את הקערה וגם זו התחסלה כהרף עין.
"תגיד לאימא שלך שעוד לא פגשתי אותה, אבל שאני מוכן להתחתן איתה אם היא מבטיחה לי להכין כזו גלידה כל יום!"
"לא כדי לך להסתבך עם אבא שלי… אתה חושב שהוא יוותר על זה כל כך מהר?"
"יאללה גל. בוא נרד לים. חייבים לשרוף את כל הקלוריות האלה."
לקחנו מגבות ובקבוקי מים קרים, הכנסתי לקופסת פלסטיק קצת משמישים ואפרסקים שטופים מהמטע של אבא ויצאנו לשפת הים.
חם ולח בתל אביב. אין בריזה והזיעה נוטפת בדרך לים. אבל חיים מקרין סביבו כל כך הרבה שמחת חיים ואור סביבו. אני מרגיש שאני לא יכול להפסיק לחייך כשאני לידו. היי, אני מנסה להנחית את עצמי לקרקע… הכרנו רק אתמול ואין שום אינדיקציה שהוא גיי. אבל ההליכה לצידו של חיים חיממה את ליבי. השיחה קלחה ומבלי ששמתי לב פתאום כבר היינו בשפת הים. התקרבנו לקו המים, שמנו את החפצים שלנו במגבות, אני פשטתי את החולצה בזריזות, והתחלתי להתקדם לתוך הים. כשהמים כבר הגיעו לגובה בגד הים שמעתי מאחורי: "היי, אתה לא מחכה לי?"
הסתובבתי אליו. הוא ממש קרן באור שמש אחר הצהרים ואגלי הזיעה שעל עורו נצצו. איזה מראה מדהים! חזה שעיר במידה, עם פס שיער שהלך וצר ככל שהתקרב לבגד הים. גוף גברי סקסי מושלם. שרירים מעבודה או באימונים בצבא, ולא כאלה שנופחו בחדר כושר.
הוא פתח בריצה צוחק בשמחה, רץ לעברי ודחף אותי לתוך גל שבדיוק הגיע, וזינק לתוך גל והחל לחתור במהירות מתרחק לעומק הים.
התעשתי ומיד פתחתי בספרינט מהיר. התקדמתי והתקרבתי לעברו בזריזות. הוא שחה די מהר, אבל שחייה תמיד הייתה הספורט האהוב עלי. ראיתי שהוא מתאמץ לא לוותר לי, אבל תאמינו לי שלא היה לו סיכוי. סגרתי במהירות את ההפרש ועקפתי אותו, מכה בכוונה בחוזקה ברגלי במים כשחלפתי ועברתי אותו, משפריץ עליו. המשכתי בספרינט המהיר ואז הסתובבתי אליו. הוא עבר לשחיית חזה, ראשו מעל למים ומביט בי בחיוך המדהים הזה. זהו זה. אני מאוהב!
התחלתי לשחות לעברו בתנועות ארוכות ואיטיות.
ואז שחינו שחיית חזה איטית ומסונכרנת ביחד לעומק הים, נהנים מהמים ומזה שלמרות שמידי פעם היו עיקצוצי צריבות, עדיין לא התחילה ממש עונת המדוזות ויכולנו ליהנות מהשחייה. אחרי כמעט שעה של שחייה ושיחה על כל מיני דברים ראיתי שהוא קצת מתעייף והצעתי לו לחזור לחוף.
פרשתי את אחת המגבות, הוצאתי את הפירות והמים ותוך כדי נישנוש המשכנו בשיחה. לרגע לא משעמם איתו.
"תגיד, חיים, כשהיינו בשיחה סיפרת שהחלטת להסיר את הכיפה ולהשליך תוך כדי כך עוד כמה דברים. מה למשל?"
פניו קדרו מעט.
"אם אתה לא רוצה לדבר על זה אתה לא חייב."
הוא הרחיק מעט את האפרסק, בידו השנייה שיחק בחול, מטיל צדפים ואבנים לקצף הגלים.
"לא, אני לא חייב… אבל אני רוצה. לא יודע איך להתחיל…"
"מהתחלה, זה בדרך כלל הכי פשוט, לא?"
"זה אף פעם לא פשוט. תבין, במקום שאני גדלתי, אתה חייב להיות כמו כולם. אחרת אתה לא עם כולם."
השיחה מתקדמת לכיוון מעניין, חשבתי, אבל החלטתי לשתוק ולראות לאן פני הדברים.
"אף פעם לא דיברתי על זה. אבל אני מרגיש שלמרות שהכרנו רק אתמול, אני מרגיש שאתה מישהו שאני יכול לסמוך עליו."
נגסתי באפרסק שלי והבטתי בו בריכוז רב, לא אומר דבר, מניח לו להתקדם בקצב שמתאים לו, מניח לו להרגיש שאני שם בשבילו.
"כשהייתי בן שלוש עשרה עברתי התעללות מינית."
הרגשתי זעם עצום והרגשת בחילה. האפרסק שאחזתי החליק ונפל לי מהיד לחול. 

הסיפור פורסם לראשונה באתר gogay ומובא כאן הודות לארכיון אתר wdg.co.il